אחרי הגירושין

את הכעסים, והמרירות, והטינה. וממש לא חשוב אם זה מוצדק או שלא, מצד מי (שלך, שלו, של שניכם). מה שחשוב זה שלא צריך לעשות את ההתחשבנויות הזוגיות על גב הילדים. עליהם צריך להקל כי גם כך הם במצב לא פשוט.
לפי דבריך האקס לא רוצה קשר ממשי עם הילדים ואת חגיגת הבר מצווה עושה רק למען המשפחה/חברים/מכרים.
לדעתי הכי טוב שתעשי בר מצווה ותזמיני משני הצדדים (תסבירי לצד שלו שהם רצויים ללא קשר לאקס. שהם תמיד ישארו משפחה). כמובן שהוא גם מוזמן (וכמובן שהוא גם צריך לממן לפחות בחלקו).
במידה ואין הענות מצידו ו/או ממשפחתו, תעשי חגיגה מצומצמת (ואולי כדי לפצות גם חגיגה נפרדת לילדים. יש מסיבות מקסימות שהם אוהבים). ובמקום לבזבז על חגיגה גדולה (הצ׳קים אף פעם לא מכסים את העלות), תקחי/תשלחי אותו למשהו שווה: טיול, קורס קייץ בחו״ל, אולי משהו אחר שהוא מאוד רוצה.
וחשוב לערב את הילד כמה שפחות בלבטים האלה. כי זאת מעמסה לא פשוטה ותפיסת עמדה. אז תחסכי זאת ממנו. (עד כמה שניתן).