נבגד מצוי

אבל תקשיב לי טוב: אם החלטת להשאר איתה (ולא חשובה הסיבה), אינכם יכולים לעשות זאת ללא ליווי של יועץ זוגי. כי אתם יותר מדי מעורבים וסוערים וחסרי כלים.
האמת היא שגם יעוץ מקצועי לא יחזיר את הגלגל לאחור. אבל זה יבטיח שתנהלו שיחות ללא התפרצויות זעם ובצורה תרבותית. וזה מספיק כדי לעבור את השלב הראשון הקריטי
ובדרך כלל בגידה משדרגת את הסקס הזוגי. אבל גם מעורר את רצון הנבגד/ת לחוות סקס אם אחרים כדי לשקם את הפגיעה הקשה בגבריות/נשיות. זאת תגובה לגיטימית.
אבל תזכור שזה יכול לקחת אותך לכיוונים שאולי לא התכוונת אליהם. אז תחשוב טוב טוב ואם מחליט שזה מה שרוצה, תלך על זה. אבל בזהירות, בלא להתריס בה, ובשיא הדיסקרטיות. תעשה את זה עבור עצמך ולא כדי להוכיח לה שגם אתה יכול.
ותזכור שבוגד/ת מזהים בקלות את הסממנים אצל בני הזוג. אז תתקדם בזהירות.
בהצלחה!!!

אתה עברת כבר דרך זוגית די מפותלת ולא הכי שגרתית.
השאלה היא האם טוב לך בנקודה שאתה נמצא? האם רוצה שינוי? ואם כן איזה?
כי אמנם זוגיות פתוחה יכולה להתאים לזוגות מסויימים, אבל לא לכולם.
במיוחד לא לכאלה שאחד מאוד רוצה בזוגיות פתוחה והשני (כדי לרצות)
מסכים/נגרר לזה אבל לא עומד בזה מבחינה נפשית. תגיד, איפה אתה נמצא?
כי ממה שקראתי כאן ובבלוג אינך נמצא בנקודה טובה ומספקת מבחינתך.
ואתה ללא ספק זקוק לשינוי כלשהו. אבל קודם אתה צריך להגדיר מה אתה
רוצה, מה הצרכים שלך, איזה מודל של זוגיות יספק אותך ויעשה אותך מאושר.

אכן צומת דרכים, אכן צריך להגדיר וזה לא קל. אוהב את אשתי אהבה גדולה. אוהב את "הרעיון" של בית אישה וילדים. בפועל אינדיבידואליסט, בודד, דינאמי ומיזנטרופ רוב הזמן. אין דרך אחת טובה בשבילי, צריך להחליט מה חשוב ולחסל את מה שלא. אני מעוניין וכנראה יכול לחלוק את אהבתי ושמחתי עם עוד אחת (האירוע גרם לזה שהתאהבתי באשתי מחדש...אבל היא לא, היא האוהבת אותי "רגיל") היא לא ראויה ולא זקוקה לכל כך הרבה אהבה ואני מעוניין לתת אותה למישהי נוספת. בבסיסי, אני אדם ערכי ומונוגמי. אבל אין מקום בעולם הזה לערכים. החלטתי שאני לא יותר טוב משום דבר ואני מוותר על אמונותיי וחלומותיי שהביאו אותי להרס והשפלה ומתרכז רק במה שחשוב...הגנה על שלמות המשפחה. אין סתירה בין זה, לבין משהו מהצד. לאשתי יש יתרון ברור בעולם הבגידות, קריצה קטנה באינטרנט ומתייצבים שמונה לרצות אותה. כך שאין פה איזון ואין דואליות, זה חייב להיות בגידה סטרילית ומתמשכת. אם וכאשר, אני ירגיש בטחון בעולם זה (שאני בז לו..) אציע לה להיכנס פנימה. היא תעשה את זה בדקה אחת וללא שום עכבות.

בגידה כנקמה באשתך לא תעזור לך לשקם את האגו אלה רק תגרום לה למרוק המצפון שלה.

תראה אם היא אכן מצטערת על מעשיה ומכה על חטא מהלך כזה מצידך (ותהיה בטוח שבסוף הוא יחשף) רק יגרום לה לנקות את המצפון לה ולפתוח פתח לבגידות נוספות מצידה ובעצם הפיכת הנישואים שלכם לנישואין פתוחים בפועל גם אם איש מכם לא התכוון לכך.

אמנם זה קשה לביצוע אבל אתה צריך להראות לה שחוזקת האגו שלך הוא דווקא בלא "להחזיר" לה. כמובן הכל נכון אם באמת קיימת חרטה אמיתית על המעשה אם אכן זה כך היא תעריך אותך על זה הרבה יותר אם תחזיר לה.

אני לא נגד נקמות, צדק פואטי זה בהחלט דבר מוסרי, אבל מומלץ להפנות את הנקמה לא כלפי מי שאתה רוצה להמשיך לחיות איתה אלה דוקא לכיוון אלו שאינך מעוניין בקשר איתם והמבין יבין.

הרבה יותר חשוב זה לגרום לכך שזה לא יקרה פעם נוספת בעתיד, אשתך צריכה להבין ולדעת שמעידה נוספת הכי קטנה מצידה תהווה את סוף הנישואין שלכם עם כל הכרוך בכך.

היא כבר איימה שתכעס אם אטפל במאהבים (אחד רומן, והשני היו כל מיני דברים, לא רצתה לפרט, אולי זה היה ניסיון שהפך לגועל). היא פוחדת שינקמו בה (יודעים איפה היא עובדת). הטמבלית גם עשתה סקס מול המצלמה, אז אולי יש לנו כבר, כוכבת פורנו בפוטנציה. מאמין שיש צד של נקמה אצלי ושזה לא חכם, אבל לא בטוח שזה נמנע. הצעתי לה, אמרה שהיא מעדיפה שאנקום בה (איך בדיוק..כל מה שאעשה זה גול עצמי). אמרה שללכת לנשים זה פאתטי.
נישואין פתוחים מחלישים אותי (כפי שציינתי...בשריקה אחת והם פה).
חרטה...הצחקת אותי, אמרה שמצטערת מעומק ליבה. לא מאמינה בחרטות, זה היה מתאים לאז, הייתה מאד לא מרוצה ממני (אנשים ישרים פשוט אומרים..די!). מכיוון ששיניתי דרכי והפכתי לבן זוג נורמטיבי לפי כל דרישה שלה והיא מרוצה עד הגג, לא רואה סיבה לבגוד והיום לא הייתה עושה את זה. תכלס היא מרגישה, שיחקה אותה, חגגה יופי טופי וקיבלה בונוס בעל מאולף, ככה שאין חרטה.
לא מבין איך לאנשים יש את היכולת לבגוד עם מישהו שחיים אתו שנים, איך אפשר לשקר כמו מכונת ירייה ועוד להסתכל בעיניים, אבל נשאיר בצד לרגע. לא להתחרט, מזה בכלל המצטערת הזה? אני התחרטתי שהייתי (חרא בעל) עם כמה הצדקות טובות ותיקנתי את זה מיידית.
הרבה אקדחים מכוונים לרקה שלה והמצב המשפטי שלה בעייתי מאד. אינה בוגדת, כרגע.. וזה בדוק היטב. בגדה גם בחבר שלה לפני שהכרנו...יש אפס אמון אליה. תזוזה קטנה והיא בצרות רציניות. לוקחת את זה ברצינות, מציגה שקיפות מלאה, הכל מוצלב. אני אמנם אידיוט אבל לא טמבל, סתם ברור שאני טמבל, עשו ממני צחוק ביג טיים, כולי רועד מכעס.

תראה אתה מציין פה מצב של שכר ועונש. ההיתי בעל חרא אז היא בגדה היום אני נורמטיבי ואז היא נאמנה, אם עוד פעם אהיה לא בסדר היא תחזור לבגוד....

מה זה? זה לא הבסיס שעליו מבוססים נישואים, תפנים ההחלטה ללכת לכיוון המעשי של בגידה היא החלטה של הצד הבוגד בלבד, לך אין קשר לכך.

יכול להיות שאתה היית או עכשיו בעל חרא אבל זה לא אומר שהיא צריכה הייתה לבגוד בך, יש עוד מספר רב של דרגות חופש שאפשר לנקוט בהם ואם כל זה לא עוזר פשוט מפרקים את החבילה. לקחת את הנושא לכיוון של בגידה זה החלטה נטו שלה ולדעתי היא משתמשת בזה בתור אליבי למעשים שלה.

אני חוזר שוב על מה שכתבתי בתחילת ההודעה בגידה ו אי בגידה זה לא שכר או עונש על התנהגות טובה או רעה. תזכור את זה.

אם אשתך לא מגלה חרטה אמיתית ולא פועלת כמי שמכה על חטא אני באמת לא מבין מה אתה עושה בנישואין האלו. ולגבי הנקמה לפי מה שעולה ממך שכתבת ככל הנראה תחכה איתה בנתיים גם מול אשתך וגם מול האחרים.

לא הביעה חרטה...מצטערת, זאת החרטה שלה. היא לא מתחרטת על כלום בחייה, גם על דברים גרועים יותר מבחינתה. (הפלה שבעקבותיה לא יכלה יותר ללדת - משבר עמוק). ספגה השפלות קשות, כל המשפחה שלי יודעת, ספגנו הוצאות כספיות משמעותיות. שום דבר לא יגרום לה חרטה, כי זאת חוכמת בדיעבד.
לא תבגוד - הבטיחה שלא תבגוד, הבטיחה שתלך לפרידה ולא תבגוד. נוטה להאמין, מתחזקת יושרה אישית מכובדת. אני סורק אותה היטב, שום צל של סימן למשהו.
נקמה - בגידה מחלישה אותי, הלשנה לאשתו של המאהב, תגרור תגובת כעס קשה וטלפון אליו...אבל עם צדק פואטי..עכשיו יש פה 2 כועסים. היא טוענת שלא חשבה שאכפת לי ואו שאקח את זה קשה, היום לפי התגובה שלי לא הייתה עושה את זה.

כך שהשאלה שלי...
שווה להמר על נקמה?

*אגב, לקחתי ברצינות את הצעתך והתחלתי לפעול בכיוון, שאלתי, האם אתה אדם פרטי או יועץ זוגי?

שלום לך,
כאשר אתם מחפשים נקמה.....חפרו שני קברים! אחד לעצמכם......

את זה אין לי מושג איך עושים. אני ממתין בסבלנות שהכול יתייצב. לפעול בקור רוח או לרדת מזה.
חוצמזה , מה היא תעשה, תתגרש? תבגוד? יש לי לי יתרון ברור בחלוקת רכוש ובית דין רבני. אני לא גרשון גרשובקי, אין לי עניין במלחמה אבל עושה רושם שאני מחפש אחת. אני מאד אוהב את אשתי ואת הבית והילדים, לא מגיע להם להפוך לשדה קרב. אבל אני צריך משהו לקחת, זה עניין גברי אני מניח.

לשאלתך פרטי.

לשאלת הנקמה: בניכוי כל הפרטים האישיים שלך זה אכן צדק פואטי.

ברור שלאשתך חלק של לפחות 50% בנושא, אבל גם הצד השני (המאהב) אינו נקי מאשמה.

מי שבוגד/ת עם אישה/גבר נשואים לוקח אחריות לא רק על עצמו גורלו ומעשיו אלא גם קובע את גורלם של לא מעורבים (בעל או רעיה וילדים צעירים). במה הם חטאו? מה הם עשו לך? איך אתה מעז לסכן את גורלם? עתידם? לגרום להם שברון לב כזה שעלול להיות שלא יחלימו ממנו.

ברור שיקומו אנשים ויגידו מה אתה בא בטענות למאהב, מה עם אשתך? לאשתך עם כל האבסורד שבכך יש את האפשרות להיות מעורבת בקביעת גורלות המעגל המשפחתי הקרוב אליה, לטוב ולרע, לאדם זר לא ולא!!!

ואותו אדם זר שהעיז לסכן את ילדך ואותך ראוי להענש על מעשיו ואין עונש וצדק טובים יותר מצדק פואטי.

אפשר להיכנס כאן לדיון פילוסופי על מהות העונש, הנקמה ומטרותיה. גם חברה נוקמת באנשים שבצעו פשעים כנגדה ולא תמיד העונש מטרתו להרתיע. יששכר מדבר פה על לכרות קברים, אלו מילים יפות וגבוהות, אבל יקום יששכר ויסביר מה לא צודק פה, מה לא נכון וראוי פה ומה הנזק שיכול להיגרם.

אתה תמצא הרבה יותר מנוחה לנפשך הפצועה והמדממת אם תדע שהצד שפשע שילם את המחיר.

מתי תבין שאשתך משתמשת בתרוצים וסיבות אבסורדיות מולך, היא במצוקה מוסרית וזה נובע פשוט מנסיונה לייצב קו הגנה כל שהוא מולך ומול מעשיה.

יש דבר יותר מגוחך מזה "לא חשבתי שזה יפגע בך כך"?. היא לא חיה על כדור הארץ הגברת? היא אולי נפלה מהירח...

היית חרא בעל אז בגדתי, תהיה בעל טוב לא אבגוד....

זה נשמע לך רציני? הגיוני? סביר? שכך היא תחשוב?

תדע לך שיש שני גורמים עיקריים שיכולים לקבוע אם נישואין אחרי בגידה יצליחו להשתקם:

חרטה כנה ואמיתית על המעשים (כפועל יוצא אי חזרה עליהם בעתיד).
ניתוק מוחלט של כל קשר עם צד ג'.

לצערי כפי שאתה מתאר אשתך לא מתחרטת על שום החלטה שלקחה וזה כנראה כולל את מעשה הבגידה. אז מצויין שאתה סורק את כל מעשיה כיום ומצויין שהיא מתנהלת בשקיפות ובמעשיה כיום אין רבב. אך האם אתה מוכן לחלוק תא משפחתי עם אדם שביצע מולך את אחד הפשעים הגרועים ביותר שניתן לעשות במערכת זוגית אבל לא מביע חרטה כנה, הכאה על חטא והבנה שמעשיו היו פסולים.

אולי קל לאמר זאת מבחוץ, אבל אני לא הייתי רוצה להמשיך לחלוק את חיי עם האדם הקרוב לי ביותר אם זאת תפיסת עולמו. זאת אינה תפיסת עולם שמכבדת אותך אלא הפוך מזלזלת בך רומסת אותך ורואה בכך סמרטוט רצפה.

אני לא מציע כרגע ללכת לטיפול זוגי אלא דווקא לטיפול פסיכולוגי יחידני שיוכל להחזיר לך למקום את כל הלבנים שהתפרקו בראש שלך הקובעים את תפיסת עולמך והאמונה שלך בערך עצמך. היסודות הללו התערערו בגלל המשבר האיום שחווית ולדעתי שיקול הדעת שלך שנובע מתוך השבר בו אתה מצוי, נפגע.

אבל אם יציעו לך אי פעם לנסות ולעסוק ביעוץ/פסיכולוגיה/גישור....
טוב תעשה אם תסרב בנימוס....

אבל...
מה יצא לי מכל הצדק דמיקולו הזה. היא תבכה ההוא יצעק, השנייה תנבול, אני יצא גבר, הילדים ילכו. איפה המטרות הגדולות שלי. איפה אני עומד ומנצל את המצב לטובתי ותועלתי האישית. יש כאן עניין, אאאנננניייייי רוצה מישהי נוספת, אני מקנא, אני רוצה לאהוב עוד, אני רוצה לזיין. לא תהיה לי בעיה שאשתי תבגוד, אני ימליץ לה לבגוד, אנחנו נקבע כללים, היה לנו מזה בעבר, עבד כמו שעון שוויצרי, מה שגמר אותנו זה היבוש כל אחד מחזיק את השני בגרון.
יש על הכוונת אחלה דייט, נחמדה, יפה אינטליגנטית. מה אני צריך את כל הקרקר נגד קרקר הזה. האישה שלי הרפתקנית, אוהבת סקס ואני אוהב אותה וגם עוד אחת...מסובך? נראה.
חברה זה עולם חדש, אין בו שום ערכים ושום כלום רק הזדמנויות, רוצים תיקחו לא רוצים תתחפרו. אלוהים לא בוכה פה על אף אחד, שכל אחד יעשה את החשבון שלו. לא הולך לחסל לא לפרק ולא שום כלום. יש ילדים יש אינטרסים ויש אהבה.

אם חושב שתמצא את האושר בזוגיות פתוחה - הרי ששום דבר לא מגביל אותך.
(והגישה של אישתך היא מוצקה, אינך יכול לשנותה גם אם רוצה). רק שזה גם מצריך השקעה, תקשורת וכללים. גם שם יש קנאה/תסכולים/תחרות. צריכים המון פתיחות ופירגון כדי שזה יצליח. זאת דרך לא קלה כמו שנראית. ומדבריך מבינה שזה הכוון שלך.
אז שיהיה המון בהצלחה. ותזכור ובמקרה ואחרי שתנסה, וזה לא מתאים לך, גירושין הם לא סוף העולם. (גם לא לילדים. שעדיף שיהיו להם שני הורים מאושרים בנפרד מאשר שני הורים מתוסכלים ביחד).

תעיף אותה לקיבינימט!!!
איך אתה מסוגל לסלוח על שתי בגידות??? תהיה גבר! לא סמרטוט!
אין לה מקום אמיתי וטוב בחייך!