שנתיים לאחר בגידה- ואין חיים

שלום לך יקירה,
אני כ"כ מבינה מה שאת עוברת מאחר והייתי ב"סרט" הזה. לאחר גילוי הבגידה התחלנו טיפול זוגי אך הוא לא הצליח להתנתק ממנה וכל פעם שניסו זה לא עזר. הכאב הוא כ"כ גדול. ובסוף החלטתי להתגרש. היום שנה אחרי הוא חי איתה ואני יכולה להגיד דווקא שלהיות גרושה זה ממש לא פשוט לא מבחינה רגשית ולא עם הילדים. לילדים לא אכפת מה הסיבה ואני רואה את המשבר שלהם. אלימות, הסתרה, פסימיות, ירידה בלימודים. וגם אנחנו קשה לנו להשתקם מהפגיעה הקשה שמשולה למוות. הכאב הוא עצום, לא פשוט להיות גרושה עם ילדים
למרות שאני יודעת שניסיתי הכל ולא עזר לי הוא היה ברגש קשור אליה ודי וויתר אני לא שומעת את זה מדברייך. עצם זה שהוא חתם על הסכם, מנסה בטיפול זה מראה שיש אולי עוד מה להציל.
לדעתי, אל תוותרי מהר , את חזקה ונשמעת כלביאה שנלחמת .למרות שאני יודעת שהאמון לא יחזור מהר ואם בכלל המשיכי להיחלם על המשפחה והכוחות שתשאבי בזמן זה מהימים היפים שהיו לכם מהילדים ובתקווה שהוא יתאפס.

אני מודה לך על ההודעה המרגשת שכתבת. מבינה את הקושי הגדול שעברת, את הגהינום שבגילוי ובחיים אחרי.
בעלי אומר שהוא התנתק ממנה לגמרי, כבר שנה, אין קשר ואינו רוצה בקשר איתה. אך אין לי כמובן דרך לדעת האם זה נכון. הקושי הגדול עבורי הוא, שגם אם אני מאמינה לו שהוא אכן התנתק והוא רק איתי ועם משפחתנו--עדיין אינני יכולה לסלוח על מה שהיה. לא יכולה לעבור את המשוכה הזו.

היי

"סליחה" זה קודם כל עבורך!

כדי לסלוח באמת...את צריכה לקבל ולסלוח לעצמך על כך שמשהו או מישהו שיבש לך את החיים בלי להתייעץ איתך קודם...

לא פשוט לסלוח על בגידה יש אומרים שאין סליחה ואין כפרה לבגידה באמון, אולם יש לחתור לתוצאה הכי טובה ולבחור את האופציה המציאותית על פני הלקאה עצמית ותסכול תמידי.

זה אפשרי, תנסי לעבור את התהליך הזה לבד, ישפר לך את ההרגשה בפרט ואת החיים בכלל, אם תצטרכי עזרה...

בהצלחה

ממש כואב לקרוא את מה שאת עוברת, לא את בחרת את הגיהנם הזה, המצב נכפה עלייך על ידי אחרים. הכי קל לפרק את המשפחה להרוס ולשבור זה עושים ברגע, אבל זה לא נכון ולא הגיוני, וזה לא טובתך, הרושם ממצבך שאם כבר שנה הוא כנראה לא בקשר איתה אז את יכולה לאט לאט להחזיר בו את האמון למרות כל המרורים שהוא האכיל אותך, עשי זאת למענך ולמען ילדיך, ואיני יודעת האם זו עצה נכונה אבל אולי הפוך על הפוך תלמדי מאותה אשה שגרמה לבעלך לבגוד, מצאי מה היה בה שמשך אותו, ובאותה דרך תמשכי את בעלך אלייך. או עשי כמו ששמעתי מבחורה שהיתה אצל הקבליסטית לאהבה יפה כהן שסיפרה לי שהיא יעצה לה דווקא במצבים קשים כאלו לנסות לשכוח את הכאב ככל שניתן, לבא לקראת הבעל לאהוב לפנק ולהתפנק, וכפי שהיא אמרה שכמה שהיא תעניק לבן זוגה אהבה בסוף היא תקבל ממנו פי כמה אהבה גדולה. בקיצור נסי ועשי הכל להחזיר את האהבה ואל תתני למשבר שהיה לשבור את העתיד הזוגי שלכם.

הייתי שם. בגד בי בהריון.... בכה, נשבע, התחנן שלא אזרוק אותו.
חלפו 5 שנים והודיע לי שרוצה להתגרש. שאוהב אותי אבל רוצה להיפרד.
תוך 4 חודשים, עוד לפני הגט, נולד לו בן.... מאחרת.לא זו מההריוו.....
עזב בית עם 3 ילדים. הגדולה בת 8....תצילי את עצמך. תמיד ימצא מישהי..... זו הנקמה שלי. זו שקיבלה אותו 'תהנה' ממנו.

את כל כך טועה לצערי...כאב לב שלאחר בגידה הוא אפילו יותר כואב מכאב גופני....האם היית הולכת לקבל הזדהות בפורום אם חלילה היה לך נמק ברגל? האם לא היית הולכת לרופא כירורוג שיסיר ממך את הנגע? אני בטוח שכן!
אני טיפלתי בזוגות רבים שעברו בגידות (נשים וגברים)...כל עוד שאינכם בשלב ה'אדישות', ניתן ליישר את ההידורים, בשלב ה'אדישות' אפילו אני, עם כל הנסיון שלי מרים ידיים. כי מה שהפוך לאהבה אינה השנאה !! זו האדישות אל הצד השני.
יכול להיות שיש לך ניסיון עם מטפלים גרועים, ולא חסרים כאלו, הזדהות ואמפטיה מנחמים אך לא פותרים בעיות....חשבי על זה!

שלום לך,

כל תשובה או עזרה שננסה לתת לך כאן היא לשתי פנים.. בעלך גבר בוגדני שחוזר על הטעויות שוב ושוב, אינו מבין על מה כל המהומה ושבוי בזרועותיה של אחרת..שם הוא מממש את כל תאבותיו המיניות והרגשיות, בבית הוא מקבל את השקט והיציבות.

מנגד את אולי יכולה להכיר טוב מכולם האם בכלל יש על מה להילחם, אם כוונותיו רציניות או שלא.
קיימת אפשרות תיאורטית לא גבוהה שהוא יתקן את דרכיו ויפסיק עם השטויות. אבל.. מי שטעם את טעם הפרי האסור שבוי בקיסמו..

החלטה שלך בלבד האם לנסות ולתקן או שמה להתגרש ולשקם את חייך. לשכוח את מעשה הבגידה דורש תעצומות נפש גבוהות ולא נראה לי שאת מסוגלת לשכוח ולמחול בייחוד שהמעשה חזר על עצמו..

בקיצור, בעיה..

בהצלחה!