עצה למיאשת

שלום רב,
מאוד קשה לקצר אבל אנסה בכל זאת הוא בן 34 רווק אני 31 גרושה + 2 יחד כ5 חודשים עם הפסקה באמצע ( בגללו פשוט נעלם). עם הרבה עליות ומורדות שברובן בגלל החרדה שלו מזה שאני עם ילדים . הוא מאוד מוכן להתמסד ורוצה ילדים וזה גם מה שאני רוצה , היה כמה פעמים שאפילו שאל אם הייתי רוצה להתחתן איתו ( ספק בצחוק ספק ברצינות). אני מאוד אוהבת אותו ויודעת שיש לו רגשות אליי למרות שנמנע מלדבר על זה אבל אני יודעת. הקשר ברובו מתנהל בסופי שבוע באמצע השבוע קשה להיפגש ושוב לרוב בגללו ( הוא עובד קשה בעל עסק) כשאנחנו יחד הוא הבן הזוג המושלם , מפרגן מפנק דואג וכל מה שמשתמע מכך.. הבעיה שלי איתו כשאנחנו לא יחד הוא נסגר בקושי מתקשר ( לרוב זאת אני שיוזמת) שוחחתי איתו על זה רק בשבוע שעבר הסברתי שזה מפריע לי ואני נפגעת מזה ביקשתי שישתדל יותר שיחזר יותר , על פניו השיחה התנהלה בסדר עושה רושם שהבין הוא התנצל ואמר שמרגיש רע שהוא גורם לי להרגיש ככה. בילינו סופ"ש אחרי זה יחד והיה מדהים . ופתאום שוב נעלם הפסיק להתקשר ולא עונה לטלפון ולא לסמסים.. ( זה כבר בפעם השניה סלחתי בפעם הראשונה) מאוד קשה לי לשחרר אני שבורה מבפנים אני יודעת שאם רק היה פותח את הראש קצת ( בעניין הילדים שלי) הייתה יכולה להיות לנו זוגיות מושלמת אנחנו מאוד מתאימים באופי בהשקפות שלנו ברצונות שלנו. מה עכשיו? איך אני גורמת לו לדבר איתי? ( יש לי דברים אצלו בבית שאצטרך לקחת) אני לא רוצה להפסיד אותו איך פותחים לו את העיניים ומסבירים לו שהוא מפסיד משהו טוב. עזרה בבקשה..