לפרוק...העיקר לפרוק, ועצות תתקבלנה

אני לא הולך עכשיו לנתח את מה שעשית ולהטיף לך מוסר ולהתריס כנגדך, כי נראה לי שאת עושה זאת לעצמך די טוב.

עכשיו בואי נראה איך יוצאים מהברוך שהכנסת את עצמך אליו. לא ציינת כמה זמן עבר מאז הגילוי של בעלך אבל אם הוא הספיק כבר לנהל סטוצים ורומנים כנקמה אז ההנחה שזה לא טרי טרי.

תראי בעלך עובר תקופה איומה ונוראה הוא חווה גהנום, עולמו חרב עליו בהנף של רגע, חוף המבטחים שלו נעלם, מערכת המושגים שלו על החיים עברה שינוי דרמטי. הוא מרומה מרגיש כמו שוטה הכפר שעשו לו קרניים מאחורי גבו. בעלך בעצם חווה כרגע סוג של מוות, מותם של החיים כפי שהכיר טרם הגילוי, מותם של כל מה שידע עלייך ועל אופייך טרם הגילוי והוא מצוי כרגע בסוג של תהליך אבל על המוות הזה, יש גברים שהאבל שלהם מתבטא בהתכנסות בתוך עצמם ויש גברים כמו בעלך שזה מתבטא אצלו בפעולות יותר אגרסיביות כמו לפוצץ זאת מול הילדים ונקמה פעילה בך.

אצל המגדר הגברי הדבר הכי גרוע זה שבת זוגתך מקיימת קשר מיני עם אחר כאשר היא אתך.

מה שהוא זקוק כרגע זה זמן זמן לפרוק מעצמו את המטען האיום שהוא נושא על גבו וזה הולך להיות ארוך ומאוד לא קל, הוא הולך להתריס מולך דברים קשים מאוד ואת הולכת לספוג המון המון רפש.

מה שצריך לעשות כרגע זה למזער את הנזקים וקודם כל לסכם שלא משנה מה קורה ומה מרגישים הילדים הם מחוץ למשחק (הנזק גבר נעשה אבל חשוב לא להעמיק אותו) את זה נראה שכבר התחלתם.

מעבר לכך, בהנחה והוא עדיין אוהב אותך ומן הסתם מהכתוב את גם אותו, ומה שהוא מטיח בך "זונה" וכאלו זה ביעדנא דריתחא ולדעתי לא מבטא את מה שהוא באמת מרגיש, פה את חייבת לקחת על עצמך את המשימה של החיים וזה המבצע להצלת הנשואין שלך.

בשביל לעשות את זה עלייך לגזור על עצמך סוג של "תענית" והתנזרות כלומר לשתף איתו את חשבון המייל שלך, להתנתק מכל הרשתות החברתיות למיניהם, לא לצאת מבלי להודיע לו לאן ומתי תחזרי, להיות זמינה תמיד בנייד ועוד פעולות דומות שיראו לו שאת מוכנה לסבול בכדי להחזיר את האמון שלו בך.

תעשי הכל לנסות לשכנע אותו לפנות יחד לטיפול זוגי כי שם הרחק מעיני הילדים בתוך מסגרת מכילה הוא ייוכל לפרוק את שעל ליבו מול מטפל מקצועי מבלי שהענינים יצאו מכלל שליטה.

קחי בחשבון שהתהליך יכול להיות ארוך מאוד (שנה וגם שנתיים) ותידרשי לסבלנות והרבה יכולת ספיגה וגם כאן הסיכויים הנם 50%.

בהצלחה

הי

זה יפה מאוד שאת רוצה ורוצה...

אבל שימי לב שאת רואה רק את עצמך ואת הצרכים שלך בתוך התא הזוגי והמשפחתי... אז מה הפלא שאתם לא מצליחים להגיע לפתרון? ואולי הגיע הזמן באמת שתסתכלי סביבך ותהיי ערה לצרכים ולרצונות של "עוד" אנשים?

כמו למשל > הצורך והזמן הדרוש לבעלך לעכל ולעבד את אובדן המשפחה היקרה שהייתה לו...כפי שתיארת ילדים נפלאים, עבודה וחיים טובים, בעל אוהב, תומך ומפרגן, מצב כלכלי מצוין!!!

את "צריכה" להבין שבעלך לא מצליח לסלוח לך לא רק בגלל הבגידה הרי כעת גם הוא בוגד...אלא כי הוא מרגיש שאת "רוצה" אותו כברירת מחדל לא כ"כ מאהבת מרדכי אלא בעיקר בגלל "שנאת המן"!

רוצה להחזיר אמון?
זה אומר להתחיל מההתחלה ולבנות אמון מחדש, א ממה... לבנות בית חדש מהיסוד יותר קל מאשר לשקם ולשפץ בית הרוס, תשאלי את עצמך מה יגרום לו לרצות להשקיע שוב במקום שהוא מרגיש כברירת מחדל?

עם כל הכאב והצער שבדבר... במקום להמשיך ולחיות בגיהינום כלשונך, במקום להתנצל בפני כל העולם פשוט תכבדי את רצון בעלך ותאפשרי לו לצאת לדרך חדשה.

נ.ב אם את רואה את הדברים אחרת וחושבת שיש סיכוי אפי' קטן שיש תקווה ותחייה לזוגיות שלכם את מוזמנת ליצור איתי קשר דרך המייל ואעשה כמיטב יכולתי לעזור לך.
שבת שלום

אבל אלה אינן העובדות.
מאז שבעלי גילה את דבר הבגידה, אני עירנית וערה לסביבה ולצרכיה במידה המקסימלית.

שיתפתי כאן מה אני רוצה כשאני לבד מול המראה, ולא פירטתי את כל מה שאני עושה על מנת לרכך, לפייס, לשפר ולבנות.

האמן לי שבתקופה הזו אין לחיי מטרה אחרת מלבד הצלת הקשר הזוגי שלי, ומטרת המשנה החשובה לא פחות -הצלת המשפחה שלי.

קשה, קשה לי מאוד לשקם את האמון, בגלל סוג הבן-אדם שבחרתי להתחתן איתו.
אדם שנושא האמון ואמירת האמת היו נר לרגליו מהיום הראשון שהכרנו.

אין לי הסבר איך אישה נורמלית והגיונית כמוני, לא מבינה (טרם הבגידה) איזה מחיר היא עלולה לשלם..... לא מצליחה להבין איך העזתי לקחת את הסיכון..... המחיר נורא !!!

ואני משלמת.........

הי

שמח שחזרת אלינו...
שמח שאת ערה לסביבה ולצרכיה - "מעז יצא מתוק".

אין לי ספק שעשית ועדיין עושה מעל ומעבר כדי לרצות את בעלך, ובאמת מצער אותי לשמוע שהוא אטם את עצמו מלראות את השינוי שאת עוברת ועושה למענכם!

מצד שני את חייבת להפנים - ש להיות קשובה לצרכים של הסביבה זה לא אומר להזניח את הצרכים האישיים שלך!

איינשטיין טען - מה שלא הולך בפעם המאה לא יצליח גם בפעם המאה ואחת!
ולכן אני מציע לך בחום לשנות גישה ולהתהפך עליו כלשון העם כדי לנסות להתניע את הקשר שלכם מחדש.

1.התחילי לדאוג לעצמך! (מה את אוהבת לעשות?)
2.תפסיקי להתנצל – להתרפס – לרדוף אחר הרוח. (זה גורם בדיוק את ההפך.)
3.את לא צריכה את הסכמתו כדי לגשת "לבדך" לייעוץ זוגי. (אם ירצה יצטרף בלי טובות.)

ד.א. מסקרן לדעת מדוע הוא מרבה לדבר ולחנך על נאמנות ואמירת אמת...זה אומר דרשנו...מה גם שזה לא מסתדר עם העובדה שבבת אחת פתאום הוא מרשה לעצמו לעשות את אותם דברים.

רבים וטובים טעו ועדיין טועים ואף על פי כן רובם ככולם מעדיפים להתמודד עם הבעיות ולא לברוח...
והאמת? אין לאן לברוח!

ולחיות בעונש? גם לא מגיע לך אז מה עושים?

תודיעי לו שאת מחפשת כרגע להצטרף לבד לסדנה או ייעוץ אישי כדי ללמוד ולקבל כלים שיעזרו לך להתמודד נכון עם הבעיה שלך ותדגישי לו שאת עושה זאת למענך לצורך התפתחות אישית מבלי לפגוע במרקם המשפחתי והזוגי.

בהצלחה - בני

עשיתי ואני עושה "תענית" כפי שכתבת, והרבה מעבר לכך.
הבעייה שהוא אפילו לא בודק אז אין לי אפילו אפשרות להוכיח את האמון שאני מנסה לבנות.

אינני נמצאת כלל ברשתות חברתיות, הנייד שלי היום ללא סיסמה, למייל שלי הוא נגיש כי שמרתי אותו במחשב כברירת מחדל - בקיצור - הכל !!!

אין לי שום קשר מכל סוג שהוא עם גברים אחרים. לא ידידים, לא קולגות, לא לקוחות - ניתקתי חד-צדדית באופן מוחלט כל קשר שהיה לי עם גבר כלשהו מכל סוג.

אני כל כך רוצה שהוא יחטט ויבדוק, ויראה שאין בעולם גבר אחר מלבדו.
אני מתרחקת מכל גבר באשר הוא.

כל ניסיון לדבר איתי, להחמיא לי או לקשור שיחה (אפילו תמימה) מצד גבר אחר בנסיבות כלשהן (עבודה, ארועים חברתיים וכו'), גורמים לי רתיעה גדולה....

איך לגרום לו לבדוק ולראות שאכן אין מלבדו ?

טעות...

את לא מספרת כמה זמן עבר מהגילוי, אבל תהליך בניית האמון מחדש הוא ארוך ומייגע ויש בו גם נסיגות.

אם עבר זמן רב יחסית מאז גילוי הארוע על ידו (חצי שנה ומעלה) ואת לא מזהה כל ריכוך אצלו ישנה בהחלט האפשרות ועם כל הצער בדבר שזה פשוט נגמר.

עד עכשיו בעלך מתנהג פלות או יותר בגבולות הנורמה פלוס מינוס של בעל נבגד, הסטוצים עם האקס בא לשקם את הגבריות שנפגעה, הרצון להכלים את פנייך לעיני הילדים והסביבה, להעניש ולייסר אותך על המעשה בדמות הגישה "אנחנו נחייה תחת קורת גג אחת אבל לא נקיים קשר רגיל של בעל ואישה", עד כה הכל בה"כ (פחות או יותר) בגבול המצופה מגבר שנקלע לסיטואציה האיומה הזאת.

הפגיעה בך דרך הילדים לא הייתה צריכה לקרות אבל גם זה מעשה שנעשה מהבטן ולא מהראש.

אין צורך להכביר עוד במילים על הפגיעה האיומה שפגעת בבעלך מבחינתו זה חורבן הבית שלישי, מפה הגברים מתחלקים לשניים: אלו שמוכנים לסלוח ורק זקוקים לזמן על מנת לעבד את הארוע ולפתח בתוכם את המנגנונים שיאפשרו להם להמשיך לחיות/לחיות איתך בצל הארוע ויש את הסוג השני שאינו מוכן לסלוח ומטעמי נוחות (כלכלית, אישית) אתם כרגע חיים ביחד על זמן שאול ובמוקדם או במאוחר זה ייגמר בפרידה וגירושין.

אם יכולת להרחיב על אופיו של בעלך טרם הארוע זה יכול היה לעזור להבין לאיזה חלק של הגברים הוא משתייך.

כאמור כדי לדעת איך זה ייסתיים יש כאן את פרמטר הזמן שחלף, אופיו של האדם איתו התחתנת וכמובן אם האהבה שהייתה בניכם עדיין קיימת.

אם עבר כבר זמן רב יחסית ולבעלך אופי כזה שהוא אינו יכול לחיות עם הפגיעה שגרמת וגם האהבה אלייך היא כזאת שהיא אינה מהווה משקל נגד מספיק לפגיעה, ככל הנראה זה נגמר.

חשוב מאוד שתעשי הכל על מנת ללכת לטיפול ביחד איתו ואם הוא לא יסכים לכי לבד כפי שיעצו לךץ עוד דבר שיטלטל אותו זה שיחה נוקבת של יחסנו לאן?

תעמידי אותו בפני הצורך לבחור בין לחיות איתך ולסלוח לבין לא לסלוח ולהיפרד ממך. קיים כאן גם הסיכון שהוא יחליט להיפרד סופית אבל בהחלט קיימת האפשרות שזה יטלטל אותו ויגרום לו לסלוח.

בהצלחה.

פגעת בבעלך בצורה קשה, אך בכאבו גם הוא עשה מעשה שלא יעשה: (וזאת לא הבגידה שלו שמובנת לאור בגידתך ופגיעה בגבריותו אותה מנסה לשקם). הוא עירב את הילדים במשבר הזוגיות והשפיל אותך בעיניהם. וילדים זקוקים תמיד לשני ההורים. זה היה מעשה אכזרי ולא נכון לעשותו. לא מענישים אמא בגרימת סבל לילדים. את כותבת שהוא מגבה אותך מול הילדים. זאת אומרת שעדיין יש משקעים וכעסים כלפיך. וזה הדבר הראשון שאת צריכה להתמקד בו: להבהיר לילדיך שאת אוהבת ותמיד אהבת אותם ובגידתך מעולם לא היתה בהם (וזה נכון. הרי הנאמנות הרגשית/מינית היא לבן זוג ולא לתא המשפחתי המורחב). אם צריך, תפני לבד לקבל יעוץ איך לצמצם את הפגיעה בילדים ותשתפי גם אותו, את בעלך. כי טובת הילדים קודמת לכל.
הזוגיות (כפי שמתארת אותה) הרסנית לכל המשפחה אך בעלך אוהב את המצב שבו לו יש את כל הזכויות ויכול לשלוט ולהשפיל אותך: הוא מחליט איך ילדיך יתנהגו כלפיך, הוא מחליט שמותר לו לבגוד, להשפיל, לקבל החלטות לבד, הוא מחליט האם להפרד ממך או להחזיר אותך בחוסר בטחון. כאבו מובן (וגם שלך למרות שהוא לא יכול לראותו). אבל אתם צריכים לעשות מאמץ ולצאת ממנו. ביחד או לחוד. את צריכה להבהיר לו שאת אוהבת אותו ומצטערת על מה שעשית אבל למען ילדיך (וגם למען שניכם) אינך מוכנה להמשיך בזוגיות ההרסנית הזאת. תנסי לשכנע אותו לקבל יחד החלטות לגבי ההמשך: חזרה לזוגיות והתמודדות עם הקשיים (ולצערי יכולה להגיד לך שזה לעולם לא יחזור למה שהיה לפני), גירושין הוגנים, או שאתם יכולים גם לדון באפשרות של נישואין פתוחים (אם זה יכול להתאים לכם).
אמנם עדיף לעשות שיחות מהסוג הזה כשמעורב מטפל זוגי (כדי למנוע הידרדרותם לחילופי האשמות),אבל אם מסרב תנסי לעשות זאת לבד (אולי תתיעצי לבד במטפל זוגי).

חשיפת הבגידה לא נעשתה במכוון מול עיני הילדים, אבל מריבה בסדר גודל כזה לא הייתה מעולם בבית, והם שמעו חלקי מילים, וההבנה של הארוע הייתה בלתי נמנעת.
בעלי ואני לא שיתפנו אותם בפרטים כלשהם מאותו ארוע, אם כי ברור לי שהם מבינים.

אין היום כעסים כלפיי מצד הילדים. אחד הדברים המדהימים שאני חווה היום, הוא היחס של בעלי אליי ואל הילדים, למרות הפגיעה שספג.

התאורים של העלבונות, הכעסים והמילים הנוראיות היו סמוכים למשבר.
מאז הוא החליט שבאופן עקרוני הוא אינו מעוניין להיות חלק ממני, הכל נעלם.

הוא מתנהג כלפי חוץ כמו בעל מושלם, אבל אני יודעת היטב מה הוא חושב עליי ומה הוא מרגיש כלפיי - והניגודיות הזו הורגת אותי.

לדעתי (והא לא מכחיש כשאני אומרת לו את זה), הוא מחפש את חלון ההזדמנויות המתאים ביותר לעזוב את הבית, עם פגיעה מינמלית בילדים.

מצבם של הילדים (למיטב שיפוטי, ואנו מדברים עימם לא מעט) טוב מאוד.
הם מבחינתם חזרו לשגרה, וברגעי משבר שנינו איתם ולידם.
הם אינם חווים בבית כעסים, צעקות ומריבות - ההיפך הוא הנכון

אז למה לעזאזל הוא לא נפתח אליי רגשית ? למה הוא לא סולח לי?
למה הוא מחפש את האופציה הראשונה לברוח ?

טעיתי, שגיתי. אני בן אדם. עשיתי המון דברים טובים.
פה נכשלתי, ובענק. ובכל זאת מבקשת סליחה ומחילה.....

"כי לטעות זו חולשה אנושית,
ולמחול, מעלה אלוהית...." (אביהו מדינה)

נושא שהוא הציע פעמים רבות:

"נחיה כמו שותפים, וכל אחד ימצא את אושרו במקום אחר מזה שנכשלנו בו"

אני לא מוכנה. אני לא בנויה לזה. אני אוהבת אותו ומקנאה לו, ומבחינתי זו בכלל לא אפשרות......

אחרי שאני קורא את התגובה כאן ובה את מספרת שהוא מציע "נישואים פתוחים" או מחפש את זמן החלון לפרק אני מבין מזה אך ורק שיש כאן סיכוי לתקן..לא גבוה אבל קיים..ההצעה שלו לנישואין פתוחים נועדה אך ורק בכדי לבחון אותך האם המים הגנובים שטעמת עדיין טעמם ערב...תיזהרי ממלכודות! את במבחן יומיומי...שעה שעה..הוא מחפש לזהות האם מדובר בדפוס או באמת בטעות חד פעמית..
תמשיכי לנסות...טיפ קטן..יש לא מעט גברים שעצם המחשבה על כך שהאישה שלהם חוותה גבר אחר "מטריפה" את דעתם תרתי משמע... אישה בונה אישה הורסת...הרסת,עכשיו תתחילי לעבוד כדי לבנות,אמון קשה לרכוש,לאבד אותו לוקח בדיוק שניה אחת של עונג(רגעי/טיפשי) אבל עדיין עונג...כשאנחנו שם אנחנו ממש לא חושבים על ההשלכות של המעשה..
שוב,בהצלחה

שלום לך..

וואוו איך הסתבכת...מורכב...לא פשוט...מסובך...אין הרבה גברים אם בכלל שיכולים לחזור לסדר היום לאחר בגידה..

עשית כמה טעויות קריטיות..הראשונה שהוא גילה! בכוונה אני רושם אותה כראשונה.. קורה כמעט לכל זוג מקרה דומה..90% מהגברים/נשים בוגדים בשלב כזה או אחר בחיים..לי נראה שגם בעלך לא טמן את ידו בצלחת..לאקסית לא חוזרים בן יום...סטוצים לא מנהלים פתאום..השינוי מבחינתו הוא רק שהיום לא מסתיר ולא עושה לך חשבון.. אם תוכלי להוכיח את בעלך באיזו שהיא צורה שהוא בגד בך ראשון ובגלל שנפגעת אז עשית מה שעשית אולי תצליחי לרכך אותו..

במקביל, רק עבודה לרכך את האגו הפגוע שלו תעזור.. תנסי להבהיר לו את הטעות שעשית ולה את מודעת.. מחר הוא יתחתן עם מישהי אחרת ומה?! הוא בטוח במאת האחוזים שלא תבגוד בו?! בגידה זה צורך! ולא אופי כמו שהוא חושב/טוען..

עבודה ורק עבודה, בקשת מחילה..ובסוף תנסי להחזיר אותו בדרך שרק נשים יודעות לעשות... דרך המיטה! תטפחי את עצמך..תלבשי בגדים סקסיים(בבית לא בחוץ!) תגרמי לו לחשוק בך..זה עובד!!!

בהצלחה..(ובפעם הבאה הישמרי לך!!!)

דני,
הלוואי והיית צודק, ובעלי היה הראשון שבגד - אבל הוא לא...
הפגיעה בו כל-כך אנושה, בדיוק בגלל שבגידה בעיניו זה "ייהרג ובל יעבור".
אני מכירה את דעותיו, את הזלזול הרב שהוא הפגין כלפי מי מסביבתו שבגד,
את נאמנות העיוורת בשם העיקרון ("אני לא אתבייש ללכת עם אשתי ברחוב,
כשמישהי/מישהו אחר יודע שהיא מקורננת" - משפט תדיר שנוהג להטיף גם לחבריו).

מאז שילדינו תינוקות, ניכרת בחינוך אצלו החשיבות של נושא האמון, הנאמנות,
ואמירת האמת. על מנת להיות הגונה-הוא פעל כך לכל אורך שנות נישואינו.

לכאורה, עם אקסית לא מחדשים קשר בשנייה. גם אני חשבתי כך.
היות ואני יודעת בדיוק איך נוצר הקשר ולמה, אני יודעת לומר בוודאות, שלאורך שנים
הוא לא שמר על קשר, לא נעתר לכל החיזורים שלה ושל אחרות (יתרה מכך, על מנת שלא להיות בצד "הנסחף" כדבריו, הוא שיתף אותי כבר ברמיזות הראשונות, כדי למנוע מצב של התפתחות קשר כלשהו).

אין לי ספק שהקשר עם האקסית וסטוצים אחרים (אותם יכול היה לממש ללא כל בעייה אם רק היה מחליט) - מטרתם הייתה אחת - להעניש אותי. להראות לי שגם הוא יכול ולא עשה כן מבחירה חופשית.

זה מה שעצוב בכל הסיפור הזה!!!

שוב שלום לך..
לקחת רק חלק מתגובתי.. הצלחת לשכנע אותי לגביו..מה כל השאר? לנסות ולמשוך אותו לתשוקה כלפייך? והיה ופירק את החבילה,מה אז? יחיה יותר טוב? יגרום אושר לך ובעיקר לילדים? ההרס הורס את כולם..אם הייתי חושב שאת אישה ללא תקנה הייתי אומר לך תתגרשי ותחיי את חייך לפי הבנתך..הטעות נעשתה..אין מה להחזיר את הגלגל לאחור..אם אפשר לתקן תעשי כל מה שאת יכולה...אם את רואה שהוא בשלו(לאורך זמן) אפילו עד שנה,אין לך הרבה ברירות לקבל את העונש על מעשייך..אין מה לעשות,טעות עשית ובדרך כלל אנחנו אמורים לשלם על טעויות..
ליביליבי איתך כי נראה שאת מאוד מאוד מכה על חטא..

סתם סקרנות, איך נודע לו? למה לא הכחשת? הדבר האחרון בבגידה(אחרי שעושים את הטעות) זה לטעות שוב ולהודות..

בהצלחה בכל מקרה..נשמח לשמוע בשורות טובות

למיואשת...
מה שאת מבקשת, לשקם, לבנות אמון, זה קשה עד קשה מאוד, אך לא בלתי אפשרי...אני יודע כי לעתים (לא תמיד), הצלחתי לגרום לבניית את האמון אצל הצד הנבגד...הכל תלוי ברצון של הצד הנבגד לשקם את הקשר והזוגיות...ישנן דרכים פסיכולוגיות לגרום לכך שהצד הנבגד יתן סיכוי נוסף לשיקום הזוגיות, הואיל שישנן דרכים לשקם את האגו הפגוע, לרפד את הצלקות, ולהוריד את מפלס הכעס.
את לא תוכלי לעשות זאת לבדך, כי את משדרת יאוש, אובדן ואומללות.
ניתן לעזור לך, לתמוך בך, ואולי אף להחזיר אליך חלק מהאמון שלו בך שאבד.
רוטרי יששכר מומחה לזוגיות מתגמלת ולמיניות האדם.

בשלב זה בעלי אינו מוכן לסוג של ייעוץ/עזרה.
אולי (הלוואי...) בעתיד.....

שלום מיואשת אני יודע שעבר זמן רב מאז שכתבת את ההודעה הזאת אבל הסיפור שלך נגע ללבי. רציתי רק לומר לך שאני מקווה שבעלך הצליח לסלוח לך, ושנישואייך חזרו לסדירם עוד לפני שבגדת בו

לפי התנהלות הדברים כפי שתיארת אותם אני מסיק שהבגידה שלך נבעה בעיקר כי נכנסת לנישואים עם בעלך ללא ניסיון קודם ביחסים או בסקס ונלכדת במשהו שקוראים לו "אהבת בושר" או Puppy Love ומכאן הדרך למשבר אישי סלולה לך. פשוט לא היה לך שום סיכוי.

ולכן בתהליך עשית את כל הטעויות האפשריות החל מהתאהבות דמה (כן, יש נטייה להתאהב בפרטנרים הראשונים) וערבוב חיי המין מהצד עם החיים הרגילים, דרך התנהלות לא נכונה וטיפשית במהלך הקשר וכלה בהתנהגות אובדנית כשהקשר נגמר.

צר לי, אך את בברוך עמוק ולא נראה לי שתוכלי או שכדאי לך להציל את הנישואים הנוכחיים. אבל אחרי שתתגרשי אני ממליץ לך לא לקפוץ ישר לקשר הרציני הבא אלא לחוות כמה שיותר קשרים קלילים שמבוססים על סקס ואולי זה יחסן אותך לקראת פרק ב'.

בהצלחה.