אני ממש חייבת עזרה..

אני מנהלת יומן לקוחות.. כל יום אנחנו יכולים לריב ואז הוא לוקח את עצמו ונעלם ליום וחצי ואני נאלצת להבריז ללקוחות ברגע האחרון ולטפל בילדים ואחרי כל הטירוף הוא חוזר כמו מלך הביתה ואני נשארת עם יום המחרת שהוא עמוס בלקוחות של יומיים בלי דקה לנוח בין לבין
זה התעללות נפשית! :( שלא לדבר עם נקיונות הבית.. באמצע
הלילה כי אין זמן אחר..
גם אם אתגרש ואביא מטפלת במקומו..
מטפלת לוקחת בסביבות 4500 שקל אם לא יותר..
פלוס הוצאות הגירושין פלוס שכירות גנים והוצאות שוטפות
ל 3 ילדים בלי עזרה משום מקום ומאף אחד..
זה לא משהו שיכול לקרות באמת... אז אני נשארת נשואה
כלואה בחדר עם 4 קירות לא מדברת עם אף אחד
חוץ מלקוחות לא רואה את הילדים שלי בכלל
ומטופלת בכדורים לחרדות כי כל צלצול טלפון
מפחיד שלא יהיה מהבנק שלא יהיה איזה עבריין
או איזה סיפור חדש על חוב או גניבה
אני עייפה מהחיים ולא נשאר לי סיבה להילחם
ואני רק בת 27
אפשר בקלות להשתגע מחוסר הצדק הזה :(

כי ראיתי שמנהלי הפורום הם יועצים זוגיים מגשרים וכו..
אנחנו אוהבים.. אם לא הבעיה של הכסף וההימורים היינו יכולים
להיות מאושרים..
לגמילה רוצים 500 שקל בשבוע ואני כבר לא מאמינה שהוא
מסוגל לטפל בעצמו בכלל..
הוא הצליח לתחמן ולעבוד על כל מי שסביבו.. הוא רוקן להורים שלו
את כל הכסף שלהם הם מכרו את הבית..
אז לדעתי גישור זה לא הפיתרון פה..
הלוואי ולא הייתי צריכה להתגרש ממנו.. אבל זה כבר מסוכן.
הוא מטפל בילדים וכל בוקר שהוא עולה איתם לאוטו אני
מתפללת שלא אשמע פיצוץ ויגידו לי ששמו לו מטען באוטו
זה חיים לא שפויים אני בכח מצליחה להיאחז בטיפת שפיות
בשביל שאצליח לדאוג לילדים

היי
הסיפור שלך נוגע ללב קשה לי באופן אישי ללכת לישון בידיעה שאת תקועה בלופ אין סופי של צער וכאב מתמשך.

את צריכה עזרה סיוע מגורמי הרווחה בעירך!

את חייבת לשתף חברות מכרים משפחה קרובה/רחוקה העיקר לצאת מהמצב שבו את נמצאת, את צריכה להבין שכל הבית סובל אפי' הקירות שלא לדבר על הילדים.

אני לא יודע מאיפה להתחיל לשאול אותך איך ולמה הגעת למצב ביש שכזה? עזבי... את זקוקה למנוחה נפשית לצאת ליום יומיים מהפלונטר ולחשוב על הבעיה שלך מבחוץ -
לחשוב מה כן!
ניתן לעשות כאן ועכשיו עבורך ועבור הילדים שצריכים אמא במשרה מלאה ובית חם ותומך ולא בית שכולו הישרדות אחד גדול בלי אופק ותקווה.

נופר, עשית צעד גדול וחכם בכך שפנית לעזרה, עצם הזעקה שלך לשינוי היא דבר גדול לכשעצמו, כעת סלולה הדרך לעשיית מעשים.

אני מניח שאמרו לך שהחובות של בעלך לא קשורים אלייך, לא קשורים למשק המשפחתי, אם עדיין לא עשית צעדים בכיוון ואת חוששת ונלחצת מכל טלפון אז כדאי שתעשי הפרדה כדי שתוכלי לפחות לחיות מהקוסמטיקה ללא פחד שייקחו לך את הכסף, את יכולה להיעזר חינם בסיוע משפטי השייך לאזור מגורייך, הם יתנו לך עזרה ותמיכה ככל שתצטרכי אל תוותרי על השרות הזה מגיע לך.

בנוסף את יכולה להתנות את המשך חייך אם בעלך בתנאי שילך לגמילה זה שווה את הכסף ואת ההשקעה כי את טוענת שאתם אוהבים למרות שאני חושב שפיתחת תלות בו או בדברים האחרים שהוא כן נותן לך בקשר הזה, דעתי האישית למקרה ששאלת אותי שאין לך מה להמשיך איתו אפי' לא יום אחד, את כותבת עליו דברים חמורים שעל כל אחד מהן הייתי בורח.

תתגרשי! תשקמי את עצמך קצת וצאי לחפש אהבה חדשה תיזהרי רק לא ליפול על טיפוסים מפוקפקים תעשי בדיקה לעומק עם מי את יוצאת.

והבייבי סיטר? כגרוש בעלך יוכל להיות בייבי סיטר מצוין.

בקיצור – אל תפקירי את חייך האישיים והמשפחתיים עבור נזיד עדשים, בחירה אחת לא מוצלחת לא מגבילה אותך לכל החיים!

אני מאחל לך קצת נחת ושלווה ולילה טוב - בהצלחה

אני יותר ממתרגשת שהצלחתי סוף סוף לדבר על זה.. ועוד יותר שיש מי ששומע..
לצערי בכל המגילה הארוכה הזאת לא הכנסתי אפילו חמישית מכל מה שקורה..
פשוט הגעתי למצב שאני מרגישה לא טוב פיזית ונפשית.
בתור הגרוש שלי הוא מן הסתם לא ישלם מזונות ובטח לא ישמור על הילדים רק כדי לעשות לי דווקא על שעזבתי אותו.. בנוסף הוא קנאי עם ראש חולני.. הוא יערוב לי ויעקוב אחריי. הוא לא ייתן לי להמשיך בחיים.
אני לא מאמינה כבר בגמילה.. לצערי אני לא מאמינה בכלום כבר.. אני מתפרקת.. פשוט מתפרקת..
אתה צודק שאמרת שזו תלות.. כי אני מפחדת פחד מוות להיתקע עם 3 בנים קטנים ועם עסק עצמאי שאם לא יעבוד לא יכניס כסף.. ובשביל שיעבוד אני צריכה לעבוד.. מתי יהיה לי זמן עם 3 ילדים קטנים? ואיזה חיים יהיו לי? לקום ב 6 בבוקר לארגן הכל לגנים להסיע לגנים לחזור לעבוד רצוף לצאת ישר להחזיר את הילדים להעסיק אותם לבשל לקלח להרדים ואז לקבל עוד לקוחה ואז ב 22:00 בלילה להתחיל עם כלים כביסה בית.. אחכ מקלחת וב 1 בלילה להיזרק למיטה בתקווה שאף אחד לא יבכה ואחרי כמה שעות 6 בבוקר וחוזר חלילה.. וזמן לקניות לרופאים סידורים..?
איך אפשר הכל לבד וגם להצליח להרוויח לפחות 10 אלף כדי להאכיל 3 ילדים? מזונות הוא לא ישלם.. אין לו כלום חוץ מחובות..
כרגע אני עובדת והוא עם הילדים.. זו התלות הכי גדולה..
אין לי אף אחד! חוץ מלהגיד לי "גיבורה" " חזקה" וכו.. אף אחד לא עוזר..
ביום שהורדתי את הפנים וביקשתי עזרה מאמא שלי עם הילדים אמרה שיש לה מסיבה..
וכשביקשתי עזרה באוכל לבית אמרה שהיא בדיוק משפצת וחודש הבא תביא.. עברה חצי שנה..
סליחה שאני חופרת.. אני פשוט מרגישה רע :(
אני אנסה לפנות לרווחה.. כשתהיה לי אופציה לצאת מהבית..
העיניים כבר נפוחות מבכי.. הייתי חזקה עד עכשיו.. אבל היום ממש היום אני מרגישה שאיבדתי את זה.. אני ממש משתגעתתת :(

איך הגעתי למצב הזה.. כמו שאמרתי בהתחלה..
גיליתי שהוא נוכל.. קצת מאוחר לצערי.. אבל אלה אנשים מיומנים
ככה הוא הצליח לעבוד על חברים על משפחה על בוסים בעבודה
אפילו על אנשים שהציעו לו עזרה.. אין אדם שהיה לידו יותר משעתיים ולא נעקץ באיזושהי דרך.. הוא גורם לך להאמין למה שהוא אומר.. ככה אפשר להשתגע..
חודש שעבר כשגיליתי שגנב לי מהבנק.. הוא הבטיח לי סכום מסויים של 5000 ולאט לאט הוא יחזיר..
כל יום כל בוקר כל לילה אני שואלת "מה עם הכסף"? וכל יום מחדש הוא ממציא סיפורים בכזו מיומנות שהוא פשוט מצליח לסובב אותך..
לגבי החובות שלו.. אז יש לי חשבון בנק משלי.. לו אין הוא מוגבל..
(מן הסתם..) אבל בגלל זה כל ההוצאות בלי יוצא מן הכלל יורדות מהבנק שלי.. הכל עליי.. אם משהו לא משולם בזמן אני זו שאוכלת
אותה.. והוא גורם לי להגיע למצבים האלה כל חודש מחדש למרות שאני לא רואה אור יום מרוב עבודה..
בקיצור בא לי רק לצעוק הצילו ושיתנו לי זמן לבכות כמו שצריך כי
גם לזה אין זמן :(

היי נופר...

את בן אדם טוב שנקלע לסיטואציה מסובכת ומהמקום הזה את כרגע לא מסוגלת לראות אלא רק את הדברים הקשים והבלתי אפשריים, אני מבין מה עובר עלייך ובאמת זה נראה רע מאוד אבל את חייבת לצאת רגע החוצה ולהסתכל על הבעיה שלך מבחוץ, את חייבת לקחת חצי יום של מנוחה שבו תבחני יחד עם אנשי מקצוע מה את כן יכולה לעשות למרות הקשיים.

לא ניתן לפתור את כל הבעיות ביום אחד בבת אחת! כפי שאת מונה אותם פה אז באמת לא יודעים ממה להתחיל קודם.

בואי נעשה סדר - בסדר?

1. החובות של בעלך לא שלך - שלום על ישראל.
2. הילדים שלך וישארו שלך לנצח גם אם הם כרגע מעדיפים להתקרב אליו יותר.
3. אוקי - מזונות הוא אם לא ישלם - ביטוח לאומי ידאג להעביר לך את הכסף המגיע לך, אם לא את הכל אז לפחות חלק.
4. אל תפחדי מהפחד! הפחד הזה שהוא ירדוף אחרייך הרי לא קיים במציאות זה יותר הפחדה שלו או שלך ותרוץ שלך למה לא להתגרש.
5. הבית צריך סדר וארגון מחדש - ילדים מסתגלים מהר מאוד ואם קצת עזרה חיצונית יש כיום ארגונים שיכולים לשלוח בייבי סיטר לכמה שעות, תוכלי לקיים בית שפוי ונורמאלי כמו מאות נשים חד הוריות בארצנו.
6. להיות עקרת בית במשרה מלאה זאת לא מילה גסה - מי אמר שאת חייבת גם וגם וגם? בתקופה הראשונה את לא תעבדי כל היום והלילה אלא תתמקדי לשקם את הבית להיות יותר אמא לילדים ולאט לאט בהדרגה תפני לך זמן לעצמך ולפרנסת הבית.
7. אני מאמין שניתן לרתום את משפחתך ואפי' את אמא שלך לבוא לקראתך ולעזור לכם במטלות הבית, צריך רק לחשוב איך לשתף אותה ואיזה תפקידים לתת לה כדי שהיא תרגיש שהיא נותנת מעצמה ומרגישה עם זה טוב ולא שאת באה פתאום ונופלת עליה ללא התראה.

לסיכום: את חייבת לקחת פסק זמן עבורך ולמען עתידך - ויפה שעה אחת קודם.

תעדכני בבקשה וספרי מה התקדם.

לילה טוב - ובהצלחה

קודם כל החדרת בי מוטיבציה ואני הולכת לסמן לי ביומן יום חופש שבו אקבע פגישות עם גורמים אפשריים..
לגבי לדאוג לבית ולילדים בהתחלה ולא לפרנסה... אני לא מצליחה לראות את זה כמוך.. אני באופי כמו ספר.. חייבת שהכל יהיה כמו שצריך.. תשלומים בזמן.. אני ההפך מבעלי שתמעד אומר "יהיה בסדר" אני צריכה לדאוג לזה שבאמת יהיה בסדר.. בגלל זה אפילו עם דלקת ריאות וחום 40 אני דוחפת ים משככים כדי לא לפספס חלילה עוד לקוחה.. אחרת מה יהיה עם הבנק? הכל עליי הכל באחריותי אני לא יכולה להפיל את כולם.
וביטוח לאומי לאחר בירור שעשיתי נותן את המינימום וגם זה אך ורק למי שעושה פחות ממשכורת מינימום ושמראה הוכחות שאין לה דברים בבית ואין לה מה לאכול..
אני לא במצב הזה אמנם אני בחובות ומינוסים אבל כמו שאמרתי באופי שלי אני לא מרשה לעצמי להגיע למצב כזה.. אני הורגת את עצמי העיקר שלא יעיפו אותי מהדירה שיהיה לי עדיין אוטו להסיע את הילדים ושיהיה להם טלוויזיה בבית לראות תכניות.. ביטוח לאומי לא יסתכל לכיוון שלי... זה נשמע שאני מחפשת תירוצים אבל אני לא..
זו פשוט התוצאה כשאתה יושב יום יום וחופר חפירות מטורפות בניסיון למצוא פיתרון למציאות הזו אבל חשבתי כבר על הכל והדבר היחיד שהגעתי אליו זה שזה המצב ואין מה לעשות. או להישאר ולסבול או להתגרש ולסבול.. ככה או ככה התוצאה זהה.. לפחות בעשור הקרוב.... וזה הזוי שאני לא מצליחה להשלים עם העובדה האכזרית הזאת! כשראיתי שאני לא עליתי על פיתרון הלכתי לעובדת סוציאלית שלא חידשה מעבר למה שאני חשבתי.. ואז לאבא שגם חוץ מלהתגרש וזהו לא נתן לי פיתרון שיתן לי קצת וורוד בכל השחור.. עם לקוחות התייעצתי בזמן האחרון שחוץ מלרחם עליי לא יכלו לעשות כלום.. ואז הגעתי לפה..
אבל הצלחת לחזק אותי קצת.. אני מקווה שעש שאמצא יום חופש אשאר עם המוטיבציה הזו..
המון תודה לך על הזמן ההבנה והעזרה... זה הכי הרבה שקיבלתי בתקופה האחרונה :)