פרידה

היי..אז קודם כל תודה רבה על ההקשבה והיחס..
אז ככה..הכרנו לפני שנתיים הוא התחיל איתי המון אבל לא הראיתי שאכפת לי וסיננתי אותו המון כי הייתה לי דעה לא נכונה עליו שרק אחרי שנה גיליתי שהיא שגויה.אחרי שגיליתי שהיא לא נכונה נתתי לו צאנס להתקרב אליי..כאילו בעצם אני יזמתי את זה שלחתי לו הודעה והתחלנו קשר..אחרי חודש של שיחות ואסמאסים יצאנו לדייט למחרת לעוד דייט והתנשקנו היינו ביחד 3 חודשיים רבנו המון! על כל דבר אפשרי אבל זאת כבר אשמתי ריבים פשוט עושים לי טוב משהו דפוק אצלי בקטע הזה עד שהגיע ה-ריב שלנו נפרדנו בעקבות הריב הזה הוא נפרד ממני אחרי כמה ימים הוא שלח הודעה ואמר שהניתוק הנוחלט קשה לו כל פעם התקרב והתרחק בצורה קיצונית עד שנשבר לי ואמרתי לו שמבחינתי זה נגמר ושלא ידבר איתי יותר אמרתי את זה בצורה דיי מגעילה והתחרטתי על זה ביקשתי סליחה ואמרתי שאני רוצה שנדבר על הכל פנים מול פנים כשדיברנו על הכל הוא התחרט וממש עוד רגע בכה מולי הוא אמר שהוא אוהב אותי ושהוא הרגיש חנוק ולא ציפה למערכת יחסים רצינית כל כל מהר הבנתי אותו וחזרתי אליו במשך שבוע לא היה לנו שום ריב הכל היה מושלם מבחינתי הרגשתי שהפרידה הזאת עשתה לנו רק טוב בשיחה האחרונה שלנו סיפרתי לו שהאקס שלי שלח לי הודעות לאחרונה כי סבא שלו נפטר וניחמתי אותו בהודעות.הוא ענה לי בתגובה שזה מוזר לו שהוא לא מרגיש כלום בנוגע לזה ושלא אכפת לו וכנראה הפרידה שלנו הרסה את האהבה הבנתי לאן הוא חותר ורציתי להיות בטוחה ואמרתי שגם כשהמלצרית בבר התחילה איתו זה לא הפריע לי ושכנראה משהו באמת נהרס כמובן שדיברתי מתוך האגו שלי ולא מתוך מה שבאמת הרגשתי..בסופו של דבר נפרדנו העניין זה שאני באמת לא מבינה למה או איך בן אדם בשבוע של קשר יציב וטוב הופך את כל הדעה שלו איך פתאום קל לו לוותר על קשר שעד לפני שבוע הוא נלחם עליו בבקשה תעזרו לי לפענח איך המוח ההזוי שלו עובד כי כבר התייאשתי ממחשבות על זה!