איך מתקדמים הלאה?

הצדק עמך! במצב זה לא ניתן להמשיך הלאה, ניתן רק לסגת עוד....
אין ספק שאף מצבה קשה... עובדה שחרף מחאותיך היא אינה מוכנה להרפות....
השאלה היא עד כמה קשה לה בבית (את זה ניתן לתקן), או עד כמה היא באמת רוצה אותו (את זה קשה לתקן- אך לא בלתי אפשרי).
אתה לא תוכל לפתור את הבעיה כי חולשתך עוד מגבירה אצלה את הסלידה מהתנהגותך. וגם אינך יכול להתנהל בשיקול דעת (רופא אינו מנתח את ילדיו - למשל).
על כן את צריך עזרה, כי אתה מבין שאין הוקוס פוקוס לפתרון הבעיה.
תגיד לה שהתייעצת עם יועץ לזוגיות מתגמלת, ויש אפשרות לפתרון לטובת כל הצדדים, ובתנאי שהיא תסכים להיפגש בקליניקה של היועץ, אם היא תרצה? ניתן שתבוא עימה.
אם היא תסכים?! הרי שפתרת כמחצית מהבעיה- תתפלא
רוטרי יששכר מומחה למיניות ולזוגיות

שלום.
מובן הכאב ותגובתך למה שאתה חווה. אתה מעלה שאלה של חוסר אמון וקשה יהיה להמשיך יחסים זוגיים בריאים אם תמשיכו לטמון הראש בחול. בגידה היא סימפטום למערכת היחסים. וגם אם לא הייתה ויש חשד , חשוב להבין מה מעורר זאת. ממליצה כי תפנו לטיפול זוגי לבחון סוגיה זו ואת יחסיכם בכלל.
בהצלחה
חגית

שלום רב לך,

אפם אישתך ואם ילדיך לא מוכנה לוותר על "ידיד" למען שלמות המשפחה אז הידיד הוא לא רק סתם ידיד ומכתב אהבה כזה או אחר לא ממש מוסיף לעניין..
תציב אולטימטום חד משמעי, לכאן או לכאן..לדעתי זה יהיה לשם כי כנראה אחרת את הרכבת..

בהצלחה!

כנראה דני בתגובה שלפניי, מאוד צודק בתגובתו החכמה, וזו האמת הכואבת.