יותר מדי בשבילי

מנסה לקצר בראש כדי שתבינו אותי ...
אני גרושה עם ילד לאחר תקופה בה הייתי לבד עם מערכת יחסים משמעותית אחת וכל מיני חסרות בסיס הכרתי את האביר על הסוס הלבן לא היה לא כסף לא בית לא רכב אבל הוא שבה אותי באהבתו בנתינה שלו באופן החשיבה לנו שתאם מהר מאוד הבנו שזה זה ועברנו לגור יחד (כשנה ושלושה חודשים גרנו יחד)בבית שלי עם הילד שלי הוא עובד לרוב דרך המחשב זה התאפשר בנוסף הוא עבד בעבודה נוספת יותר פיזית על מנת לחיות בכבוד היה בו הרבה טוב אך הוא ובני לא הסתדרו יאמר לזכותו שהוא ניסה המון אך הבן שלי מאוד עקשן ומאוד חכם ושובבי והיו התנגחויות לא מעטות משהו שם תמיד התפקשש בסוף לצערי יום אחד אחרי כמה פעמים שהיו תקריות כאלו סילקתי אותו מהבית בצורה מכוערת יש לומר אני אוהבת אותו הוא מיוחד בשבילי היו לנו ויכוחים ואי הסכמות אבל כשהייתי לצידו הרגשתי מלכה הוא אהב אותי כמו שאיש לא אהב העריץ ופירגן בלי סוף וגם נתן ביקורת כשצריך היה לו קשה עם הבן שלי עקב ההתנהגות שלו (יש לו כמה קשיים התנהגותיים) בעבר הוא הציע לי ללכת יחד עם הילד לטיפול פסיכולוגי אך לצערי לא עשיתי זאת, הוא ראה את הילד כך שצריך טיפול מורכב יותר מפסיכולוג ולא הייתי מוכנה לשמוע (הוא גרוש עם ילד בעל אוטיזם קל) הבן שלי בקשר מעולה עם אביו שנישא בשנית כבר. אנחנו חודשיים לא ביחד ומאוד קשה לי לתפקד אני בוכה המון ובעיקר מתגעגעת אני יודעת שהיו קשיים שהיו דברים שצריכים להיות אחרת שהוא חייב לנהוג ביותר סבלנות עם בני אבל לא יכולה להוציא אותו מהראש, לאחר שסילקתי אותו התקשרתי נסעתי אליו ובקשתי סליחה על הסילוק המגעיל מבחינתי היתה בינינו אהבה גדולה ועכשיו כלום יש לציין שהוא אמר שקשה לו עם בני אך לא האמנתי שזה יגיע לכך שחודשיים לא נהיה ביחד ללא טלפון הודעה משהוווו.. האם עליי לוותר ולהרים ידיים לאחר שנסעתי ללא ידיעתו והופעתי בפתח ביתו לבקש סליחה לנסות לדבר ?? הלכתי פעמיים מרוב שרציתי שיבין שאני מצטערת על מעשיי אבל ממנו אין תגובה אני הרוסה שבורה כואבת לא יודעת מה הלאה...