היא בוגדת ואני מרוסק ולא עושה כלום.

עדיין לא עימתתי אותה עם העובדות שיש בידי. אני לא מצליח להביא את עצמי לזה. גם בגלל שאני מרגיש כל כך חלש. גם בגלל שהיא בתקופה נוראית בחיים שלה מסיבות שונות (כן, יש לי חמלה אליה....) וגם בגלל הילדים, שאני חרד בטירוף ממה שיהיה איתם אם ניפרד.
אני לא בטוח שאני רוצה להישאר איתה. אני לא בטוח אם כשאוציא הכל לאור – היא עצמה לא תעדיף לסיים את הסיפור איתי תוך כדי הקלה על שנתפסה.
חברים, אני לא בקו השפיות לאחרונה. רק על העניין הזה אני חושב. אני עצמאי שחייב להיות מרוכז במשרד וזה לא קורה. היא מרגישה שמשהו גדול עובר עליי אבל מפחדת לשאול ולהתעמת. מבן זוג נוגע ומלטף הפכתי להיות קר אליה ומנוכר. היא מרגישה אבל לא מעיזה לשאול. עמוק בפנים היא יודעת שאני מרגיש אותה אבל בכל זאת ממשיכה את הרומן.
יש לי חמלה עצומה אליה. אני יודע שאני אוהב אותה. היא אם ילדיי. אני לא מצליח לדמיין את עצמי בלי הנוכחות שלה בחיי. היא ככל הנראה לא קיבלה את תשומת הלב הזוגית המתאימה ממני. אני אמנם לא גבר חרא, אבל נראה לי, לצערי, שלא יכולתי ל"ספק את הסחורה" מבחינת זוגיות. נשחקנו כמו כולם, אבל היא לקחה את הפתרון למקום רחוק, פוגע ומשפיל. אני מאשים גם את עצמי. אני היום יודע, דרך מה שהיא אומרת לגבר ההוא, איפה אני הייתי לא בסדר.
וככל שעובר יום ועוד יום, אני מתחיל להתגעגע אליה, למרות שאנחנו חיים באותו בית וישנים באותה המיטה. אני מתגעגע לאישה היפה שהייתה נמרחת עליי לפני השינה. לגרגור של הכיף כשעשיתי לה מסז'ים בכל הגוף. לחיוך של בוקר אחרי סקס טוב. והנורא מכל הוא שהיא שוכבת לידי כל לילה, עם העור החלק והריח הנשי. היא כל כך דוחה אותי ומושכת אותי בו זמנית....אני רוצה לזיין אותה ובמקביל לצרוח עליה על מה שעשתה לי ולילדים.
אני יודע כל כך הרבה סודות היום. גיליתי שלפני שנתיים, בתקופה שחשבתי שהיא חרמנית בטירוף, זה היה כדי לטשטש את הרומן שהיה לה עם מישהו מהעבודה. היא הרגישה אשמה כלפיי מהקשר שהיה לה איתו ולכן "פיצתה" אותי בלילות. אני מבין שיש סיכוי סביר שגם אם נעבור את התקופה הזו איכשהו היא יכולה לחזור ולמצוא לעצמה אחרים
כוס אמא של העולם – אני אוהב את האישה הזאת שחירבנה עליי ועל כל מה שבנינו במשך שנים. הלוואי שהייתי יכול לצרוח עליה ואז לעזוב את הבית בטריקת דלת חזקה עד כדי שתמונת החתונה שלנו תיפול מהקיר.
אבל אני לא מסוגל.

דווקא משחרר להוריד הכל אל הקלדת. אם מישהו קורא את זה - כל הכבוד לו.

אני מתבייש לכתוב את זה – אבל משהו קטן בלב שלי שמח בשבילה שהיא מקבלת ממנו את הריגוש שאני כנראה לא יכול לתת לה. זו האמת ואני לא משקר לעצמי.
אני נמצא עם הילדים והלב שלי נקרע. אני מרגיש שבקרוב זה לא יהיה ככה. בקרוב אהיה איתם פחות ופחות והלב כואב. ממש פיזית. המלאכית הקטנה שלי, בת 10, כבר תפסה אותי דומע ששיחקתי איתה. הלכתי מהר לשרותים והתפרקתי בבכי. היינו מבחינתי משפחה אוהבת ומלוכדת. הייתי מאושר עד לאחרונה. אבל מסתבר שהכל היה מזויף.
אני לא יכול להמשיך ככה. ומצד שני אני לא יכול לעשות את הצעד הגדול שיטלטל את חיי כולנו.
הייתי אצל עו"ד לענייני משפחה שרק דיברה על "לדפוק" את אם ילדיי ולהשאיר אותה בלי כלום.
הייתי אצל יועצת זוגית שאמרה שאני גבר נדיר. זה מחמיא אבל לא מקדם אותי לשום מקום.
אינעל העולם – אני רוצה את האושר שלי חזרה.
מי את אישה שטן? ולאן העלמת את האישה שאהבתי בעיניים עצומות עד טירוף?

חפרתי למוות, אבל השתחררתי קצת מהמועקה.

הלוואי שיכולתי לעשות איזה קסם והכל היה חוזר להיות כמו פעם. אני צריך להתעמת איתה ולהראות לה שאני יודע הכל - אבל משם זו דרך ארוכה למטה אל הגיהנום הבא.....

אני מזדהה עם הרגשתך כלפי אשתך, ואני מאמין לך שהיית רוצה את הקסם, והכל היה חוזר להיות כמו פעם....אל תתעמת אתה בשלב זה, שווה לבדוק מה ניתן לעשות. אם תתעמת איתה העניין סגור סופית. אני באמת רוצה לעזור לך. ואולי יש עוד סיכויים?
רוטרי יששכר מומחה לזוגיות מתגמלת ולמיניות האדם

היי שלום לך...

אתה לא נדיר - כישרון הכתיבה שלך נדיר - ריסקת גם אותי! - תודה.

מהתיאור שלך אני למד:
- אתה אוהב אותה הרבה יותר ממה שהיא אוהבת/אהבה אותך.
- אתה מוכן להשקיע בזוגיות את מה שלא השקעת בעבר.
- אתה שמח בשבילה - ורוצה...גם!

הצעות לסדר היום כדלהלן:

1. יש לך כעת הזדמנות למנף את הכישרון המיוחד ולכתוב לאשתך היפה מילים מרגשות שירסקו גם אותה.
2. פרגן לעצמך טיפול/ייעוץ פרטני - לך לבד כדי לקבל כלים למשוך אותה לתהליך.
3. אל תראה לה שאתה נואש.
4. אם אין לך תחביבים אז כדאי שיהיה לך תחביב אחד לפחות שיעסיק אותך מצד אחד וימלא את חייך מצד שני.

בינתיים...תמשיך לכתוב.
תמשיך לשחרר קיטור כאן ושם ובכל מקום. כדי שתוכל לשמור על איזון בין הרצון להחזיר את מה שהיה פעם...לבין מה שיהיה...בעתיד.

אכן סיפור קשה אבל לצערנו לא מאוד ייחודי, את הארועים שאתה מתאר עוברים לא מעט זוגות.

אם אני מבין נכון את הסיפור שלך, הבגידה אצל אישתך זה לא ארוע חד פעמי אלא סוג של התנהגות חזרתית וזה כבר מסבך יותר את העניין. יש נשים במיוחד כאלו שלא חוו אהבה רצינית ויחסי מין טרם הכרותם עם הגבר לו נשאו שמרגישות שהם פספסו משהוא בחיים ולמרות שהיחסים בבית סה"כ בסדר (אולי מרוב שבסדר אפילו שגרתיים משהוא) רוצות להתנסות גם עם אחרים.

מה שבדרך כלל קורה לאחר ההתנסות כאשר ההתלהבות שוככת ומבינים שהגבר החדש הוא בסה"כ עוד גבר וגם רגשות האשם מתחילים לעבוד שעות נוספות שזה נשאר בגדר של התנסות חד פעמית. אצלך לצערנו המקרה אינו כזה.

המצב כמו שהוא אינו יכול להימשך ולא ניתן עוד להבליג ולעבור לסדר היום על כך, כאן אתה צריך לשאול את עצמך את השאלה ולתת לעצמך תשובה לא מהמקום עם הכאב הטרי בו אתה נמצא כרגע אלא אחרי שתרגע מעט.

האם אחרי שאתה מבין שבגידה אצל אשתך היא מוטיב חוזר האם בכל זאת אש האהבה עוד קיימת אותה ומוכן למחול על כבודך הרמוס.

כאמור אל תענה מיד כי לאחר גילוי בגידה יש ערבוב של רגשות מצד אחד כעס נוראי על הבוגד ומצד שני האטרקטיביות שלו בעיניך עולה (כי הנה מישהוא אחר מצא בה משהוא מיוחד).

אם התשובה היא כן, לך ותילחם על הבית כדבריך אבל אל תעשה זאת ממקום של חולשה והתקרבנות אלא דווקא ממקום של חוזק. מה שאני מציע לך אינו קל במיוחד שיש ילדים ברקע אבל זה המעשה היחיד שייגרום להם הכי פחות נזק.

לאחר שתעמת את אישתך עם העובדות קום תעשה מעשה ותיזום פרידה שמשמעה שאינכם חיים יותר באותו הבית לפחות לתקופה של חודש. אם לא היו ילדים הייתי ממליץ על נתק מוחלט אבל בגלל הילדים זה אינו ניתן לביצוע.

אשתך חייבת להבין בצורה הכי ברורה מה זה לחיות בלעדיך, במקביל חשוף לאשתו של אותו גבר מאהב (בהנחה והוא נשוי) את מעללי בעלה כך שלא יהיה מנוס מכך שהקשר הזה ייפסק.

אשתך שכנראה מקבלת אותך כמובן מאילו תצטרך להחליט מה היא עושה היא נשארה קרחת מכאן ומכאן עם שני ילדים.

אם היא תרצה לחזור ולשקם ואתה תבין שזה בא ממקום של חרטה אמיתית והכאה על חטא אתם חייבים ללכת לטיפול, הטיפול צריך להיות זוגי כדי להבין את תרומתך לנושא וגם אחד על אחד כדי לנסות להבין מהיכן מגיעה ההתנהגות הבוגדנית החזרתית של אשתך.

לנושא התרומה שלך כבר אמרו לך שאתה לא אשם בבגידה של אשתך, אני לא מניח שהיית גבר מושלם (אבל מן הסתם גם היא לא הייתה אישה מושלמת), אבל שום פגם בבן הזוג אינו מצדיק מעילה כל כך קשה באמון. הסיבה שצריך להבין גם מה לא טוב אצלך היא שאם כבר הולכים על תהליך של "רמונט כללי" לזוגיות אז מנסים לתקן את כלל הדברים.

כמובן שגם קיימת האפשרות שאש האבהב אצל אשתך דעכה והפעולה הזאת תביא לסיום יחסיכם אבל עם היד על הלב (וגם למען הילדים היקרים שלכם) היית מוכן לחיות עם אישה שאינה אוהבת אותך עוד?

אני מאמין שמגיע לך יותר.

בהצלחה.

שלום לך..

האינסטינקט הראשוני הוא לכתוב לך תתעורר סמרטוט שים לה הכל בפנים, אל מול המשפחה שלה, עבודה, ובטוח שמי שהיא בוגדת איתו גם נשוי ולא היה מזיק שגם אישתו הייתה נחשפת למידע שיש בידך..

אבל... אתה משתמש במנגנוני הגנה בכדי "להצדיק" את התנהגותה הבזויה של רעייתך..אתה לא מפסיק לכתוב כמה אתה אוהב אותה וחושק בה, לידיעתך דבר שקורה הרבה לגברים נבגדים..

ייתכן מצב שבו תחשוף את כל מה שיש לך בפניה ותאיים בפיצוץ וגירושים ירגיע לזמן מה את בגידותיה.. אל תשלה את עצמך היא תמיד תמשיך לבגוד בך, אם אתה יכול לחיות עם זה שכל אחד לוקח מהסוגיות הזאת מה שנוח לו ורעייתך משלימה את החסר בחוץ לך על זה..זה קיים בלא מעט משפחות שגם הנשים וגם הגברים חיים עם זה בכבוד(מפוקפק).
מה עוד אפשר להגיד לך מלבד זה שאתה בחברה "טובה" 90% מהגברים והנשים בוגדים...

בכל מקרה בהצלחה,נשמח להתעדכן..סיפור מעניין ולא פשוט..

אני באותו מצב כמוך. רק בצד השני. זה נשמע אבסורד. אבל אני קוראת את מה שאתה כותב אני ממש שומעת את הקול של בעלי. הכאב הוא נוראי ובלתי נסבל בשני הצדדים. מצוקה קשה שהיא אפשר לצאת ממנה. אני יכולה לתת לך טיפה הבנה על הצד שלה אם תרצה . ללא כל הצדקה.

אל תתעמת איתה כשאין בידיך הוכחות יותר מוצקות (אם רוצה יש דרך להשיגם).
אל תאשים את עצמך בבגידתה. האשמה כולה שלה (גם אם משהו בהתנהגותך /בקשר לא היה מושלם).
אל תעשה שום צעד במצב של בלבול והרגשה של חוסר אונים שאתה נמצא בה עכשיו אחרי הגילוי.
אם יש אדם קרוב ואמין תשתף ותתייעץ. אבל אל תשתף אחרים כי ברגע שזה יוצא החוצה קשה יותר לקחת צעד אחורה ולסלוח/להשאר יחד.
תנסה להרגע ולקבל החלטה לגבי המשך הזוגיות (יחד או לחוד) ורק אחר כך לקבל החלטה ולפעול בהתאם. (כמובן שבשלב זה אינך יודע איך היא תגיב. אבל עשה זאת לפני שמתעמת איתה)
בכל מקרה (נשארים או נפרדים), תמצא מטפל זוגי שיעזור לכם לנהל תקשורת, כי סערת רגשות והתפרצויות זעם (מובנות וטבעיות), לא תורמות להבנות שרצוי שתקבלו בצורה רגועה.

אל תהיה פזיז, אל תתפרץ, ואל תצעק, זה לא יעזור, ורק יזיק, אתה גם לא יודע מה אולי אשתך תעליל עליך, אז תתיעץ עם עו"ד איך להוכיח חוקית, שאתה היית הבעל המושלם, והיא הבוגדת.
אבל תתחיל להפנים את המציאות הברורה וההגיונית, שהנישואין האלו שלך גמורים, עם כל הכאב והצער.
אתה יכול להרגיע את עצמך בכך שההרס לא באשמתך

קח חוקר תשיג הוכחות שלם לע"וד הטוב ביותר תקדים תרופה למכה

תדאג שהילדים יהיו אצלך או לפחות הסדרי ראייה לטובתך
פרק תחבילה כי בכל מקרה היא נגמרה

נרקומן נשאר נרקומן ומשתפ נשאר משתפ ובוגדת תמיד תבגוד
ושלך אחרי פעמיים שאתה יודע ואתה עוד רוצה לשקם - מוטב שתשקם את עצמך כי אף אחד אחר לא ידאג לך ולילדים שלך אם אתה לא תדאג

למרוסק לא יעזור כלום גם אני באותו מצב רק מהצד השני כמה נסיתי לשקם כמה צפרדעים בלעתי כואב לי לפרק אבל אני מתחילה להפנים תבין דבר אחד אי אפשר להכריח אף אחד לאהןב אותנו מי שלא רוצה לא צריך אומרים שפרק ב לפעמים יותר טוב מפרק א אז אני מאחלת לך ולי פרק ב מוצלח ואם תרצה לדבר או לפרוק תשלח הודעה באתר ואשלח לך את המייל שלי בהצלחה

לצערי
שיחות ברמה פרטית.
תקנו אותי אם אני טועה.