אשתי בגדה בי עם המאמן כושר שלה

שלום לך..

איפה אתה בכל הסיטואציה? עם יד על הלב אתה לא בגדת? לא ניהלת קשר מיני נוסף? יש לי תחושה שאישתך ידעה על רומן שאתה מנהל וזו הייתה סוג של בריחה מבחינתה..
למרות כל מה שסיפרת אני חושב שלא כהרגלי וזאת בהנחה שגם אתה ניהלת רומן שניתן לגשר על הפארים ולחזור לחיות חיי משפחה וזוגיות נורמליים עד כמה שניתן.. בהצלחה

שלום דני, לא ניהלתי שום רומן מהצד, הדבר היחיד שאני יכול לחשוב עליו זה שלא נתתי לה מספיק תשומת לב כי הייתי עסוק מאד בעבודה בשנה האחרונה, השאלה אם זה מצדיק שהיא תכניס גבר אחר למיטה שלי???

שלום לך..

ברור שחוסר יחס לא מצדיק בגידה אבל נשים בדרך כלל מוצאות נחמה במקום בו הן מקבלות יחס...(מוח נשי).

קשה לייעץ לך, קח את המקרה מלמעלה שנכתב על ידי גבר שאישתו משתפת אותו ברומן שהיא מנהלת והוא גם סוג שנהנה מזה..והיא בכלל..

לא זה מה שאני מציע לך אבל בכל זאת, האם שווה לפרק משפחה? לא פשוט ולא קל להקים משפחה חדשה מה גם שממש לא ברור שהשנייה לא תבגוד..

לצערנו הפיתויים קיימים ובגדול.

אני לדוגמא הדבר שעד היום עובר לי בראש וגירה אותי ברמות על זה כשאני מקיים יחסי מין עם אישתי וגבר אחר נוכח בסיטואציה ואפילו נוגע בה..

מטורף? אולי? מגרה? בטוח!

מכאן זה שלך, כל עצה לא תהיה מספיק טובה..

בהצלחה, תעדכן..

במשך שנה. נראה לך שזה יכול להדליק אותי? בא לי להקיא. יששכר אפשר את הצעתך בבקשה?

ברור מהפוסט שלך עד כמה אתה כועס, מרגיש מושפל, נגעל ורוצה לסיים את הכל באבחה אחת.

בגידה בבן הזוג היא דבר שפל שהפך את העולם שהכרת עד פה לעולם שונה ברגע אחד.

אבל עצור לשנייה!

הארוע שאתה חווה הנו מאוד טרי (משלשום) ולכן אינך במצב נפשי מתאים לקבל החלטות משמעותיות על ההמשך. תכיר בעובדה שכל החלטה שאתה לוקח עתה היא מהבטן ולא מהראש וההיגיון, כי הראש לא עובד כרגע.

לגיטימי שתרצה להתנתק ממנה אבל שאתה מחליט להתגרש בפועל ולזרוק 30 שנה של נישואין תן לעצמך לפחות חודש לעבד את הארוע ואם כרגע אינך יכול לחיות איתה כרגע תחת אותה קורת גג תמצא לך או לה מקום מגורים חלופי לתקופה הזאת.

זכור להתגרש תוכל תמיד!

לא ניתן לקבוע בשלב זה האם אכן הנישואין שלכם נסתיימו כי יש כאן הרבה אספקטים הנוגעים למבנה הנפש של כל אחד מכם.

אני איני מאלה שטוען שמעשיו של בן הזוג הנבגד מהווים קטליזטור או צידוק כל שהוא לבגידה באמון. שום דבר ממה שעשית לא מצדיק מעשה בזוי כזה אל תיקח על עצמך כל אשמה. ההחלטה לבגוד הייתה של אשתך ואשתך בלבד. גם אם היו חריקות בחיי הנישואין שלכם יש מרווח חופש גדול לפעולות תיקון שניתן לעשות לפני שקופצים למיטה עם גבר אחר.

עליך לברר לעצמך מספר דברים:

מה מסבירה אשתך?
האם היא מביעה חרטה אמיתית וכנה על מעשיה?
האם למעט הארוע הזה קיים בניכם בסיס יציב לקיום נישואין?
האם אתה עדיין אוהב אותה ומסוגל למחול לה על מעשיה?
האם נראה לך שהיא אוהבת אותך?

את כל זה תוכל לברר לעצמך אחרי שתרגע ותעבד את הארוע.

אם התשובות לשאלות לעיל הנם כן יש להתחיל בתהליך הארוך והמייגע של תיקון, השבת האמון ורצוי בפיקוח וניהול של איש מקצוע.

אם התשובות לשאלות הם לא, הפועל היוצא מכך הנו ברור.

אתה בטח תאמר אחרי מה שהיא עשתה והונתה אותי איך יכול להאמין לה שהיא אומרת שהיא מצטערת ומכה בכנות על חטא? אני מאמין שאם אתה חי 30 שנה עם אותה אישה יש לך את היכולת לברר את הסוגיות האלו.

הטענה שאישה שבגדה תמיד תבגוד אינה אקסיומה מוכחת היו כאלו שאצלם זה אכן היה כך והיו כאלו שגם לא, אני בטוח שגם אתה חושב שבסולם החומרה של הבגידות מה שחווית הוא החמור ביותר (הזדיינה איתו במיטה שלכם) אבל תהיה בטוח שיש דברים יותר גרועים בסולם, בגידה עם חבר משותף, בגידה עם בן משפחה ועוד ועוד.

בהצלחה.

כך שזו לא היתה מעידה חד פעמית, זה לא היה סטוץ, זה ממש היה רומן מתמשך ואפילו אהבה!!! איך אפשר לסלוח על דבר כזה? אני אוהב את אשתי , והיא אומרת שאוהבת אותי . אתמול ביקשתי לדעת פרטים, והתברר לי שקרו שם דברים שאיתי היא לא עשתה מעולם...ואני שבור

אני רק יכול לחזור על הצעתי, אל תחליט מהמקום בו אתה נמצא כעת, זה טרי מידי.

קח את הזמן שלך, בזמן הזה תכעס, תבכה, תתאבל, תטיח בה את הכל, היא ראויה לזה.

עם כל הרצון הטבעי והמובן שלך לדעת פרטים נסה לא לרדת לרזולוציה של איזה תנוחות וכמה פעמים והאם היא גמרה, רק תכאיב לעצמך יותר בסופו של יום. אם אשתך חכמה היא תשתף אותך אבל תסנן את הפרטים הפלסטיים זה לא יועיל לאף אחד.

ברור לי שמהמקום הנוכחי שלך זה נראה לך לא הפיך וגמור, מה שאתה עובר עכשיו הוא התמודדות עם אבדן, בדומה להתמודדות עם מוות של אדם קרוב, רק שבמקרה הזה מדובר על מוות ואובדן החיים כפי שהכרת אותם קודם. כמו שאנשים שח"וח אבדו בן אהוב ובכל זאת הצליחו להרים את הראש ולהמשיך לחיות, גם אתה מהפרספקטיבה של הזמן תוכל לעמוד על הרגליים ולהמשיך לחיות, איתה או בלעדיה.

הייתי מיעץ לך ללכת לפסיכיאטר (אפילו לרופא המשפחה) ולבקש משהוא שיעזור לך להתמודד עם הסערה בה אתה מצוי כעת. שילוב של טיפול בנוגדי חרדה ודיכאון מהירים מנגזרות הקסנקס בשילוב עם תרופה נוגדת חרדה ודיכאון ארוכת טווח מסוג כל שהוא שבדרך כלל מתחילה לעבוד לאחר כשבועיים מרגע הנטילה (ואז מפסיקים עם הקסנקס).

אין פתרונות קסם, התקופה הקרובה הולכת להיות קשה ביותר, אכן רומן מתמשך חמור וקשה יותר מסטוץ ח"פ. לגבי האהבה הייתי מייעץ לך לא להיגרר למסקנות נמהרות. אנשים נוטים לשחרר את המילה "אוהב" באופן סיטוני מדי גם שהכוונה היא מחבב או נחמד לי להיות איתך. אתה באמת חושב שממרום הבדלי הגילאים יכול היה להתפתח משהוא שהוא מעבר לסקס נטו?

אני, כבר שאלתי...הייתי חייב לשאול שאלות, זה כ"כ כאב שהייתי חייב. היא אכן גמרה, ולא רק אורגזמה אחת, היא הגיעה איתו למספר שיאים בכל פגישה, זה הרבה יותר פעמים ממה שאני הצלחתי להעניק לה. בנוסף לכך, המין ביניהם היה מגוון מאד והיא אפילו ביצעה איתו מין אנאלי. איתי היא לא עשתה את זה. וכל זה נמשך במשך שנה!!! במפגשים בביתו ובביתי. עם יד על הלב, היית ממשיך עם אשה כזאת? היית סולח לה?
לגבי שאלתך על הבדלי הגילאים, ההבדל אינו כזה גדול בימינו, אני מעריך שההבדל הוא פלוס מינוס 8 שנים. אבל ביננו, מה זה משנה אם יכלה להתפתח שם אהבה או לא? היה שם סקס שלא מבייש שום סרט פורנו...היא נתנה לו לגעת במקומות שאני לא נגעתי בה מעולם והוא הביא אותה לשיאים שאני מעולם לא הצלחתי. בא לי למות

התחושות שלך מובנות מאוד.

במגדר הגברי, הידיעה שאשתך שכבה עם גבר אחר היא קשה מנשוא. השאלות האם הוא טוב ממך במיטה, האים שלו גדול משלי ואיך זה שאיתו עשית מה שמעולם לא חשבת לעשות איתי, עוד ימשיכו לנקר במוחך זמן רב.

אנשים שבוגדים לצערנו אינם לוקחים בחשבון איזה נזק בלתי הפיך הם גורמים לנפש של בן זוגם למרות שאולי זה לא הייתה כוונתם מלכתחילה.

התאורים המפורטים על מעלליה שמספקת אישתך לשאלות שלך אינם ברורים.

בדרך כלל נשים אינם נוטות להודות על יותר ממה שכבר ידוע ונחשף והם נוהגות בד"כ לגמד ולהמעיט ככל האפשר מחומרת מעשיהם ועומק הרגש שהיה ברומן. אשתך עם כל התאורים הפלסטיים המפורטים שהיא נותנת, או שהיא בעלת אינטלגנציה רגשית נמוכה או שיש לה איזה כוונה נסתרת בדברים.

אני אצייד אותך בכמה עיצות לדרך:

העזיבה שלך את הבית היא נכונה (למרות שיש לה הבטים משפטיים במקרה של גרושים).

אל תשתף לא את הילדים ולא בני משפחה במה שקרה.

אל תתמודד לבד, מצא לך חבר אחד שאתה סומך עליו שילווה אותך ותפרוק מולו את שעל לבך.

תשקול ברצינות נטילת טיפול תרופתי שיקל עליך את ההתמודדות בתקופה הקרובה.

אל תעשה שום פעולות משמעותיות בנושא היחסים בתקופה הקרובה.

שים לב שאיני אומר לך אם להתגרש או לא, הנושא אם להמשיך ולסלוח או לחתוך תלוי ברבדים השונים של הנפש שלנו, בחינוך שקיבלנו וגם המוצא התרבותי ממנו באנו והוא אינדיוידואלי לכל אחד ואחד. ההחלטה הזאת הנה נטו שלך.

אני כואב את כאבך ומאחל לך שתתגבר על כך.

בהצלחה ידידי.

שלום שרון,
ביקשת את התייחסותי ואתה מקבל אותה.
אם אתם כבר נשואים 30 שנים לדבריך, פירושו שאתם כבני 50 + בערך, כבר לא ילדים...
אם אתה נחוש בכוונתך להתגרש ממנה בהקדם לפי דבריך, אז תתגרש.... לכן לא התייחסתי, כי נראה שאתה אכן רוצה לסיים את חיי הנישואים אתה.
אם כך, אז אין לי מה לייעץ לך...
אבל אתה כנראה לא בטוח באמת ברצון לסיים את הקשר כי אתה אוהב אותה וגם שונא אותה בעת ובעונה (שנאה זה לא הפוך מאהבה....אדישות זה ההפוך מאהבה).
אז אם המחשבה שלי היא נכונה יש מה לעשות. ותתפלא אתה עשוי להימשך אליה יותר במצב הזה מאשר לפני הבגידה.
לא ידוע לי כיצד היא הגיבה על הגילוי שלך על בגידתה, שהרי לא ציינת במכתבך.
מהניסיון הרב שלי בטיפול זוגי ומיני, אני יכול לומר לך כי אישה בגילה לא תשוש לגירושים...מה גם שמצבכם הכלכלי הוא טוב לדבריך.
אם אני אוכל לקרב ביניכם ואתה תתייחס אליה על פי צרכיה (מה שכנראה לא קרה עקב נסיעותיך בעולם). האם היית מסכים?
התייחסות פירושה: חיבה, מיניות, והערכה, והעיקר החזרת האמון שלך בה, אותו אמון שנהרס (וזה הכי קשה), אך מניסיוני הרב בהקשר זה, תתפלא... זה בהחלט יכול לעבוד. האם היית הולך על זה? אם כן צור עמי קשר.
רוטרי יששכר מומחה לזוגיות מתגמלת ולמיניות האדם

שלום יששכר ותודה על התייחסותך. האמת שאני כרגע לא רואה סיכוי המשך הקשר. הכנתי תיק עם דברים ואני מתכונן בימים הקרובים לעבור מהבית. לשאלתך, תגובתה על גילוי הבגידה היתה הודאה בכל. היא הודתה בכל, וגם סיפרה לי פרטים על אופי קיום היחסים ביניהם שכללו הרבה דברים שלא היו לה איתי...(ראה בתגובתי לאני).
נכון, אנחנו 50 פלוס, לא ילדים, לכן אני לא מאמין איך היא עשתה לי את זה...כתבת שבמצב הזה אני יכול להימשך אליה יותר,איך אני יכול להימשך אליה יותר? כרגע כשאני חושב על מה שהיא סיפרה לי בא לי להקיא...
אני מאוד פגוע רגשית ומנטלית. היא אומרת שאוהבת אותי ורוצה לשקם. אני כמו שאמרת, שונא ואוהב אותה ביחד. קשה לי להאמין שאוכל אי פעם לסלוח לה, או לתת בה אמון. זה אפשרי לתת אמון במי שבגדה בך עם מאהב במיטתך הפרטית במשך שנה שלמה????

שלום שרון,
על אף הכאב שלך, והאכזבה ממנה על מעשיה אני מייעץ לך לתת לה צ'אנס של חצי שנה...ולו רק בגלל שבתוך השנאה האופפת אותך אליה, אתה גם אוהב אותה. .
זכור: הכעס והאכזבה הן תכונות אנושיות.
הסליחה ונתינת הזדמנות שנייה הן תכונות של אנשים נעלים ומורמים מעם.
אל תשכח שאף אתה התעלמת ממנה עקב נסיעותיך ועיסוקיך.
ב6 חדשים הללו, אם יהיה רצון טוב משניכם....אני יכול להפוך אותה 'לאשת חלומותיך', ואתך 'לאביר המושיע שלה'. או אז אתה תוכל לסלוח לה...
זאת ועוד אתה תרגיש איש טוב ונעלה עם סליחתך לה.
או אז יחזור גם האמון שלך בה ואתה תגיד לעצמך את מה שאמר שמשון הגיבור בחידתו לפלישתים: "יצא מתוק מעז". אז אתם מוזמנים.
לגבי הצעתך לעבור מהבית, תמתין עם זה עד שניפגש.
רוטרי יששכר מומחה לזוגיות מתגמלת ולמיניות האדם.

כל מה שכתבו לך נכון ואפילו מאוד!

ישנה "רק" בעיה קטנה שכדאי לך לקחת בחשבון.
אישה ששכבה עם גבר אחר וטרחה בטיפשותה לספר לך על מעלליה לפרטי פרטים...אסורה עליך מבחינה הלכתית.
אתה יכול לטעון שזו דעה פרימיטיבית. שהיום זה אחרת. אבל המציאות מראה שלקשר כזה אין עתיד וקיום. כי אתה לעולם לא תסלח לה וטוב שכך!

אסור לכם להיות יותר ביחד.
שהיא תיקח את חפציה ותעזוב את הבית.

בהצלחה

לא חושב שאוכל אי פעם לסמוך עליה שוב. אני מקורקע...

המצב שאתה מתאר הינו תיק ענק מהדי שתוכל לשאת.
ושתבין שאני אחד שמאוד דוגל בשיקום אבל לפעמים זה שבור מדי.
אני מניח שלרבים כאן קשה להבין אבל אני מזדהה איתך מאןד ועברתי משבר קשה עם אישתי שלדעתי לעולם לא ממש יתאחה.
האמון אבד לבלי שוב ונשאר בך חלל גדול.
במקרה שלי לא נסעתי לשום מקום והייתי חבר ובעל טוב ועם זאת יש גם הבדל אחד עצום נוסף.
אצלי נטען שלא היה כלום בהתחלה והוכחש הכל אלא שאני חפרתי וחקרתי ולא ידעתי מנוחה. טכנולוגית למדתי דברים ומשכתי הודעות מהמכשיר שלה שנמחקו ולשמחתי והוכיחו לי שלא היה סקס ויותר מנשיקה (לא שזה לא נורא) לא היה כלום והיא הדפה את ניסיונותיו להיפגש לסקס.
עם זאת זה לא מקטין את הכאב ועוד אני כותב לך וביטני מתהפכת, עברנו ימים קשים מנשוא וחלק גדול מיומי ומחיי מוקדש לנושא הארור הזה לצערי.
אני יודע כל רגע נתון היכן היא מה היא כןתבת למי מי מתקשר ומה היא עושה ואלה לא החיים שאתה רוצה לעצמך. במיוחד אם אתה נוסע הרבה, לא תדע מנוחה מה היא.
אילו אישתי היתה מקיימת יחסי מין עם אותו בחור ואני בכלל לא מתחיל לחשןב על הרמות שתארת, לא הייתי נשאר בתוך הסבל הזה.
ישנם קווים שאסור שיחצו.
תבין ישנם המון שחיים בחוסר ידיעה ואני מקנא בהם אך כל זאת בתנאי שהרומן לא בא על חשבון הזוגיות שלהם. במצב שאתה גם נדחק הצידה וגם כבר יודע על הבגידה יש לי התחושה שלא תשרוד את המשבר וגם היא לא כי הצד הבוגד סובל אחכ מאוד.
חקירות, חשדות, שאלות.
ועוד דבר... אחרי שנה של קשר אדוק ורומנטי טעון רגש הערכה וסקס מגוון לא יקח הרבה זמן עד שהוא יחסר לה או שכמותו. הרי מה שלקח אותה לשם עדיין שם ואתה לעולם לא תמלא את החלל הזה.
אם יש לך הכוח לעבור את התקופה ההתחלתית של הפרידה, עשה זאת. אחרת מחכה לך תקופה נוראית מנשוא של כאב ושיחזורים ומחשבות של איפה היא ומה ומתי.
זה סבל נוראי שאולי אילו ידעתי שאהיה שם הייתי מוותר.
בכל מקרה!!! גם אם אתה שוקל לתקן, ממש לא עכשיו זה לא הזמן.
עליך לנער את העולם לשבור הרים לזעזע יבשות כדי שתבין כמה נפגעת וכמה לא יהיה זה חכם אפילו לחשוב על זה שוב.
עזוב את הבית וגרום לה להבין שנגמר סופית (גם אם אתה עצמך לא בטוח בזה)
שתפנים את גודל המחיר שיש לשלם על בגידה.
בקיצור כך או אחרת מחכה לך מסע ואני מסכים עם קודמי שכדאי לך אם אתה רגיש כמוני לשקול להיעזר בתרופה כלשהי ולא לשאת את הסבל הזה.
חבל שאני לא חשבתי על שה אז.

לחיות עם אשה כזאת זה לחיות בפחד תמידי שהיא תבגוד שוב. מה אני צריך את זה לעזאזל......אני שבור. אני לא מבין איך אפשר להתגבר על דבר כזה ולסלוח פשוט לא מבין

מאור כתבת שתוך כמה זמן המאהב שלה יחסר לה, זה נשמע הגיוני אבל רק אם אני לא אתן לה את אותו דבר, השאלה היא האם אני לא יכול לתת לה את מה שהוא נתן? כאילו במה הוא יכול להיות יותר טוב??? אני אשמח לתשובות מכולם גם אם זה יכאב! תודה

הקושי הכי גדול בלבגוד הוא המחסום הראשוני.
״וואו אני נשוי/אה איך אעשה דבר כזה?״
אך משכבר זה נפרץ והשמיים לא נפלו ולא היכה איתך ברק מהשמיים, ישנה מעין קבלה של המוח, הנפש למעשה.
זה מרגש, מדליק, ממלא את החיים בצבעים, בתחושת נעורים בתשוקה וסיבה לקום בבוקר ולחכות להודעת הבוקר טוב. סיבה להיות מטופחת, להרגיש שמישהו משתוקק מחכה. ועוד ועוד.
עכשיו זה נכון שמאבדים את החשק לכל זה כשיש גילוי וחרב איבוד וגירושין מונחת על הצוואר. עד שמשתקמים וחוזרים אל השיגרה האפורה, לאט לאט הצורך חוזר.
מי שנגע בזה וטעם את הדבש, יקשה עליו מאודדדד להימנע מזה לעד.
אני לא חושב שבן זוג של שנים יכול להתקרב אפילו למלא את הרשימה שמניתי כאן. ממש לא. הסיכוי היחיד שיש לזוג במצב הזה הוא רק אם בן/ת הזוג באמת באמת אוהב ומפנים את העובדה שיאלץ להקריב למען בן הזוג את זה שלא יחווה שוב את אותם דברים ושיש במקומם דברים חשובים יותר כמו משפחה חברות הדדית וחיים משותפים.
אני לא מכיר את אישתך ואין לי שמץ של מושג מה יקרה אבל לפי המרחק שבו היא הלכה רחוק מאוד וזה מעיד על בעיה לא פשוטה.
לא יודע אם הייתם חברים טובים אם היו בניכם שיחות והקשבה שחסרו לה ומשם זה התחיל בעצם. אם הרגישה שהיא לבד בבית ואין מספיק עזרה וכו
מה שלא יהיה זה תמיד אבל תמיד, בכל מקום ילווה אותך. כל גבר שיתקשר או יכתוב, כל יציאה שלה, כל פעם שהפון שלה ישמיע צליל הודעה או שתראה אותה מקלידה מהצד.
אני לא משאיר את זה ליד הגורל שוב ובדרכים שלי למדתי איך לדעת הכל (לצערי).
לא אתן שזה יקרה לי שוב.
אתה היום במערבולת של החיים שלך ומנסה להבין מי נגד מי ולאן דברים הולכים.
אתה שואל לגבי איך אמנע את זה בעתיד אבל מה עם מה שכבר קרה? זה לא יכול לעבור סתם כך אחרת דוקא זה עלול לגרום לזה לקרות שוב.
נושא כאוב...

כן מאור זה ממש כאוב ואתה צודק שלא משנה מה יהיה, מה שהיה תמיד יישאר חרוט עמוק בלב. אני בספק אם אחרי מה שעברה איתו, יהיה לי מה להציע....אנחנו מכירים מעל 30 שנה, מה כבר יכול לקרות שלא קרה...איזה עצוב בא לי למות

שאלת מה יש בו שאין בך והאם תצליח למלא אי פעם את החסר.

אני אענה לך בצורה של היפוך תפקידים:

יכול היה בהחלט להתקיים מצב בעולם שאם הגורל היה מזמן את זה שאשתך בתחילת דרכה היה נישאת למאהב, קרוב לודאי שלא הייתה שום מניעה שאתה היית בתפקיד המאהב שלה היום.

מה יש בו שאין בך? פשוט מאוד זה שהוא אינו אתה, לא בגלל שאתה לא בסדר, רע במיטה, נראה פחות טוב וכיו"ב, פשוט בגלל שהוא שונה ואתה מוכר. תמיד השונה מרגש יותר, מושך יותר, מסתורי יותר מעין אדמה בתולית שלא נכבשה עדיין.

תשאל כל אישה מה ירגש אותה יותר, האם מחמאה שמהבעל על זה שהיא נראית נפלא או אולי מחמאה דומה מעמית לעבודה? תחשוב מה היה אותך מרגש יותר?

יש מידה מסויימת של צדק בהתייחסותו של מאור לנושא הסיכוי להתנהגות חזרתית אצל מי שכבר טעם מהפרי האסור אבל כאמור אין כאן מדע מדוייק וגם זה אינדיוידואלי לכל אחד ואחד. לכל אחד מאיתנו גברים ונשים כאחד יש פנטזיות מיניות על השכן/שכנה על בן הזוג של החבר/רה שלנו או על העמית בעבודה, כל עוד זה נשאר בגדר פנטזיה אין בכך פסול ויש אפילו מצבים שזה מעורר את התשוקה לבן הזוג.

לכן באותה נשימה יש סיכוי דומה למי שבגד ונתפס וכמעט איבד את עולמו בשל כך שהוא ידע כבר לזהות מוקדם את האפשרות להתפתחות הסיטואציה הזאת (בעבודה למשל) ובהכירו את ההשלכות לכך, את הסיכון ואת הפגיעה האנושה שהוא יכול להמיט על בן זוגו, פשוט להימנע.

החיים מזמנים לנו פיתויים בכל רגע וחלקנו יודעים לעקוף אותם, צריך לקחת בחשבון שהדינמיקה של חלק גדול מהרומנים והבגידות הוא בעל אופי מקרי ומתגלגל. רוב הבוגדים לא קמים בוקר אחד ומחפשים עם מי לבגוד בבן הזוג שלהם. החבר בעבודה זורק מחמאות, זה מתקדם לידידות ושיחות נפש, פגישות בבית קפה ומשם הדרך למיטה הנה קצרה.

שמעתי כאן דעות לכאן ולכאן, יש בי רגשות מעורבים, אוהב אותה וכועס עליה, רוצה לשקם אבל איך אוכל להתמודד עם מה שעשתה? ואיך אוכל לחיות עם ההרגשה שאולי היא תעשה זאת שוב? הביטחון העצמי שלי בריצפה כרגע וגם קושי קבלת החלטה. מה אתם אומרים?

לא חושב שכמה אנשים זרים בפורום יכולים לעזור לך להכריע משהו כל כך משמעותי בחיים.
מה שאתה עובר ילווה אותך שנים רבות ואני חושב שאתה צריך עזרה מקצועית.
אני אישית לא הייתי מצליח להמשיך למרות אהבתי הגדולה לאישתי הייתי נקרע יום יום מהמחשבות, מהמילים, המעשים התחושה שלעולם לא אוכל לגרום לה מה שהוא גרם והיא תחלום על זה.
להביט במיטה ולדמיין מה היה שם. להביט בגופה ולדמיין מה... עזוב הבנת.
אבל זה אני.
אם אתה טוב יותר וחזק ממני תעשה לך טבלה של יתרונות מול חסרונות ותנסה לאסוף את עצמך.
בכל מקרה אתה צריך לשדר שנשברו הכלים ונגמר כדי שתחושת האבדן תיגע גם בה והיא תבין את המחיר לפעם הבאה שבהחלט עלולה לבוא.
אחרי כל זה בבוא היום תנסה להבין איתה וממנה בעזרת איש מקצוע אם מה שקרה יושב על משהו אותו תוכל למלא או שזה חסר סיכוי.

אשתי זנתה לפחות פעמיים. אלה שאני גיליתי. נשארתי בבית כי כלכלית זאת התאבדות לעזוב וכמו כן שיקול ה"ילדים" לא פחות חזק.

חיי נגמרו למעשה. חי כבר 14 שנים בתחושת מחנק, גועל נפש וסלידה נוראית ממנה. שוכב איתה ואח"כ בז לעצמי ומתעב את היצר. יום יום מקווה שתחלה ותמות או שאלוהים יקח אותי. גיליתי שאני נשוי לשטן והמחשבה עליה קורעת אותי לגזרים.
המחשבות והתמונות על מה שעשתה משספות לי את הקרביים וברור שלעולם לא תהיה השלמה או סליחה. חליתי מאז האירועים ולחץ דם גבוה ובעיות לב קלות הם חלק מהחבילה.

ויתרתי על החיים כדי שגם לה לא יהיו חיים אבל המחיר נורא. אמנם היא בדיכאון כבר שנים, מושפלת ומבוזה עד עפר אבל אושר אינו מנת חלקי. הנקמה לוקחת אותי לקבר.

הילדות יודעות שאמן זונה וחלאת אדם. ואת תוצאה של הבגידה השנייה שלוותה בטונים גבוהים מאוד. אלמלא זנתה שוב, הילדים היו לפחות גדלים ללא הפרטים המזוויעים. כעת כל הזוהמה בחוץ ועם זה הילדים יגדלו כעת. המשמעות לחייהם ולזוגיות שהם יחוו בעתיד גדולה והרסנית.

הזונה מבינה רק כעת בדיעבד שמחיר המעשים נוראי ולא שווה את הסקס הזול והנצלני שחוותה.

מאוחר מדי כעת. משפחה נהרסה ללא תקנה.

חומר למחשבה לנשים ששוקלות את מחיר הבגידה ו/או כדאיותה.

רון

אני מפורק לחלוטין...חזרתי אתמול מ10 ימים באירופה למטרת עסקים. בשבילי זה היה מין מבחן אהבה ביני לבין אשתי: לי-האם אני אוהב אותה ומוכן לסלוח, ולה-האם היא אוהבת אותי ומוכנה להיות נאמנה מעכשיו והלאה. מאחר ואין לי זמן למעקבים ובדיקות וכסף זה לא הבעיה, שכרתי בלש פרטי שיעקוב אחריה ב10 הימים האלה. לאורך כל זמן השהות שלי באירופה אשתי היתה איתי בקשר, דיברה על שיקום הקשר ועל כמה שהיא אוהבת אותי, הרגשתי געגוע אליה ורציתי לשכוח ממה שהיה ולחזור לחיים נורמליים איתה. כשחזרתי אתמול, הבלש הפרטי חשף בפני שיחות שלה עם המאמן, הודעות סמס, ואפילו 2 פגישות של כמה שעות כל אחת בדירה של המאמן...לפי הודעות הסמס הם נפגשו למטרת אהבה, היה שם סקס, זה בטוח. אני לא יודע אם בא לי להקיא או לבכות, לבנות מחדש או לפרק הכל...מה אתם חושבים? יששכר, אתה עדיין חושב שיש סיכוי לשיקום? ומה לדעתך היו המניעים שלה הפעם? כי היא כל הזמן אומרת כמה היא אוהבת אותי ורוצה לשקם...אני עצוב מאד..

ברור לי שאתה רוצה לחזור לאחור לחיים שהיו ושאתה אוהב אותה אבל ידידי
כשבן זוג נתפס וכל העולם מתפרק, ישנה התעוררות, התפכחות והקשר הצדדי ניתק נעלם ומאבד עניין.
אלא אם,,,
יש שם הרבה מעבר.
היא לא וויתרה עליו וגם לא תוותר
אני הייתי מתחיל לדאוג לעצמי ומהר.
תתחיל לחשוב על לפרק אלא אם אתה מוכן לשלם את מחיר וכאב הבגידות.

אבל אני רוצה להבין מה המניע שלה לעשות את זה שוב, ועוד אחרי שתפסתי אותה פעם אחת? והאם ישנה אפשרות שהיא תהיה נאמנה לי בעתיד? בבקשה אני אשמח לשמוע כמה שיותר חוות דעת, גם מאלה שמקודם הציעו לסלוח לה, האם הם עדיין נשארו באותה עמדה? אני שבור....

הי שרון מה שלומך?

סליחה מראש...
אבל אני הולך לכתוב לך מילים שלא תאהב לשמוע.

לדעתי - אין לך זכות לבקש ממנה להיות נאמנה ולחכות לך בכל פעם שאתה נוסע ל - - - 10 ימים! לצורך עסקים.
ובכלל - איך אתה מרשה לעצמך לעזוב את אשתך (בוגדת או לא בוגדת) להיות לבד?
אתה לא מבין שגם לה יש צרכים?

טיפ לחיים - אם אתה חושב להשאיר את "אשתך לעתיד" בבית בזמן שאתה משוטט לך בעולם לצורך "עסקים" אז ידידי היקר אל תתחתן שוב!

רוצה זוגיות?
קח איתך את החצי השני לכל מקום. זה יעלה לך פחות מלשכור בלש. ותרוויחו זוגיות מהסרטים.

וסליחה שוב...אני מקווה שתתעורר ומהר!

אישתי עובדת במקום מסודר, היא לא יכולה לעזוב את מקום העבודה ולטוס איתי לחו"ל בכל פעם שאני טס...ואל תשכח שיש לנו ילדים, מי יישאר איתם?

היי שרון.

תבדוק אם לא פיתחת תלות באשתך כי ניכר מדבריך שאתה לא מסוגל לחשוב בהיגיון ולקבל החלטה שתשפר את חייך.

לא חשבתי שאתה צריך לגרור אותה בכל מסעותיך בעולם ובאמת כפי שכתב מאור ישנם המון זוגות שיודעים להסתדר כשבן הזוג נעדר מהבית מסיבה כזו או אחרת אבל...זה לא מתאים לכל אחד, זה מתאפשר (אם בכלל...)ובתנאי שהקשר חזק ויציב ויש בו יותר רגעים טובים ויפים מאשר מריבות ותסכולים.

אני לא יודע מה "כן" היה ביניכם כל השנים...צריך גם לשאול אותה כיצד היא ראתה את הקשר שלכם מהזווית שלה...
לאיזה רמת קשר הגעתם?
מה עשיתם במשותף מעבר לבית משכנתא עבודה ילדים?

אני לא שופט אותך ותתפלא גם אותה אני לא שופט. ויותר מזה - אתה חייב להבין שאשתך כבר לא מסוגלת להפסיק מאותו רגע שהיא טעמה וראתה כי טוב, כבר אין דרך חזרה.

קח בחשבון את מה שכתבו לך יששכר ואחרים > האופן שבו אתה מתנהל מולה לא יחזיר אותה אליך אלא להיפך. וכבר כתבתי - וטוב שכך כי על פי ההלכה היהודית היא אסורה עליך ועליו לעולמים!

אולם עד כמה שזה עצוב...לא זה העניין. אנחנו פה כדי לעזור לך "לצאת" מהמצב. אתה יכול לעשות הרבה דברים כדי להרגיש טוב עם עצמך. ואם לא הצלחת לעשות זאת לבד אז אל תתבייש לבקש סיוע מאנשי מקצוע.

היא לא מעניינת...גם אם תבטיח לה הרים וגבעות הקרב מול הבחור ההוא או כל בחור אחר שיבוא וזה יבוא תאמין לי...אבוד מראש.
כי היא כבר עשתה את הבחירות שלה כיצד היא רוצה לחיות, במודע או בתת מודע היא תחזור לאותו מקום שוב ושוב.

המטרה שלך צריכה להשתנות - במקום איך אני מתרפס בפניה או לחלופין איך אני מכריח אותה להמשיך את הקשר שלנו...אתה צריך להציב לעצמך מטרה חדשה שתצעיד אותך קדימה.

אתה צעיר, משכיל, עשיר, תתגבר על המשבר וצא לדרך חדשה.

ישנם אנשים שהם אנשי קבע קרביים ובכלל במערכת הביטחון שנעדרים גם לשבועיים, אז מה? לגיטימי לבגוד בהם? או שמא זה מובן?
מכיר אישית לא מעט אנשים שבמסגרת עבודתם נוסעים ליטל לעבודות חשובות למדינה ולעצמם בכלל ומפרנסים יפה מאןד את הבית ונשותיהם מקבלות באהבה ואף התרגלו ומברכות על הגעגוע שזה יוצר.
אז איזו מן תגובה זו - אתה נעדר, ברור שתבדוק בך?
אני בטוח שהיא לא לא מתלוננת על המשכורת שהוא מביא ואלא אם כן יודעת שגם הוא חוגג ובעקבות כל מרשה לעצמה, אין שום סיבה בעולם שתבדוק בו.
אם כבר שתתגעגעי אליו ותקפיץ עליו כשחוזר.
באשר אליך שרון
אני הייתי מפרק כי די זה מוגזם כבר אבל ניכר שאתה ממש לא רוצה ואולי אם לא יכול.
הדבר היחידי שעולה לי לראש זה לבדוק עם עורך דין אפשרות לחתום יחד על חוזה נאמנות שיחתם בבית משפט כמו הסכם ממון וזאת לאחר שדיברתם על שיקום והלכתם לשיקום והיא ממש ממש מוכנה להתחייב.
חוזה שיגיד שבמידה ויוכח שאחד מבני הזוג בגד, דבר זה יוביל לגירושין ממנו ולא יקבל את חציו ברכוש והכספים שנצברו במהלך הנישואין (לא קשור כלל למזונות) דבר שאולי יצור חשש וכלי הרתעה. אחרי הכל ברור שייך היא לא חוששת שתגלה, הרי אחרי כל מה שהיא עשתה אתה עוד שוקל להישאר.

אני לא חגגתי 30 שנה עם אף אשה אחרת...רק עם אשתי. המחשבה שהיא תרוץ אליו ברגע שאתגרש גומרת אותי...

אשתך משתינה עליך בקשת.
ידוע על מצבים שבוגד אחרי שנתפס עוד היה צריך קלוז'ר לרומן שלו ותהליך של עיבוד האבל לזה שהסתיים.

אבל אם מדובר על הודעות אהבה ומפגשי סקס וכל זאת במהלך שיחות אתך וביטויי אהבה מצדה אליך, אז צר לי אתה חי עם אישה מניפולטיבית שלא התפכחה מהפנטזיה שהיא חיה בה.

גם אני השתכנעתי שאין מנוס מפירוק.

יש עוד מישהו שאולי חושב אחרת? שאני צריך לתת עוד צ'אנס?

נשים בגדו בוגדות ויבגדו אבל.
מי שמזדיינת עם גבר אחר במיטה של בעלה, יורקת בפרצוף שלו במהות שלו כאדם בחייה. ואת הערך לבעלה איבדה = לפרק!
מי שמזדיינת עם גבר אחר מיד אחרי שנתפסה, הבטיחה וקשקשה על תיקון, היא (ראה דבריי לעיל) ולא רק שלא מתחרטת אלא גם מחרטטת אותך בשביל השקט הכלכלי שלה = לפרק.
אני הייתי זורק אותה על חצי מזה.
לדמיין גבר אחר מזיין את אישתי ב.. (מכבודך אצנזר) ועוד שאיתי בטח לא היתה עושה דברים כאלה. יש גבול לסמרטוטיות.
אז נגיד שבדרך נס תצליח לגרום לה להתרחק ממנו (אין לך סיכוי אבל נגיד) כמה זמן יעבור עד שידגדג לה לסיפור מטריף חושים חדש? נותן לה גג חצי שנה- שנה.

אני חושב בדיוק כמוך. לחיות איתה יהו חיים של פחד תמידי שהיא תלך אליו שוב. איזה כאב...עדיף לחתוך. אין דרך אחרת.

אנעי חושב בדיוק כמוך...חיי לא יהיו חיים איתה. אני שבור

והאכפתיות.
אם זה אפשרי להעלות את הקובץ לרשת ולתת כאן קישור, זה הכי יועיל לכל מי שמרגיש צורך לקרוא.
תודה בכל מקרה.

מה עכשיו?
אני קורא אותך שרון, וממש נדהם, לא מאמין למה שאני קורא.
אחרי שהבגידה התגלתה במלוא כיעורה, אתה נוסע לחו"ל לצרכי עבודה ופרנסה, והיא מייד רצה אליו כדי להמשיך להזדיין, ואתה שואל מה לעשות?
אתה אמיתי?
בנוסף אתה מצטט את התירוצים העלובים שלה, (מקדיש הרבה לעבודה, לא מתייחס אליי, בלה, בלה, בלה" ואומר נכון, היא צודקת.
שמע חביבי, אני מתחיל להבין למה היא בגדה בך, לצערי, אתה לא ממש גבר, ולא מתנהג כמו גבר וזה מה שהיא צריכה, מישהו שייתן לה בראש.
מדובר פה בטוטאל לוס, קח את מעט הכבוד שנשאר לך וצא מהנישואים האלה, שהם ממילא על הנייר בלבד.

שלום שרון.
מתנצלת מראש שהפוסט שלי ארוך, מקווה שתהיה לך סבלנות לקרוא עד הסוף.
אני אמנם חדשה לפורום אבל לצערי לא חדשה בכלל לחוויה שאתה עובר.
השבועות ואפילו החודשים הראשונים לגילוי של בגידה הם פשוט מזעזעים. נדמה לך שהקרקע פשוט נעלמה לך מתחת לרגליים ואתה לא מפסיק ליפול!
היסוד הכי חזק וחשוב לחיים שלך עם האישה היחידה שידעת ואהבת- נעלם ואיתו כל האמון, הבטחון, האהבה, אתה לא תחשוב על שום דבר אחר ולא תצליח להתרכז בשום דבר פרט לכאב העמוק והמפלח והעלבון הנורא אותו אתה חווה כל פעם מחדש- איפה הם היו? מה הם עשו? איך הם עשו? והכי חשוב- למה???
המצב שאתה מתאר, ואותו מכיר כל בן זוג שהחיים נתנו לו סטירה מצלצלת והעירו אותו למציאות חדשה - לכשעצמו מסוגל להעביר בן אדם על דעתו.
לכן- הצעתי לך, ממש לא כאשת מקצוע אלא כמישהי שחוותה את הזוועה הזאת והיתה שם- היא לא לקבל שום החלטה במצב הזה!
אל תתחייב, אל תחליט, תן לעצמך קודם כל את הזמן להחלים. כמו שהגוף זקוק לזמן להחלים מפציעה קשה- כך גם הנפש זקוקה לתקופת החלמה ושיקום.
במצב שאתה מתאר- אתם שניכם נמצאים במערבולת. היא לא מצליחה לנתק את הקשר למרות שהיא אומרת שהיא רוצה ומוכנה - ואתה לא מצליח להתגבר על הפגיעה - (בצדק) ולהתחיל לסלוח לה.
כמה שזה כואב- לפעמים צריך לאבד משהו כדי להעריך מחדש כמה הוא חשוב לך ואתה מוכן להילחם עליו. אני חושבת שכמה שזה קשה הדבר הכי טוב לשניכם שתוכלו לעשות כרגע- הוא היפרדות זמנית. היפרדות של ממש.
פשוט תעזוב את הבית.
נכון, אתה לוקח צ׳אנס עצום שאולי היא תבחר להישאר איתו אבל בינינו- אם היא החליטה כבר אז אתה סתם שוגה באשליות בזה שאתה מקווה שהיא לא תחזור ותבגוד.
אבל אולי החיים בלעדיך- יזכירו לה כמה היא רוצה ומתגעגעת, והחיים בלעדיה - יזכירו לך כמה אתה מוכן ורוצה לשנות את אורח חייך בשבילה.
אחרי הכל יש ביניכם 30 שנה של קשר, זה המון כדי לוותר בלי מאבק.
במשך 30 שנה כולנו צוברים כעסים ומשקעים שאולי בגללם נוצר הניתוק והריחוק שאפשרו את הבגידה.
בגידה של אחד מבני הזוג היא התוצאה הסופית של הבעיה ומצביעה על בעיה עמוקה ועצומה שהתחילה הרבה לפני כן. כי אף אחד, יהיה עלוב ושפל כמה שיהיה, לא קם בבוקר ומחליט- היום אני אבגוד, אפילו לא אשתך.
אתה מכיר אותה הכי טוב, 30 שנה, אם היא לא בגדה בך לפני כן זה אומר משהו. כמה שזה כואב ומכעיס ומעליב- תנסה לרגע להסתכל מהמבט שלה- אולי היא במשבר, אולי אתה לא זמין להקשיב ולתמוך בה, ולמרבית הזוועה מישהו אחר היה שם לספק את מה שאתה לא רצית/ יכולת/ הצעת לה באותו רגע. או שאולי היא משלה את עצמה שהקשר הגופני שיש לה עם העלוב הזה הוא תחליף עלוב לקשר רגשי??

קח את הזמן לעצמך להחליט אם אתה רוצה להמשיך בחיים המשותפים בכלל ואם כן לעשות שינויים ולקבל החלטות לעתיד. הזכרת שאתה נוהג לנסוע לתקופה ארוכה מהבית- אולי זה הזמן לקבל החלטות אחרות ולהפסיק להיעדר מהבית ומהזוגיות לתקופות ארוכות כל כך?
את התקופה בנפרד- אתם חייבים לעבור תוך כדי טיפול- מקום שבו שניכם תרגישו בטוח להגיד הכל(!) את כל הכעסים, המשקעים והטענות שצברתם במשך שנים. זה בסדר לכל זוג יש כאלו.
אם החיים המשותפים והזוגיות שלכם- ובעיקר היא חשובים לך- תשקיע, תיפגשו, תצאו לדייטים, תילמדו להכיר אחד את השני מחדש. יכול להיות שהאישה שתכיר היום היא אחרת לגמרי מזו שהיא היתה לפני שנים..

אני חייבת להוסיף- אני מאוד מעריכה את המשתתפים בפורום אבל נראה לי שההחלטה לסיים ולהיפרד היא מוקדמת מדי ונאמרת מנקודת מבט מאוד אישית של כל אחד. אף אחד לא מבטיח שלא תיפרדו בהמשך אבל אם כן- כדאי שזה יהיה מתוך החלטה שפויה ושקולה ולא מתוך המצב שבו אתה נמצא כרגע.
הכי חשוב שתזכור- מה שהיא עשתה ומה שזה שמוכן להסתפק בשאריות ובשקרים עושה - לא אומר שום דבר לגביך!! הם אלו שמשקרים, הם אלו שבוגדים ואתה נאלץ לחיות עם המעשים של שניהם.
מקווה ומאחלת לכם שתצליחו להתגבר על המשבר הנורא, ואם לא- שתצליח להשתקם ולפתוח בחיים חדשים..

אחרי החשיפה על ידי בעלה ומשראתה את גודל השבר והכאב שגרמה לו ולמשפחתה באה התפכחות והכאה על חטא סוג של כאפה שנוחתת עליך במכה אחת. אבל ממש כזו שגורמת לך להתעורר מהחלום שחיית בו עד לפני כמה רגעים ואתה מסתכל למציאות בעיניים ואומר- שיט מה חשבתי לעצמי.
לא רק זאת.. בדכ המצב הזה מביא את בן הזוג הבוגד לוותר מיד על השותף לבגידה תוך הבנה שזה צעד ראשון בהצלת הנישואין ואף רצון לנתק עימו כל קשר כדי להצהיר ״הנה די נגמר אין מצב שזה נמשך״
אבל כשאתה עוד אבל בשיברונוך מהמצב ואתה מתרחק כדי לחשוב, כדי לנסות לעכל ומגלה שבזמן זה ממש היא רצה אל זרועות המאהב...
מה עוד נותר שם?
איפה החמלה?
הכבוד המינימלי לאבי ילדייך? זה שהיה שם כשחלית? כשהצטרכת עזרה, שפירנס יחד איתך, שזה עתה שברת את ליבו?
תהיה הסיבה אשר תהיה ובדיוק כמו שלא תקבלי שום סיבה להכות אישה ובצדק, אין שום הצדקה או הבנה או התחשבות כלשהי לרמיסה כזו.
לא טןב לך עד כדי כך? תפרקי! תגידי די לא רוצה יותר איתך.
מעבר לזה שגם על מה שכבר קרה קודם לכן אי אפשר ממש לעבור בשתיקה ולהתחיל להתרפס בתירוץ של בואי נראה מה לא בסדר ונתקן שכן זה עלול להוביל לדינמיקה של - כל פעם שלא תתייחס אליי בדיוק כמו שרוצה אני אעביר אותך מסכת ייסורים כדי שתתיישר מחדש.
אני כותב את כל זה מתוך אינספור שיחות ולמידה של התנהלויות זוגיות ולאחר כוויה אישית.
נכון, איני איש מקצוע אבל הבסיס דומה אצל רוב הזוגות. ורבים מעדיפים להגיע לבגידה מאשר לגירושין כל אחד וסיבותיו שלו.
גברים לרוב בוגדים ממניעים שונים לחלוטין מאשר נשים ולא משנה כמה ננסה להתחמק מכך.
במקרה הזה בגלל ה״סבב השני״ בו היא רמסה את מה נשאר, איני חןשב שיש מה לתקן כי זה מרגיש שממש איבדה את תחושת המחויבות אליו שהתחלפה בזלזול.
אבל מצד שני לא שמענו את הצד שלה אז מי יודע...

באותן 2 פגישות שהיא נפגשה איתו (ביקשתי לדעת הכל) היא נסעה אליו לדירה שלו, היתה איתו כמה שעות, ועשתה איתו את אותם דברים שעשתה איתו לפני זה, והם לא נופלים מסרט פורנו בלשון המעטה...(חשפתי עוד "ביצוע" שהם עשו, בנוסף למה שכתבתי שהם עשו עד כה...) כמובן שאיתי זה אפילו לא מתקרב לזה. היא סיפרה את זה בדמעות וגם אני בכיתי כששמעתי מה גבר אחר יכול לתת לאשה שלי, שאני לא נתתי מעולם. היא אמרה שהיא ריחמה עליו כי הוא אמר שהוא מתגעגע אליו וקשה לו. קשה לי מאד לוותר עליה מצד אחד, ומצד שני אני יודע שחיי יהיו מלאיי פחד אם אשאר איתה.
מאור, אם היא היתה נוכחת כאן היא היתה אומרת כנראה את הדברים שהיא אמרה לי, שהרגישה שאני כל הזמן בהישרד, עבודה, פגישות עסקים ולא מתייחס אליה מספיק, ואני מודה שזה נכון, אבל בגלל דבר כזה מכניסים גבר אחר למיטה שלי?

אבל מגיבים בדיוק אותו דבר לבגידה.
מה שאתה מתאר הוא תקופה אחת בתהליך של הגילוי והשאלות שאתה שואל - הן בדיוק (מילה במילה) השאלות ששאלתי את עצמי ואת בעלי אחרי הגילוי הנורא שהוא בגד בי.
כולנו עוברים תהליך של אבל. בהתחלה אתה נכנס למצב ״אוטומט״, לא מרגיש, לא אוכל, לא ישן, הכל עובר לידך- זה כדי להגן על עצמך שלא תתפרק.
אחר כך מגיע שלב הכעס והזעם, על עצמך - איך לא ראית, איך לא ידעת כשדבר כל כך נורא נעשה ממש לפני העיניים שלך, על הבוגד- על מה שעשה, על השקרים, על הפגיעה הנוראית בך, על הפגיעה בילדים, הזלזול, ובעיקר על הטינופת שהוא מאלץ אותך לחיות איתה- המחשבות הנוראיות האלה - איפה, מתי, איך ולמה?
אחריו יבוא שלב הדכאון- הכל אבוד, אי אפשר לשקם, אין אמון, מי שעשה את זה פעם אחת יעשה את זה עוד פעם. השלב הזה הוא ארוך! זה יכול לקחת חודשים.
אבל בשלב מסוים אתה צריך לנסות ולהשלים. לעולם לא שוכחים בגידה! אבל להשלים עם זה שזה קרה ולנסות להתחיל לסלוח.
בגידה היא לא התחלה של בעיה, היא פתרון מחורבן לבעיה שהיתה שם קודם.
היפרדות זמנית היא לא להיעלם כדי לחשוב על זה אלא להפריד את החיים המשותפים. זה נותן לשני הצדדים זמן לחשוב ולהעריך מחדש את החיים שלהם ביחד וכל אחד בנפרד.
בשלב הזה לא נראה לי שאפשר לשקם את עצמך ואת הזוגיות בלי עזרה וליווי של בעל מקצוע שבו שני הצדדים נותנים אמון.
השלב האחרון- והארוך והקשה ביותר הוא החיים שאחרי- שבו שניכם צריכים ללמוד להכיר אחד את השני, עם כל החסרונות והמעשים של שניכם.
כל אחד מהשלבים הוא תהליך כואב ועצום שדורש המון כוח וכנראה שאי אפשר ״לדלג״ על אף אחד מהם, בכל מקרה- לא רצוי לקבל את ההחלטה מהמקום שבו הוא נמצא כרגע- שהוא סוג של אי שפיות זמנית אלא לקחת זמן להתאושש ולהשתקם ואז- לקבל את ההחלטות ממקום שנכון לו.

ותודה לכל האנשים היקרים כאן שמנסים לעזור, מרוב הכאב שלי שכחתי להודות ולא שמתי לב לעובדה שרובכם עברו פגיעה בדיוק כמוני...תודה רבה לכולכם ומאחל לכם שלא תדעו כאב כזה לעולם.

אלה החיים שלך!
עזוב אותך מדיבורים.
תחשוב טוב עם עצמך, עם אישתך מה עושים עם כל זה. (חתיכת תיק)
מה שלא תבחר, אתה מתחיל מסע.
אצל רוב האנשים בדכ יש הבנה שהקשר ההוא ניתק ועכשיו מתחילים לתקן.
אני לא יודע מה המקרה מבחינתה ואם היא לא תמשיך ״לרחם״ על המסכן (רחמנות עליו).
כמו שהאנונימית אמרה, בשלב זה רק איש מקצוע. זה גם הזוי שאישתך תמשיך לבגוד כשאתם בתוך טיפול לדעתי. במידה ומשהו כן יקרה בתוך טיפול תברח משם ומהר.
אז זהו מכאן זה שלך, קח אוויר ותתחיל לפעול.
בהצלחה.

האמת שהיא דיברה על טיפול אבל אני די נגד, לפחות כרגע...אני עדיין מבולבל וחבול מאד, ולא יכול לחשוב על גוף שלישי בתוך כל הכאב הזה, גם אם הוא אמור לטפל בנו. גם הפחד שלי נובע לדעתי מזה שאם נלך לטיפול ניצטרך "לגלות" את הסוד הזה של הבגידה, וחס וחלילה זה יחשף...ויש לנו ילדים, ואם הם יידעו מה אמא שלהם עשתה... איזה עוול זה יהיה עבורם, מילא אני אבל הם? מסכנים...

זה יכול להקל עליך מאוד.
אף אחד לא צריך לדעת שאתם בטיפול (לא שזו בושה)
אני יכול להגיד לך עלינו שאני לא מוותר וגם עתה שהכל הרבה יותר טוב, אחת לשלושה שבועות- חודש הולכים לטיפול/שיחה משמרת ומנערת.
אבל שוב... זה חייב לבוא מתוכך.

בשלב הזה, אחרי כל הזוועות שאשתי עשתה שכוללות מין אנאלי עם גבר זר, אוראלי עם בליעת הזרע שלו, קיום יחסי מין איתו ללא אמצעי מניעה, יחסי מין איתו במיטה שלי...וזה רק מה שהוצאתי ממנה...אז באמת מאור, נראה לך שיש מטפל שיכול לשקם משהו אצלנו? אני חס וחלילה לא אומר שמטפלים אינם יכולים לעזור, הם יכולים, אבל לא נראה לי שבשלב הזה שאני נמצא בו, ושוב, אשמח אם יששכר יגיד מה דעתו.