מחיר הבגידה

מה שעולה לרובנו בראש זה שאת אוכלת מה שבישלת וסוף מעשה במחשבה תחילה וכו'.
הרי לא מעט מאיתנו נושאים את הצלקת שנגרמה לנו משכמותך.
ברור היה שהבחור לא ילך איתך, הרי זה סידור נוח כשאת נשואה לאחר ורק משלימה אצלו את החסר (אם חסר), אולי היי רק ליטוף לאגו.
עתה נותר לך רק לאסוף את עצמך ולצלוח כל יום ביומו, להתחזק ולקוות לעתיד טוב יותר.
ויותר מהכל לקוות שלמדת את הלקח ואחרים ילמדו אותו מסיפורי.
אגב... האם יש לכם ילדים?

4 ילדים
פספסתי.

המציאות היא כזאת, שאצל רוב הגברים הבוגדים (גם מי שיעטוף את זה במילים גבוהות) זה עניין של סקס נטו, ואצל הנשים הבוגדות זה בעיקר גם רגש, ולכן במקרים רבים דווקא אשה נבגדת תתן הזדמנות שניה (במקרה שלך אפילו המאהב לא נתפס), וגברים יותר נוטים לפרק את החבילה מידית, וזה מה שקרה גם אצלך, כל אדם בוגר צריך לעשות חישוב עלות מול תועלת ולבחור, את בחרת ואת צריכה לשלם ,ככה זה בחיים.
מה ז"א איך להמשיך הלאה?
להתמקד במה שנשאר (ילדים) ואולי על פרק ב', והפעם בלי שקרים והסתרות, את הנעשה אין להשיב.

צריך גם מזל בחיים, למאהב שלך יש, לך אין, ככה זה בחיים.

אין צורך להגיב יותר .

תודה.

אני לא הולך לשפוט אותך או להטיף לך מוסר בסגנון מה שבישלת את אוכלת למרות שזה בהחלט מפתה לעשות כך.

אבל מאחר ויש לי עניין בנושא בכללי האם את מוכנה לשתף אותנו בכמה דברים שמעניינים אותנו בהבנת המנגנון והתהליכים שאותו עובר הבוגד עד להחלטה לעשות מעשה ולחצות את הקווים:

שאלות כמו:

האם היחסים בינך ובין בעלך היו טובים בכללי?
האם החיים שלכם נכנסו לסוג של שגרה?
האם את אוהבת אותו?
האם נמשכת אליו מבחינה מינית?
האם הוא היה היחיד שלך מבחינת סקס לפני שהתחתנתם?
כמה שנים הייתם נשואים עד המעשה?
איך היו חיי המין בניכם?
האם שקלת לפני המעשה את התוצאות (עלייך/ילדים) של מעשה כזה או היית באופוריה?
האם פיתחת רגש כלפי המאהב או שזה היה סקס לשם סקס?
איך התחברתם (את והמאהב (בעבודה. חברים. אינטרנט)?

מתנצל מראש על החטטנות אבל אם תחליטי לשתף אותנו אשמח אם תשיבי בכנות, הרי את אננונימית ואת לא חייבת להסגיר אף פרט מזהה מעבר לשאלות.

האם היחסים בינך ובין בעלך היו טובים בכללי? - בתקופה שקדמה לבגידה - לא ..
האם החיים שלכם נכנסו לסוג של שגרה? - אחרי 20 שנה .. מן הסתם כן..
האם את אוהבת אותו? - רגילה אליו..
האם נמשכת אליו מבחינה מינית? - לא כל כך
האם הוא היה היחיד שלך מבחינת סקס לפני שהתחתנתם? - לא,
כמה שנים הייתם נשואים עד המעשה? - 20 שנה
איך היו חיי המין בניכם? - שיגרתיים
האם שקלת לפני המעשה את התוצאות (עלייך/ילדים) של מעשה כזה או היית באופוריה? - הייתי במשבר עם בעלי , היינו בטיפול זוגי במשך כחצי שנה שלא צלח .. הבחור (הנשוי) חיזר אחרי למעלה מחודשיים, עד שהשיג..
האם פיתחת רגש כלפי המאהב או שזה היה סקס לשם סקס? - התאהבתי בו
איך התחברתם (את והמאהב (בעבודה. חברים. אינטרנט)? - בעבודה

גבר בוגד תמיד בוגד.. אישה לא..
גבר בוגד בגלל סקס.. אישה מונעת מרגש..
אז מדוע אנחנו צריכות לשאת בכל האשמה?

אני אענה בשמן של עשרות נשים איתן שוחחתי על הנושא והרוב המוחלט הוא כך:

היחסים עם בעלי היו בסדר בסה"כ אבל הוא לא היה שם מספיק, היה מרוחק או כעוס או לא ממש הבין אותי כמו ההוא. לא אמר את המילים הנכונות, לא הסתכל עליי כמו נסיכה כמו ההוא ועוד דוגמאות של נתק וחוסר כימיה ופרגון.

שיגרה? נו ברור!!! יש זוג שלא? כמה זוגות למדו לרענן אותה מבלי לחוות משבר?

אוהבת אותו עדיין... בעצם רגילה. טוב קצת אוהבת בכל זאת אבא של הילדים שלי אבל...
וכן התאהבות באחר בהרבה מקרים מוחקת את זו שנשארה אל הבעל.

מה זה נמשכת אליו? מעטות הן הנשים שמביטות בגבר שמולן וחושבות אוחחחח מה הייתי עושה לו. זה יותר מנגנון פנימי של חיבור רגשי וזוגי. הן תהננה מאוד מסקס פשוט חם ואוהב יותר מסקס סוער עם גבר שלא עושה להן את זה בלב/בראש. ברור שלמראה חשיבות רבה אך במקרה של בעל שהאישה רגילה אליו כל כך השאלה הזו פחות רלוונטית.

לא מעט נשים חשות פספוס כשברזומה שלהן רק גבר אחד. במיוחד במהלך שיחת בנות על העניין כשהוא עולה והן ככה מריצות עליה קטע של "פראיירית". זה כשלעצמו הרבה פעמים נוטע בתוכה מחשבה של וואלה יש בזה משהו. חלקן תשכחנה וחלקן תתבשלנה עם המחשבה שבהחלט ביום מן הימים תתרום לצורך לטעום.

אין הרבה משמעות לוותק הנישואין אלא למכלול שלם של נושאים כמו אופי, פערי תשוקה, עניין, כימיה הדדית, אושר, מצפון וכן הלאה

חיי המים נעים בין היעדר מוחלט לבין לא רעים בכלל. עם זאת במקרה של נשים אין לזה הרבה משמעות שכן הצורך הנפשי הוא המשמעותי יותר ברוב המקרים. ברור שישנן נשים עם "ראש" מאוד ייצרי וסוער ולהן לסקס והביצועים משקל גדול יותר.
או גם כאלה שבני זוגן לא מסוגלים לספק את הסחורה מסיבות שונות.

כל אבל כל מי שבוגד (בכוונה לא אומר מחליט לבגוד כי לרוב נשאבים לזה ולא עניין של החלטה) חושב באותו זמן שזה לא יתגלה והם יצליחו להסתיר את זה. עד שכבר אתה מפחד אתה כבר עמוק בפנים ומקווה לטוב ובטח לא חושב על מה אם...
מלבד אלה שרוצים להיתפס ויש כאלה.

ברור!!! ברוב המוחלט של המקרים זה קודם רגש שרק מתעצם אחרי הסקס.

כמו הרוב גם אצלה, בעבודה.
אנשים מתחלקים לפאסיביים ולאקטיביים בעולם הבגידות. יש את אלה שכל הזמן תרים אחר פרטנרים פוטנציאליים. אלה לרוב יכירו באינטרנט. ויש את אלה שנקלעו לזה מתוך החיים וזה לרוב בעבודה עם מישהו שאיתו יבלו זמן יחד, שיחות קרבה וזה יתפתח לשם.

למה לך?
למה לך להיות ולפתוח פרק ב' עם אותו בחור?
למרות האהבה זה תמיד יהיה שם ויקלקל לכם מה שקרה.
את צריכה דף חלק, חדש ונקי.
בלי מטענים מהעבר.

אני התאהבתי בו,..הוא לא.. מבחינתו זה היה סקס בלבד..(כמו אצל רוב הגברים )
הוא לא רצה לפרק את המשפחה ..הוא רק חיפש ריגוש (כמו רוב הגברים)
במקרה הזה אני שילמתי את המחיר .. והוא לא..
בפעם הבאה אולי יהיה לו פחות מזל..

לא הגיע לאשתו?
האם לא הרגשת שבשבילו זה רק סקס?
האם זה היה מונע מבעד לבגוד (איתו לפחות)?

לא הגיע לאשתו?
האם לא הרגשת שבשבילו זה רק סקס?
האם זה היה מונע מבעד לבגוד (איתו לפחות)?

א הגיע לאשתו?
האם לא הרגשת שבשבילו זה רק סקס?
האם זה היה מונע מבעד לבגוד (איתו לפחות)?

עד כמה שידוע לי אשתו לא ידעה...
מלכתחילה ידעתי -שאצלו - זה רק FUN, למרות שקיויתי שייכנס גם רגש..ׁ(לי היה)
אם זה לא היה הוא (גבר כריזמתי צעיר וחתיך) סביר להניח שזה לא היה קורה..

מה שבטוח שעם גבר נשוי זה לא יקרה יותר, לא בגלל ש"למדתי מהלקח"..
כי כבר אין לי מה להפסיד ... אלא מהסיבה שמגיע לי יותר..

תודה על המענה, ברשותך אוסיף עוד כמה שאלות על מנת לחדד ולהבין יותר.

את אומרת שהיחסים לא היו טובים לפני הבגידה, כיצד הם לא היו טובים? האם היו מריבות, הזנחה מצידו, חוסר רצון לתקשורת, עימותים על נושאים שונים?

אמרת שאת לא יכולה לאמר שאת אוהבת אותו אלא יותר רגילה אליו. אני מבין שאחרי 20 שנה אין את הפרפרים בבטן כמו אם אדם חדש האם לדעתך לאחר תקופה עם המאהב היית מגיעה לאותה נקודה כמו עם הבעל?

האם נמשכת מינית לבעלך אחרי החתונה? או שחוסר המשיכה המינית נבנה עם הזמן או אולי החל רק לאחר שפגשת את המאהב?

את אומרת שחיי המין בניכם היו שגרתיים, האם עשית עם המאהב דברים שלא עשית עם בעלך? האם ניסית להציע גיוון לבעלך ונתקלת בסירוב?

מי היה היוזם ללכת לטיפול הזוגי את או בעלך? האם יכול להיות (עם היד על הלב) שהענשת אותו על אי הצלחת הטיפול הזוגי לראייתך, על ידי הבגידה.

אני מבין שלעיתים נסחפים בלהט היצרים לסקס עם אדם אחר אבל אחרי הפעם הראשונה או השנייה פיתחת איזה סוג נקיפות מצפון שאולי את עושה מעשה בעייתי שיפגע בבעלך או בעקיפין בילדים?

אשמח אם תגיבי.

כל שאלותיך בעצם מובילות לשאלה אחת: האם עשיתי מספיק כדי להציל את חיי הנישואין שלי .. התשובה היא : לא. ..כנראה שהרגשתי שאין עוד מה להציל.. חילוקי דעות, אורח חיים שהתשנה (בעלי חזר בתשובה) , חוסר משיכה וכו' ,. אולם על מעשה הבגידה הוא לעולם לא היה סולח לי ..לכן התגרשנו... איני מפנה אצבע מאשימה כלפי בעלי או כלפי המאהב (אולי קצת, כי הוא טילטל לי את החיים ..) זו היתה החלטה מושכלת שלי.. חוויתי עם המאהב דברים שלא חויתי עם בעלי .. והיום נותר רק הזיכרון...

אם תחזור לשאלתי בפורום :איך אני ממשיכה הלאה: עם העובדה שהוא ממשיך בחייו (אישה, ילדים) ואני שילמתי את המחיר ... או במילים אחרות הוא "חמק" מעונש ...ואני לא....אני רוצה להסתכל על זה אחרת... אני רק לא יודעת איך..

תודה על הסבלנות לענות ותודה על הכנות.

אין לי פתרון לשאלה שהעלת מדוע את נענשת והוא חמק מעונש, את אומרת שאהבת אותו, האם היה מוקל לך אם היית יודעת שגם הוא נפגע מהפרשה? האם רק בגלל שלא היה לו רצון או אומץ לעזוב את אשתו את מייחלת שגם הוא ייענש?

תראי אין באמת תשובה מדוע אדם נהדר וטוב חלה בסרטן ואלו אדם רע מתהלך ביננו בריא. יש מי שקורא לזה קארמה, גורל, יד מכוונת, העמדה בנסיון ועוד כהנה וכהנה.

לא הייתי מעולם בנעלייך אבל אני חושב שבמקום לשאול את השאלה למה אני כן והוא לא? תתייחסי למה שעברת כמו עוד מהמורה בשרשרת האין סופית של מהמורות שהחיים מזמנים לנו, על חלקם אנו יודעים לדלג מבלי ליפול ובחלקם אנו נופלים, הנפילה מותירה בנו צלקת שתישאר צרובה בנפשנו לתמיד, אבל בנוסף רובנו לומדים מהניסיון כיצד לא ליפול במהמורה דומה בשנית.

אולי לא במקרה פניו של אדם זקן חרוצות תלמים תלמים, כל תלם וכל חריץ הנה עדות לעוד נסיון בחיים שנצבר מהנפילות במהמורות שהזדמנו בדרכו.

במקום להסתכל על העבר הסתכלי קדימה, אל תחכי שהגורל ישנה את חייך, שני את את גורלך.

בהצלחה.

היי
ערב טוב לכווולם.
(גם אם אני לא מגיב...זה לא אומר שאני לא פה.)

סיגלית - תשובה לשאלתך:

על פניו זה נראה שאת יותר אמיצה ממר בחור. יחד עם זאת יש בך גם המון המון תמימות. אומץ ותמימות מביאים אותנו למקומות מיוחדים. למר פחדן לא היה את מה שיש לך אז הוא נשאר באותו מקום. פוחד מהפחד. מעדיף לחיות בשקר. מניסיוני...הוא יצוץ שוב עם שקרים חדשים איתך או עם מישהי אחרת.

רוצה עצה טובה?

תתייחסי ל"חוויות" הללו כשיעור לחיים. כן! מותר לך לקחת את התקופה הזו כחוויה "טובה"! עם כל הצער שבדבר וקריאות הבוז ותחושת האשם וכו וכו'.

טובה? משום שלמרות הכל נהנית. הרגשת שוב שאת חיה. שיש לך טעם לקום בבוקר. את התחושה הזו לצערי ולצערך לא הצלחת לקבל מהזוגיות הקודמת. וחבל שכך.

עכשיו שאת כבר אחריי... ואולי לא? כי פיזית התגרשת אולם את הנתק בראש טרם עשית כמו שצריך. וכל זמן שאת נשארת בעבר לא תצליחי לחיות את ההווה.

את חייבת להפנים - את "כל" מה שקיבלת או שרק נתת... ממר פחדן את יכולה לקבל במקום אחר. יותר הרבה. יותר טוב. וליותר זמן!

אתם נהדרים..

חיזקתם אותי.

תודה.

שלום סיגלית,
איך היית מרגישה אם הוא לא היה ממשיך בחייו? בעצם את אומרת למה רק לי צריך להיות קשה? שגם הוא יסבול.
יתכן שהוא סבל ולא אראה לך, אך זה לא ישנה את העובדות.
אם את רוצה אותו בחזרה רק בשביל שלילדים יהיו אבא ואימא בסטנד בי? זו אפשרות אחת, אך לא בטוח שהוא יתפתה לזה.
אם את חושבת או מרגישה שאת רוצה אותו, זו כבר אופרה אחרת.
אם את רוצה להמשיך הלאה, אך לא אתו, הרי זו אפשרות שונה,
בכל אחת מהאפשרויות שמניתי, אופן ההתנהגות שלך מולו צריכה להיות בהתאם.
איך תדעי מה הכי מתאים לך, זו שאלה של ייעוץ מתאים.
רוטרי יששכר מומחה לזוגיות מתגמלת ולמיניות האדם

בדיוק אותו הסיפור. בגדתי בבעלי, המאהב לשעבר הנשוי המשיך בחייו ושיקם אותם ואילו אני התגרשתי. בנוסף לכל לבעלי לשעבר יש בת זוג תקופה ארוכה ואני לא הצלחתי למצוא בן זוג רציני.

היי

אני מעוניינת להישאר אנונימית...זה בעצם הרעיון לא?
אזי אם את רוצה לחשוף פרט כזה או אחר על עצמך (כתובת מייל לדוגמא)
את מוזמנת..