לא מצליח להתקדם ולהרים את עצמי.

היי בן ,
קרא בבקשה את הכתבה שכתבתי 'לאחר הרומנטיקה' וכו. ואז תבין מדוע חברתך נפרדה ממך, אני בהחלט יכול לעזור לך.
הכל תלוי ברצון שלך לפתור את הבעיה במהירות האפשרית, בינתיים אתה סובל בחינם .
רוטרי יששכר מומחה לזוגיות מתגמלת ולמיניות האדם

מה שלומך? איך ההרגשה שלך? אני יכולה להזדהות איתך כי עברתי פרידה מאוד קשה גם אחרי 4 שנים וגם בגילאים דומים וגם האקס שלי כבר נשוי ועוד לא עברו שנתיים מהפרידה שלנו אפילו. אבל בסוף יוצאים מזה והרבה בזכות כניסה של אהבה חדשה לחיים. ופשוט המחשבה היחידה כאן היא שאי אפשר להיות עם מישהו בכח מבלי שהוא גם רוצה. אפשר להילחם ולעשות מה שאפשר כי בכל זאת קשר של 4 שנים...אבל צריך להעריך את עצמך ולדעת מה מגיע לך ומתי להפסיק להילחם. ותאמין לי אתה תצליח להתקדם ולצאת עם אחרות ולאהוב שוב. הכי אפשר לאהוב שוב, באמת שאפשר וזה מניסיון. תדאג לבלות עם חברים, לראות אנשים, לראות סדרות (מצחיק אבל לי זה עזר), אפילו אם אתה לא מסוגל עדיין לצאת לדייט עם מישהי אז רק תדבר עם בנות גם זו התקדמות וזה יעזור לך. כמובן תפרוק מה שאתה מרגיש לכל בנאדם שבא לך או אפילו סתם על דף נייר או כאן בפורום.

תודה אבל כבר מעל חודש שהמועקה היא אינסופית ואני בתור בן אדם רגיש מהממוצע ממש מתקשה לתפקד ומוצא את עצמי חסר ריכוז וכוחות.
כמעט כל היום מריץ פלאשבקים בראש של כל מה שעברנו וכל המילים שהיא אמרה לי ואני מרגיש על סף קריסת מערכות ממש..
לא מצליח לתפוס את זה שלעולם לא נהיה ביחד יותר.
אני עדיין אוהב אותה למרות כל הכאבים שנגרמו לי וזה הרגשה פשוט מסריחה.

נכון אני מבינה אותך גם אני מאוד רגישה ויותר מזה? אתמול שוב עברתי פרידה כואבת בפעם השניה בחיים שלי והיום אני גם מתקשה לתפקד אבל הזמן באמת מרפא. חודש זה לא כזה הרבה. לקח לי שנה שלמה להתגבר באופן מלא על האקס שלי אבל בסוף גם זה מגיע. ואין יותר כואב מהמחשבה שלא תוכל להיות עם הבחורה הזאת שוב אני הכי מבינה אבל התרופה היחידה למצב הזה היא להתחיל עם בנות אחרות פשוט ככה! זה הדבר היחיד שעוזר להתנתק מהמחשבה שבחיים לא תוכל להיות עם מישהי אחרת. ושוב תדאג להיות עם חברים לשבת איתם לצאת סתם לצחוק ובמיוחד עוזר להקיף את עצמך בחברים רווקים שנמצאים בסטטוס שלך זה גם מה שיעזור לך.

ואני עדיין זומבי, אני לא מצליח ללמוד למרות שאני מנסה בכל הכוח אני פשוט יושב מול החומר ובוהה בו.
ירדתי עוד במשקל וגם כשאני מנסה להתאמן או לאכול אני פשוט עומד להקיא.
אני לא נרדם עד 6 בבוקר והיום והלילה שלי התהפכו..
חברים מנסים לגרור אותי בכוח לצאת בסופי שבוע ואני בא, שותה משתכר וסתם מנסה להעביר את הזמן..
אני נראה טוב ומודע לזה ויש מסביבי בנות תמיד אבל אני פשוט חסום אליהן והן קולטות שאני מדבר איתן בכוח..

כבר כמעט חודשיים מאז הפרידה ואני פשוט לא עובר הלאה, מה שמצחיק זה שאני יודע שגם אם היא תרצה אני לא אחזור אליה מכיוון שנפגעתי בטירוף ואני לא מוכן לסלוח לעולם, אבל אני תמיד חיי במעין "המתנה" ליום שבו היא תתקשר או תיצור קשר... מצחיק ועצוב כמה קל להבין וקשה להפנים את העולם הפנימי שלנו..

היי בן,

אני כל כך מבינה את המקום שאתה נמצא בו. אתה כותב, אני קוראת ומרגישה כאילו המילים נכתבות עלי.
גם אני חודשיים אחרי וגם אני לא נושמת, והמחשבות מוציאות אותי מדעתי וגם אני ממתינה שיצור קשר ויחזור (למרות שאין סיכוי שאוכל להיות לידו שוב) - ולו רק כדי להחזיר לעצמי את הכבוד ולעצור את הדימום בלב.
אבל....אני נלחמת - אני לא אפול.
אני מזכירה לעצמי שוב ושוב למה המקום הזה לא טוב לי, וכשאני מרגישה את הנפילה אז אני מרשה לעצמי קצת לבכות ומייד מרימה את עצמי.
בן - אם לא תעזור לעצמך לא תצא מזה.
אם תרצה לדבר, אני אשמח לעזור.
לא לשקוע....בשום אופן לא לשקוע....זה קשה אבל זה לא סוף העולם -
יבוא יום ונגחך על זה

ואני כל כך מחכה ליום הזה... אני גם אשמח לדבר אם תרצי.