דילמה

אנסה בהכי עדינות לומר את זה אבל את העונש של כל בוגד.
הבחור הלך איתך להשלמת סקס זה ברור, אף חיפש מתישהו תירוץ אחרי שבע לסיים איתך ואת נתת לו את זה.
אבל הוא לא העניין, את אובססיבית באופן מדאיג מאוד והנזק שתגרמי גדול.
לא נראה שזה מעניין אותך, ההיפך את רוצה שיפגע.
רק זיכרי זאת... לאחר מכן לא רק שלא תשמעי ממנו יותר, את עוד עלולה לקבל צו הרחקה. ורוב הסיכויים שאת תחטפי מאשתו לא פחות ממה שהוא יחטוף.
קחי נשימה עמוקה והמשיכי הלאה, אם את רווקה.
מה יש לך לחפש עם נשוי???

כל מילה של מאור בסלע!מה האובססיביות הזו??????????מה את חושבת לעצמך בדיוק???שחררי את הבנאדם ותפסיקי לשחק אותה הנפגעת!ידעת מראש שהוא נשוי וגם אם לכאורה הבטיח לך שתישארו ידידים אין זה אומר שקיבלת בעלות על החיים שלו.את אובססיבית בצורה חולנית על כלום ושום דבר.מי שחפצה בקשר רציני ומחייב שלא תיקשר לגבר נשוי מלכתחילה

אני לא מחוייבת לה....ולא אכפת לי שייפגע הוא פגע בי למה שירוויח מזה. למה אני צריכה להיות אצילית ולשמור בבטן?

קיצור לא שכנעת אותי שאני טועה

אצילית כבר בטוח לא תהיי...לא בחיים האלו בכל אופן.את אישה רעה שכל מטרתך היא לפגוע ולהרוס משפחה.תזכרי תמיד שהעולם עגול ויש קארמה ...כל מה שתעשי יחזור אלייך כמו בומרנג...ושהשם ישמור מנשים כמוך

נמאס מכל הנשים האלו שהולכות עם גברים נשואים ואחכ מנסות להרוס משפחות

ש"הרטה" היא לא האשם היחידי פה, ואנשים צריכים לקחת אחריות על הבחירות המטומטמות שלהם, גם, ובעיקר הגבר.
גבר נשוי שמנהל רומן, מסכן את נישואיו וכל חייו עלולים להתהפך.
גבר נשוי שמנהל רומן עם רווקה שאין לה מה להפסיד, הוא בנוסף מטומטם, שמשחק ממש באש, ולאחד כזה, אולי אפילו מגיע שאשתו תדע.

אפילו לא שלום לך..

חוצפנית! קיבלת מהקשר עם גבר נשוי בדיוק מה שחיפשת ורצית! היה כאן ניצול אינטרסים הדדי! ברגע שהסתיים מה את מאיימת? מה את מחפשת נקמה? למה את חושבת ללנסות לפגוע באישתו ולהרוס משפחה זה הדבר הנכון לעשות? תתקדמי.. תחפשי לך גבר שיהיה רק שלך!

בהצלחה..

חברים כתבתי מתוך כאב רציתי לפרוק. שימו לב כי כפי שאתם לא חיים חיים למופת על פי פילוסופיית החיים שלי גם ההיפך הוא נכון. אני אשמח לשמוע את דעתכם אבל להתבטא בתוקפנות ולקרוא לי "חוצפנית" ו"אשה רעה" זה לא לעניין. הפוסל במומו פוסל.

לכל המגיבים שיוצאים נגד "הרס המשפחה":

חברים, המשפחה נהרסה כבר! לא העובדה אם אשתו תדע או לא תגרום "להצלת המשפחה". הרס המשפחה החל כבר מבגידתו של הגבר הנשוי ובעל המשפחה באשתו, עצם הגילוי ינעץ אולי את המסמר האחרון אבל בטח לא יביא למשפחה את המזור המיוחל, אולי אפילו רק יטאטא את הבעיות מתחת לשטיח לפרק זמן מסויים.

אני מאמין גדול בצדק פואטי, במיוחד שזה מגיע לבוגדים ובוגדות.

ברטה את נפגעת ממנו? תרגישי חופשייה לנקום את נקמתך בזה שתספרי לאשתו, אולי אפילו תעשי לה טובה בכך, מי באמת רוצה לחיות באי הידיעה עם בן הזוג שלו בוגד או לא?

אני אם בן הזוג שלי היה בוגד בי היית מאוד רוצה לדעת בכל מחיר של פגיעהת זה הרבה יותר טוב מלחיות בשקר או בחוסר ידיעה.

ולך ברטה, שלא תטעי לחשוב לשנייה אחד שאני מצדד בך ובמעשייך, בצורה זאת או אחרת. בגידה בבן הזוג היא מעשה בזוי, נתעב, מגונה וכל סופרלטיב אחר שיעלה בראשך. שני הצדדים, גם אם אחד אינו נשוי, שותפים למעשה הנבלה הזה כל אחד בדרכו וראויים לכל עונש.

אם בן הזוג שלך היה נפגע ממך ומעוניין היה לנקום בך ע"י חשיפת העניין למי ממכרייך הייתי נותן לו בדיוק את אותה התשובה. עלי והצליחי.

לעיתים בשלבים מסוימים בחיים אנשים נקלעים למצבים מסוימים אליהם לא התכוונו להגיע.
אם במקרה או מתוך פיתוי, היסחפות וכן הלאה.
כמובן שלא ישמע שאני מקבל זאת, ממש לא.
לא פעם ידעתי בוודאות על בן זוג שמכיר שמעד והייתי בטוח שמכאן אין תקומה והנה אחרי זמן הגיע פיכחון או כל דבר אחר שגרם לזוגיות לפרוח מחדש מבלי שהדבר התגלה וגרם נזק בלתי הפיך.
היום הם מאושרים ואוהבים ורק עצם חוסר הידיעה מעניק להם את האפשרות הזו.
כמובן שלא מדבר על כאלה סדרתיים ציידי נשים.

הוא מנהל רומנים סדרתי וכן יש לו מציאות משפחתית טיפה מורכבת אבל הוא לא מעוניין להתמודד לא כי הוא לא מסוגל אלא כי הוא מעדיף נשים צעירות

יודעים לספר למאהבות שלהם, סיפורי זוגיות "מורכבת ומסובכת".
ב99% אלו סיפורי סבתא, שנועדו כדי שאת תוכלי להרגיש צורך לחבק אותו, ללטף את ראשו ולהיכנס למיטתו.
גבר שמשקר לאשתו, יכול לשקר ל"חברתו מהצד" ולספר לה סיפורים חסרי שחר.
איך היא יכולה לדעת אם זה אמת?

שאם הוא משקר לאשתו הוא עשוי לשקר גם לי.

הוא לא הציג את עצמו כמסכן באמת יש לו מציאות משפחתית קצת מורכבת אבל הוא לא רוצה להתמודד רוצה לשמור על יחסים טובים ודיפלומטיים עם אשתו ולנהל רומנים עם בחורות צעירות והוא גם מעדיף רווקות כי הוא רוצה שהבחורה תהיה רק שלו.

נבונה.
קחי את עצמך ותעלמי מחייו.
ברור שבא לך שישלם האידיוט אבל בנינו, הוא יצא גם מזה ואני לא אתפלא אם אישתו כבר מכירה סיפור או שניים וחיה עם זה.
אגב, רוב רובם של הבוגדים מספרים ש"מורכב" להם בבית כדי להצדיק את המעשה וכדי להקל על המאהבת שתרגיש שהיא עושה מעשה טוב ומושיעה אותו בכלל המסכן.

הגעתי למסקנה שחבל לי על הזמן. רוב הסיכויים שאבזבז אנרגיות לריק וסתם אעשה צחוק מעצמי. אני בדעה שצריך לפתוח הכל בזוגיות אבל זה שלהם. אני משתדלת להניח לעניין.

אני לא מנסה להיות צדקן אבל בעולם הערכים שלי אין את המושג "מה שלא יודעים לא יכול לפגוע".

בגישה המוסרית:

לעיתים אני קורא כאן פניות של אנשים שאכן כמו שאתה מתאר מעדו באופן חד פעמי, הדבר יושב על מצפונם, מעיק עליהם והם פונים לפורום בשאלה האם להתוודות לבן הזוג. רבים מהעונים כולל מנהל הפורום ממליצים שלא להתוודות, על משקל "מה שלא יודעים לא יכול לפגוע".

לטענתך, מקרים של פגיעה קשה באמון (בגידה) יכולים להיתקן ולפרוח מעצמם ובתנאי שבן הזוג הנבגד לא יודע. אני טוען שתיקון ופריחה אמיתיים (לא למראית עין, לא רק על פני השטח וכלפי חוץ), יכולים להגיע אך ורק מתוך קתרזיס אמיתי של הבוגד הכרה והבנה אמיתית בפגיעה האיומה שלו בבן זוגו (פגיעה שנובעת לא רק מעצם הידיעה של בן הזוג אלא מעצם המעשה). לכן עליו לקחת את הסיכון ולהתוודות לבן זוגו. רק מתוך זיכוך מלא בלי סודות, בלי הסתרות, יכול לבוא התיקון האמיתי.

בגישה הפרקטית:

לבגידות ורומנים יש אופי מוזר בסוף בסוף במועד הכי לא צפוי ובזמן הכי לא מתאים הם מתגלות. איך לדעתך ייגרם פחות נזק האם אם הבן זוג יבוא מיוזמתו להתוודות? או שמישהיא כמו ברטה תביא את הדבר לידיעת אשתו?

לידיעתך (מניסיון)
רוב המוחלט של הבגידות אינו מתגלה!
זה מורכב מהמון גורמים אבל בעיקר מאופי האנשים במשולש (דיסקרטיים, עירניים וכו) מקום ההיכרות (עבודה, מעגל קרוב, אינטרנט וכו) ומזל.
ישנם רומנים של שנה פלוס שאני מכיר שנגמרו ולא התגלו מעולם ואין סיכוי שיתגלו.
זה באשר לעניין הגילוי.

באשר לווידוי.
שאלה אותי פעם מישהי, האם לספר לבעלי שבגדתי בו.
אישה מקסימה בסה"כ שחיה לצד איש אפור וקשה שהפסיק לראות אותה עם הזמן והיא נפלה על צייד לא קטן שידע בדיוק איפה ללחוץ אצלה ולנצל את החלל שנוצר בה.
האינסטינקט שלי אמר כן ברור זכותו לדעת.
אך ככל שחשבתי על זה, זה השתנה.
החרטה שלה היתה מלאה. עם זאת גם היה לה ברור שווידוי לא רק שלא יותיר סיכוי לשיקום אלא גם יצית בערה שתשרוף את כל עולמה ועולם ילדיה.
הסבל שיגרם לו יהיה גדול מדי שהוא עלול לגרום אסון.
לפעמים עם כל הכאב צריך גם לעשות את שיקול התועלת שבמעשה. האם לספר יועיל ולו במשהו או ישמיד במכה אחת את המשפחה.
אנשים הם דבר מורכב, אין שחור או לבן וכללים ברורים לכל זוג מה נכון.
ואם אותו זוג יחיה באושר בזוגיות טובה לאחר שצד אחד למד והפיק לקחים?
ולעומת זאת וידוי יקח מהן את ההזדמנות הזו? גם אס היית חד משמעי לספר?
ושוב... הכל תלוי בנסיבות ואיני מדבר על מי שבגידות הן כבר תחביב.

אהבתי את איך שניסחת את זה. אאמץ את זה בחיים שלי. אני משתדלת שלא לחשוב עליו חבל על האנרגיות שלי.

בדרך כלל אני לא פונה למאהבת- היא פשוט לא שווה את התייחסותי. אבל אם אצליח למנוע ממך לפגוע עוד יותר במי שפגעת או במישהו אחר בעתיד - אולי בעצמך- אז זה שווה את המאמץ.

אם את באמת מבקשת עזרה ועצה ולא מחפשת מקום ״לכבס״ את הרגשות והמעשים שלך- כדאי שתתמקדי בעצמך- כי לדעתי נשארו לך הרבה שאלות פתוחות לענות עליהם כדי שתצליחי להתקדם בחייך ולא למצוא את עצמך באותו מקום בעוד זמן מה (איתו או עם מישהו אחר). לא מכירה או יודעת את הרקע ולמען האמת זה לא ממש משנה אבל מעניין מה גורם לאישה למצוא את עצמה בתוך מערכת יחסים שמאלצת אותה להיות נמוך בסולם העדיפויות (אחרי בת הזוג, הילדים, העבודה, החברים) ולדעת שאין בזה שום עתיד, להסתפק ברגעים גנובים (תרתי משמע), להיות מנוצלת לצרכים גופניים גם הוא משקר לה והיא משקרת לעצמה שהוא אוהב אותה. ובתוך כל זה לדעת שגם אם את לא הפוגעת העיקרית את עדיין שותפה פעילה (אולי גם יוזמת) למעשה נורא, לפגיעה עמוקה במשפחה, במישהי שבאופן ישיר לא פגעה בך מעולם, לילדים שאם עדיין לא איבדו - בקרוב יאבדו את אבא שלהם, ואת כל עולמם הבטוח והמוכר.

אם בשלב הזה בתוך תוכך את עדיין לא קולטת שהמעשים שלך היו פסולים ואת עדיין עסוקה בלהכאיב לו ולמשפחה יותר ממה שאת עסוקה בלבדוק את עצמך- זה מראה שמשהו אצלך ממש לא בסדר.
אני באמת מאחלת לך בהצלחה אבל את הסימפטיה וההבנה אני מפנה דווקא לאישתו. אני מקווה בשבילם שהם יתמודדו ויצליחו לעבור את המשבר הנורא. ולך- אני מאחלת שתצליחי להמשיך הלאה ולעזוב אותם בשקט לשקם את חייהם. החיים שלהם מעולם לא היו שלך (גם אם היית אורחת לא רצויה לרגע).