זקוק לעצה. אישתי קרה אלי.לא מקיימת איתי יחסים אינטימים

אף אחד מהם לא מלבב בלשון המעטה.
האפשרות הכי נפוצה, שהיא מנהלת רומן ולפיכך איבדה את המשיכה כלפיך.
האפשרות הפחות נפוצה, שזה לא אתה אלא היא, כלומר בעיות הורמונליות פיזיולוגיות, שמופיעות בגיל הזה (נניח יובש בנרתיק) ואולי יעוץ סקסולוגי או/ו זוגי יוכל לעזור כאן.
יכול להיות שהאהבה מתה בלי קשר לכלום, ומצב הסקס רק משקף את העובדה שהנישואים שלכם הם בעיקר "על הנייר".
לפי הנתונים שציינת, נישאתם בגיל מאוד צעיר, אני לא יודע אם אשתך חוותה מערכות יחסים אחרות, ויכול להיות שזה עכשיו צף.
דבר אחד בטוח, אתה לא יכול להתעלם ולהמשיך מכוח האינרציה, אתה צריך לפעול.
בהצלחה.

אילן, תודה על תשובתך.
אכן האפשרויות שציינת נראות לי סבירות. לגבי האפשרות הראשונה של ניהול רומן היא קיימת.לא הצלחתי למצוא משהו שיבסס חשד זה. אם אכן קיים מצב כזה זה לא נעיים ויהיה לה מאוד קשה עם זה.
האפשרות של מצב פיזולוגי מפחידה לא פחות. לא נראה לי ( אולי אני טועה) שהאהבה מתה. רק החשק המיני שלה דעך לגמרי. אם כך הוא המצב מה יהיה בעתיד ? כלומר מה קורה אם לאחד מבני הזוג נגמר החשק המיני...? מה נגזר על הבן זוג השני להמשיך בצורה זו ? אני לא מחפש רומנים מהצד. זו אפשרות מפחידה שאני לא יודע לאן תוביל. בזמן האחרון התחלתי לחשוב בעניין אבל אני לא עושה דבר בנושא.

אבל אם האהבה לא מתה, ורק החשק המיני ירד, אז למה היא לא מחבקת, מנשקת נוגעת?
מה קורה אם אתה מחבק, מנשק, נוגע?
שנית, לגבי השאלה מה קורה אם לאחד מבני הזוג "נגמר החשק לגמרי"?
אז זהו, שבנישואים בריאים ויציבים, כל אחד מתחשב בצד השני, ומנסה לבוא לקראתו ככל יכולתו.
אם לך בא פעם בשבוע (נגיד) ולה פעם בחודש, אז כל אחד מתפשר קצת, ומחליטים נניח על פעם בשבועיים, בדיוק כמו שלה בא לנסוע לחו"ל פעמיים בשנה ולך בא פעם בשנתיים, אז יושבים ומחליטים פעם בשנה, כך לגבי כל החלטה בחיים, ככה זה נישואים.

שלום לך דוד,
אני מניח שאם אתה בן 48, אז גם אשתך נמצאת בסביבות הגיל הזה, כלומר היא נמצאת בגיל המעבר, שאז מתקיימת ירידה מסוימת בהורמוני המין שלה (בגלל היחס המשתנה בין הטסטוסטרון והאסטרוגן), על כן היא חשה בירידה ברמת התשוקה ובהתרגשות המינית, ומכאן נובעת התנהגותה.
מה גם שאתם כבר 25 שנים ביחד (שזה לא מעט). אני מניח שאתה מאוד משתדל לרצות אותה על מנת שגם היא תתרצה אליך, אך ככל שאני מבין, אתה לא רוצה לדבר איתה על זה - על מנת לזכות ב"טובות", אני מניח שתה חש מושפל באופן ההתרצות שלה אליך, כי אינך מוכן שיזרקו לך 'עצם', אתה רוצה אף את כל 'היתר', ובצדק.
אם בבית 'היתר' בסדר (כפי שכתבת), אז טוב אתה עושה שאינך מפרק את המשפחה. אם אני אפגוש אתכם אוכל להצביע על הבעיות וגם לפתור אותן בעזרתכם, לטובתכם. לידיעתכם יש לכם סיכויים טובים.
רוטרי יששכר מומחה לטיפול זוגי, למיניות האדם, ולשיפור רגשות האהבה.

תודה רבה יששכר.
אכן נתחת את המצב בדיוק.
שאלה : אם אכן קיימת בעיה פיזיולוגית הנובעת מגיל המעבר או בעיה בהורמני המין שלה אם היא זקוקה לטיפול רפואי? ( או יעוץ והכוונה) האם קיים כזה דבר שיכול להחזיר חשק מיני? הרי זה גיל מעבר..
אתה מציע פגישה כדי להבין מה הסיבות...אם לי היא לא מספרת אני חושש שגם לך היא לא תספר. מעולם לא היינו ביעוץ מקצועי ואני לא רוצה להביא אותה למצב בו אנו הולכים ליעוץ ואז היא מבינה שאכן קיימת בעיה ואז היא "תרצה" אותי אבל בלי חשק מצידה.
האם טיפול-יעוץ כזה יכול להחזיר את המצב לקדמותו ?
ושוב...תודה רבה

שלום דוד,
העניין הוא שהורמוני המין שהיא תקבל לא יספיקו לה להגברת התשוקה והריגוש המיני כלפיך, יתכן שהיא עשויה להעדיף עינוג עצמי, או עינוג מיני מסוג "אחר".
כאן אני נכנס לתמונה.
דרך הדרכתי ובעזרתך כמובן, ניתן להחזיר את המצב לקדמותו- כדבריך.
ואל תחשוש שהיא לא תספר לי, היא תספר בוודאות!
דרך אגב, המצב יכול אפילו להשתפר לעומת העבר.

רוטרי יששכר מומחה לזוגיות, למיניות האדם, ולטיפוחה של האהבה.

אני מניחה שאם אשתך היתה כותבת זה היה משהו כמו-
״אני נשואה 25 שנה. לפני שנולדו הילדים הכל היה נפלא, בעלי ידע לחזר אחרי ולהחמיא לי, שם לב כששיניתי את הצבע בשיער או קניתי בגד חדש, היינו יוצאים לבלות - סרטים, ארוחות רומנטיות או סתם משוחחים שיחות נפש אל תוך הלילה, היה מעניק לי מסאז׳ מפנק מדי פעם - והסקס היה נפלא כשכל הזמן הוא אומר לי כמה שאני יפה וכמה הוא אוהב את הגוף שלי ואותי.
במהלך השנים- כשנולדו הילדים והחיים המשותפים הפכו ל״סידור עבודה״ הלכו ונשחקו גם היחסים, כשהיינו מסיימים יום מתיש של עבודה, טיפול בילדים, ארגון ובידור וטיפול בבית- את הארוחות הרומנטיות ושיחות הנפש החליפו רביצה עייפה ובהייה בטלוויזיה, כשהייתי מחפשת את העיניים שלו הם היו תקועות בטלפון, הוא כבר לא שם לב לצבע בשיער או לבגד החדש ואם במקרה היה שם לב- זה היה בשביל לשאול אותי כמה זה עלה... ובכל פעם שהוא היה מעוניין בסקס- ניסיתי להסביר לו שהדרך לסקס עוברת דרך האינטימיות הזוגית, דרך החיזור, דרך הבעות האכפתיות- אבל לא נראה לי שהוא ממש הבין. ולאט לאט למדתי לחיות בלי זה אבל איך אני יכולה להעניק לו את מה שהוא רוצה? (סקס) אם אני לא מקבלת את מה שמאפשר לי להעניק לו את זה?״.........
בקיצור- דוד, נראה לי שהבנת את הרעיון- פרשת בפנינו רק צד אחד. לדעתי אם תלכו לייעוץ זוגי ותהיה פתוח לשמוע את מה שאשתך אומרת תגלה דברים חדשים שיפתיעו אותך.
השחיקה שאתה מתאר היא די טבעית אחרי 25 שנים, אבל אם אתם באמת רוצים להשאר ביחד- ייעוץ זוגי בהחלט יכול לעזור ולהעניק לכם כלים- זה אף פעם לא מאוחר מדי.
מקווה שמה שאתה כותב וחושב לא ידחוף אותך לנהל רומן או לחפש את מה שנראה לך שחסר לך במקומות אפלים ובעיקר שקריים..
בהצלחה.

שלום לך אנונימית :-)
קראתי את מה שכתבת בעיון. אכן נשמע הגיוני. במקרה שלנו אני לא בטוח שזו תהיה תשובתה. עד עתה אכן הינו עסוקים בבניית החיים שלנו. גידול ילדים, פרנסה, משכתנתא וכל ההתרוצצויות היומיות. נכון שהיו עליות וירידות אבל עד לפני מספר שנים באמת הכל היה סביר. דווקא עכשיו שהילדים גדלו ועזבו את הבית ( הגדול התחתן ושנים בצבא) פתאום מצאנו לבד. עכשיו התחיל פרק חדש בחיים. אנחנו יחסית מבוססים. אין התעסקות עם גידול ילדים ולמעשה אנחנו חופשיים עם הרבה זמן פנוי. שוחחתי אתה על זה ואמרנו שעכשיו מתחיל פרק חדש. תקופה בה עלינו למלא את הזמן שזכינו לו בבנייה חדשה של הזוגיות. יש לנו את כל זמן והבית ריק.
דווקא עכשיו שחשבתי שהכל יפרח מחדש...דווקא עכשיו היא לא זקוקה לזה. פשוט מתסכל.
הכי חשוב...וכתבתי את זה, אני לא רוצה להיות כל הזמן זה שיוזם. אני מחכה שהיא גם תרצה ושזה יבוא ממנה. היא לא יוזמת ומבחינתה הכל בסדר. הפסקתי ליזום וכלום לא קורה. אני לא רוצה שהיא תרגיש מאולצת לעשות לי טובה, מצד שני נשארתי לבד.
מהתגובות פה אני מסכים שאנו זקוקים ליעוץ. מעולם לא היינו ביעוץ וזה אפילו קצת מפחיד אתי...לא יודע מה זה יוציא מהארון...
תודה לך.

עכשיו שקראתי את תשובתך אני חושבת עוד יותר שייעוץ יעזור.
לפי התיאור אתם נמצאים בגלגול השלישי של הזוגיות - אחרי תקופת חיזור-אהבה-ולבד מגיעה תקופה ארוכה של ילדים, בית, פרנסה, משכנתא וכו׳ וזוגיות נוטה לקבל עדיפות משנית.
במהלך השנים התרגלתם לחיות אחד ליד השני ולא בדיוק ביחד..
עכשיו כששאר הדברים שהעסיקו אתכם הולכים ונעלמים הגיע הזמן שלכם לגלות כל אחד את עצמו בנפרד ולהגדיר את הזוגיות שלכם מחדש.
יחד עם זה- יש לי שאלה אליך- כשאתה כותב ״אני היחידי שיוזם״- אתה מתכוון למחוות רומנטיות? למשל- מתנות קטנות, מחמאות, דרכים להראות שאכפת לך או רק יוזם סקס? ניסיתי להעניק לך נקודת מבט נשית- ממנה סקס הוא המשך של אינטימיות ומאוד חשוב מה היתה צורת התקשורת ביניכם במשך היום, אשתך מרגישה שהיא אהובה? שהיא נחשקת?
יכול להיות שיש גם בעיה פיזיולוגית (כפי שאמרו לפני) אבל גם היא לא תיפתר באמת אם לא תלמדו פשוט ליהנות אחד מחברת השנייה.
אני חושבת שזה שאתה כותב פה חשוב מאוד- קודם כל בשבילך- כי זה מראה שאתה מבין שיש פה מצב בעייתי- גם אם אתה לא בדיוק יודע איך לפתור אותו, ובאמת רוצה לשנות. אבל גם בשביל אלו שנמצאים במצב שלך ועוצרים רגע ״לעשות חושבים״ לפני שהם מתפתים לחפש אהבה נואשת במקומות אחרים..
הלוואי שתדעו למצוא את הדרך בחזרה אחד לשניה- מה שלא יהיה בטיפול יתגלו לשניכם דברים שלא אמרתם ולא ידעתם אחד על השנייה ואז תדעו להחליט אם אתם נשארים ביחד כי אתם רוצים ולא כי אתם צריכים.
בהצלחה...

יש הרבה אמת בדברים שהיא כותבת. יחד עם זאת, לא נראה לי שכל האחריות היא מהבעל לאישה, כדי לשקם את האינטימיות. איפה החלק של האישה בגילויי חיבה וחיזור כלפי הבעל?
הרי דוד כתב שהיא נמנעת מכל מגע פיזי תמים, ואני מניח שהיא גם לא אומרת לו מילה חמה וכו'
למה האחריות כולה על הגבר, ולמה הסקס צריך להיות חשוב לו ולא חשוב לה, ולמה הסקס הוא סוג של פרס, על "התנהגות טובה" שהאשה מסכימה בתנאים מסוימים "לתת"?

הוא לא מצב טבעי שכמעט כל זוג מגיע אליו בשלב זה או אחר של הקשר?
כלומר, ואני אחדד - האם יש לזה תרופה והאם זאת מחלה שצריך לרפא בכלל ולא מצב טבעי שיש להסתגל אליו, איש איש בדרכו?

שלום לך,

או שאתה ממש לא בסדר ומחסיר מאישתך אי אלו דברים או ש... יש מישהו אחר שמחמם את הקור של אישתך..(סורי) אין משהו אחר/נוסף.

שלום לך,

או שאתה ממש לא בסדר ומחסיר מאישתך אי אלו דברים או ש... יש מישהו אחר שמחמם את הקור של אישתך..(סורי) אין משהו אחר/נוסף.

מה דעתך, להחמיא לה. יותר להסתכל לה בעיניים. להקדיש לה שיחות, להראות לה שהיא חשובה, שהיא עדיין חשובה, ולא לחכות לשעות השינה, למיטה כדי להראות לה רגש?
האם אתם יוצאים לחופשות לבד, רק אתה והיא?

בהצלחה