למה מעדתי ? תנו דעתכם! אשמח לשמוע את דעתכם

היי דנית,

ציארת את בעלך כאדם סגור שלא מחמיא לך ומאוד מאוד מפתה לקשור את הארוע שקרה בחייך להתנהגותו של בעלך. אבל המציאות מוכיחה אחרת, מעידות/בגידות קורות גם כאשר הבעל מפרגן, אוהב, מסייע ומה שהחברה מגדירה כבעל טוב.

תשאלי את עצמך עם היד על הלב, מה המשקל של מחמאה הניתנת מבעלך איתו את חיה איתו כבר 12 שנה אל מול המשקל של מחמאות ופרגונים שאת מקבלת ממשיהוא זר/עמית לעבודה? ברור לך שזה אפילו איך שאומרים "לא כוחות".

יותר סביר להניח שבשל העובדה שאת עם בעלך ביחד מגיל 16 וסביר להניח שאולי לא היו או היו מעט מאוד בני זוג אחרים בחייך וככל הנראה גם חיי המין שלך מתבססים עליו בלבד, זה גורם בגילאי ה 40 לתהיות ולשאלות העצמיות האם רק זה מה שאני אחוש ואדע למשך שארית חיי?

וזה בדיוק מה שמפיל אותנו למלכודת, השגרה, חוסר הנסיון עם בני זוג אחרים אל מול המסתורין של מישהוא חדש שנכנס לחיינו.

מאחר שאני מניח שאין לך איזה שהיא כוונה מודעת לבגוד בבעלך ואת אפילו על פי הכתוב מצטערת ומכה על חטא, חשוב מאוד לזהות את המצבים האלו לדעת שהם קיימים והפגיעות שלך לגביהם הנה גבוהה יותר ממישהוא אחר שמסלול חייו היה שונה ופשוט לעקוף את המכשול.

בקשר למחשבות אין באמת בעייה, זה ארוע שטלטל את נפשך והגיוני וסביר שתחשבי ואפילו תפנטזי. גם נשואים באושר ללא כל כוונת בגידה מפנטזים על אחרים ואין בזה רע. הבעייה היא לא מה מפנטזים אלא הרבה יותר מה שעושים ומממשים בפועל.

צודק בהחלט בכל מה שכתבת
זה ברור שמשהו חדש זה מה שסוחף
וכמו שכתבת ,גם אני תוהה מה אהיה עם אותו גבר בלי חידושים וחיזורים כל חיי?
מקווה שהבחור יצא לי מהראש זה סתם משגע אותי
תודה לך התשובה הארוכה

רוצה לומר לך שאת חלק ממועדון מכובד של נשים וגברים שנישאו לבני זוגם הראשונים וביחד מגיל ממש צעיר.
חלק גדול מהם חי עם תחושת הפספוס, מי יותר ומי פחות אבל זה תמיד שם במידה מסוימת.
במקרים רבים בן הזוג אינו רק בן זוג אלא גם חבר ממש ואחד שגדל איתך, התבגר לצידך. חווה איתך המון וליווה אותך בטוב וברגע.
במקרים האלה הבגידה מרסקת מאין כמותה לבן הזוג אך זיכרי גם זאת...
במידה וזה יתגלה את מיד תפסיקי להתלהב מהבחור החדש והוא יחוויר אל מול בעלך, בטח ובטח כשהוא בעל טוב.
אף גבר אחרי שנים רבות לא יעיף לך את הפרפרים ואגו כמו בחור חדש אך גם אף גבר לא ישווה לו לבעלך כחבר לחיים ואב ילדייך.
את לא תסלחי לעצמך אם תהרסו את הנישואים שלך בשביל הרפתקה שאין בה דבר מלבד ריגוש.
שאפו לך על זה שעצרת בזמן.
דברי עם בעלך ואולי אפילו כמה שיחות עם איש מקצוע שינער מכם קצת את האבק.
בהצלחה.

"בזמן שאחרות ניסו ונכשלו עד שמצאו את האחד אני קלעתי בול במכה הראשונה" .
איזו ראיה מקסימה של העניין.
אם טוב לך... תסתפקי בזה, ישנן המון אי שם שהיו רוצות את בעלך לעצמן.