שנה וחצי "נקי", אבל מה לעשות עם הפיתוי הזה?

שום חיי נישואין עם בת הזוג החוקית לא ישתווה לריגוש העוצמתי ולפרפרים של רומן גנוב.

הבעייה פה היא הטרייד אופ:

בהנחה שהתחתנת מאהבה ואין לך רצון לפרק את התא המשפחתי פוטנציאל ההרס לתא המשפחתי במקרה והרומן ייחשף משול להרס שיוצרת פצצת אטום. גם הנזק שאתה יוצר לנפשך שלך בגלל ההסתרה וייסורי המצפון לטווח הארוך לא ניתן לביטול.

אתה יכול לשאול אולי אם באמת שום דבר לא ישווה לריגוש של ניהול רומן מהצד אז איך זה שלא כולנו בוגדים?

התשובה לכך היא שחלקנו הגדול מעדיפים את אי היציבות והביטחון שנותן לנו הקן המשפחתי על הריגוש העילאי (הזמני) שמקנה לנו אותו רומן גנוב.

לפעמים אני על החיים שעברתי ולא הייתי משנה בהם דבר, גם לא את הטעויות. ואפילו לא את אותה אישה שבגללה עברתי כמה וכמה לילות ללא שינה.

דרכי נמצאת איפה שהוא באמצע, כן לריגוש, משתוקק לפרי האסור אבל לא מוחלט להתנהגות אובדנית.

כולנו משתוקקים לריגוש אבל עדיין לא כולנו מגשימים את זה.

כמה אנשים נורמטיבים לחלוטין לדעתך היו גונבים אילו היו יודעים בוודאות שאין על זה עונש?

כמה אנשים רגילים לחלוטין היו מעלימים מס אילו ידעו שלא ישלמו על כך?

והאמן לי שרבים רבים היו מנהלים רומנים מהצד אילו ידעו שלא ישלמו על זה מחיר.

גם אם אני מנטרל כרגע את העניין המוסרי שטמון בחיים הגנובים הללו ומסתכל על הנושא בעיניים של שכר ועונש או מנגנון של הרתעה בלבד, רבים יודעים שאסור לחצות את הקווים ויש לכבוש את היצר אפילו אם מאוד מאוד משתוקקים.

אבל בכל זאת אני רוצה לבחון את האספקט המוסרי, והדרך היחידה לבחון את זה הנו להעמיד את עצמך בנעליה של בת זוגך ולדמיין כיצד אתה היית מרגיש אילו היא הייתה מזדיינת מהצד עם גבר זר.

לפי התחושה שלך למראה אשתך מזדיינת בכל מיני תנוחות עם גבר זר ולמשמע גניחות ההנאה שלה תוך כדי הזיון, תבין לבד האם נכון וראוי לעשות זאת לאשתך, אפילו אם חיים רק פעם אחת!

אני לא מבין אין אתה יכול בכלל להשוות בין שני אלה?
הגנב לוקח את רכוש שאינו שלו, גונב רכוש שאדם אחר הרוויח בזעת אפו

אבל בני אדם הם לא רכוש.
זה שהתחתנתי לפני המון שונים לא הופך אותי לרכוש של אשתי. וגם אשתי אינה רכוש שלי (למרות שהרבנים חושבים שכן).
ואם אני פוגש מישהי שעושה לי את החיים יותר מדליקים, מרגשים ומספקים, אני לוקח את מה ששלי, כלומר אני מממש את החופש שלי כאדם בן חורין להחליט בשביל עצמי עם מי ארצה להתעלס באהבים.

נכון, יש סוג של "נדר" או "הבטחה" שנתתי במעמד החופה. אבל מאז עברו שנים רבות ואז לא יכולתי לדמיין שיבוא יום והסקס (ואני מדגיש את הסקס) עם אשתי כבר לא ירגש אותי כמו אז. ולמקום הזה פתאום נכנסת אישה אחרת, שכן מרגשת אותי, שכן גורמת לי לרעוד בתשוקה רק מלדמיין אותה מסיטה את שמלתה. ורק מלהיזכר בזה אני מתחיל להזיע ונהייה.... horny.

ולא, זאת לא "הנשמה התאומה שלי" ולא אהבה בוערת. ממש לא. לא כל הנשים מגרות אותי ככה אבל ההיא לא הייתה יחידת סגולה. בסוף ויתרתי עליה בגלל האופי הבלתי נסבל שלה, לו רק הייתה פחות רכושנית ועצבנית היינו נשארים. אבל אני רואה המון נשים מדליקות אפילו יותר ממנה ולרובן אופי נורמלי (אני מקווה).

אז נשארנו "רק" עם הצורך לשקר ולהסתיר. ועם שאלתך איך ארגיש אם אשתי תישתגל עם אחר.

כן, חבל שצריך לשקר ולהסתיר ובעולם מושלם לא היה בכך כל צורך.
אך העולם אינו מושלם, יש מוסכמות חברתיות כי אם שברתי כוס מתחת לחופה, הכוס הזאת עלתה לי כבר נורא ביוקר.
אני לא תופס את עצמי כשקרן, אבל במציאות שבה אני צריך לבחור בין אומללות צדקנית לקצת שקרים, או להתנהגות של "היא לא שואלת אני לא מספר" אז שיהיה כך.

ולשאלתך האחרונה,
מוזר (או שמא לא?) אבל דווקא בתקופה שבה נפגשתי עם השנייה, דווקא אז היה מפריע לי הרבה פחות אם אשתי הייתה לוקחת לה מאהב.
אך הנה הפרדוקס: דווקא בתקופה שנפגשתי עם השנייה, דווקא אז גם הסקס עם אשתי נהיה יותר חיוני. בזכותה גם התחרמתי על אשתי הרבה יותר, כך שאשתי חייבת לה לא מעט מהאורגזמות שלה מהתקופה ההיא.

אז לסיכום....
העולם לא מושלם.
יש סיכונים.
אני לא גאה בזה שהמצאתי ישיבת הנהלה בצהרים או בערב
אך אלה החיים
ובחיים האלה מה נשאר לנו אם אי אפשר לנגוס לפעמים גם מהפרי האסור?

כולנו משתוקקים לריגוש אבל עדיין לא כולנו מגשימים את זה.

כמה אנשים נורמטיבים לחלוטין לדעתך היו גונבים אילו היו יודעים בוודאות שאין על זה עונש?

כמה אנשים רגילים לחלוטין היו מעלימים מס אילו ידעו שלא ישלמו על כך?

והאמן לי שרבים רבים היו מנהלים רומנים מהצד אילו ידעו שלא ישלמו על זה מחיר.

גם אם אני מנטרל כרגע את העניין המוסרי שטמון בחיים הגנובים הללו ומסתכל על הנושא בעיניים של שכר ועונש או מנגנון של הרתעה בלבד, רבים יודעים שאסור לחצות את הקווים ויש לכבוש את היצר אפילו אם מאוד מאוד משתוקקים.

אבל בכל זאת אני רוצה לבחון את האספקט המוסרי, והדרך היחידה לבחון את זה הנו להעמיד את עצמך בנעליה של בת זוגך ולדמיין כיצד אתה היית מרגיש אילו היא הייתה מזדיינת מהצד עם גבר זר.

לפי התחושה שלך למראה אשתך מזדיינת בכל מיני תנוחות עם גבר זר ולמשמע גניחות ההנאה שלה תוך כדי הזיון, תבין לבד האם נכון וראוי לעשות זאת לאשתך, אפילו אם חיים רק פעם אחת!

שברגע האמת, אל מול אישה אמיתית מושכת חמימה, בשר ודם ו"בעניין".
כל שיגידו לך, ימליצו לך, ילמדו אותך, ישכח ואתה תמצא את עצמך נשאב לשם.
אתה לא היחיד בסרט הזה וכדי לא להיות "שם" צריך תהליך פנימי שלדעתי לא עברת.
אולי אני טועה אבל המציאות מלמדת שכך.
גברים (גם נשים) רבים עם זוגיות מצויינת בבית עדיין נשאבים לפרי האסור. למה? לא חסרים תירוצים.
משום מה רק אחרי הפיצוץ וההרס יש התפכחות וגם אז זה לא תמיד נשאר לאורך זמן.
בהצלחה.

מודה באשמה וגם אין נסיבות מקלות.
אבל לבסוף הצלחתי להתנתק ממנה, עם זה שהיא כל כך סקסית ומפתה ויודעת לנצל זאת היטב. אבל לקח לי זמן לעשות את זה.

אם היא רצתה שתתחייב רק אליה, וקינאה באשתך, אז זה לא בדיוק רק "רעבה למין".
אצל נשים זה עובד אחרת, אחרי הכל.

הנשים באשר הן ואני אכן מודע לציווי התרבותי ולחינוך למונוגמיה משחר ילדותינו, אך המקרה שלה נראה לי שונה.

יש אנשים רכושניים ברמה אובססיבית, כאלה שאם למשל מוצאים עץ יפה על גדת נחל ונותן צל נעים, במקום לבוא לשם לפעמים לפיקניק וליהנות ממנו, רוצים להקיף אותו בגדר ולשים מנעול על השער כדי שחס וחלילה אף אחד אחר לא יוכל לשבת שם אף פעם.

תכונה זו מגונה בעיני ואף על פי שאינני מתיימר להיות פסיכולוג, נראה לי שנובעת מצרוף של אישיות אובססיבית ומחסור מתמשך.
כפי שהבנתי, בעלה כנראה לא בדיוק "קוטל קנים" והרוקט היה ידידה הטוב ביותר במשך שנים אחדות. פתאום פגשה מישהו אחר שעשה לה את מה שבעלה לא הצליח ובמקום פשוט ליהנות וזהו התחילה לפתח אובססיה.

אני לא חושב שכל הנשים כאלה, גם לא הרוב. אחרת באמת המצב לא טוב.