אובד עצות בעקבות פרידה..מהמאהבת

אפשר בהחלט לשפוט אותך אבל דווקא במקרה שלך אין באמת טעם. אתה מודע לחלוטין לעובדה שפגעת באישתך שככל הנראה שומרת לך אמונים ולחוסר המוסריות של מעשיך כלפי התא הזוגי והמשפחתי שלך.

לשאלתך, האם הייתה כאן אהבה? ככל הנראה לא באמת. היה כאן ריגוש, היתה כאן פנטזיה, היה כאן מים גנובים. אתה בעצמך טוען שעם הזמן ההתרגשות עם אותה מאהבת דעכה ובעצם נכנסת לאותה שגרה שהיית חי בה עם אשתך, אותה שגרה ושחיקה שבעצם גרמה לך לחפש בחוץ.

גם בנושא יחסי המין "הנפלאים" שהיה לך עם אותה מאהבת אני דיי בטוח שמדובר על סוג של מציאות מדומה שיצרת לעצמך. אם נניח לרגע שאשתך היא לא איזה בול עץ חסר חיים במיטה, אני לא באמת משוכנע שלמאהבת יש איזה "פטנט" שונה בין הרגליים.

איך בכל זאת יצרת לך את אותה מציאות מדומה? פשוט מאוד!

את האישה שאיתה חיים בשוטף, מנהלים משק בית, גידול ילדים, כביסות, משכנתא וטרדות היום יום קשה לראות כאובייקט מיני מרגש כמו המאהבת. עם מי שהיא בעצם אם ילדיך אותה אשה שהפיות של ילדיך ינקו מהשדיים שלה קשה לראות כמושא מושלם של מיניות. את אשתך אתה רואה בבוקר כשהיא מתעוררת ללא איפור ובגלל העיסוקים שלה בניהול הבית היא לא תמיד מורידה שיער וזאת לעומת המאהבת שבכמה שעות גנובות שאתה מבלה איתה טורחת ומשקיעה בעצמה לקראת המפגש המיני איתך.

לי פשוט נראה שמה שאתה מרגיש כעת כלפי המאהבת משול לאיזה ילד בגנון שכל עוד היה לא את אותו צעצוע זמין ביד לאט לאט שיחק בו פחות ופחות, וברגע שהצעצוע הועבר לילד אחר פתאום הוא נזכר כמה הוא אוהב ורוצה דווקא את הצעצוע הזה.

אתה מספר שהתחלת להשקיע במיניות עם אשתך, אולי גם בגלל ייסורי המצפון שאתה חש כלפיה וזה אכן צעד בכיוון הנכון, השאלה אם בהמשך לא תיפול שוב לאותו הבור.

אישית וכמה שזה יישמע מוזר, אני ממליץ לך להתוודות לאשתך על קיום הרומן וזאת מכמה טעמים:

1) מגיע לה לדעת, לא מגיע לה לחיות בעולם של שקר (תשאל את עצמך אם בסיטואציה
הפוכה לא היית אתה רוצה לדעת).

2) בהנחה ותמשיכו לחיות ביחד, הסיכוי שתבגוד בה שוב יקטן משמעותית.

3) בגלל שהמאהבת הייתה כלכך אובססיבית לקשר שלך עלול להיות מצב שהיא תחשוף
את הרומן לאשתך. במקרה כזה עדיף להקדים תרופה למכה, להתוודות לאישתך
מיוזמתך על ניהול הרומן וזאת על מנת להקטין את הנזק הפוטנציאלי.

הרבה דברים נכונים כתבת. וגם כמה שפחות..
ראיתי את המאהבת בכל הסיטואציות האפשריות (כתבתי לפני כן- זוגיות אלטרנטיבית). בחולי, בבוקר, עם ובלי שיער, בטרנינג ובשירותים. ועדיין לא משתחרר מהגעגועים אליה.
אבל הדימוי לילד שנלקח ממנו הצעצוע, מאוד קולע. תודה רבה!

המישהי שהייתה בקשר איתי ופיתחה אובססיה אלי, קינאה באשתי ועשתה לי לא מעט בלגן. וזה נגמר בדיוק בגלל זה שהיא לא הייתה מסוגלת לחיות עם המחשבה שאני לא הרכוש שלה ואף פעם לא אהיה.

ידעת מצוין שאם אתה נכנס לקשר עם אלמנה, כלומר פנויה, יבוא יום והיא תרצה לבנות קשר עם מישהו במצב דומה, כלומר פנוי ובמצב החדש שנוצר אקשר אתך הפך בשבילה מנכס לנטל.

טוב עשית שיצאת מהתמונה ושם אתה צריך להישאר ולא להפריע לה לבנות את עתידה כפי שהיא מוצאת לנכון.
ובאשר לרכושנות ולאובססיה שלך, תצטרך להתמודד עם זה. מקווה בשבילך שעם הזמן זה ייחלש.
ואם אתה מתקשה לשחרר וסובל מזה, הייתי מציע לך לא להיכנס יותר לקשרים בעלי אופי דומה כי הסיפור יחזור על עצמו ועוד ייגמר בבכי.

צודק. יש הצעות איך לשחרר ולצאת מזה?
מבין שמדובר בעניין פסיכולוגי, בהאדרה לא אמיתית ובאידיאליזציה, איך אני מחזיר את הפרספקטיבה של הדברים למקום הנכון? המוח משכנע והרגש לא מרפה.

שאלה הדברים שמעניקים לחיים רמה פסיכולוגית
ולפסיכולוגים רמת חיים................

אתה צריך לעבוד עם עצמך כדי ללמוד להיגמל מהאובססיביות. אני מבין שקל להגיד אבל זה חשוב בעיקר בשבילך.

אתה צריך להזכיר לעצמך כל הזמן שאלה החיים שלה ואתה היית בהם אורח. ואם היא חשובה לך אתה צריך לכבד את רצונה לחיות חיים נורמליים עם גבר פנוי ולעזור לה לממש את זה ככל יכולתך.