עוד על בוגדים בוגדות

וספק אם מישהו שחווה בגידה (שאתה כמטפל אמור להבין את הפגיעה הצורבת ההורסת והמטלטלת לאורך זמן רב שזה משאיר ולהעניק תמיכה בונה)- יוכל לראות בזה איזה שהוא סוג של ״חוויה מבדחת״..
לעניין- הדוגמאות שהבאת לקוחות מעולם קדמוני ויצרי שבו נשים הם סוג של מין נחות שהשימוש בו הוא כמעט כמו בחית הבית, ייצור ילדים וסיפוק הצרכים והחשקים של הגבר- שבשל היותו מין חזק יותר (פיזית) שולט בעזרת הפחד והכוחניות. בעולם שבו השרדות זה לא תוכנית טלוויזיה אלא צורת חיים ומשחק מקדים היה למשוך את האישה בשערות למערה ולבעול אותה- ספק אם מישהו שאל אותה או שהיתה לה איזושהי ברירה.
לשמחת כולנו- אנחנו כבר לא קופים ורובינו יודעים לכבד חוקים - גם אם הם חוקים וקודים מוסריים.
הויכוח הישן אם נפש האדם היא טובה או רעה מיסודה הוא עתיק כמעט כמו הויכוח על המונוגמיות (אם צורת החיים הזו מתאימה למין האנושי או לא) דבר אחד לא נתון לויכוח- לגלות שבן/ בת הזוג שלך בוגדים בך, לדעת שהוא שכב, אהב, היה עם מישהי אחרת זה סוג של כאב ופגיעה שלא מתאוששים ממנה כל כך מהר והרסני אישית וזוגית בכל מערכת יחסים.

לפי מערכת חוקים מסוימת אז כיף לך והכול אחלה.

הבעיה מתחילה כשאת מנסה להכיל את מערכת החוקים שלך על כול מי שלפנייך, אחרייך וסביבך (הוא העומד) ואפילו על גולשים תמימים ואנונימיים שאת לא מכירה בכלל, מתיימרת להגיד לכולם איך לנהוג ואיך לחיות ומגיבה באלימות מילולית ובמילים פח לכול מי שחושב וחי אחרת ממך ורצה להתבכיין למנהלי הפורום כמו ילדה קטנה שימחקו הודעות שאת לא אוהבת.

הפגיעות שאת מדווחת עליה היא בראש ובראשונה בחירה שלך ובעיה שלך. אני דווקא חושב שזה כן עניין שנוגע לפורום הזה וכן עניין שראוי לדיון, אבל לדיון תרבותי לגופו של עניין ולא לגופו של אדם כמו שאת ושותפך הנמוך (ולא בהכרח בגובה הפיזי) בחר להשתמש במילים ואיחולים שמעידים עליו יותר מכול מה שאכתוב.

ובנוגע להומור - אם אנחנו יכולים לצחוק מבדיחות שואה, אז על הבגידות אפשר וגם אפשר לדבר בהומור ואפילו בריא לצחוק.
ואם זה לא מוצא חן בעינייך - אל תקראי את ההודעות. את לא חייבת. או תטפלי בעצמך.

פשוט חבל לי על אנשים שהגיעו לפורום הזה כדי לקבל אוזן קשבת ותמיכה - שאילו הם הדברים החשובים אחרי חוויה כזאת. בגלל אנשים גסי רוח וחסרי התחשבות כמוך הם ימנעו מלחשוף את רגשותיהם בעתיד. מאחד כמוך לא הייתי מצפה לשום דבר אחר כבר הוכחת את הרדידות, את החוסר טקט ובעיקר חוסר הרגישות פעם אחר פעם.
באשר אליך- מי שפח באמת פה זה אתה- שמעלה פה את הפנטזיות החולניות שלך. - לא רק אני הערתי- ראה את תגובתו של הגולש אילן. לא קיללתי אותך ולא איחלתי לך שום דבר פרט לזה שיחסמו אותך. התגובה שלי היתה ליששכר לא אליך- אני מעדיפה לדבר עם אנשים שחושבים עם הראש הגדול שעל הכתפיים ולא הראש הקטן בין הרגליים.

תמיכה או פינת ליטוף. לפי התגובות אני למד שעזרה מקצועית לא תזיק.
בנוגע ליששכר אני מסכים. אדם אינטליגנטי ותרבותי, מה שאי אפשר לומר על שניכם.

ועכשיו תשלחי לי אבל צריך להתארגן. הערב יוצא לחגוג עם אשתי החוקית. רק היא ואני.
אז לא יהיה לי זמן לשטויות שלכם.

אני חושב שזה טבעי ורצוי לבני שני המינים לא לחיות במונוגמיה, אבל בגלל שצאצאי אנוש נולדים חסרי אונים היה צורך שבני הזוג יישארו יחד לזמן ממושך ויטפלו בצאצאים עד שאלה יגדלו ויעמדו ברשות עצמם (שפעם היה מספר שנים וכיום מגיע לגיל 30 ואף יותר).

חוץ מזה היות ואף אחד לא רצה לגדל צאצאים לא שלו, נוצר הסכם שעיקרו "אתה לא תעבר את בת זוגי ואני לא אעבר את בת זוגך", כלומר חלוקת הרכוש.

כיום כל זה כבר לא רלוונטי אז קדימה לאורגיה....

לבין מי שמשתין מהמקפצה.

אנחנו לא חיים בתקופת "הציידים, הלקטים".
נהפוך הוא, אנחנו חיים בתקופת שפע, הכל זמין, הכל נגיש לא צריך להתאמץ.
התוצאה, אנשים הופכים להיות חמדנים, הם רוצים הכל, כאן ועכשיו.
אישה שרואה זוג נעליים באלפיים שקל, היא תקנה (אם היא יכולה) למרות שיש לה בבית עוד שלושים זוגות, גבר שיראה איזו מכונית מפוארת אצל השכן/חבר, ירוץ לקנות גם (אם הוא יכול) ולא בגלל שהוא נוסע על אופניים או באוטובוס.
אותו דבר בזוגיות, למה להסתפק באישה/בעל אחד/ת?
אם יש נשים ובעלים של אחרים (ואם הם יכולים) שאפשר לקחת, למה לא?
זה בכלל לא עניין של סיפוק מיני כמו שמציגים את זה, זו רק רציונליזציה של בוגדים סדרתיים שמשקיטים את רגשות האשם של עצמם, זה רק עניין של עוד קצת ריגוש, עוד קצת מיסתורין, לחיות קצת בסרט, כי החיים שגרתיים מדי, ולעזאזל עם המחירים.
החמדנות, תאוות הבע, תאוות הבשרים הם הגורמים, ולא הדילמות של ה"הומו סאפיינס" מלפני מאה חמישים אלף שנה.