התלבטות קשה - האם להתגרש ללא סיבה?

כי להמשיך ככה כמו שאת מתארת זה לדעוך.
אם הפתרון של גירושים הוא הקונספט המועדף עלייך כמובן. רבים וטובים בחרו בדרך אחרת - לשמור על המסגרת הקיימת ואת הריגושים להסניף מהצד.

ברור שיש סיבה, אחרת לא הייתי במצב הזה.

התכוונתי שעל פניו זו לא נראית סיבה מספיק טובה ואפילו הרגשה מסויימת של פינוק וילדותיות.

אני לא שופטת את מי שפונה לכיוון שהצעת, אני יכולה להבין איך מגיעים לשם, אבל לדעתי זה לא פתרון ויכול להוביל ליותר צער מפרידה.

יותר נכון ואין כאן נכון או לא נכון באופן אבסולוטי כי זה סובייקטיבי לגמרי - למעט אצל דתיים קיצוניים שאצלם הכול שחור ולכן לפי ההלכה.

לדעתי את לא תכוונת לסיבה על "סיבה מספיק טובה" אלא על "סיבה שנראית מוצדקת בעיני אנשים אחרים" וזאת טעות גדולה כי את לא חיה עם אנשים אחרים אלא עם עצמך.

לי נראה שכבר החלטת ואת רק מחפשת חיזוקים מאחרים. את לא צריכה את דעתם של אחרים אלא את דעתך שלך בלבד.

אבל כואב לי לפרק לילדים שלי את החיים, כאשר אבא שלהם אדם טוב, נחמד, מתחשב, מפרגן ועוד.
מה אגיד להם כשישאלו בעתיד למה התגרשנו?
מי אמר שיהיה יותר טוב לבד?

ולכן אני, גבר נשוי לאישה באמת נהדרת אבל משועמם בענייני ריגושים, אחרי שנקלעתי במקרה לקשר מיני מחוץ לנישואים, החלטתי שזה מה שהכי קרוב מבחינתי |לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה".

אבל את זה לא אני. אני גם קודם חוויתי ואחר כך החלטתי - try before buy ולכן ההחלטה שלי היתה כמהט מובנת מאליה.

את במצב שונה. ואם את סוגרת את האופציות שלך בלהתגרש כן או לא מבלי שתקחי בחשבון אופציות נוספות, זאת תהייה החלטה בין נבלה לבין טריפה.

מה שקרה לך זה מה שקרה לאשתי ,וזה האינטימיות העמוקה שחסרה ביחסים וזה שורש הבעיה,
אשתי פשוט נפרדת ממני בזמן הזה ,למרות שאני מאוד רוצה לשקם עם טיפול זוגי,
ורוב הסיכויים שאת תמצאי לך מזור לבעייתך בצורת גבר אחר שיספק לך את האינטימיות שאת צריכה,
זה כואב אבל צריך לשחרר , ולקחת בחשבון את כל התמונה והתוצאות של פירוק החבילה,
בהצלחה ליבי איתך !