פרידה רגשית

בת 29 שלום,
ראשית אני חייבת לציין שלעיתים מדברייך התבלבלתי . לא ידעתי מתי את מדברת עליו ומתי עליך.
לידיעה פרידה רגשית אורכת לעתים עד 4 שנים. לכן כל מה שאת עוברת הנו נורמטיבי בפרט שבעלך לשעבר דואג להעצים את הקושי. מדברייך עולה שמחד את בטוחה שנהגת נכון ומנגד מתעוררת קנאה כלפי הקשר החדש.השאלה האם הקנאה היא כלפי האשה החדשה שתזכה לחיים נפלאים עם בעלך לשעבר מה שאת לא חווית איתו או לחלופין הקנאה היא פועל יוצא של העובדה שהנו במערכת יחסים ואת עדיין לא. בנוסף נשמע שמערכת היחסים היתה מאופיינת בכך שאת היית המטפלת שלו ובמקומות בהם הוא מעורר שוב את המטפלת שבתוכך את מתייגסת. קשר זוגי אינו צריך להיות מושתת על הפונקציה הזו בלבד. תבדקי בינך לבין עצמך, האם הקשר היה שוויוני, הדדי האם גם הוא טיפל ? תמך? ורגשות אשמה על מה ולמה ? על כך שהחלטת שהקשר לא מזין אותך לא נותן לך ומאפשר לך מה שכנראה הגעת למסקנה שמגיע לך? אני נוטה להאמין שלא לקחת החלטה פזיזה בפרט לנוכח העובדה שהנך מטופלת בשני ילדים קטנטנים.בת 29 יקרה אם עדיין יש לך ספקות הנך מוזמנת לפנות לייעוץ ע"מ לבחון מחדש את הלבטים.
בהצלחה
תמי אורן

מה שאת עוברת זה שלב הכי טבעי בפרידה. נראה לי שאת נזכרת בימים שהיה לכם טוב יחד ושנשכחו בתקופה הפחות יפה שלכם. זה טבעי. וזה די מדכא. כשאתם לא ביחד אז הקשר שהיה לכם לא נראה כל כך נורא ומכאן הספקות. אני מבטיח לך דבר אחד. מה שאת עוברת הוא עובר לא פחות. אל תחשבי שגבר שמתגרש מתחיל לחגוג ולהתפרע. זה לא ככה. נכון שאנחנו הגברים מאד אוהבים לספר לחבר'ה על הזיונים שיש לנו ולהשוויץ בפני כולם עם מי יצאנו ואיזו חתיכה השכבנו. בפועל המצב לא בדיוק ככה. גם הוא בתקופה לא הכי קלה. גם אם הוא לא מספר לך. מה שלדעתי את צריכה לעשות זה לשבת ולהיזכר לא בדברים הטובים אלא בכל אותן הסיבות והנסיבות שהביאו אותך להחלטה לשים קץ לנישואין האלה. ולמה החלטת שהוא לא הגבר שאיתו את רוצה לחיות. אני מאמין שזה יקל עלייך. בהצלחה.

תודה רבה על התגובות, אני מרגישה הרבה יותר טוב היום והילדים שלי מרגישים מצויין. טוב היה לדעת שמה שאני עוברת הוא שלב נורמלי..וכנראה שהכאב של הילדים אחרי השיחה שעשינו על הגירושין, הקרין עלי. אבל הם בסדר עכשיו ואנחנו עוברים לבית חדש וגדול בקרוב וזה מרגש אותנו... העולם נראה נפלא. המון תודה לכם.