גרושה בדכאון

אני בת 26 התגרשתי לאחר שנה וחצי נישואין. אני ממש בדיכאון אני מחברה שמרנית.עשיתי טעות גדולה כשהתחתנתי דבר ראשון הוא היה מבוגר ממני בשנים רבות....דבר שני כלל אינו חושב שצריך לעזור לאישה כלכלית רק שהאישה צריכה לעזור תמיד.....אינו חושב שצריך לספק אישה מינית.....מבחינתו רק אני אשמה במצב ובכלל אני מכוערת ולא רוצה אותי.....תמיד זלזל בי והתעלה מעליי למרות שאני יותר מלומדת ממנו......כנל עם חובות שאין לו שום כוונה לטפל בהם......למזלי נמלטתי מהנישואים ללא ילדים.....בחברה שלנו לא מתחתנים עם גרושות אפילו אם הן ללא ילדים....אלא אם היא יפה או עשירה....ואני רק נראית סביר ללא כסף.....אני חושבת שהיתי יותר מידי טובה כלפי בעלי ....תמיד היתי מוכנה לעזור לו...ולנסות לתמוך בו כספית רגשית .....וכנראה זה גרם לו לזלזל בי עוד יותר.... לא בא לי להשאר בודדה ...כשרוב בנות גילי מקימות משפחה.....יש להן בעל ולפחות ילד אחד....ולעיתים השני בדרך....מרגישה שאכזבתי את אימי כי לא הקשבתי לה כשאמרה לי לא להתחתן עם הבחור....הוא היה מאוד אדיש אליי גם כשהיתי חברה שלו....ומעולם לא התגעגע אליי....אני זאת שהיתי מתקשרת אליו ורוצה לראות אותו....אני חושבת לעצמי איך יכולתי להתחתן עם אחד אדיש כזה....אולי בגלל שהיתי חסרת בטחון עצמי ...אז רציתי להתחתן כמו כולם ולא ראיתי את נורות האזהרה בדרך. הבנאדם לא החל לבנות בית ממרומי גילו נפסל לו הרישיון נהיגה ולא מתכוון לחדש אותה בטענה שאין כסף אך כן ממשיך לנהוג בסיכון.....אלוהים ישמור!!!! בתומי חשבתי שדיבורים יעזרו.....בקיצור אני בדיכאון....לעיתים אני חושבת שאני אשמה בגירושים....שאולי הייתי צריכה להמשיך לסבול איתו עוד קצת בתקווה שעם הזמן נסתדר...עד כה לא שמעתי איש מהיישוב מדבר עליי רעות...אבל מצד שני אני חושבת איך התחתנתי עם אחד כזה והרסתי לעצמי את החיים?.ולהשאר בודדה מגיל 26 זה קשה.....