מה עושים?

אני בת רווקה בת 27 עוד מעט. יוצאת עם גבר גרוש +2 כבר 7 שנים במהלך מערכת היחסים שלנו בתחילתה היו בגידות מהצד שלו לא קיום יחסי מין אומנם אבל פלירטוטים וכו ....בקיצור מאז עברו הרבה מיים בנהר ואפשר להגיד שהתגברנו על זה עכשיו אנחנו נימצאים במקום לגמרי שונה כשהכרתי אותו הייתי מלאה היום אני כבר בגדר שמנה לו זה מפריע ואני מבינה אותו מאוד כי גם אני חושבת שזה לא יפה אלפי פעמים הוא פגע מי מילולית לגבי העניין והשפיל אותי עד דמעות היו זה כבר לא מזיז לי בתוך תוכי אני יודעת שגבר שאוהב לא אמור לשבת ולראות חתיכה מהקרס שלך ולהגיד איכככסססס בגועל כאילו רוצה להקיא ואחר כך עוד מתלונן ושואל למה את לא רוצה לשכב איתו???לקיים איתו יחסי מין לא בדיוק בא לי טוב בקיצור לגבי משבר האמון שעברנו הוא באמת משתדל להיות בסדר אבל כל הזמן יש לי מחשבות לגבי הקשר האם הוא מתאים לי ? האם גם אחרי שאני אעשה ניתוח וארזה עדיין ארצה להיות איתו או שאני שם במקום הזה בגלל דימויי עצמי נמוך? וגם שאני כבר בטוחה ונחושה שאני רוצה לעשות שינו אני מקבלת רגליים קרות ואומרת איך אני אפרק את כל מה שבנינו אנחנו גרים ביחד בדירה חמודה לאאלללהה ומה עולה בי תמיד השאלה שעכשיו אני איתו ויש בי מין ריקנות מסויימת אז מה יהיה שנפרד הרייקנות תתעצם אין לי אומץ מה עושים????? בזמן האחרון אני גם מגלה שמשעמם לי בעצם אין לנו הרבה תחומי עניין משותפים לי יש מלא חברות ואני אוהבת לארח לו אין חברים בכלל ונוח לו עם זה לגבי משפחות קרידוש וימי שישי רק אצלי בדר"כ אני פוחדת שזה הכל בגללי ושלי יש את הבעיה "של שעמום ממערכות יחסים "ושגם בעתיד זה יפגע בי עזרי לי להבין בבקשה האם אני נורמלית בדרך מחשבתי או שלא מסתפקת במועט וצריכה להשאר במערכת הזו???