ידידות (ללא מין)עם גבר נשוי

ניפגשתי בו במקרה לפני שנה וחצי ומאז לא יכולה לשכוח אותו, נועם דיבורו, חיוכו הבישני והעדינות לא מותירים אותי אדישה,למדתי מה חביב עליו ופיתחתי איתו סוג של תחביב שהחל להניב פירות של עבודה, עשיתי את זה סתם כזה, אך השקעתי בזה את כל הרגשות שהוא עורר בי, ונוצרה תלות של עבודה בנינו, הוא למד ליסמוך על זה ולאט לאט חיינו הפכו לשזורים זה בזו, אופי העבודה התנהל ברובו דרך שיחות טלפון והודעות, ומעט מאוד מפגשים, מעולם זה לא התפתח למשהוא שמעבר לחיבוק חברי (אך מכל הלב) מדי פעם מתעוררת בנינו שיחה על הקשר שלנו שמטרתו ניראית לעיני כל כעבודה, פעם כששאל ,חשפתי בפניו שאני קשורה לנשמתו, בהתחלה הביע את חרדתו מהתפתחות הקשר למקום אחר, ואני הרגעתי אותו שזה לא יגיע מצידי היות ואני יודעת את מקומי, לאחרונה הוא החל להרגיש יותר נוח בקשר וניראה לי שרגשותיו חזקים ושבעצם עבר איזה מחסום של פחדים, אנני מנצלת את זה לטובתי , ונוהגת בסוף יום של פגישה איתו לסיים כידידה למרות שעיניו מביעות אחרת, לפני זמן מה החלטתי להינתק והתחלתי לרדת בעבודה ואף להיעלם ולא לענות להודעותיו, הוא ניכנס לחרדה והחל לחפש אותי, לאחר שבוע חזרתי וניראה שפרידה זו נתנה לו להבין היכן הוא עומד ביחס אלי, לפני שבועיים עברתי זעזוע קטן (שלא קשור איליו) ושיתפתי אותו ,והוא הביע הזדהות מלאה והפנה אותי לאנשים המתאימים כשהוא מלווה אותי ולא מש ממני כששאלו אותו הסובבים מה הוא בשבילי (כשראו את הדאגה)השיב אנחנו ידידים, אנני יודעת כיצד להתיחס לכל הקורה כאן , אשמח לחוות דעתכם