אני אדם נורא, שמישהו יעזור לי...

היי לכולם. הסתבכתי קשה , ומעל הראש. יש לי חבר טוב, חבר ממש טוב. יש לו בת זוג כבר שנתיים וקצת. ביני לבינה תמיד היה קליק, ותמיד היינו צוחקים ביחד, אבל לא היה מעבר. חבר שלי הוא איש קבע, והוא משרת בדרום וחוזר בסופי שבוע. במשך השבוע אני פה, ומה שהחל כידידות מופלאה בינינו ומשיכה מטורפת- אבל מושתקת- שהחלו כי סתם ישבנו ביחד מתוך שעמום, הפך לאהבה חסרת מעצורים, ואנחנו פשוט מאוהבים. עוד לא שכבנו, אבל זה יקרה. עשינו דברים שלא משתמעים לשתי פנים, ולכן זה עניין של זמן. היא מספרת לי כל הזמן כמה שאני יותר טוב ממנו, כמה שאני עדיף עליו בהכל, שאני מחמיא לה ונותן לה להרגיש מיוחדת, מה שהוא לא עושה, ואני פשוט אוהב אותה. אנחנו נפגשים כמעט כל יום, לא יכולים להתאפק, כל הזמן רוצים להיות ביחד. וכשאנחנו ביחד - אנחנו לא רוצים לעזוב ולהפסיק, עד שפשוט צריך ללכת - כל אחד לעיסוקיו .. אנחנו מרגישים פספוס כל כך ענקי , כל כך גדול , מרגישים שאם רק היינו מכירים בנסיבות אחרות. יש פה אהבה מטורפת, התאמה , נשמות תאומות. אנחנו נהנים ומשלימים אחד את השני, וזה פשוט מייסר. זה החלק הקל. העניין הוא שבסופי שבוע הוא חוזר ואנחנו מתנהגים כרגיל , היא שוכבת איתו ואני מסתכל לו בעיניים בלי למצמץ. ומה שהכי מטריף אותי - זה שלא אכפת לי בכלל. אני אוהב אותו והוא חבר ממש ממש טוב, אבל לא אכפת לי. כל כך טוב לי איתה. אנחנו פורחים ביחד. לא מפסיקים להתחבק, להתנשק, לצחוק, לגעת..זה כמו סרט! אני אחרי כמה קשרים רציניים מאוד רעים ועם צלקות נפשיות עמוקות, חשבתי שכבר לא תהיה לי מישהי בחיים - והנה. מכל הבחורות בעולם דווקא היא. זה נוראי, ואני מתייסר כל שניה ושניה ביום. לה אין מה להפסיד אם הוא יגלה. היא מפסידה בן זוג. זה משהו שמתחלף בסופו של דבר. אבל אני מאבד חבר לחיים, חבר מהתיכון ,מהצבא, היינו שנה באפריקה ביחד, אנחנו מתכננים עוד לשכור דירה, לעבוד וללמוד ביחד וכאלה, עם שני חברים נוספים טובים. ורק אני והרגש והרצונות שלי הורסים הכל , ומסיטים כל מחשבה רציונלית מהראש שלי. אני לא מסוגל להפסיק את הקשר איתה, לא רוצה. אבל גם העתיד בדרך הזו לא נראה מזהיר... מה אני יעשה? שמישהו יעזור לי........