גבר שמפחד להתגרש

נעמה שלום,
אני בוחרת להתייחס דווקא למשפט הסיום שלך " אומץ ללכת בדרך הנכונה עבורם"... ואכן הדרכים הן שונות ומגוונות ולכל אחד האמת שלו והדרך שהוא בוחר להיות בה. לא בהכרח מה שבעינייך נכון עבורו באמת כך הוא ולכן ההחלטה שקיבלת, לא לנהל איתו שום מגע עד לעזיבתו את הבית, היא החלטה אמיצה שמאשפרת לו לקבל את ההחלטה תוך כדי הבנה מלאה מה המחיר שהוא משלם אם לא יעזוב את הבית. השיקולים שלו להשאר בבית בגלל הילדים או מכל סיבה אחרת הם בחירה שלו בלבד והחלטה שלו בלבד, ההחלטה שלך להמנע ממנו עד לקבלת ההחלטה תוביל אותו להבנה מלאה מה יש בכל צד ובמה הוא בוחר. מקווה שיבחר את הדרך שמתאימה לשניכם, אך אם לא, תמשיכי הלאה בדרכך למפגש הבא...

בהצלחה,
דליה שוורץ,
יועצת זוגית ואישית
054-4220259

ושבבית יש עוינות, והוא נשאר בנישואים רק בשביל הילדים?
כי זה מה שהוא סיפר לך?
עולה בדעתך שיש לו נישואים נורמלים לגמרי, ואולי אפילו טובים, ואין לו, ולא היתה לו שום כוונה מעולם להתגרש רק בגלל זה, ולא בגלל הילדים.
מי שרע לו והוא סובל, מתגרש גם כשיש ילדים, הוא הרי ממשיך להיות אביהם בכל מצב, ולתמוך בהם כלכלית ונפשית, אז כנראה שהוא פשוט מספר לך את הסיפור הבאנאלי, והשגרתי שגבר נשוי מספר לאשה איתה הוא מקיים קשר מחוץ לנישואים.
זהו שהוא גבר שלא בוגד, ואחד שממש מתנגד לבגידות, זה ברור לגמרי.
תתעוררי ילדה, אל תחשבי עליו אפילו שנייה נוספת.

הי איל, תודה על הניעור. ובכל זאת, יש לי הרגשה שהוא לא משקר. היו לנו המון שיחות בנושא (עוד לפני המעידה ההיא שאני ממש לא גאה בה, ושלאחריה חתכנו את הקשר), ולפעמים אתה פשוט יודע שהבנאדם דובר אמת. למרות שאם הוא נוכל אז הוא עשוי להיות מקצוען, ואז באמת אין לדעת.
בקיצור- לא לבזבז עליו עוד רגע נוסף של מחשבה זו העצה הכי טובה, גם אם קשה ליישום. אני משתדלת. אני בדרך הנכונה... נראה לי.

על עצמם, אצל כל הגברים הבוגדניים, ומדהים איך נשים משתכנעות ונופלות בפח הזה פעם אחר פעם.
אני מאוד מקווה שתהיי מסוגלת בעתיד, פשוט לתייק כ"מחוץ לתחום" גברים נשואים, לא רק את אלא כולן, למרות שהמקצועיים בהם יודעים איך לחזר ואיך להשקיע בנשים, מה שהם לא עושים כמובן עם האשה החוקית.
בהצלחה.

תראי כמו שהבנתי יש לך משיכה לבן אדם הזה אך תשימי את עצמך כרגע בעור של אשתו המסכנה שיושבת לה בבית חושבת שבעלה נאמן לה ואוהב אותה כשהוא בעצם נימצא איתך ותחשבי גם על הילדים שלו שעם חס וחלילה המשפחה תתפרק בגללך הם לא רק ישנאו אותך אלה ינסו למרר לכם את החיים ובדרך כלל הילדים מצליחים... וכמו שכבר מישהו כאן אמר לך עם הוא לא עזב עדיין את הבית כניראה שהכול בסדר שם עם זה פיזי או נפשי והוא פשוט גבר בוגד כמו לצערי 95% מהגברים.. מקווה שתעשי שיקול טוב חמודה חבל באמת חבל לך לחיות עם ייסורי מצפון ויותר מדיי מחשבות תמצאי לך רווק (שממש לא חסר כאלה) ועל תהרסי חיים של הרבה אנשים..

האמת היא שמאסתי בגברים, בשקרים, ב"פחד מפני מחויבות", בפחד מפני "תלות". הנה בא אחד ש"פתח את הלב", סיפרתי לו דברים שלא סיפרתי מעולם לאיש, דברים כמוסים! והייתי בטוחה שגם הוא כן, ושהוא מדבר מכל הלב, וחייתי באשליה הזו. והנה אתם באים ואומרים לי 'חמודה, תתעוררי, הוא משקר'. אז אני כבר לא יודעת מה לחשוב! למי להאמין? הרי כל אחד יכול להיות מספר סיפורים מקצועי, ולגברים יש יכולות מדהימות בתחום (רווקים כנשואים, אגב). אולי פשוט אמצא לי אשה שתאהב אותי כמו שצריך...

לא כל הגברים נוכלים, כמו שלא כל הנשים זכות וטהורות.
את צריכה פשוט להיות עירנית, לפסול על הסף נשואים, וגם את הפנויים לבדוק ולבחון היטב, ולא למהר ולבטוח בכל אחד, ובכל סיפור.
"לא כל הנוצץ הוא זהב" אומר הפתגם הישן.

אל תשכחי יקירתי התמימה, על מצב נישואיו את יודעת רק ממנו, והוא כמובן, אינו חף מאינטרסים. הוא נשוי, אוהב את אישתו, אב לילדים שיכור כרגע מתשומת ליבך, עצם היותך מחזק לו את האגו, מלטף לו את הגבריות, מה שבבית עם האשה הפך למובן מאיליו, אצלך מקבל מימד אחר. הוא רוצה למשוך את זה כמה שאפשר, יחזיר לך חיבה ואהבה, יאמר את כל מה שצריך, לא מתוך רוע ותחכום - כמו שאמרת - ואני מאמינה שהוא בחור טוב באמת, אבל הוא בטריפ, לא חושב צלול. ברגע האמת הוא יבחר. אני הייתי האשה הנבגדת, נשואה לאיש מדהים, באמת, טוב לב, אוהב, ועד לאחרונה נאמן. אחרי שנות זוגיות רבות זה קרה, ורק בגלל היותה יפיפייה זמינה ומזמינה הוא מעד. כבר מזמן לא התעלפו עליו כך בבית, מזמן לא העריצו... והוא לחלוטין היה שיכור. הוא החזיר לה תשומת לב ואהבה, כל מה שצריך כדי להיות הבחור שהוא באמת, אבל כשהכל התפוצץ - ברגע האמת, לרגע היא לא הוותה אופציה לעתיד. למרות שבייאושי ומתוך ידיעה כי אינני רוצה לבלות את שארית ימי לצד מי שלא נמצא עימי מתוך בחירה אפשרתי לו אפילו לעזוב ולחקור את ליבו בהבטחה שאני מחכה ודלתי פתוחה וילדינו לא ידעו דבר וכן לא המשפחה והחברים, הוא לא היה מוכן לשמוע, והיא למרות שעזבה את בן זוגה מתוך אמונה אמיתית כי הוא שלה לנצח, התבדתה. את תחושותיו וליבו אני יודעת מתןך שיחות ארוכות, שום פרט ולו האינטימי ביותר ביניהם לא נשאר חסוי, הכל גלוי, כל מילה, כל מייל, כל סמס, כל בילוי - הוא סיפר הכל בכאב רב, כשהוא מחפש דרך להסביר לי ולעצמו איך קרה. תמיד היינו אוהבים עד מאוד, פתוחים וחברים אמיתיים מגיל מאוד צעיר, אני אומר - ואינני רוצה להשמע מאדירה, שהזוגיות שלנו מיוחדת במינה ותשרוד את השואה הקטנה שעברה עלינו, אז אמרי לי איך היא הבינה שהוא כבר לא אוהב אותי? שהוא מתכוון לעזוב אותי בשבילה...? (זה ציטוט מבן זוגה), ברומן שכזה מנסים להקסים, הרגעים הגנובים הללו הם לא חיים אמיתיים, קשר הבנוי על סודות ושקרים הוא חסר עתיד. חבל.

צמרמורת עברה בי כשקראתי את שכתבת . כל מילה שכתבת הרגשתי שאני היא זאת.

לא שצרת רבים היא סוג של נחמה, אבל נסי גם את לשתף, אולי גם לנו יש מה ללמוד.

גם אני הייית עד לא מזמן מאהבת של מישהו..גם לי סיפרו כמה אני מדהימה ואהובה האישה של חייו ושיעזבו בשבילי את הבית...גם אני הייתי תמימה...,גם לי סיפרו סיפורים מדהימים והגרוע מכל רצו להמשיך את זה עד כמה שאפשר.. את טוענת שקשר שבנוי על סודות ושקרים לא יחזיק מעמד נכון? ואני שואלת אותך האם זה לא מה שקרה אצלך עד שהתגלה הרומן? ועכשו לאחר שהתגלה את ממשיכה עם בעלך יחד וקדימה? משום מה הגברים הנשואים הבוגדים אף פעם לא רוצים להפסיק את זה, וכמו שכתבת הם שיכורים...בעיני זו סליחה זנות וחזירות...לבוא לבחורה רווקה שעתידה עוד לפניה..ולספר לה סיפורים והבטחות לכבוש את ליבה לנסות להחזיק בכך עי עוד סיפורים יפים ויצירת אשליות זו גם חוצפה בעיני, את בעצמך כתבת שהרי גם בעלך לא היה חף מאינטרסים לא כך? היה לו רצון ל"הכניס" אותה למיטה, היה לו טוב, שתתאהב בו והיה יחחב להחזיק את זה עי כך ששיחק משחק כשהוא יודע טוב מאוד בעצמו שלא יפרק את המשפחה שלו, אז למה לשקר בכוונה תחילה???? אז את לא חושבת שבעלך וגם אותם גברים הם לא נוכלים ושקרנים? אני אשמח אם תסבירי לי את העניין...
יום נעים..

את לוקחת הכל באופן מאוד אישי, מאוד חשוב לשפוט כל מקרה לגופו. אני באמת חושבת שבן הזוג שלי מיוחד, כל מה שקרה היה מן סופו של תהליך שעברנו שנינו בחיי הנישואין, כל מה שקרה לא היה קורה אילו לא היה בסוג של שפל בחייו, במערכת הזוגית שלנו שנכנסה למן תקופת אפטיה משעממת, וגיל ה-40 שכנראה באמת עושה משהו. עכשיו, להסיק שהוא מניפולטור ושקרן כי שכנע אותה בכנות רגשותיו זה אמנם מתבקש.. אבל, שוב - משיחות רבות כל כך איתו בשילוב עזרה מקצועית אני מבינה היום שהוא באמת הרגיש כך, רכבת ההרים בה נסע באמת נתנה לו את התחושה שהוא מצא אהבה אמיתית. כשהתפוצצה המערכת השיקרית הזו כשגיליתי מה קורה, גם הוא לא יכל לצפות מה יקרה ברגע שכזה. גם הוא גילה רק באותו רגע מה חשוב לו יותר. זה לא אומר שאתמול הוא לא ראה רק אותה. לפי איך שהוא מנסה לתאר את הסיטואציה של הרומן, הוא היה מרוגש, דאג לה ואהב אותה, ואני והילדים מבחינתו היינו מאופסנים במקום בטוח. לרגע לא עמדנו באיזה סוג של השוואה. וכשהגיע רגע האמת, הוא החליט ללא לבטים מה יותר חשוב. אני מאמינה שכל מה שקורה לנו בחיים הוא סוג של שיעור ולימוד. אני, באופן פרדוקסלי מעריכה אותו הרבה יותר עכשיו, כי חוויתי את התחושה של - לאבד אותו. וגם הוא פתאום ממש גילה את 'אמריקה'. שנינו חטפנו סטירה אדירה מהחיים. כבר אמרתי שבעולם מעוות עוד הייתי צריכה להודות לזונה. אגב, אני לא מכנה אותה כך סתם, מאוד לא אופייני לי, אבל עולם הערכים שלה מחליא אותי. וכאן אציין שהיא נשואה ואמא לשלושה קטנטנים. אז את, רווקה יקרה, אולי גם את עברת שיעור חשוב. התרחקי מגברים נשואים והמנעי מלהיות גורם הורס בחיים של מישהו אחר, ותוך כך תמנעי מלהרוס את חייך שלך. נראה לי שאת ראוייה ושווה בן זוג ראוי, שיהיה רק שלך.

היי אני מסכימה עם חלק מדבריך אבל יש לי כמה שאלות את טוענת שעולם הערכים שלה מחליא אותך וזה בסדר ובצדק כך גם אני מרגישה, במקרה האישי שלי זה מה שבעצם הזיז אותי משם הערכים שלי הקווים האדומים הללו, הבעיה או השאלה שלי היא שאותו נשוי מעולם לא רצה להפסיק את זה..הוא מעולם לא רצה לבחור...אז מה זה אומר על עולם הערכים שלו? המצפון שלו? ועם כל זה שאני בשנת אבל (חצי שנה בקושי)להתמודד איתו לא היה קל, כי הראש שלי היה במקום אחר לגמרי (ואני לא יודעת אם חווית אבל של משהו קרוב אליו היית קשורה), האם לבעלך יש ערכים יותר טובים או מוצלחים משל אותו נשוי? אותו נשוי אפילו לא רצה לספר לאשתו..בסוף זה התגלה בעזרתי. ולעניין מי הורס פה משפחות..אני בדעה שאותו אדם שבגד בעלך או הנשוי "שלי"- הם הם בעצמם אלו שהורסים לעצמם....אני בטוחה שגם אצלי וגם במקרה של בעלך אף מאהבת לא הכריחה, לא כפתה, לא "עזרה" להם לבגוד..הם ידעו טוב מאוד מה הם עושים ולאן הם רוצים להגיע. אני לא מסכימה עם המושג של "גונבת בעלים" או "הורסת משפחות". אולי זה קצת קשור אבל נראה לי שזה צריך להיות מופנה ברובו לאותו בעל/אישה שמעדו ובגדו. אני מבינה את שחיקת חיי הנישואין אבל..זה טיפוס שלדעתי מועד כי אין לו ריגוש וגם אם יתחיל מערכת יחסים חדשה עם אותה מאהבת מתי שהוא גם שם השחיקה תגיע אולי אחרי 3 שנים אולי 15 או 25 שנה...אז נראה לי שבראש ובראשונה יש פה בעיה אישית נפשית של אותו צד שבגד, אי דחיית סיפוקים...ובגרות נפשית זה חלק מהעניין. למה להגיע למצב כזה משפיל עם עצמך? שקרים, התחמקויות וכו...לבגוד כדי להבין מה יש לי לאבד בבית משפחה וילדים? אישה אוהבת? לא נשמע לך מטורף למדי? אימפולסיבי? ילדותי? למה לקבל כמובן מאליו? למה לא להעריך את מה שכבר בנית? בעיני זה לקפוץ באנגי מהגשר הכי גבוהה ובדרך בנפילה למטה לקוות שאתה באמת קשור והחבל לא ישתחרר...ומה יקרה אם הוא כן? שווה את הסיכון? אני בספק גדול מאוד...וכן צר לי על אותם אנשים שחיים חיים כפולים ןאומללים בנישואיהם אבל לבגוד זו ממש הדרך הלא נכונה וחבל שהמאהבת ברוב המקרים מבינה את זה לפניהם והם לא מבינים את זה בעצמם. בוגד מסיבה כלשהיא הוא אדם אגואיסט שבא למלא את צרכיו שלו הוא מבלי לחשוב על אשתו היקרה או ילדיו, רק אחכ כשנקרע החבל הוא תוהה אוי מה עשיתי?! שווה להעביר את כל המשפחה גיהנום? לא נראה לי.......

תותי, אין בנינו מחלוקות... מי שקם ובוגד ומעמיד את המשפחה שלו בנסיון כואב ומסוכן שכזה, הוא אדם עיוור אימפולסיבי חרא ואגואיסט. פוגע בכל הצדדים בעת ובעונה אחת, גם באשתו וילדיו וגם במושא אהבתו החדשה. מה שאני מנסה לומר הוא, עזבי הורסת משפחות ושאר כינויים, אל תעמידי את עצמך אף פעם במקום הזה. זה מקום רע ומחרב. זה שהמאהב שלך הוא בוגד ומניאק, לא פותר אותך מאחריות. שניכם אחראיים באופן שווה. אז למה לך?

עכשו הבנתי אותך יותר כי לשנייה מדבריך הבנתי שאולי את בעצם מעודדת בגידה כי זה נותן אקשן למערכת השחוקה כיוון שכתבת אני מעריכה אותו יותר והוא "גילה את אמריקה" כך שלא בדיוק הבנתי אותך. אולי בגלל זה ככ אופנתי לבגוד היום?אין לי ספק שלהיות מאהבת כמו שכתבת זה רע ומחרב, תאמיני לי לא מומלץ!! ברור שהוא פגע בכל מה שאפשר...בכל הצדדים, לעניין האחריות..במקרה שלי וזה באמת אישי אני חייבת לספר לך שמעולם לא התחמקתי מאחריות או חוסר אשמה וכו..אותו נשוי כך חשבתי לעצמי היה חבר טוב שלי במובן החברי ללא שום צד רומנטי או מחשבה מצדי בכל אופן. כשהכיר אותי אפילו לא סיפר שהוא נשוי אלא לדעתי המציא סיפור שהוא בהליך גירושים וכו...מה שלקח לי חודשיים לגלות בעצמי לבד, בכל אופן מהרגע הזה אצלי לא היו שום ציפיות או אשליות להפך אמרתי לו ועמדתי על שלי שלא יהיה בינינו כלום. וכך היה במשך 3-4 שנים. אני לא יכולה להגיד לך שלדעתי הוא לא ניסה אותי פה ושם אני כמעט בטוחה שכן. אבל לא הצליח לו עד ש.......אבי נהיה חולה יותר ויותר ולבסוף נפטר. זו היתה בדיוק הנקודה שאני נשברתי התפרקתי הייתי חלשה שוב קשה להסביר פה אבל אני ציפיתי מאותו "חבר טוב" שבאמת יהיה חבר טוב, מכיוון שלי נשברו הקווים האדומים, הצער העמוק ההלם תחושת הבלבול וכו המתלווה לאבל אמיתי. זו הייתה בדיוק הנקודה שאותו נשוי במקום לשמור על החברות האמיתית בינינו כי אני לא יכולתי להחזיק יותר ולשמור על עצמי, לא בדיוק טרח לשמור עליי...להיפך פה התגלה פרצופו האמיתי של הבחור וכוונותיו האמיתיות ברצונו לנהל רומן אתי (ותסלחי לי כאילו שבתקופת אבל שבעה, חודש וכו עניין אותי סקס פרוע או שיחות נפש אתו על הבית שלו- ממש לא)אני שואלת אותך איפה היתה האחריות שלו בתור אדם נשוי כלפיי כלפי משפחתו? כלפיי עצמו? אם יעמוד מולך אדם יקר שבור ומרוסק כי הוא אבל ולא מבין בכלל מה מתרחש סביבו (ותאמיני לי קרו לי כאלה דברים ב 3 חודשים הראשונים של האבל שאני לא מאמינה ובקושי זוכרת מי היה אפילו בשבעה ומי לא על מה דברתי וכו..) את תנצלי את שברון לבו? תסירי מעצמך את האחריות שהפעם תפקידך לשמור על הקיים כי הצד ה 2 לא יכול לעשות זאת לא מסוגל לתפקד? תאמרי שבאת "רק" לנחם? ואל תשכחי שלאיש הזה היו כנראה מלכתחילה כוונות זדון בראשו מסבותיו הוא. ושוב אני לא מסירה אחריות מעצמי. ממש לא. אני רק מסבירה למה אני נקלעתי לסיטואציה הנוראית הזו וזה די בזכותו...הוא ראה והבין את חולשתי לדעתי אמר לעצמו אוקיי הנה ההזדמנות שלי להכות על הברזל החם..לא נראה לי שאפילו את היית עושה דבר כזה. זה לא נראה לך נבזות? וככל שאתה מעכל שיקירך איננו הבלבול גדל בשלב הראשוני...אז גם במקום להקל עליי בתור חבר שאיכפת לו ממני, היום אני יכולה להגיד לך שהוא בעיקר אוהב את עצמו ודאג אך ורק לאינטרס שלו ולצרכיו (כשאבי נפטר אמא שלי התאשפזה במחלקה הפסיכיאטרית..) במקום להקל עליי מספיק הייתי בלחץ מועקה בלבול לא חשבתי מה אני עושה, חיפשתי כן חום נחמה כתף

והוא חשב כנראה שאני מחפשת ריגוש סקס או השד יודע מה. היום אני חכמה להגיד שהיתה פה בעיית תקשורת שלי בלבד כי 2 רגליו היו על הקרקע אצלו לא קרה משהו נוראי כזה, כך שגם לא קבלתי את דבריו "שרק נקלענו לסיטואציה בחיים..."- אני נקלעתי לסיטואציה הזו באיזה מקום בעל כורחי- ושוב אני לא מסירה את האחריות שלי מהנושא,בטח לא הוא שחייו המשיכו והתנהלו כהרגלם. אני מסכימה אתך. אני את השיעור שלי למדתי והבנתי. לפעמים בא לי להאשים את אבא שלי שמת ותראי מה קרה לי...אבל לא, מאוד האשמתי את עצמי עם איזה שהיא הבנה שאם הוא לא היה מת לא היה קורה לי דבר וחצי דבר עם אותו נשוי. בוודאות. החזקתי את זה יפה מאוד 3 שנים. לא בעזרתו. הוא ריסק לי את כל הקווים האדומים, המוסריות ואין לך מושג כמה המצפון הציק לי. אז אני לא יודעת כמה אני והוא אשמים באותה מידה כדבריך, יש לי אשמה מסוימת אבל לשפוט את עצמי בשעת אבל וצרה? ואני לא מחפשת לעצמי הנחות אני מבינה למה בדיוק נגררתי למקום הזה. זה מאוד מאוד קל לגרור לנצל משהו חלש כואב פגוע וכו שחווה אובדן למקום הזה ועוד כביכול במסווה של "חבר טוב" שתומך ואיכפת לו...רק דוגמא 1: 3 שעות אחרי הקבורה אותו אדם אומר לי אני לא מתכוון לעזוב את הבית...את חושבת שהייתי במקום של להבין או להקשיב לו? במקום צלול? שזה באמת עניין אותי באותה השנייה? איפה אני הייתי ואיפה הוא.....רק היום אני מבינה כמה חסר טקט הוא היה וכמה זה משפיל ומעליב. אם אבא לא היה נפטר והייתי נכנסת לזה מראש בידיעה שהוא נשוי ואני חרא של אדם ואין לי מוסר ומצפון הייתי מסכימה עם כל מה שכתבת בלי להגיב בכלל. אבל לא כך היו הדברים. זה עולם שמעולם לא הכרתי אותו ואני מאוד מאוד מצטערת "שזכיתי" להכיר אותו בזכות אותו נשוי. אני חטפתי כמה סטירות ענקיות מהחיים בחצי שנה האחרונה ללא קשר לרומן העלוב הזה. אז הוא הוסיף לי עוד סטירה 1 על חשבוני במצבי שגם כך היה מרוסק...כל הכבוד לו! אני מתביישת בשביל אשתו ולא מבינה איך בכלל היא התחתנה אתו. הדבר היחיד שאני יכולה עוד להגיד על זה- שתודה שהוא שם אצלה ולא אני זו שהתחתנה אתו...

מהסיפור שלך אפשר להבין שהאיש באמת לא סמל ההגינות והיושר. טוב שאת כבר לא במקום הזה. באופן כללי הבוגדנות וקלות הראש בעינייני אישות וסקס נמצאת בכל פינה. בארץ וגם בעולם. עצוב, אבל העולם הבזוי הזה מלבלב ופורח בכל מקום מתחת לאפינו. לא רק גברים פושעים בבוגדנות, נשים רבות גם. וכמו שציינתי גם אצלנו האישה האחרת היתה נשואה ואם לילדים רכים. תשתמשי במה שעברת, אף פעם אל תבטחי בעיניים עצומות באף אחד, גם כשתמצאי את האחד והיחיד כמו שאני מצאתי, תמיד לבטוח בעיניים פקוחות. היו לי אינספור סימנים, היקום צעק לי, ואני פשוט בחרתי להאמין שהכל בראש שלי. השיעור הגדול שלי היה שלמדתי להקשיב ולדבר עם האינטואיציה שלי. אם הייתי עושה את זה מוקדם יותר הייתי עוצרת את השקר הזה כשהיה עדיין בוסר. אגב, לגמרי עליתי על הסיפור לבד. פשוט בסוף הייתי צריכה להקשיב לתחושת הבטן שלי, כבר לא היתה ברירה...
מאחלת לך אהבה אמיתית אחרי שתהיי בטוחה שאת עומדת על שתי רגליך בגאווה, וגם אם תאהבי את בן זוגך אהבת נפש, תמיד תדעי שאת יכולה גם לבד ולא תלויה באף אחד!

מייקה רציתי להגיד תודה...אני מסכימה עם כל מה שאמרת וכתבת פה ברור שגם נשים לא חפות מפשע בקטע הזה. האמת לי קשה להבין איך אנשים עושים כזה דבר הם חושבים שהם פותרים כך משהו אבל בעיני זה פתרון אינסטנט, זמני, ובעצם לא פותר כלום להיפך. אני למדתי שלשקר אין רגליים כבר ממזמן, כל בגידה בסופו של דבר וזה רק עניין של זמן מתגלה. גם אני כמוך הייתי בצד הנבגד פעם עי חבר שהיה לי, כמוך בדיוק היו לי סימנים ויש סימנים אנחנו פשוט מסרבים לרגע לראות אותם ולהאמין שמה שראינו נכון. אבל הזמן עושה את שלו ואי אפשר יותר להתעלם מתחושות הבטן שצועקות כבר הצילו- משהו פה דפוק! כך שדרכך היתה נכונה ואני בטוחה שמנגנון ההגנה הפנימי שלך לא אפשר לך לראות את הבגידה בהתחלה כי המוח "יודע" להגן עלינו, זה כמו שלי עד היום יש לפעמים קטעים כלה שאני שואלת את עצמי מה אבא שלי באמת מת? לא נכון...אבל הזמן עושה את שלו...רציתי לשאול אותך מה כוונתיך לגבי אל תסמכי בעינים עצומות? איך אפשר לחיות עם משהו ולחשוד בו כל הזמן? הנזק שלי קרה מכל זה וגם כי אני שומעת כל הזמן על בוגדים ובוגדות הוא פחד! מה מבטיח שלי זה לא יקרה? אני בטוחה שאני לא אהיה הצד שבוגד אבל אולי כן יבגדו בי? אני יודעת שאין תעודת ביטוח לכל נישואין. אבל כל היום לשמוע שכולם בוגדים זה הנזק שקורה לי מכך אני ממש חוששת לפתח משהו עם משהו. את חושבת שאפשר למצוא משהו שסיכוייו לבגוד פחותים? שאפשר לדעת מראש שהוא עלול..? ואם אפשר לשאול אותך מדוע כך אני מבינה את נשארת בזוגיות שלך? אני בטוחה שאני יכולה ללמוד על עוד פאן בזוגיות דרכך ואני יודעת שזה מורכב ואולי לא תרצי לענות לי. בכל אופן תודה על תגובותיך ואני מקווה שתצליחי לעבור את המשבר הזה ורק להתחזק ממנו אני בטוחה שאת עוברת גיהנום העיקר אני מאחלת לך שתוכלי למצוא שוב שלווה, אושר ושמחת חיים.אז...פשוט המון תודה!

למה אני נשארת במערכת? כי אני אוהבת אותו כל כך. אנחנו מכירים מילדות ועד גיל העשרים היינו חברים הכי טובים, אפלטוני לגמרי, תמכנו אחד בשני בכל, גם שהוא נפרד מחברה וגם כשלי היו משברים, לימודים, צבא, חברים הורים הכל... רק מאוחר יותר, אפשר לומר "מצאנו אחד את השנייה". ואז עברנו לגור יחד, מכלום בנינו הכל, רכשנו מקצוע, עבדנו קשה, ילדנו, גידלנו ותמיד באהבה ופירגון הדדי. תמיד הוא היה כזה בעל מושלם, מפרגן, אבא יחיד במינו, מלא טוב לב, חוש הומור נדיר, הייתי מאוד מאושרת איתו, גדלתי והתפתחתי והרגשתי המון ביטחון מה שכלכך חסר לי בילדותי וזה היה רק בזכותו. הוא הווה משענת אמיתית, ועכשיו אחרי 20 שנה כשמעד, בחרתי לסלוח. כמובן אחרי שהשתכנעתי שהסיפור שלו איתה היה מסעיר ומעורר, אבל הוא לרגע לא חשב על איזשהו עתיד איתה. מיותר לציין שהיא בנתה מגדלים ותכננה חיים שלמים (כולל עזיבת בעלה וילדיה) ואם מישהו יכול להבין אותה זאת אני. אני יודעת כמה קל להתאהב בו, הוא באמת יוצא דופן. אז שלא תביני לא נכון, לא הכל דבש, מבחינתי בעת הגילוי, נשמטה האדמה מתחתי, ובמובן מסוים - שום דבר כבר לא יהיה כשהיה. אבל זו הבחירה שלי ויש לנו עוד דרך ארוכה להבראה. אבל היום - ביומיום, כאילו זכינו בזוגיות שלנו מחדש. סוג של התחלה חדשה. גם הוא אומר שפתאום הוא ממש הרגיש שהוא עמד לאבד אותי כשגיליתי את הרומן ונבהל למוות. אז מכאן אני שלחתי לך - "לסמוך בעיניים פקחות", אני מאוד סומכת עליו, כי הוא לא טיפוס של בוגד סידרתי, אבל היום ברור לי שאף אחד לא מחוסן. והנה - מספיק היה המפגש המקרי עם אותה בחורה יפיפיה, היא התמידה וחיזרה התלהבה ופירגנה העריצה והתמסרה, וכנראה זה היה מאוד חסר לו והוא לא יכל לעמוד בפיתוי, עיניים פקוחות משמעו - שאני לא אתעלם מכל הסימנים כמו שעשיתי ולא אקבור את ראשי בחול... בכל מקרה החלטתי לא לוותר על מה שיש לנו בגלל מה שקרה.
כשאת בצומת דרכים כזו את חושבת על הכל, מדמה איך יהיה בלעדיו, מה ירגישו הילדים, איך יראו החיים מעכשיו, לא רציתי לוותר. רק ימים יגידו אם החלטתי נכון. אבל יצאתי לסוג של דרך חדשה, הרבה פחות תמימה, אני דורשת יותר לעצמי, בונה את העוצמה האישית שלי כי אני יודעת שמעבר לפינה אצטרך אולי להתמודד לבד. זה גם די שינה את מאזן הכוחות בינינו בבית. הוא יודע גם שהכל יכול לקרות וצריך להשקיע ולהזין את המערכת הזו. לא רק אני עלולה לאבד אותו - גם הוא אותי. מקווה שעזרתי לך להבין קצת יותר...