נשבר לי הלב

פגשתי בחורה בטיול בחו"ל לפני 5 חודשים, באותה תקופה שהכרתי אותה היא בדיוק התחילה ת'טיול והייתה בסוג של "קשר" עם בחור שהיא יצאה איתו בארץ. היא טיילה עם עוד 2 חברות שהיא לא ממש הסתדרה איתם ולכן הצעתי לה להצטרף אליי לתקופה הקרובה ומקסימום אח"כ היא תחזור לטייל איתם. מפה לשם טיילנו חודש ביחד בטראקים, ומאוד התקרבנו אחד לשני אבל עצרתי את עצמי כי ידעתי שהיא בקשר עם מישהו וזה לא מתאים למרות שהייתה קירבה ואפילו טיפה מגעים וגישושים. יומיים אחרי שחזרנו מהטראק האחרון היא החליטה לסיים את הקשר עם אותו בחור מהארץ. יומיים אחרי זה אזרתי אומץ ונישקתי אותה ואת החודש וחצי הבא טיילנו כזוג, הכול ואז אני חזרתי לארץ והיא המשיכה לטייל עוד חודשיים עם חברה שלה...
שמרנו על קשר כול התקופה ודיברנו לפחות פעם ביומיים ונשארנו "ביחד".
היא חזרה לארץ לפני שלושה שבועות ובשבועיים הראשונים בילינו די הרבה ביחד (למרות שאני ירושלמי והיא מהצפון), היא נשארה אצלי אני אצלה וכו'
בפעם השנייה שהיא באה אלי זה הייה לפני שבוע זה קרה.
בכמה ימים שלפני הרגשתי שהיא קצת קרה אליי וכאילו פתאום לא אכפת לה, אז בזמן שהיא הייתה אצלי בבית ניצלתי את ההזדמנות "לדובב" אותה. היא אמרה לי שהיא זוכרת שבחודש הראשון שלא היינו ביחד ממש התגעגענו אחד לשני ואז בחודש השני היא הרגישה פחות "וגם אתה נכון?” היא אמרה לי, לא עניתי. היא אמרה שעכשיו כשכשאנחנו לא ביחד פיזית אז היא לא מתגעגעת, למשל אם לא נדבר כול היום אז היא לא תרגיש שזה חסר לה. ואז היא אמרה שכשהיא איתי אז כיף לה והיא נהנת אבל שאנחנו לא ביחד אז היא לא מרגישה את החוסר.שאלית אותה ממתי היא מרגישה ככה והיא אמרה שכמה ימים... היא גם אמרה שהיא מרגישה שלי אכפת ממנה יותר משלה אכפת ממני...
ניסתי להבין מאיפה זה בא ואמרתי לה שתיתן לזה כמה ימים ואולי זה ישתנה..יירדנו לאכול ארוחת בוקר כאילו הכול כרגיל וכשעלינו למעלה הייה לי קשה אבל בסופו של דבר החלטתי ואמרתי לה שאם כך היא מרגישה אני לא רוצה להיות איתה ואם היא תשנה את דעתה היא יודעת איפה למצוא אותי ושלחתי אותה הבייתה.

אחרי יום היא שלחה לי הודעה בפייסבוק שהיא צריכה זמן ומרחק לחשוב ולהחליט מה היא מרגישה ושהיא מקווה שאני ארצה שנהיה ביחד כשהיא תחליט...ושהיא לה עושה את זה כדי לשגע אותי אלא רק כדי להיות אמיתית איתי ועם עצמה ושהמצב הזה קשה לה...
עניתי לה: Do your thing gorgeous
היום היא התקשרה ואמרה שקשה לה להגיד לי מה שהיא רוצה בלי לבכות והיא ביקשה לכתוב לי את זה במייל אמרתי לה שבסדר והיא ביקשה שאני אקרא ושאתקשר אח"כ, ואז אמרתי לה שאני אקרא ונראה...אחרי דקה התחרטתי והתקשרתי אליה, אמרתי לה שלא תשלח לי ת'מייל ושאם היא רוצה להגיד לי משהו ששיהייה לה אומץ להגיד לי אותו בפנים (או בטלפון) ...היא אמרה שהיא לא רצתה להגיד לי בטלפון כי היא ידעה שהיא תבכה.