תקשורת בגיל 50 +

אחרי הבגידה הראשונה שלו, במקום לסלוח לו היית צריכה להעמיד כתנאי להמשך הנישואים, פניה ליעוץ זוגי.
הרי נסיבות שהביאו אותו לבגוד, לא נעלמו, אי אפשר להעמיד פנים כאילו כלום, ולהמשיך באותו סגנון חיים, כמו שהיה, הרי ברור שהוא ימשיך לבגוד, במיוחד, שאת לא רוצה לוותר עליו, הוא מרגיש שאת חלשה, ונמצאת אצלו בכיס, ולכן הוא ממשיך להתייחס אלייך כאילו את אויר, ואין שום דרך שתצליחי לשנות אותו בעצמך.
רק במהלך טיפול זוגי, יש אפשרות (קלושה) שאולי תוכלו להתחיל שוב יחד, ויש מצב, שעם כל הצער והחשש שלך, עליכם להפרד, ולחיות בנפרד, אבל עד שהוא לא יבין שזאת אפשרות אמיתית, אין לו שום סיבה להשתנות.
בקיצור, את צריכה להשתנות.
את צריכה להגיד לו, שבמצב הנוכחי, את לא מוכנה לחיות, ואת צריכה להיות מוכנה שזה מה שיהיה.

אינני יודעת בת כמה את... אך מכך שאתם נשואים 30 שנה אני מבינה שאת מעט יותר מבוגרת ממני. צר לי על מה שאת נאלצת לעבור, ואני מבינה לחלוטין את הכאב, אנחנו אכן פנינו לטיפול זוגי, במהלכו גילינו שחלק נכבד ממה שהמטפלת התכוונה לעשות איתנו עשינו כבר בעצמנו. לי היה חשוב מההתחלה לדעת כל פרט ולו השולי ביותר על היחסים 'האחרים'. הודעתי ללא כוונה לקיים משא ומתן שאני רוצה לדעת ה כ ל, וכמו שציינתי לפני, דבר לא השארתי לדמיון, אני יודעת הכל, כל פרט הכי אינטימי, לא השארתי להם שום דבר. את התהליך הזה התחלנו לעבור רק לאחר שהיה ברור לי ללא ספק שהוא מעולם לא מעד בעבר, ואחרי שהרגשתי עמוק בבטן שהחרטה שלו כואבת ואמיתית. הבהרתי לו גם שהאפשרות לפרידה קיימת ואולי אפילו עדיפה על נסיונות שיקום נואשים, רציתי שידע שאינני מפחדת להיות לבדי. את חייבת קודם כל לעשות עבודה עצמית ולהפנים מי את ומה את בלעדיו, הזהרי מלהיות ולהצטייר בעיניו כמי שתלויה בו לחלוטין. אל תפחדי, הרי במקרה הכי גרוע תפרדו, ומתהליך שעברה מכרה קרובה שלי ראיתי שאפילו אצלה, שהיתה תלותית לחלוטין והפרידה היתה מבחינתה סוף העולם, פתאום השתנה הכל, היא פתאום הבינה איך כל הוויתה וכל חייה היו בצל בעלה ומעלליו, שבויה בפחד הזה מלהיות לבד הסכימה לחיות חיים ריקים מאמון בסיסי בשותף חיים, ואת רוב זמנה ביזבזה בלתהות היכן הוא, לדמיין, לפחד, לחשוד. אין לך מושג כמה תוכן כזה יכול להשמיד ימים ושבועות בהם יכולת לצאת, ליצור, להכיר, לעבוד ולעשות לעצמך... היום היא מאושרת, חיה עם בן זוג גרוש גם הוא, והכי חשוב - לא מפחדת מהפרידה הבאה, אם תהיה. יודעת שגם לבדה היא תהיה בסדר. מה שמאוד חשוב, אם אתם נשארים ביחד, אל תשכחי להשקיע בעולמך הפרטי, להכיר אנשים להיות עסוקה, ולא להיות זמינה גם את 24 שעות ביממה. תני גם לו לדאוג קצת. זה בריא.

שלום לך אלמונית נבגדת,
בגידה היא ללא ספק כואבת מאוד לקורבן ועושה טלטלה למערכת הזוגית. יש אפשרות לראות אותה כהזדמנות לבחון את מערכת היחסים. מדברייך אני מבינה שיש בעיית תקשורת . השאלה היא לא אם הגבת נכון כי בוודאי אחרי כ"כ הרבה שנות נישואין צריך לתת הזדמנות נוספת ליחסים אבל הטיפול בבעיה היה לא נכון. כנראה העדפת מסיבותייך לא להבין לעומק את שורש הבעיה ביחסים ביניכם והסתפקת בהבטחה של בעלך לנתק הקשר. להערכתי כל עוד לא תובהר הבעיה ותמצאו את הדרך לקיים יחסים מספקים מכל הבחינות ובעיקר ברמה התקשורתית ההבטחות יבואו ממקום של פחד לפרק את היחסים או לחלופין מתוך הערכה , כבוד אבל בוודאי לא מהמקומות הנכונים כי הסתגרות בתוך המחשב או בתוכניות ספורט מצביעות לא פחות על בעייתיות ביחסים .לכן אני ממליצה בחום על ייעוץ נישואין.
בהצלחה
תמי אורן

תודה על ההתיחסות אני זקוקה לזמן לקרוא עוד ועוד את שכתבתם ולחשוב על המשך,
בשלב זה נראה שהעניינים משתפרים, יותר ביחד, פעילויות ספורט ביחד, מתכננים לצאת טיולים רגליים ביחד, ואף טיול ארוך משותף.
שוב תודה