מבולבל מהקשר האחרון שלי..

שלום יהודה,
אתה אכן נשמע מאד מבולבל רגשית וזה אך טבעי למצב בו אתה מצוי.זהו מצב שבו נפרדת מחברה וממערכת יחסים משמעותית זוגית לראשונה בחייך, ומתוך התיאור נראה כי יש בך גם רגשות עמוקים כלפיה אף עתה.אני מתרשמ כי המערכת היתה משמעותית אך לא טיפלתם בנושאים 'בעייתיים' באמצעות דיאלוג ותקשורת פתוחה , ונושאים אלו לא נעלמו אלא טוטאו הצידה. כאשר הצטברו מספר נושאים מטרידים ובנוסף כל אחד מכם עבר/עובר תקופת הסתגלות לחיים אזרחיים המלווה בלחצים- כל נושא אף אם שולי יכול היה לגרום להתלקחות, ויכוחים, ריבים וצעקות.....
מה שאני מנסה להסביר הוא שאין להתייחס לחודש האחרון רק כגורם יחיד לסיום מע' היחסים ,כי אם נקודה בה לא ניתן יותר לטאטא הצידה אי- הסכמות, ויכוחים וכעסים והם צפו והובילו לסיום החברות.
ניתן, אם אכן החברות חשובה לך, לנסות ולהציע לבת זוגך לשעבר לקיים שיחה פתוחה ולא מחייבת שבה תנסו ללבן את המחלוקות ולהגיע להבנות חדשות ביניכם אשר יתכן כי יכללו פשרות.
יחד עם כך, עליך להביא בחשבון כי יתכן ובת הזוג לא תהיה מעוניינת בחידוש הקשר- ויש לכבד זאת, וללמוד מהטעויות שהיו במערכת זו כדי שאולי לא יחזרו על עצמם במערכת הבאה.
בהצלחה לך.
מיכל פאטל-יועצת זוגית ומשפחתית. ניד:050-5475155

הקשר שלנו היה במצב שבו כל הבעיות והנושאים- עברו בצורה מחופפת ואף פעם לא יצא לנו לשבת ולדבר עליהן- כל אחד מאיתנו עבר הרבה במהלך הקשר- לחוד כלומר- כל אחד התמודד עם הבעיות שלו- ומה שעשינו היה לשתף אחת את השני בהן.. זה היה הטוב- אבל כשזה הגיע לבעיות שביננו- אמרנו שבעתיד כבר נתמודד..
אני כבר הצעתי לאקסית שלי לקיים שיחה- והיא חזרה אליי לכמה דקות- עד שהיא פשוט אמרה שהיא כבר לא מרגישה את האהבה..
אני מרגיש שכמה דקות לא יהיו צ'אנס ראוי לשנה ו8 חודשים- ושתקופת זמן מלאה של בעיות- לא צריכה לקבל פתרון כמו לסיים משהו שהיה יותר טוב מאשר רע.
כי- אחד מהדברים שאני יודע שכן שברו אותה- הוא היותי בן אדם אוהב שגרה, עם הרבה פחדים שכללו התקדמות בחיים- והרגשתי שאני מחזיק אותה..
יכול להיות שזה היה מאוחר מידי- אך הייתי בדרכי לשינוי- והוא היה קשה, ורציתי שהיא תעזור לי איתו.. אך הרושם הוא שהיא ויתרה עליי- ובגלל שנתתי לפחדים שלי להשתלט עליי- הריבים והצעקות שברו אותה סופית..
האבסורד הוא- שכרגע היא עושה את מה שאני עשיתי לא נכון- במקום להתעמת עם הבעיות, במקום לגמור את זה בטוב- גם אם זה כידידים בסופו של דבר- היא עדיין לא מוכנה להתראות איתי- מחשש שזה יחזיר אותה אחורה, וגם אני מפחד שאני לא אוכל להחזיק את העצב בפנים ולשחרר הכל...
מצד אחד אני יכול להבין אותה- הייתי בן אדם לא קל במהלך הקשר, ובתקופה האחרונה דווקא חשבתי שהשינוי שאני עושה הוא טוב לשנינו- ודווקא עכשיו- היא עוזבת אותי- אחרי שהיא התלוננה שזה מפריע לה- כסיבה לפרידה- כשבמהלך הקשר- היא, כמו שאמרת, הזניחה את זה וקיבלה את זה במקום לשחרר את זה ולהגיד לי..

עם קצת כעס זה נשמע לא הוגן- כי תמיד אמרתי לה שתגיד לי מה מפריע לה- במקום לשמור את זה בפנים- זה מרגיש כאילו היא לא נתנה לנו סיכוי מלכתחילה- ועד שהבנתי את הרמזים הדקים שלה- הצטערתי לראות שזה מאוחר.. ודווקא עכשיו בשלב כזה קריטי בחיים..

קשה לי שלא לחשוב- שמהקשר הזה יצאתי יותר מבולבל מאשר שלמדתי ממנו משהו.
סך הכל- כל הדברים שהיו ביננו היו אצלה על השולחן- והיא רק הייתה צריכה לחלוק..

אני מקווה שבסופו של דבר- אחרי הפסקה ששנינו ניקח- העניין הזה יהיה רק הפסקה- ואולי נחזור לקשר הזה- עם נקודת מבט טיפה יותר בוגרת.. וזה יעבוד..

אני מודה שהפרידה הזאת- הייתה בשבילה הדבר הכי טוב שהיא יכלה לעשות לי- עכשיו אני מעריך אותה הרבה יותר ממה שהערכתי, ואני מבין שדי לקחתי אותה כמובן מאליו..
הפרידה הזאת קרתה בגלל שיש לי אופי פחדני וקושי לקבל על עצמי מרות- גם אם היא לטובתי..
אבל קשה לחשוב שעכשיו היא מתעקשת להשאר פרודים רק בגלל שהיא עושה את הטעויות שאני עשיתי שגרמו לקשר להסתיים- מתעקשת באופי פחדני וקושי לקבל את עצמה את השינוי- שאולי ייצור רק לטובה..
הלוואי והיא יכלה להיות טיפה בוגרת בשביל לתת לי לשבת איתה במקום כלשהוא ולדבר על זה..
או אם כבר- הלוואי והייתי בוגר מספיק כדי להצליח לשכוח אותה.. אבל היא נתנה לי כל כך הרבה בחיים.. ופשוט יש הרגשה שהיא עושה טעות..
כמו שאמרת- אני לא יכול להכריח אותה לחזור אליי.. ולמרות שאני תמיד מחפש את הדרך הנכונה לגרום לזה- אני לא הבן אדם שיכפה בצורה אחרת מתחנונים משהו עליה- ותחנונים רק גורמים לי להראות פטתי יותר בעיניה, ולהרחיק אותה..
מפריע לי שכל העסק נגמר בגלל שני ריבים ששברו את גב הגמל- במקום שהיינו עושים מה שהצעת וראיתי לנכון כל הזמן הזה- וזה פשוט לחלוק את כל הדברים שמציקים לה בשיחות שיובילו למסקנות שיהפכו את הקשר הזה לטוב יותר, והרבה פחות "מטואטא" ממה שהוא היה..
אני טועה שאני מתחרט על הטעויות שלי וחושב שהבנתי את העונש שהיא נתנה לי ורוצה לחזור ולתקן את זה ביחד איתה?