מיואשת מהתהליך

למיואשת מהתהליך,
אין ספק שאת עוברת כעת תקופה לא קלה ומייסרת אך יחד עם זאת עשויה להיות מלמדת ופוקחת עיניים.לפי דברייך, את עצמך היית הראשונה להבין כי חברות רצופה ויכוחים מעוררת סימני שאלה, אך העדפת להתעלם מכך ו'להתעקש' להתחתן.לעיתים ויכוחים אינסופיים מלמדים על היעדר כלים להתמודדות עם קונפליקטים/אי-הסכמות,חוסר יכולת לתקשר אפקטיבית וכו' (אך ניתן ללמוד ולרכוש כלים אלו) ולעיתים הדבר מעיד על היעדר התאמה.בכל מקרה מצב זה דורש ברור ובדיקה עוד לפני הנישואין. בן זוגך מתנהג כך, כי לתחושתו הוא נכנס למערכת הנישואין כיוון 'שהכרחת' אותו ולא מתוך בחירה מלאה.מכל מקום במידה ויש איזשהו רצון הדדי להבין את הכשלים ולנסות לתקן את הזוגיות ביניכם עליכם להיעזר באיש מיקצוע-כיוון שלכם אין את המיומנויות הנדרשות לעשות זאת לבד.
במידה ואתם נחושים להיפרד,תנסי להבין מה הביא את המערכת שלכם לכישלון?מה ניתן ללמוד מכך? ממה יש להימנע במערכת היחסים הבאה? אם לומדים מהכישלון-יוצאים אפילו מהחויה הלא קלה הזו מחוזקים ומפוכחים.הימנעי ממחשבות שליליות ושיפוטיות ביחס לעצמך- שהרי המחשבות שלנו יוצרות את המציאות שלנו , ולכן כניסה למיטה עם מחשבות כאלו על עצמך לא יקדמו אותך בכלום....
בהצלחה! מיכל פאטל-יועצת זוגית ומשפחתית-050-5475155.

על ההתייחסות. לנסות לגשר אין יותר מקום בזוגיות הזו. לגבי הצעתך להשקיע בלמידה ולא בביקורת עצמית ותחושות אשם, אנסה להפנים זאת. אני גם שמה לב שאני מחפשת קשר כמו אויר לנשימה כאילו רק בקשר חדש יהיה כדי לשקם את הרגשת הפגיעות והכשלון, ורק כך אוכיח לעצמי שאני שווה. אך במחשבה שנייה, ובהתייחס לדברייך, יהיה עלי לשקם רגשות שליליים אלה על ידי עבודה עצמית ולא על ידי פניה לגורם חיצוני שיושיע אותי, ורק לאחר שאגיע לתובנות עם עצמי, אוכל לפתח קשר בריא. תודה. אשמח להדרכה נוספת אם את מוצאת לנכון.