דחוףף

את חייבת לשנות גישה, ולהחליט שאת לא מתנגדת, אלא גם רוצה להתגרש.
אם הוא קיבל כבר החלטה, אז לא תעצרי אותו, אבל אם הוא לא בטוח, ורק מאיים, אם את תגידי "אין בעייה, אני מסכימה" ,יש מצב שהוא יחשוב פעמיים.
בקשר לילד, אין מה לחשוש, הוא ישאר תמיד אבא שלו, הוא תמיד יהיה מחוייב לו גם רגשית וגם כלכלית, יתר על כן, דווקא לגדול בבית שיש בו עוינות ואיבה בין ההורים, יכולה להשפיע עליו לרעה, ילדים חשים מצויין את המצב בבית.
בקיצור, תתחילי להפנים שאת הולכת להתגרש, ותתחילי לדאוג לעצמך, לקבל יעוץ משפטי, כלכלי ולהתחיל להתקדם בנושא, אין טעם להיות בת ערובה של בעלך, ולחשוש כל הזמן מהאיומים שלו.

שלום לך, בהחלט גירושים שלא מרצון הם קשים ביותר. אבל גם מנגד לא נכון לחיות ביחסים מתוך פחד ולא את היחידה שאמורה להחזיק את הנישואים. הפחד שלך מגירושים מאפשר לבעלך להשתמש בזילות באופציה לגירושים יתכן שהפרידה הנוכחית תוכיח לך שעם כל הקושי את עומדת בזכות עצמך. חשוב שבתקופה זו תקיפי את עצמך במשפחה וחברים. וביחס לילד אביו מתגרש ממך לא ממנו תקבעו הסדרי ראייה , חשוב שבשפתו תסבירו לילד את הפרידה ואם הקשר ביניכם סביר וטובת הילד לנגד עיניכם חשוב שהאב יהיה נוכח יותר בחייו של הילד עד שדברים יסתדרו והילד יתרגל. הקושי הוא קושי וחשוב להכיל את הקושי ולהיות ערה לשינויים שיחולו בילד ולהתייחס אליהם ברגישות. הוכח מחקרית שקשר טוב בין ההורים מקל על הסתגלות הילדים לגירושים. במידה והנך מוצאת את עצמך מתקשה להתמודד עם הקשיים שלך או של הילד ממליצה לפנות לטיפול.
מאחלת לך הצלחה
תמי אורן מטפלת זוגית מוסמכת 0545510509

תודה רבה לאיל ותודה לך תמי
ברור לי שהמצב שיצרתי גרם לבעלי לדעת שכל איום או מעשה שקשור בגירושין מפחיד אותי
וכל פעם שזה קורה אני מוצאת את עצמי נלחמת שלא נגיע לגירושים - מנסה לדבר ולשכנע וכו'
ברור שכדאי לי לא להראות לבעלי התנגדות לכך אך כל פעם כשאני איתו אני מוצאת את עצמי מדברת שוב על למה לא כדאי לנו להתגרש.
תמי, אשמח אם תסבירי לי איך אני יכולה להסביר לילד את המצב החדש כדי שיבין ובאילו מילים עלי להשתמש.