גילוי בגידה-בבקשה,עזרתכן

עדי שלום,
אני מסכימה איתך , לא יהיה נכון להתחיל בהליך גירושים. בגידה זה משבר קשה ביותר אבל ניתן לראותו כהזדמנות לבחון מחדש את היחסים. לעיתים היותנו מטופלים בילדים קטנים גורם לשחיקה בחיי הנישואין .יתכן ששניכם לא ראיתם עין בעין את היחסים ומה שלך נראה ברור מאליו מעצם היותכם הורים לילדים צעירים לא כך אצל בעלך. לא יהיה נכון להתמודד עם הנושא בשמירה בבטן. ממליצה לפנות לטיפול זוגי ע"מ לפתוח את הנושא , לאמת את בעלך עם המיידע שבידך ולדון בהשלכות של הבגידה על היחסים וחשיבה משותפת על השיקום.
מאחלת לך הצלחה
משבר הוא גם הזדמנות
תמי אורן מטפלת זוגית ומשפחתית 0545510509

ברצוני להודות לך על הייעוץ הזריז...עזרת לי וחיזקת את מה שחשבתי.
אני אכן חושבת שלא צריך לשמור בבטן ואני רוצה לפתוח את הנושא עם בעלי.הבעיה היא שאני יודעת שהוא ישר יכחיש את כל זה ואני בשום פנים ואופן לא רוצה לומר איך אני יודעת בוודאות והוא מסוג הטיפוסים הקצת יותר קשים ובטח ייתן לי להרגיש איזה מטומטמת עם מחשבות לא נורמליות,ומה אני בכלל רוצה ממנו?
זאת הסיבה שאני לא יודעת מה לעשות,איך אני אמורה לדבר איתו?מה להגיד?בלי שיידע כיצד אני יודעת.
מעולם בחיי לא הרגשתי תחושה כזו של השפלה ובגידה,אני נמצאת במצב מאוד מבולבל,הוא מחמיא לי ורוצה להיות בקרבתי ואני שואלת את עצמי:אולי כל זה הוא בעצם משחק זמני כי כרגע אותה בחורה לא נמצאת בסביתו ורחוקה ממנו עד לפעם הבאה שהם שוב יפגשו? והכי קשה שאותה בחורה היא מכרה של שנינו וידידה טובה,הייתה אצלינו בבית,בילינו יחד מספר פעמים.לחשוב שהיא היתה אצלי בבית,קיימה איתי שיחות "אישיות",שיחקה משחק איתי,אני פשוט לא מאמינה שהם בעצם כל הזמן הזה "קנו" את תמימותיי...אבל הריי אני חשדתי,ובכל פעם כשאמרתי לבעלי הוא לגלג איך אני חושבת כאלה מחשבות בכלל...
אני בחוסר תפקוד...והראש כל הזמן עובד,אין רגע מנוחה. הצילו............
איך אני עושה את הכל בעדינות ובצורה הכי טובה????????
תודה רבה רבה

עדי שלום,
שניכם בעצם מחזיקים סוד. הוא על הבגידה ואת על מקור המיידע. על מי את מגוננת?אימות צריך להיות עם מיידע מוצק. עלייך לקחת החלטה אמיצה לחשוף את מקור המיידע כדי למנוע את ההכחשה מצד בעלך המלווה גם בהאשמתך במחשבות שווא. ההרגשה היא לא פשוטהכי את בוודאי מרגישה נבגדת פעמיים גם בגדו בך וגם שיקרו. לכן יהיה עלייך לחשוף את המיידע ואם קשה לך לעשות לבד כדאי בנוכחות מטפל. כמו כן בוודאי לא קל שנבגדת ע"י המכרה המשותפת. אפשר להבין למה זה משגע אותך .
בהצלחה
תמי אורן

היי,כל מה שאת אומרת כ"כ נכון...אני לא מגוננת על אף אחד ורק סובלת יותר ויותר בכל יום שעובר.מוצאת את עצמי עצורה מבפנים וכמו הר געש שעומד להתפרץ בכל רגע.
כל הזמן שואלת את עצמי האם זה יהיה נכון לפתוח את הדברים?
אני רוצה לספר לך איך אני יודעת ואת תגידי לי אם זו הוכחה מספקת וזאת שאם יקרה מצב שהוא יכחיש אני אהיה בעמדה שלא יעזור מה הוא יגיד אז אני יודעת.
אז ככה,חוץ מזה שחשדתי במשך כמה חודשים,גיליתי בדרך כמה שקרים קטנטנים....הוא כל הזמן עמד על זה שהם רק ידידי נפש.
הדברים לא פשוטים,אנחנו לא גרים בארץ,אלא במדינה אחרת,יהיה קשה לי ללכת לייעוץ פה לבד וזאת הסיבה שאני כ"כ נעזרת בך,תודה ענקית.
אז ככה,אותה בחורה עזבה פה וחזרה לארץ...
בשבועיים האחרונים "גיליתי" בעקבות טעות של בעלי...וזאת ההוכחה שלשקר אין רגליים...
הודעות שלהם,בהודעה מלפני חודשיים הם התעמתו,שם הוא כותב לה שהוא אוהב אבל מבחינתו זה נגמר,היא עונה לו שהם שכבו אחרי זה וזה מבלבל אותה....אז מה נשאר? הפאזל הושלם לי היו ביניהם יחסי מין.
ולגבי מה קורה עכשיו כשהיא לא פה,היא שלחה לו וגם בימים האחרונים הודעות של כמה שהיא אוהבת אותו ומתה להרגיש אותו,להריח אותו.אני לא מאמינה שזה נגמר ביניהם,כי אם זה היה נגמר הבחורה לא הייתה שולחת הודעת כאלו.אני יודעת שהם מקיימים שיחות טלפוניות,מסנג'ר וסקייפ,אבל הכל כידידים,לטענתו.
מהצד השני,בחודשיים האחרונים אני ובעלי התקרבנו מאוד והתחלנו סוף סוף לחיות.אבל קשה לי העובדה שהוא בעצם "עבד" עליי,ואולי עכשיו כל זה הוא משחק כי היא בעצם לא פה...וזה עד לפעם הבאה שהיא תחזור לפה.
מה את אומרת?לפי מה שסיפרתי,זה לא משאיר ספקות,לצערי,נכון?
א מודה לך מאוד מאוד,סופשבוע נעים.עדי. :-)

בבקשה
בעקבות הכל מה אני צריכה לעשות??????????????

עדי שלום,
בהחלט יש לך הוכחות מוצקות את צריכה לאסוף אותם גם אם במחיר כניסה למחשב או הסלולרי שלו. כמו כן, בכלל עולה שאלה האם ידידות אפלטונית של בן/ת זוג עם ידיד/ה הם לגיטימיים ביחסים זוגיים אם זה מפריע לך נשאלת השאלה האם יש לך מקום להביע את דעתך את רצונך? כי כל החלטה שלא תיהיה לא היא המשנה מה שמשנה שזה מוסכם על שניכם. וכן נראה שזה לא מוסכם עלייך ואת בוחרת מסיבותייך לקבל את הדין.אגב לידיעה יש גם בארצות זרות מטפלים ישראלים . חשוב להעזר ולא להשאר עם הר הגעש עצור בבטן.
בהצלחה
תמי אורן

היי,שוב תודה ענקית
איך אני יכולה לאסוף את ההוכחות,מה שראיתי היה בפוקס בעקבות "חוסר תשומת לב" שלו,הוא מספיק חכם כדי למחוק הודעות רומנטיות ואין לי את הקוד לאי מייל שלו...אז????????
לבוא עם ההוכחות שיש לי או שלא?
אולי כדאי לא לחשוף כי בפעם הבאה הוא יהיה זהיר יותר...?
קשה לי...מאוד.אני מתה לדבר ולהטיח את הכל בכל רגע נתון ועוצרת את עצמי
מרגישה אבודה בעולם שכזה...
את חושבת שמה שיש לי מספיק?
איך הוא אוכל לעשות זאת בצורה הכי טובה,לבדי?
אין לי עם מי להתייעץ...
פשוט לפתוח ולפרוס הכל על השולחן.
אולי לשאול אותו שוב ולראות אם הוא יספר,הוא פשוט להגיד שאני יודעת...?
איך לעזאזל עושים את זה?

עדי שלום,
כנראה שתאלצי על אף הקושי לפתוח את הדברים בצורה הכי כנה עם המיידע שיש לך . רק שמנגד מדברייך אני מבינה שאת בודדה וללא מערכת תמיכה שתוכל להיות לעזרתך בתקופה כ"כ קשה לכן את צריכה לקחת בחשבון עד כמה תוכלי לבד להתעמת איתו ולנסות להבין מה יהיו ההשלכות של זה מתוך הכרותך אותו.
במידה והנך יכולה להתמודד עם ההשלכות נכון יהיה שתפתחי את הנושא בצורה כנה עם המיידע שיש לך. גם אם יכחיש תאמתי אותו עם המיידע. מדברייך אני מתרשמת שלא תוכלי לאורך זמן לשאת את הסוד ועדיפה שעה קודם בדרך שאולי תוביל אותכם למקום טוב יותר.
בהצלחה
תמי אורן

שבת שלום,תמי היקרה.
אני לא יודעת איך להודות לך...אין מילים בפי
בדיוק כמו שכתבת,לא יכולתי עוד...ואזרתי אומץ לפתוח את הכל.כמובן שהוא הכחיש ולא הבין על מה אני מדברת,שאל אם אני כ"כ בטוחה בעצמי ואיך הגעתי לזה.מצאתי את עצמי בדיוק כמו שתיארת נאלצת "להוכיח" שאני יודעת.הוא לא היה מוכן לדבר על העבר,כל הזמן חזר ואמר שטוב לנו יחד ושהתחלנו סוף סוף לחיות,אז למה אני לא מסתכלת קדימה.אחרי שיחה ארוכה מאוד מאוד,אם אפשר לקרוא לה "שיחה",נאלצתי ללחוץ אותו לספר לי,התחננתי שיפרט,שייתן לי את המידע.הוא לא הסכים.הדבר היחידי שאני יודעת שזה היה "אירוע" חד פעמי.קשה לי,כי אני בעצם לא קיבלתי ממנו את הפירוט שרציתי: למה זה קרה?איך?מה לא היה בסדר ביחסים שלנו שהייתה את המעידה הזאת?האם באמת היה משהו חד פעמי?????
הוא חזר ואמר שזה נגמר,מאחורינו.שנסתכל קדימה,כמה שהוא אוהב,כמה שהוא מאושר איתי,האכן????איך אפשר להניח את זה בצד?
הוא לא מוכן בשום פנים ואופן,אולי הוא מתבייש במעשה או במעשים שלו?
למה הוא לא מוכן לפרט ולדבר על זה?
למה הוא מתעקש??????
האם באמת זה היה משהו חד פעמי?אני לא חושבת.כי אם אתה אומר למישהו שאתה "אוהב"...אז?
אני לא יודעת מה לעשות,קשה לי.מצד אחד אני פגועה,כועסת,מושפלת,א עצות,כאובה נפשית,מאוכזבת ומצד שני זה האדם שאני הכי אוהבת בעולם.
הראש לא מפסיק לעבוד,וכל הזמן תמונות רצות.יש לי כ"כ הרבה שאלות שהוא פשוט לא מוכן לענות עליהן.הוא התעקש וחזר ושאל כל הזמן:אם אני רוצה להמשיך הלאה לכיוון האושר שלנו?למה אני נוברת וחופרת בעבר?
אלוהים,איך אפשר שלא?אני הריי בן אדם נורמלי,לא?
זה משהו חריג שאני רוצה לקבל ממנו את המידע הזה?
כרגע,אני עומדת במצב שאם אני אפתח את זה ואמשיך להתעסק בעבר זה רק ירחיק אותו ממני והוא גם אמר את זה,אז מה לעשות?להישאר עם השאלות הלא פתורות ותחושת הפגיעה?אפשר כך להמשיך הלאה?
מה עושים?
היה לי קל יותר אם לא הייתי יודעת...
קשה לי,מעולם לא הרגשתי כאב חד בתוך הגוף כמו שאני מרגישה.אף אחד לא הכין אותי לזה...אלה הם החיים?
האם להמשיך הלאה כאילו הכל כרגיל?
איך אפשר להתגבר על פגיעה שכזו?
מה אני עושה?אני רוצה בכל רגע לשאול אותו עוד משהו,אבל יודעת שאני אגרום רק למצב רע יותר ביננו.
בבקשה,ייעוצך מודה לך על הכל,עדי. :-)

היי עדי,
אני כ"כ מבינה את הכאב שלך והקושי הגדול שאין לך מקום כמו טיפול שיכול לעזור לך להכיל את הכאב ולחשוב מה לעשות. אני שמחה שלפחות הפורום מאפשר לך לחלוק את הדילמות אבל גם זה מוגבל כי חשוב להבין לעומק מה היתה הדינמיקה ביניכם מה גרם לבגידה, מי הנפשות הפועלות קרי את ובעלך. מה שכן אני יכולה להגיד שחשובה האהבה והרצון לעבור יחד את המשבר אבל חשוב שתדברי את עצמך תבהירי שאת מבינה ממנו שחשוב לו לעבור הלאה מסיבותיו אבל את נקרעת מכאב , עסוקה בזה כדי שיבין ויראה גם אותך בעניין. חשוב כדי להגיע אליו שתדברי את עצמך בלי האשמות, בלי הטפות. כאמור שיתחיל לראות אותך בנפרד מהצורך הסותר והמנוגד שלו להמשיך הלאה. כי במקרה זה לראות רק אותו כמי שפגע ומרגיש עם זה רע יותיר אותך בתחושה קשה ששוב את נבגדת מותירים אותך לבד ללקק את פצעייך. כמו כן התמודדות היא לא תמיד לעבור דף אלא להתעמת, לאמת, לחפור, לגעת, לכאוב ביחד . קרי להחזיק את הקושי ביחד.
מחזקת אותך וכאן בשבילך
תמי אורן

מהכל,ושוב תודה על הכל
אני מבינה שאת חושבת בדיוק כמוני,יש לפתוח את הדברים שהיו ולתת לי את כל התשובות.
ניסיתי להבהיר את הצד שלי,בלי הטפות ובלי האשמות כמו שאמרת.אבל זה לא הלך.הוא אמר כמה פעמים שהוא מצטער שזה היה חד פעמי והוא פשוט לא מוכן לגבר על זה.רוצה להמשיך הלאה.
אני לא יודעת מה לעשות,אני יודעת שאם אמשיך ל"הציק" זה רק ירחיק אותו ממני ואני עלולה אפילו לאבד אותו אבל מצד שני,האם באמת אני יכולה להמשיך ככה??????????

עדי שלום,
כנראה שאין תשובה חד משמעית או מיימדית לגבי מה נכון לעשות כי תלוי ועומד כחרב על הצוואר הפחד שמא יתרחק או יעזוב .כנראה שתצטרכי למצוא את השביל הדק בין להקשיב לצרכיו להמשיך הלאה לבין הצורך שלך לדבר על הנושא וככל שתפחדי פחות תוכלי להגיד את הדברים , בזהירות, וברגישות. השאלה היא האם זה דפוס חוזר שלא מדברים על דברים שלא נעימים, קשים כי אם כן כנראה שיהיה צורך לדון גם בדפוס ולחשוב ביחד איך מתמודדים איתו.
בהצלחה
תמי אורן.

שבוע טוב,תמי היקרה.
ניסיתי למצוא את הדרך כיצד לדבר ולפתוח את הנושא,הציג רק את עצמי,בלי האשמות,בלי הטפות.לנסות שיבין אותי ושידבר אליי.הוא לא מוכן לדבר על זה,זה דבר שלא קורה בדרך-כלל...אבל הוא פשוט לא מוכן,הוא אומר שאני יודעת,זה היה משהו חד פעמי ואם אני באמת רוצה להמשיך הלאה אז אני צריכה לשים את זה מאחוריי.
את האמת,אני מאוד רוצה לשים את כל זה מאחוריי ולהמשיך הלאה,אבל זה לא פשוט.כי הראש כל הזמן עובד ושואלת את עצמי אלף ואחת שאלות,מנסה לשחזר,להבין.
למה הוא לא מסוגל לדבר על זה?למה כל פעם שאני מבקשת שידבר ויספר לי הוא טוען שזה רק מרחיק אותו ממני?מה הוא חושב שאפשר להמשיך הלאה בלי לשאול שאלות ולקבל עליהן את התשובות?
הריי אם לא הייתי מגלה,לא הייתי יודעת.ועכשיו שגיליתי מגיע לי לקבל את מה שאני רוצה עוד לדעת?
אז מה אני עושה....אני מרגישה שאני לוחצת עליו והוא פשוט לא רוצה לדבר על זה,אני רק מרחיקה אותו ממני.מצד אחד אולי אני צריכה להתגבר על עצמי ולהמשיך הלאה,מצד שני זה לא נותן מנוחה לנפש שלי האי וודאות הזאת.הוא מצידו לא מוכן לשמוע שזו אי וודאות,כי אני הריי בוודאות מוחלטת...יודעת מה קרה.אבל הוא לא מבין שאני רוצה לדעת,למה,איך????
אני עומדת במצב לא פשוט,אני מרגישה שאני מוותרת מעצמי למען האהבה הזאת,כי אני פוחדת שהוא יילך ויתרחק ממני..אבל אני לא חושבת שזה נכון.זה מתפרץ,ואני שוב שואלת שאלות ורוצה לדעת,פשוט לדעת.לכאוב כמה ימים את הכאב של הכל ובאמת אז להמשיך הלאה.אבל אני מרגישה שאני לא מצליחה להגיע אליו בקטע הזה,הוא בן אדם מאוד מאוד עקשן וזה לא קל לי.
הסברתי לו את הצד שלי,את הרגשתי,כמה אני נקרעת מבפנים,אבל כל מה שיש לו להגיד שזה היה ונגמר,משהו של פעם אחת,אז למה אני לא יכולה להסתכל קדימה?????????
אני חושבת,שהתגובה שלי היא נורמלית לחלוטין ואין בה משהו חריג,מה אני עושה עם עצמי???
ממשיכה לבקש,להתחנן שיעזור לי להשאיר את זה מאחוריי בכך שהוא יענה לי על כל השאלות ולוקחת תוך כדי את הסיכון שאולי אם הוא יפתח את זה,הוא לא יתרחק ממני יותר ויותר,או פשוט שמה איזשהיא מסיכה שהכל בסדר והמשכתי הלאה?
איך אני יכולה "להגיע" אליו????????
איך עושים את זה בצורה כזאת שהוא יבין שזה למענינו ולמען העתיד שלנו יחד?

הי עדי.
נעים מאד שמי הילה ולא יכולתי שלא לקרוא את השרשור הכואב שלך.
ראשית הרשי לי לציין שבעיני את אדם מאד אצילי ובעל תובנה ריגשית ופיסית כאחד.
אינני יודעת כיצד היתי נוהגת אילו היתי במצבך ואני מצרה שאת בכלל צריכה להגיע למצב הזה אך העובדות הן אלה שקובעות.
אני מאד מצליחה להתחבר לראש לך ועל כן הרשי לי (אם זה בסדר) לשתף אותך במה שעבר בראשי.
את טוענת כי הינך אוהבת את בעלך מאד ומעונינת להשאירו בקן המשפחתי שלכם הוא מצידו מודה אך אומר תאחזי בהווה ובעתיד עזבי את העבר.
אך יקירתי, אין הווה ללא עבר כפי שאין עתיד ללא העבר.
התחלות חדשות צריכות להתחיל מדף חלק. ודף חלק הינו התחלה נקיה ונטולת משקעים.
אם יש בך עוד את הכוחות והרצון דברי שוב עם בעלך... אימרי לו כי חשבת רבות על מצבכם (כיצד שלא תוכלי?!) ואימרי שהחלטת שאת כן רוצה להשאיר את הקו המשפחתי ולנסות ומבטיחה לעשות את מיטב יכולתך על מנת לשמור עליו אך את מתנה את קיומו של הקן הזה בפתיחת דף חלק וזה אומר מבחינתך לדעת הכל!! את רוצה לדעת ! את רוצה לשמוע! את רוצה להסיר ספק! את רוצה לדעת איפה הטעיות שלך /שלו ולא לחזור אליהם.
עדי זאת זכותך!! את בנאדם לא חפץ! וזה מה שמבדיל אותנו מהחיות לנו יש רגש ואין לנו כפתור שאנו יכולים ללחוץ עליו ולהגיד "או.קי. היה נגמר הלאה!!" אנשים לא עובדים ככה (למרות שאני מכירה כמה כאלה שכן חחחחחח).

אני שוב מבקשת סליחתך בהתערבותי אך לא יכולתי שלא לנסות לעזור אפילו בקצת.
שוב אני רוצה לחזק את ידך ולומר לך שהשארי חזקה למענך ולמען ילדיך.

הילה

הילה,
את מדהימה
תודה רבה על תגובתך ואני חושבת שעזרת לי יותר ממה שחשבת...

עדי.... אני מאחלת לך את כל הטוב, האושר והבריאות והאהבה שבעולם - לך ולילדיך.
תמשיכי לעדכן ואשמח לעמוד לרשותך ככל שתדרשי.

יישר כח

הילה

עדי יקירתי,
הייתי באותו מקום לפני שמונה חודשים בערך. גם אני גיליתי שבעלי בגד בי. בתחילה היתה הכחשה, אח"כ גילה טפח וכיסה טפחיים ולבסוף גילה הכל. (אני אציין שהכל היה מצויין גם יחסי המין...)
הייתי הרוסה, לא תפקדתי , בכיתי הרבה, איך החבר הכי טוב שלי עשה לי את זה ושאלתי כל הזמן שאלות על טיב היחסים שהיו בינהם. בעלי בדומה לבעלך נמאס לו לשמוע על החפירות וכל הזמן אמר לי להניח לזה ולהמשיך הלאה. הם לא מבינים את הכאב כי אנחנו מונעות ע"פ רגש והם הפרקטיים:תכל'ס היה , נגמר בואי נמשיך הלאה.תדעי, שהסיבה שהם לא רוצים לשמוע כי הם רוצים לשכוח ולעבור הלאה, בנוסף לכך, זה מזכיר להם כל פעם מחדש שהם פגעו באהובה שלהם.
בסוף, החלטתי שזה לא מתקדם. ניהלנו שיחה שבה הצבתי כמה תנאים:ללכת לטיפול זוגי, להבין מה הסיבה למה שקרה, שיהיה מקום לפריקת המטענים (הבטחתי שבבית אשתדל לא לדבר על זה) הכל מול גורם שלישי. התנאי השני שבעלי ייקח אחריות על המעשה ושיוכיח לי שהוא מצטער, הכדור בידיים שלו והתנאי האחרון הוא לחתום על מסמך שמקרה זה לא יחזור שנית (זה כדי להוכיח את נכונותו כי הרי המסמך לא קביל..) בעלי קיבל את התנאים אפילו את הטיפול אף עלפי שהיה די סקפטי.
היום אנחנו במקום אחר , חזקים יותר, מאוהבים יותר... אני לא אומר שאין את המחשבות על המקרה, יש אבל, פחות ולומדים לקבל שזה לא אישי נגדך וזה פחות כואב.
עדי, כל הכבוד לך שלא רצת לפרק את החבילה. לכל אחד מגיעה הזדמנות שנייה (כמו שבעלי אמר לי).
אני יודעת מה את עוברת, גם אני הייתי במצבך ואני מקווה שתקחי את מה שכתבתי ורק תחשלי מכאן והלאה.כמו שתמי אורן היועצת אמרה לי:"אם לא תלכו לטיפול זוגי זה כמו כד שנשבר ומדביקים אותו, הסדקים עדיין נשארים". קשה מאוד לעבור את זה בלי טיפול זוגי, צרים להבין מה גרם כדי שלא יקרה שנית...
מאחלת לך שתעברי את המשבר במהרה ובהצלחה.

שלום לך,בחורה אנונימית...
קראתי את מכתב ולא יכולתי שלא להתרגש ולהוזיל דמעה,כ"כ נכון כל מה שאמרת,כאילו שיקפת לי את המראה של מה שקורה לי עכשיו.
אני לא יודעת איך אפשר להמשיך הלאה מבלי לדעת פרטים,הראש כל הזמן "מצליב" מידע שחשפתי,מנסה להרכיב,לשחזר ולדעת יותר.זה עוד יותר פוגע בי שהוא לא מוכן לחשוף את כל מה שהיה ולדבר על זה,כי הריי הדרך שגיליתי לא הייתה כזאת פשוטה,והוא כל הזמן חזר והכחיש וזה אומר שיכולנו לחיות עם השקר הזה,איך?לעזאזל.
כל מה שיש לו להגיד,שנגמר מה שלא התחיל וזהו!!!!!!!!!
קצת קשה לי להאמין,כי אם ראיתי בעינני שהוא כתב לה באחת הפעמים שהוא "אוהב",אז מה זה אוהב?ולמי אומרים אוהב?למישהו שאוהבים לא?מצד שני באותה נשימה גם ראיתי שהוא כתב לה שזה נגמר,אם זה "חד פעמי" ואכן הוא סיים את זה,אז מה זה "אוהב"?
מבחינתו לא להיכנס לזה,אולי כי הוא לא מסוגל????????
הוא כ"כ רוצה להמשיך הלאה,אומר אין סוף פעמים כמה שהוא אוהב,מחמיא בלי הכרה,מחזר אחריי...
ואני מרגישה אבודה,מבולבלת,כואבת.אני מרגישה שכל שמחת החיים שהייתה לי נעלמה,איך אפשר לחזור להיות מה שהייתי,אותה בחורה מאושרת שחושבת שהצליחה לכבוש את העולם ולחיות את החיים האמיתיים אחרי שאת מגלה שבעלך,זה שיש לו בעצם "בעלות" עלייך,זה שהוא כל חייך.הסתיר ממך?ושנאלצת להילחם כדי להוכיח לו שאת יודעת?
אני יודעת שאם נמשיך הלאה,יהיה לנו טוב יחד,כי אנחנו אוהבים ויש תשתית טובה.אבל אני גם יודעת ומכירה את עצמי שקשה לי להמשיך הלאה בצורה שכזו,אי אפשר לנתק את הרגש מהגוף,וכרגע אני מרגישה כמו ציפור קטנה,שבורה ומדממת שנותרה לבד בשטח וצריכה ללמוד לעוף חזרה לבד.והוא מצידו כנראה חושב שאני סוג של "רובוט" ולא מבין למה אני לא יכולה להניח את זה מאחורה ולהמשיך הלאה?להתחיל להנות מהחיים שלנו?כי הוא יודע מה הוא רוצה....מעניין למה,אולי בעקבות זה שהוא מעד...??????
בכל מקרה,הטיפוס שלי הוא לא הטיפוס שיילך לטיפול זוגי,הוא אחד שלא "צריך" טיפול זוגי אפשר להסתדר לבד,לי כרגע מה שהכי חשוב ומטריד זה באמת לדעת הכל,אבל האם באמת זה יהיה הכל?כיצד את גילית?את חושבת שהוא ברמת סיפר לך את האמת?
אני לא יודעת כרגע מה לעשות,מעצבן אותי לחשוב על הדרך שעברתי,הדרך המייסרת הזאת של חודשים ארוכים שאני חושדת עד שהגעתי לשלב הזה של אכן זה היה.אני יודעת שאני חייבת לדעת הכל,אבל ה כ ל,ואיך לעזאזל אני עושה את זה?הריי בכל פעם שאני מבקשת ממנו הוא לא מוכן לחזור אחורה.אולי אני צריכה להציב איזה תנאי?אבל מה יקרה אם אאבד אותו והוא יתרחק ממנו בעקבות זה?
כ"כ קשה לי,אני צריכה להתמודד עם כ"כ הרבה דברים בבת אחת,לתפקד כאמא,כרעיה,כאחת שמחזיקה את הבית...?
אני חייבת ל"סגור" לי את כל זה בהקדם,אני לא יכולה להמשיך כך שהראש שלי כל היום במחשבות האלה?מה הוא חושב לעצמו?....
אז מה אני עושה?
נלחמת לכיוון האמת שאני רוצה לשמוע?איך?מה אני עוד אמורה לעשות שעוד לא עשיתי,הריי דיברתי איתו כבר

בעלי הוא לא אחד שיילך לטיפול זוגי,אני צריכה להסתדר לבד....איך???????

שכחתי לשאול איך הצלחת "לשאוב" מבעלך את כל האמת?הריי גם הוא יתחמק מזה לאורך זמן,לא?

קטעים... כדי להתייחס לכל מה שכתבת , הדפסתי את הכתוב...
טוב, אתחיל.... החשדות אצלי התעוררו בחלומות , תקופה מאוד ארוכה לפני שידעתי בוודאות. בנוסף , ראיתי את הנגיעות הלא ראויות של אותה בחורה, חברה. הלכתי לרב ולמכשפה, שניהם אמרו לי שיש ניאוף ומכתבי אהבה. התחלתי להתעמת איתו ולומר שיש לי מקורות ואני יודעת בוודאות. הוא מצידו כמובן, הכחיש.יום למחרת כשלחצתי מאוד... סיפר לי שזה היה ונגמר. כמובן שלא הייתי שקטה והרגשתי שזה לא הכל. יום למחרת ראיתי מיילים בינהם עם מילות אהבה .כל הזמן הזה ביקשתי ממנו, תגיד לי את הגרוע מכל, זה עדיף מאשר שהכל התפוצץ לי בפנים. כמובן, שהכל התפוצץ לי בפנים והוא רק רצה להגן עליי (ידעתי מהמיילים שזה נגמר כמו שאמר , אבל...)אני רציתי לדעת וזה פרט שהיה חשוב מאוד לדעת.
עדי, אני חייבת לומר שלאחר שחשף טפח התנהגתי בצורה לא רגילה, קיימתי איתו יחסים באותו יום ובימים שלאחר מכן . התנהגתי כאישה שמפחדת לאבד את אהובה, הרגשתי שאני בתחרות עם המאהבת או כמו שאמרו לי רציתי להחזיר את הכל לשיגרה.עברתי שלבי אבל. בתחילה הייתי בהכחשה גמורה ואחרי שבועיים שלושה התחלתי עם כעסים, לא נתתי לו להתקרב אליי ומיעטתי בדיבורים. אבל כל התקופה שאלתי שאלות, נברתי המון גם בפרטים שלא הייתי אמורה לדעת.הוא בדומה לבעלך אמר לי כל הזמן להניח לזה, לשכוח מהכל, אבל איך אפשר? רציתי שיבין איך אני מרגישה שאני כואבת שיש לי כל כך הרבה שאלות לא פתורות:האם היה רגש בינהם? האם היא יותר טובה ממני? מה גרם לו לעשות זאת? הוא כל הזמן טען שזה מתוך סקרנות (להפתעתך , הייתי הראשונה שלו) ולפשר התקופה הארוכה שזה נמשך לפרקים אמר שזה נמשך יודעים מתי מתחיל אבל לא יודעים מתי נגמר... לדבריו: מילות האהבה היו סתם משחק... לראות האם כתבה משהו? .... האם ענתה?.... (בדקתי את הנושא של מילות האהבה במייל, כולם טוענים שזה משחק).
לסיפור... בתקופת הכעסים חשבתי רבות מה לעשות????? וכמו שכתבתי החלטתי לכמה תנאים....
עדי, כתבת לי שאת לא טיפוס שיילך לטיפול אז, אני רוצה לומר לך שזה הצעד הכי חשוב....אי אפשר לשקם את היחסים לבד. אם הוא לא רוצה, תציבי זאת בתור תנאי, הנכונות שלו לשקם. בעלי לא רצה ללכת, הוא אמר שזה שטויות ובמקם להוציא כסף על טיפול, נוציא על מסעדה טובה או סוף שבוע יחד. זה לא נכון, בטיפול את לומדת לראות דברים אחרת, את לומדת לבנות את האמון מהתחלה. אתם מגלים את הסיבה האמיתית שדחפה אותו למקרה. אני לא שיערתי שאחת הסיבות אצלנו ש"חנקתי "אותו יותר מדי. בעלי אוהב להיות הרבה עם עצמו ואני אוהבת יותר את הביחד.
היום, אחרי הטיפול כמו שכתבתי מאוד השתנתי, למדתי לראות את הדברים אחרת. אם פעם הכל סבב סביב הבית, ילדים, סידורים... הכל עליי , היום למדתי לדאוג לעצמי, לשים את עצמי במשוואה.....ועוד דברים שהטיפול גרם לי להבין ולראות. כשאת שומעת את בן הזוג שלך בטיפול עם גורם שלישי , זה לא אותו דבר כמו שאת מדברת איתו.

כשאתם מדברים את רוצה להשמיע את דבריך, לשכנע וקשה להקשיב ולעבד את מה שבן זוגך אומר. כשאתם מול גורם שלישי, מקשיבים , מבדים ומנתחים את הדברים של בן הזוג ופתאום מגלים דברים שלא שמנו לב אליהם.
בקיצור ... אם תשאלי אותי רק טיפול עוזר. זה לא הטיפול כמו שהתנאים שמציב הטיפול.קודם כל זה מראה על הנכונות של שניכם לעשות מאמץ להצליח.
אני מוסיפה שוב..... עדיין נזכרים, עדיין זה עולה, אבל לא באותה רמה. אצלי זה נמשך שנתיים, נפגשו לפרקים אבלמיילים נמשכו. הרבה זמן, בכל זאת החלטתי להמשיך הלאה, לא חשבתי על פירוק החבילה (הכי קל).
בקשר לשאלתך, מה את עושה? האם זה הכל? לדעתי, תשוחחי איתו ותגידי לו : שאת מעדיפה לשמוע ממנו את הכל אפילו הגרוע מכל כדי שלא יתפוצץ לך בפנים. תגידי לו שתמיד השקרים מתגלים וזה נכוןץ אין לי בעיה שתגידי לו שאתמתכתבת בפורום ותספרי על המקרה שלי שיתפוצץ בפנים. (דרך אגב, גם אני אמרתי לו שאני מתכתבת בפורום וסיפרתי לומה אמרו לי לטוב ולרע, מתחילת הפרשה.
לשאלתך אם להציב תנאי והאם לדרושממנו לספר לך- באותה שיחה את פשוט צריכה לומר לו שאת רוצה לדעת הכל ולשקם ואת רוצה לראות את הנכונות שלו בהצלחה , תגידי לו אם אתה אוהב אותי ומוכן לשקם את היחסים ביננו מבלי לפרק את החבילה, תראה לי.
אני רוצהלספר לך שבממהלך כל אותה תקופההיינו על סף פירוק החבילה מצידו. לא בגללל שרצה אלא, כדילהפגין שרירים. כדי להלחיץ אותי ובמקרה כזה אסור לך להתקפלאת צריכה להראות ולומר לו שאת יודעת שזאת אפשרות. אם הוא יהיה בטוח מאוד שאת לא רוצהלהתגרש , לאיהיה לו מהלהפסידואז הוא לא יקבל את התנאים.הוא צריך לדעת שהאפשרות שהוא יפסיד היא בחשבון. (דרך אגב , כך ייעץ לי חבר טוב שהוא גבר.... אז הוא יודע מה יזיז להם....).
בקיצור, בלבלתי לך את המוח..... מקווה שעזרתי....בהצלחה.... אם יש לך שאלה נוספת את חופשיה לכתוב. אני יודעת מה זה שיש משהו שיכול לעזור כי הוא היה שם...
תסלחי לי על הנוסח.... מהמהירות והכמות אני כותבת מה שיוצא......

רק אצל נשים יכול לקרות שתתפסו את הגבר שלכן בוגד, משקר לכן ממשיך בקשר ו...תסלחו לו כל כך בקלות ותשאבו אותו פנימה לתוך המערכת הביתית החמימה.
אה לא בקלות? מזל שאתן לא מתחננות על הברכיים שיחזור הביתה. איפה הכבוד העצמי? איפה הביטחון?? . הוא בגד בך אהב מישהי אחרת נתן לה את ליבו והוא משקר בנוגע לכל השאר, כי הוא נתפס לא מוכן ועושה חשבון כלכלי שזה יעלה לו הרבה כסף להתגרש, אני משער שיש גם קצת רגשי אשם במיוחד אם הוא לא באמת אהב אותה ולא היה בטוח שהוא רוצה אותה לתמיד...אם זה היה המצב הוא היה עף מימך בלי חשבון. בכל מקרה היה מעניין לקרוא את שיחתכן ואת רמת התמיכה שאתן נותנות אחת לשניה. אני בטוח שגברים שקוראים את זה יכולים להבין שלבגוד זה לא נורא, אתן במילא תתחננו שהוא יחזור, מקסימום זה יעלה קצת כסף אצל המטפל/ת.
מצטער לקלקל את החגיגה בהצלחה

נכון שבהתחלה התנהגתי בצורה לא נורמלית, שכל גבר יפרש זאת בצורה אחרת. יש המפרשים זאת כחולשה ויש כמו בעלי שבחר לראות בזה כמתן הזדמנות שנייה. (אני מדברת על התגובה הראשונית שלי למקרה).
אני חיית להזכיר ולומר שאף פעם מאז חשפת הפרשה לא אמרתי לבעלי שאני סולחת לווגם לא היום, אני בחרתי ומר לו שאני מוכנה לתת לו הזדמנות שנייה והוא צריךלהוכיח ולהראות לי שהוא לקח אחריות ואני האחת והיחידה. גם אחרי שהכל התפוצץ אף פעם לא הולכתי אותו שולל באומרי שאני לא אפרק את החבילה אלא, תמיד הזכרתי שיידע שישנה הזדמנות שנייה.
מדבריך רואי, נראה כי, אתה חושב שצריך למהר לפרק את החבילה וכי לדעתך הכל סובב סבי העניין הכלכלי.יש לי חדשות אליך, לבעלי יש גב כלכלי משפתי וגם לי. אם כך, הכסף לא השיקול יש דברים חשובים יותר. אנירואה בבעלי כחברי הטוב ביותר אז ועכשיו לאט לאט מתחילה לתת בו אמון. גם הילדים לא השיקול העיקרי.המטפל שאל אותי שאלה נחמדה:"אם יבוא לבעלך קונה שיירצה לקנות ממנו את האוטו. תמליצי לו עלך בן אדם אמין? להוציא את המקרה הזה" כמובן שאישרתי.

מעניין מה בעלך אמר למאהבת שלו עליך ועל הסיבות שבגינן החליט לבגוד בך. את מבינה שבגידה זאת החלטה. אני בטוח שהוא האיש הכי טוב לך בעולם ואני מקווה שיהיה לך רק טוב. אני לא בעד להיפרד מהר או לאט, אני בעד להישאר בגלל הסיבות הנכונות, או ללכת בגלל אותן סיבות.
הרבה גברים כמו הרבה נשים נשארים בגלל חשש מהפרידה מההשלכות הלכלכיות מהפרדה מהמשפחה המורחבת ומהפגיעה בכל הסובבים ובעיקר מבילבול הראש שכרוך בעניין. מהצד שלי אני מאמין שאם נפלת בסטוץ משהו חד פעמי כשהיית שיכור או מסומם או נלהב ולא הצלחת לעצור את עצמך זה נסלח. אם החלטת במודע לנהל רומן, שיקרת הוכת שולל ואהבת, אהבת מישהי אחרת, תהיה מספיק ישר וחזק לקום וללכת כי עם הלב אין ויכוחים, וכשהלב ניתן לאחרת, זהו אירוע מסוג אחר, ואני משוכנע שאת יודעת את זה. מערכת היחסים הרגשית שלנו שבירה כמו עלי קריסטל, כמו קרח דק ואני לא מאמין למי שאומר לאחרת שהוא אוהב אותה וכשהחוקית מגלה הוא עוזב את אהבת ליבו לפתע מתאהב בחוקית מחדש. את נשמעת לי אישה אינטלגנטית ואני מאמין שגם את יודעת את זה. פרט לכך לחשוב על החיים לצד מי שפגע במרקם היחסים, הרס יותר נכון את מרקם היחסים עד דק ולסבול?? אני לא רואה סיבה מספיק טובה. לסיכום רק על עצמי לספר ידעתי, ואמון בין בני זוג הוא הדבר החשוב ביותר, כמי שמחשיב עצמו גבר חזק, ביום שהבנתי שאני איני אוהב מספיק את אשתי כדי להישאר נאמן למערכת הזוגית שלנו, לא יכולתי לסבול את המחשבה שאני משקר לה קמתי והלכתי, בלב חצוי עם הרבה כאב בעיקר על הכאב שאני גורם, אולם הבנתי שכל דבר אחר יהיה מכאיב עוד יותר ובעיקר לא הגון. אז אם לרכוש רכב מבעלך או לא....עפ"י החלטתך להילחם עליו, ניתן להבין שאין לך ברירה אלא לחשוב עליו כאדם הגון, אלה מה תחשבי שאת ישנה עם האוייב? זה הרבה יותר קשה... אז אל תלכי למכשפות ולרבנים הם יקחו את כספך לשווא ויאמרו לךערמה של שטויות שלא ממש יקלו עליך או על כל אחת אחרת, אם החלטת להישאר תאלצי אותו להיות אמיתי ואם הוא לא תלכי משם חבל עליך

טוב,אז נעים לשמוע ממך ואתה בהחלט משאיר חומר למחשבה בראש.
אז ככה,כמו שאמרת אצלי זה היה איזשו סטוץ,קצת שתוי וכנראה קצת חשק,מין בלבד כמו שאומרים הוא "טוען" שכל המכתבים והמילים היו סתם.האהבה האמיתית זאת אני בלבד!
לטענתו ולגיסתו,הוא מצטער מאוד על מה שעשה,לא מסוגל לדבר על זה,כל פעם שאני פותחת את זה,זה רק מרחיק אותו ממני.הוא מעוניין להתקרב,עושה הרבה בזמן האחרון כדי שיהיה לנו טוב,רוצה להיות ביחד ולא בגלל הילדים,אלא בגלל שהוא אוהב באמת.טוען שניתק איתה את הקשר,לא מתייחס לחיזוריה.אז???

קצת ילדותי להסתתר מאחורי המחשבה או האמירה "זה מרחיק אותו" זאת מכיוון שהוא מודע לכאב שהוא גרם לך ואינו מסוגל ממש להתמודד עם זה, באמת קצת ילדותי (מצידו כמובן) אבל מאד מתאים לגברים, אולי גם קשה לו להתמודד עם הפרידה מהמאהבת שלו ולכן אינו רוצה לדבר על זה, אולי באמת היה שם משהו אחר פרט לסקס אבל הוא החליט משיקוליו להישאר איתך אבל המחשבה על הפרידה מזאת שאהב מכאיבה. בכל מצב זה אינו נראה טוב. אל תהיי חלשה מולו, תעמתי אותו עם כל מחשבותיך וכאביך, שיתמודד הבן זונה ויתן תשובות, הוא גרם לזה ושיקח אחריות, אל תהיי האחות הרחמניה שמבינה אותו ומוותרת כי זה ממעביר מסר שגוי של הנה נתפשתי אבל היא אוהבת אותי מספיק כדי לוותר לי. אל תחשבי במקומו, תביאי אותו למקום הכי נמוך שיחווה את המקום שלך ואם הוא יחליט להישאר אז הוא שווה את זה. רוצה להבין למה ומאיזה סיבה עשה את זה תשאלי ושיענה אל תתני לו לחמוק מתשובה, כי זה הכי קל. נכון אני בטוח שהיום הוא עובד יותר קשה כדי ומנסה לרצות אותך ומנסה להוכיח לך כמה הוא בסדר, אבל הוא לא יהיה בסדר עד שהוא לא יגיע לאותו מקום שלך ולא יחווה באמצעותך את החוויה של מה זה אומר להיות נבגד, סוג של טיפול בהלם למרות שנראה לי שאת קצת איחרת את הרכבת, את יודעת שנתיים אחרי, זאת גם אם כאביך טריים וקשים והפצע עוד מדמם מידי פעם

היי,קודם,מתקנת.אני לא יודעת שנתיים אחרי זה,אני יודעת כמה חודשים אחרי.
איך אפשר להגיע למקום של ללחוץ עליו לספר מה בדיוק קרה,איך,למה,ומדוע?
איך אפשר לעשות זאת מבלי לפגוע בדרך קדימה?????
מבחינתו זה כמו פצע כואב שלו שנפתח,בגלל הטעות שהוא עשה והפגיעה ולכן קשה לו לדבר על זה.
אז מה,להמשיך להילחם?להוציא לו את "החשק" לקראת מה שהוא רוצה לבנות קדימה?
מה שקיבלתי לא מספיק לי?היה משהו בלי אהבה ונגמר.
אז?????

נראה לי שאת מאד ....תלותית בו, האם אני צודק? את מחפשת את הדרך לפייס להתקרב לא לפגוע בו, נראה לי שיש פה היפוך תפקידים ומקומות האם לא כך? הוא הפטריארך בבית? את כותבת כמישהי שממש מעריצה אותו. אולי זה טוב לך אז תצליחי אבל אל תייללי בפעם הבאה שזה יקרה ולפני שאת הולכת לטיפול זוגי אולי עדיף לך לברר עם עצמך קצת מי את ומה הוא בשבילך. אולי תחשבי על זה בכל מקרה אל תתרסקי ואל תלכי למכשפות ולכל הבולשיט הזה, את האמת תחפשי היכן שהיא נמצאת בלי מורא או חשש, אצל בן זוגך הבוגדני. האמת היא הדבר הכי מתוק ואם אין אמת אז או שאת חיה בשקר וזה בסדר לך, אני מכיר נשים וגברים שחיים כך, או שהוא ואת מתמודדים, לברוח זה בערך כמו לבגוד, גם שם יש סוג של בריחה מהתמודדות.

היי לך,בחור יקר!
קודם כל,אני קצת מרגישה את מה שתיארת...למה אני מפחדת כל כך?ממה אני חוששת?
אין סיכוי שנלך לטיפול זוגי,אז איך עושים את זה?
לעמוד על שלי?
להילחם?
להראות שאני החזקה?לרמוס אותו??????????

היי רואי.תודה על שנתת לי איזה "סטירת לחי".זה קצת העיר אותי.משהו בדברים שלך נגע בי וזאת הסיבה שנחלמתי שוב אתמול לדבר על זה ולקבל את כל האמת,לפחות לנסות...אז כמו שחשבתי,זה משהו שקרה פעם אחת,מיני בלבד.אין לו מושג למה,לטענתו,התנתנק מהכל וקרה מה שקרה,הצטער מאוד אחרי זה ויתעורר וכך התחיל את כל השיפור שהרגשתי ביחסים שלנו.אין לו קשר איתה,לפי מה שהוא אומר,הוא מספר שהניח את זה בצד והמשיך הלאה,לא רצה להיזכר.
כבר אמרתי,שהוא מחזר אחריי,מחפש להיות איתי,מעריך,אולי...מע אחרי שהראתי שאני רוצה לדעת עוד ועכשיו אני יודעת,אז מה עושים?יש בעל שאוהב לכאורה ואשה שאוהבת,אמון שנפגע במקצת...רצון להמשיך הלאה ובלבול שאין שליטה עליו.
אז?????משהו כזה לא יקרה שוב????איך אוכל לדעת ולהבטיח לעצמי???????
לשכוח את כל העבר ולצעוד קדימה?????
אני לא רוצה "להתפס" כבחורה חלשה שנכנעת,אז מה לעשות?
כיצד אוכל לגרום לו להבין שהכבוד שלי נרמס?

רק היום שמתי לב למה שכתבת ואני חייבת לומר שאהבתי מאוד.
אני רוצה להתייחס ולומר שהחשדות אצלי הופיעו כבר מזמן כמסרים בחלומות מהתת מודע, דברים שראיתי: איך שהיא נגעה בו כל הזמן וחיפשה את קירבתו. במקרה בלי שום קשר הייתי מוזמנת לרב שבמקרה אמר לי שהיה ניאוף ויש מכתבים. קבעתי למישהי שאני קוראת לה מכשפה שגם אמרה את אותו הדבר... לא משנה אני יודעת שב"כ הגברים מתקשים להאמין בזה.
קודם כל, אני חייבת לציין שבתחילה כשהעניין התפוצץ הייתי חלשה, ופעלתי בכל מיני דרכים שהיום בדיעבד לא הייתי עושה.אחרי שהתאפסתי על עצמי הייתי מאוד ברורה ידעתי אומנם שאני לא רוצה למהר להתגרש (מהסיבות הנכונות, מה שיש ביננו) אבל, דאגתי להבהיר לו ולעצמי שתמיד ק'יימת אפשרות אחרת.
בעלי הראה נכונות לגבי כל תנאי שהצבתי.נכון שלא היה שום פגם במערכת היחסים שלנו אבל, הסיבה שזה קרה לדבריו הסקרנות,(הייתי הראשונה שלו)זה לא מצדיק וזה שהמשיך כי היא היתה חברה לעבודה ונמשך במכתבים ולפרקים גם ב...
זה נשמע כאילו אני מצדיקה אותו ולא..... אני מאוד אהבת אותו והוא אותי וזאת הסיבה שהחלטנו להישאר יחד .
בעניין המכתבים שהוצהרו בהם מילות אהבה- לדבריי בעלי וגם אחרי שחקרתי נאמר לי, שזהו משחק... למשוך... לרגש (מה תכתוב?, האם תענה?, מה תענה?) . אם בעלי היה אוהב מישהי אחרת הוא היה ממזמן עוזב את הבית .
הרבה פעמים שעולות המחשבות ואני משתפת את בעלי , הוא אומר לי:"כואב לי שפגעתי בך, זאת היה שטות, אני שמח שזה נגמר , שאת יודעת טוב לי יחד איתך, אני רוצה רק אותך ושמח שאנחנו יחד" . משפט כנה ואני יודעת מתי בעלי כנה...אז אני משוכנעת שלעת עתה עשית את הבחירה הנכונה. הוא יודע גם שבפעם הבאה לא תהיה הזדמנות שנייה והוא מודה לי כל יום שנתתי לנו הזדמנות.

רק היום שמתי לב למה שכתבת ואני חייבת לומר שאהבתי מאוד.
אני רוצה להתייחס ולומר שהחשדות אצלי הופיעו כבר מזמן כמסרים בחלומות מהתת מודע, דברים שראיתי: איך שהיא נגעה בו כל הזמן וחיפשה את קירבתו. במקרה בלי שום קשר הייתי מוזמנת לרב שבמקרה אמר לי שהיה ניאוף ויש מכתבים. קבעתי למישהי שאני קוראת לה מכשפה שגם אמרה את אותו הדבר... לא משנה אני יודעת שב"כ הגברים מתקשים להאמין בזה.
קודם כל, אני חייבת לציין שבתחילה כשהעניין התפוצץ הייתי חלשה, ופעלתי בכל מיני דרכים שהיום בדיעבד לא הייתי עושה.אחרי שהתאפסתי על עצמי הייתי מאוד ברורה ידעתי אומנם שאני לא רוצה למהר להתגרש (מהסיבות הנכונות, מה שיש ביננו) אבל, דאגתי להבהיר לו ולעצמי שתמיד ק'יימת אפשרות אחרת.
בעלי הראה נכונות לגבי כל תנאי שהצבתי.נכון שלא היה שום פגם במערכת היחסים שלנו אבל, הסיבה שזה קרה לדבריו הסקרנות,(הייתי הראשונה שלו)זה לא מצדיק וזה שהמשיך כי היא היתה חברה לעבודה ונמשך במכתבים ולפרקים גם ב...
זה נשמע כאילו אני מצדיקה אותו ולא..... אני מאוד אהבת אותו והוא אותי וזאת הסיבה שהחלטנו להישאר יחד .
בעניין המכתבים שהוצהרו בהם מילות אהבה- לדבריי בעלי וגם אחרי שחקרתי נאמר לי, שזהו משחק... למשוך... לרגש (מה תכתוב?, האם תענה?, מה תענה?) . אם בעלי היה אוהב מישהי אחרת הוא היה ממזמן עוזב את הבית .
הרבה פעמים שעולות המחשבות ואני משתפת את בעלי , הוא אומר לי:"כואב לי שפגעתי בך, זאת היה שטות, אני שמח שזה נגמר , שאת יודעת טוב לי יחד איתך, אני רוצה רק אותך ושמח שאנחנו יחד" . משפט כנה ואני יודעת מתי בעלי כנה...אז אני משוכנעת שלעת עתה עשית את הבחירה הנכונה. הוא יודע גם שבפעם הבאה לא תהיה הזדמנות שנייה והוא מודה לי כל יום שנתתי לנו הזדמנות.

ההתייחסות שלי להודעה של רואי לא מוקמה אחרי ההודעה שלו.
אז שתדע רואי, שהתייחסות בהודעה "אהבתי את מה שכתבת....

היי,לך.כמה שאת מדהימה שפינית מזמן וכתבת לי כ"כ הרבה.עזרת לי בחלק מהשאלות שעלו לי בראש.כ"כ מזדהה עם הסיפור שלך,גם לי היו חלומות בלילה לפני שגיליתי בוודאות,גם אני הרגשתי את מה שהרגשת.יש מצב שתגידי לי לאיזה רב/מכשפה הלכת?
בכל מקרה,התכוונתי שהוא הטיפוס שלא יילך לטיפול זוגי,אני דווקא כן.אבל כרגע,מה שמאוד מטריד אותי זה העניין של האי וודאות הזאת.אני לא יודעת עם מה להתמודד קודם,עם הפגיעה?עם החוסר ידיעה המושלמת?עם כל הדרך שעברתי עד שהגעתי לשלב ההודאה?כל הרמאות הזאת שהייתה מאחוריי הגב שלי משגעת אותי.
אני חושבת שאולי הוא נבהל מעצמו,אולי?????? שאולי הוא התאכזב מעצמו?מה שבטוח שבתקופה האחרונה הוא מנסה מאוד להתקרב וחזק את הקשר ביננו,אז?
בכל מקרה,כשלחצתי לדעת פרטים בערב הראשון שלחצתי אותו להגיע לוידוי,הוא השתגע מזה שאני לוחצת אותו,התעצבן,נתן לי להרגיש שהוא לא יכול ככה,היה בי את הפחד שעוד רגע יגיד:בואי ניפרד.יחד עם זאת הוא אמר שהוא מצטער נורא,נגמר מה שלא התחיל בכלל,משהו חד פעמי שקרה וכל מה שהוא רוצה זה להמשיך הלאה,כי הוא בוודאות שהוא מאושר איתי ואוהב.
היום מצאתי את עצמי,הולכת ובוכה,נוהגת ובוכה,מחייכת וצוחקת.כולי מבולבלת,מה לעשות?מצד אחד לא רוצה לצאת "שפנה" להיכנע ולהמשיך כך הלאה כי אז מי יודע מה יהיה מחר? מצד שני להילחם?להציב תנאים?זוהי הדרך?אבל אין לי ברירה אחרת,לא?
אני בן אדם בסך הכל.עם רגש,עם נפש.אי אפשר לנתק את החלקים אחד מהשני.הוא מצפה שאתקרב אליו שאנשק,שאחבק וקשה לי.
מצד אחד אני מתה להיות איתו ומצד שני יש בי משהו שמרחיק וזה כל הזמן הקול המהדהד הזה שחוזר ואומר שמשהו היה שם...אני מתה לשאול כ"כ הרבה שאלות ולקבל עליהן את כל האמת.
מה לעשות?לסכן את הזוגיות שלי בכך ש"אחפור" ו"אנבור" שוב בעבר?????

לגבי ה"שרירים" שטענת שהוא עשה לך...גם אצלי היו רגעים באותו יום שחשפתי את הכל של הפגנת שרירים קטנה,אני לא מאמינה שהוא באמת התכוון...טען שזה מרחיק אותו ככל שאני תעסקת בזה יורת ויותר.ואם אני לא סוגלת להמשיך הלאה...אז??????????
ויש בי את הפחד הזה כשאבוא עכשיו שוב עם הדרישה לדעת הכל,שהוא לא פתאום יגיד לי "שברו את הכלים ולא משחקים"
אבל,אם הוא יגיד זאת,כנראה שמקומינו לא ביחד....??????????

הפגנת ה"שרירים" הזאת היא כדי להרתיע אותך. הוא יודע שאת לא רוצה לפרק את החבילה (או שאמרת לו או בהתנהגותך). ברגע שתראי לו שאת חזקה ויודעת שקיימת אופציה נוספת, פחות טובה אבל, קיימת. אם הוא רוצה אותך הוא לא ייעשה זאת יותר. הוא גם יידע להעריך אותך יותר.
בעניין לדעת עוד- תגידי לו שאת רוצה לשמוע אפילו את הגרוע מכל , את לא רוצה שזה יתפוצץ לך בפנים , שקרים מתגלים.
עדי, אם את חושבת שיש עוד דברים אין בעיה לבדוק תעקבי אחריו.. יש סימנים:מתגנדר, הולך בשעות לא רגילות, היסטוריה של המחשב, פירוט שיחות ופירוט אס אם אס, אם אין לו מה להסתיר הוא יסכים לזה (יש פה גם סיכון- אני לא יודעת איך יגיב. יכול להיות שהוא ירגיש שהוא במעקב....או שתציגי את זה כפתיחות וכנות ובניית אמון מחדש).
אני חושבת שגם אםהיה לו משהו עד שגילית הוא הפסיק את זה כי, הוא מפחד את יודעת.

אני לא יודעת מאיפה להתחיל להתייחס.... תסלחי לי שזה מבולבל.....
1. כתבת שבעלך לא הטיפוס שיילך לטיפול- גם בעלי לא! אני שוחחתי איתו ולאחר שהגענו להסכמה שצריך לתקן אמרתי לו שצריך ללכת לטיפול כי לא נוכל לתקן זאת לבד. הוא כמובן שניסה לשכנע אותי לרדת מזה וכמו שכבר אמרתי אמר שנוציא את הכסף על בילויים.... אמרתי לו שזה לא קשור ובזה אני מאמינה ואם יש סיכוי קטן שהטיפול יעזור אז, שווה מאוד ללכת.
2. עם מה להתמודד קודם????- גם אני הרגשתי מושפלת, פגועה, הרגשתי שהיא טובה ממני, הרגשתי במין תחרות איתה שבה היא ניצחה ואני חייבת להביס אותה (דרך אגב בגלל זה מיד רציתי להיכנס איתו למיטה). שאלתי הרבה שאלות על האינטימיות שהיתה בינהם, מה עשתה, איך, למה, מ הרגיש - דבר שלא היה נכון. התעסקתי בעבר וזה לא קידם אותי לשום מקום. חברה טובה שתמכה בי אמרה לי תניחי שהיא עשתה הכל..בכל מקום והלאה בואי תחשבי הלאה איך יוצאים מזה.
היא צדקה וזה מה שאני מייעצת לך, למרות שיעלו השאלות המטרידות. תמיד זכרי שזה לא היה אישי נגדך. אני לא יודעת מה היו סיבותיו של בעלך ואולי זה יחזור על עצמו אבל, כדי לברר ולמנוע צריך עזרה ואל תפחדי להציב לו תנאי. הכי חשוב שתגידי לו שאת מאוד רוצה שיבין את מצבך למרות, שבחיים לא יוכל להבין. את צריכה לחזק את זה שאת מאוד מאמינה באהבה שיש בינכם ואת צריכה לבנות את האמון חזרה וזה תהליך. אני יודעת, תגידי לו אתה לא רוצה לשמוע אותי שואלת ונוברת ואתה רוצה להתקדם הלאה, גם אני. אבל, כדי להתקדם צריך להיות פתוחים. אני צריכה לדעת שאין ביננו עוד סודות. השאלות הן לא מתוך סקנות אלא, כדי לדעת שאתה כנה,פתוח איתי ולא מסתיר שום דבר. הטיפול שאני רוצה ללכת אליו כדי להבין מה גרם לזה לקרות ולמנוע את זה שוב. בנוסף, חשוב להשמיע את הדברים מול אדם שלישי שיכוון אותנו ואנחנו נוכל להקשיב לדברים של ההאחד והשניה מבלי לנסות ולהצדיקם.
3.גם אני כמוך, הרגשתי שאני מתפוצצת, לקח לי שנתיים לחשוף הכל, הרגשתי טיפשה, אפס , האדם הקטן והאחרון לדעת- אני בטוחה שבסביבת העבודה מישהו ידע......המטפל אמר לי שישנם מסרים (החלומות)מהתת מודע אבל, הבן אדם צריך להיות מוכן נפשית לעבדם ורק אז הוא יבין. ז"א שלא הייתי מוכנה נפשית לדעת.
4. בעלך לא מוכן לשמוע יותר כי: כואב לו שפגע בך, כי הוא רוצה לסיים את זה ולהמשיך הלאה...גם אני נברתי בזה כל היום כל יום והוא מאוד כעס. אמרתי לו שאני אעשה מאמצים ונדבר בטיפול וכמובן, שלפני, אחרי הטיפול (כי עלו דברים). אני לא יודעת איזה טיפוס בעלך , צריך מאוד להיזהר אם תמשיכי בנברנות , הוא עלולו להסגר והוא ירצה מעצמו לפרק את החבילה כי הוא ייראה שזה לא מוביל לשום מקום. כך היה לי כמה פעמים עם בעלי ואז הזכרתי לו שהכי קל לקום וללכת...
5. מבחינת האינטימיות- זכותך לומר לו שאת מבקשת שלא יתקרב כי את עדיין פגועה, כואבת וזה יקח זמן. תגידי לו אם אתה אוהב אותי ומאמין בנו תתאזר בסבלנות.הם פרקטיים את מבינה..

הם חושבים, היה נגמר, נעזוב את הפרק מאחורינו ונמשיך הלאה. זה לא כך.
*עדי, את חייבת לצאת מזה. גם אני הייתי מאוד חלשה מהמקרה, הרגשתי אפילו כנועה. עד שניערו אותי ואמרו לי שאסור לי להתנהג כך. את צריכה להיות ליידי. לגרום לו להבין שהוא עשה טעות והוא צריך לקחת אחריות. את צריכה להיות חזקה בשיחות איתו, לקיים אחת או שתיים טובות בשאלה איך להמשיך הלאה כי זה מה שחשוב ואם את חושבת שישנם דברים שיעזרו לפתרון המשבר כמו טיפול, תציבי את זה כתנאי. אל תפחדי תהיי חזקה ותראי לו שאת עושה מאמצים ושיידע לא בכל מחיר שתמיד קיימת אפשרות נוספת , ששניכם לא רוצים. הוא חייב לשמוע שאת חזרה כי אחרת הת תרקדי לפי החליל שלו.
*בעניין הרב והמכשפה-מאיזה איזור את???????
עדי, בהצלחה, אני כל כך מבינה אותך, מוכנה לעזור כמה שתצטרכי...

אין לך מושג כמה שאת עוזרת לי,בחורה אלמונית.את פשוט לא מצליחה להבין כמה שאת מדהימה.
אין מילים בפי להודות לך.
לגבי הרב והמכשפה,איפה שזה לא יהיה בארץ,אני אגיע..??????
אז איפה זה?

אז,ככה."הצלחתי" לשאוב בקושי רב עוד פרטים.
סטוץ חד פעמי,טעות של רגע,מילים ומכתבים שאין להם כל משמעות.
אולי זה יותר קל לי עכשיו?
להאמין עד הסוף?
אבל עדיין יש לי שאלות שלא קיבלתי עליהן תשובות,אז,להמשיך לנבור ולהציק ובכך לסכן את עצמי ולהרחיק אותו ממני בוודאות ולהוריד לו את החשק הלאה?
או שפשוט להישאר עם עצמי ועם השאלות האלה?
כל כך מבולבלת,מצד אחד כ"כ רוצה אותו ומתה להתקרב אליו ומצד שני כועסת,פגועה,מרגישה מרומה ומרוחקת.
איזה בלבול,איזה קושי.
אני לא מאמינה!!!!!!!

השאלה איזה שאלות? שאלות על אינטימיות?מיותר . שאלות האם זה היה סטוץ או רומן? אלה שאלות ששווה לשאול. השאלה אם הוא יגיד לך. אני בספק. בעלי לא גילה, אני גיליתי לבד. הרגשתי שזה לא הכל. אמרתי לו שאני בטוחה שזה לא הכל וזה לא משנה מה יגיד.גם הלכתי לרב ולמכשפה שאישרו לי מה שידעתי ואז הייתי יותר איתנה מולו.
עדי, מצד שני , יכול להיות שזה הכל. אני לא יודדעת מה אופייך אבל, אני טיפוס חפרן. אני שאני לא יודעת , אין מנוח.

עדי,את יכולה וזאת זכותך לבוא לבעלך ולבקש ממנו את הסיסמה למחשב או להוציא פירוט שיחות ואס אם מסים... אם הוא יסרב, יפגין שרירים או ישאל אותך לפשר הדבר. תאמרי לו שאם אין לו מה להסתיר את מבקשת פתיחות , זאת זכותך (בצורה רגועה שלווה ובבטחון מלא שאת עושה את הדבר הנכון)תגידי לו שאם ישנם דברים נוספים את מבקשתלדעת, זה הכל, פתיחות מלאה. אם הוא ישאל :"מה את לא מאמינה בי???" תאמרי לו:"לא! הוכחת לי שלא ועד שלא תוכיח ההיפך יהיה לי מאוד קשה לבנות את האמון חזרה"
הדבר הכי חשוב עדי, לא להראות חולשה, לא להתקפל ולדעתתמיד שאם זה לא זה, אם הוא לא מוכן להראות נכונות כנראה שצריך לפרק את החבילה.
אני בדיוק כמוך. הראתי חולשה ופעלתי מפחד מהאפשרות הזאת. בעקבות פיצוץ המקרה בעלי חלה ,שכב 3 ימים במיטה ואני התנהגתי כמו אחות רחמנית. עד שניערו אותי, זוג חברים שיידעו על הכל ואז התחלתי להתנהג כמו שצריך וזה השתלם לי.

היי,בחורה אלמונית.
אז ככה,יש לי עוד תשובות."הצקתי" לו שוב. אין לו הסבר למה קרה "המקרה" הזה,הוא טוען שהתנתק מהכל וקרה מה שקה,אח"כ הרגיש חרא עם עצמו והתעורר,קיבל איזשהיא כאפה לפנים וצעד הלאה איתי.
כל מה שהיה מסביב,מילים,שיחות,מכתבים הוא טוען בדיוק כמו בעלך,שלא הייתה לזה שום משמעות.כלום.
מצד אחד אני מאמינה ומצד שני חושבת שלעולם לא אחזור להאמין בו כמו שהיה לפני.
בכל מקרה,תפסתי את עצמי ושאלתי מה עכשיו? אז עכשיו אני יודעת שאני אוהבת אבל גם מאוד פגועה,ממשיכה הלאה ורק הלאה ומפסיקה להתעסק בעבר?????????
אני לא רוצה להראות חולשה ואני מקווה שעד עכשיו לא הראתי איזשהיא חולשה.הוא מבחינתו "נעלב" מהדרך שאני פונה אליו,מדברת אליו כמו ילד מפגר ושואלת שאלות כמו מורה...חחחחחחחחחחח
אוכל להיות קצת "חזקה".......
ומה לעשות הלאה?
אנ יכולה להיות בטוחה שדבר כזה לא יקרה שוב אם הוא אפילו לא יודע למה זה קרה בכלל?
לגבי סיסמה וחיטוט בדברים שלו,זוהי אפשרות,אבל אני חושבת שזה יהרוס הרבה.כי הוא בטח יגיב בצורה כזו שאני לא מאמינה לו ואם אני לא מאמינה לו אז מה אני עושה איתו...???????
יש איזשהיא הקלה,שזה היה רק משהו מיני ולא מעבר...אבל עדיין,מה עושים??????
יום טוב

אני 8 חודשים אחרי ומוצאת את עצמי לפעמים חושבת שוב ותוהה...
אני יודעת בוודאות שאצל בעלי זה התחיל ממעידה וסקרנות ונמשך כהרגל(חברה לעבודה- ברגע שמתחילים לדבר בסגנון מסויים , זה מצחיק פתאום לשנות סגנון). אני בטוחה שבעלי מאוד אוהב אותי ומאוד פגוע מזה שפגע בי (אני רואה על פניו כשעולה הנושא-פניו משתנות והוא אומר לי שהוא מאוד מצטער על מה שעשה, זאת היתה שטות והוא מצטער מאוד שפגע בי כי הוא כל כך אוהב אותי) .
בקשר לאהבה בינהם- בעלי טוען שזאת לא היתה אהבה אלא, אכפתיות, ממישהי שמכיר - זה קטע שאני תוהה בו למרות, שאני די נוטה להאמין לו.
מבחינת האמון- צריך להיבנות לאט לאט וזה תהליך, זה לא פשוט. אני תוהה אם זה בר תיקון לבד, ללא גורם שלישי שעוזר לך להבין למה קרה?
עדיין אחרי תקופה מאז המקרה נחשף, לפעמים אני שאלות את בעלי שאלות חוקרות בדאגה שמא עשה שוב מעשה...אבל מעט וזה זה הולך ונעלם.
לשכוח??????לדעתי, מעולם לא נשכח! זה כמו צלקת שיושבת שם - השאלה אם נבחר להתעלם ממנה לחלוטין וללמוד לחיות איתה או שמדי פעם נזכר בה. התשובות האלה בידינו.
אם הוא יבגוד שוב- אין לדעת אבל, מה שכן אפשר לעשות לברר את הסיבה לבגידה כדי לטפל בה ולמנוע הופעתה שוב..........זאת הסיבה שחשוב טיפול.....לדעתי, לבד קשה מאד וכמעט בלתי אפשרי לתקן .
בקשר לנבירות, סיסמא....הכל תלוי איך תציגי את הבקשה- אם תגידי לו "אני לא מאמינה לך..."כמובן, שיסגר ועלול לומר:"בואי נפרד.." אבל, אם תגידי לו:"אני מבקשת שתקשיב לבקשה שלי ותנסה להבין. אני מאוד מאוד אוהבת אותך ורוצה לעשות מאמצים לתקן את היחסים ביננו. חשוב לי מאוד כדי לבנות את האמון שתהיה ביננו פתיחות מלאה, לא רוצה שנסתיר יותר אחד מהשניה. אני רוצה שתהיה לך הסיסמה שלי ולי שלך, בוא נבקש פירוטי שיחות, שהכל יהיה גלוי שאני ארגיש שאתה כנה איתי, זה יעזור לי מאוד. תבין, זה לא בא מהמקום של לעקוב אחריך..."
לפני שהתפוצצה אצלי כל הפרשה כשגילה טפח, כדי להראות לי שהוא נכון ומוכן לפתיחות, נתן לי את הסיסמה שלו ואופ , הפתעה , במקרה עליתי על כל מיני דברים שחשב שנעלמו ואז כשהכל נחשף , סיפר לי הההההההככככככללללללל. יש לי את הסיסמה, עדיין ואני בקושי נכנסת, אולי פעם בשבועיים או יותר.(עכשיו בטח תשאלי :איך יכול להיות שנתן לה סיסמה שהוא בקשר עם מישהי?המטפל אמר שזה כמו שמופיעים סימנים כשנפש הנבגד מסוגלת להתמודד עם הידיעה אז הנבגד יודע. גם בבוגדים כשהנפש שלהם רוצה שבן הזוג יידע, הם בתת מודע גורמים לזה לקרות, לא במודע...- מדהים!!!!!!!! )
את יודעת, כשהופיעו אצלי החלומות והייתי שואלת אותו, לפי המימיקה יכולתי להבין שהוא משקר לי. פשוט לא הייתה מוכנה לתשובה. היום אני בטוחה שהתשובות שאני מקבלת הן אמיתיות. לא יודעת להסביר , אני רואה לפי המימיקה (כנראה עד שלא קורה מעשה חמור אתה לא יודע עד כמה אתה מסוגל להבין דברים........

מה לגבי הרב????????והמכשפה??

בוקר טוב לך,חברה יקרה????????
אני כותבת לך הבוקר בהרגשה נוראית,לא יכולה לתאר כיצד אני מרגישה...
אתמול "פתחתי" את הנושא שוב,רציתי לשאול עוד משהו ש"קפץ" לי לראש,ביקשתי לראות את ההודעות שלהם.והתגובה לא איחרה לבוא.הוא השתגע מזה שאני מדברת על זה כל יום ולא יכולה להמשיך הלאה,הדבר הביא להתמוטטות עצבים אצלו,כך לפחות זה היה נראה.לא דיברנו על כלום כמו שאת מבינה.ואני פצועה,מדממת כמו ציפור פצועה,מנסה להרגיעו,למה???תפסתי את עצמי למה אני זאת שצריכה להרגיעו?הוא הריי עשה את המקרה,לא?הוא גרם לכל.
מה שהיה לו כן להגיד או לשאול זה האם אני מאמינה בו,עניתי שכן אבל איך אני יכולה לדעת שדבר כזה לא יקרה שוב?הוא ענה שאין מצב שזה יקרה שוב והוא בטוח בזה.לגבי ההודעות וכל השאר שמסביב הוא לא מוכן להיכנס לזה.ואני מצאתי את עצמי כואבת,איך בכלל הגעתי למצב הזה?למה?איך זה בא לי כמו סטירת לחי חזקה שמצלצלת לי עד עכשיו.
ומה אני עושה?טיפול זוגי אין מצב.הוא לא הטיפוס כבר אמרתי.ולדעתו,מאז הבום שהוא חטף לעצמו בעקבות המקרה הוא רק שיפר והתקדם הלאה,אז למה צריך מטפל זוגי וזה לא יעזור כמה שאסביר ואלחם,הוא לא יילך.מה אני עושה...?מציבה תנאי שאני רוצה לדעת הכל ולראות?מבחינתו,אני יודעת הכל.היה ונגמר וזהו.מה אני עושה?????? כרגע הוא מבחינתו,כועס עליי...כן...כי אני לא יכולה להשאיר מאחורה,כי אני לא מפסיקה לשאול ולהרכיב.אלוהים,הוא לא מסוגל להבין אותי בכלל.מעניין מה היה קורה אם זה היה הפוך,אני לא רוצה לחשוב בכלל..
אז מה,יש פה סיכון שאני מאבדת אותו?שהוא הולך ומתרחק ממני?
נכנעת להכל,משאירה מאחורה ולא שואלת יותר?לא מדברת על זה?אפשר????
או שפשוט נותנת לו להרגיש קצת חרא,מתרחקת ממנו?
אני לא יודעת,מבולבלת נורא.אני יכולה להגיד שאני יודעת בוודאות שאני מאוד אוהבת ומאמינה בקשר הזה,אבל למה לעזאזאל אני לא יכולה להגיע לתשובה,למה זה קרה?הוא לא נותן לי את התשובה,רק לא יודע והתנתקתי מעצמי...
את האמת?בא לי לברוח,להעלם לכמה ימים,להיות עם עצמי,לחשוב.אבל איך אפשר שאת צריכה לתפקד כאמא לילדים שצריכים אותך?
אז...להמשיך וללחוץ כדי "לשאוב" עוד,או להמשיך הלאה,בלי טיפול זוגי,להסתדר לבד בשטח?
אבל איך? הוא מצפה ממני שאעזוב הכל בצד ואחזור לעצמי...?אני מנסה נורא ומאוד אבל מה לעשות שבכל הימים האחרונים זה בא לי כמ "פלאשבקים" וזאת הסיבה שפתחתי את הנושא כל ערב ושאלתי עוד ועוד שאלות שלו נמאס לשמוע.זה משהו טבעי,לא?
אז מה אני עושה?כיצד אני לוקחת את עצמי בידיים?
הכל התהפך,לו קשה עכשיו,הוא הפגוע?ממני? כי אני זאת שמציקה?כי אני זאת שלא נותנת להמשיך הלאה?
כנראה שאכזבתי אותו,הוא חשב שהכל יהיה יותר קל.הוא רק לא חושב שהייתי צריכה לרדוף אחריו עד שהוא הודה אחרי שגרם לי להרגיש מטומטמת ומשוגעת במשך תקופה.
הלו,אני בנאדם,מישהו פה אולי שכח.
ובמידה וממשיכים כרגיל,אז מה עושים כדי שזה יצליח על הצד הטוב?