ל- ק'

אני מבין שבעלך הוא החבר הכי טוב שלך בעולם. לפני שאני פוצח בשירת הצדיקים תגידי לי את. מה היית עושה אם היית מגלה שבעלך, שכל יום אמר לך שהוא אוהב אותך, בוגד בך עם איזו צעירונת? בעצם אל תגידי לי מה היית עושה. קודם כל תגידי לי איך היית מרגישה כלפיו. את האדם הנכון לדבר איתו. שמת לב שדין הדברים שהיו לי כאן התפתחו עם שני נואפים שלא היו מפסיקים עם הבדידות שלהם אלמלא הפרטנרים שלהם לא היו מבריזים להם.

אני מודה שמעולם לא בגדתי ולא נבגדתי. ואני לא באה להצטדק או להטיף. נכון שברגעי משבר שהיו לי עם בעלי עלתה בי במחשבה לחפש אוזן קשבת בשדות זרים ומיד חזרתי בי כי פחדתי מהשלכות (ואין לי ילדים, הלוואי ויהיו). אבל אני חושבת שכל אדם רוצה מישהו לצידו בגיל השיבה הטובה ובכל גיל וכואב לי לראות שככה משפחות נהרסות. בגלל אדישות, או אגו
והלוואי שנמצא רק פרטנרים הגונים וראויים. ונלמד לחיות עם החסרונות והפגמים.

אני לא מתכוון לדיון עם שני הנואפים הנ"ל, פשוט לא עקבתי, אבל בקשר לסיפור שלך, נדמה לי שאי אפשר להושיב אדם על ספסל נאשמים כל חייו, ולהקדיש את החיים למטרה אחת והיא, לאמלל לה את החיים.
גם אדם שמרצה מאסר בכלא, מתי שהוא משתחרר והופך לאדם חופשי, אבל נראה שלך אין כוונה להרפות, ולהניח לה עד יום מותה, ובאמת עצוב לקרוא שבגלל שיקולי כסף ונוחות כלכלית, אתם "לא חיים ולא מתים", כמטאפורה כמובן, כלומר לא מממשים זוגיות טובה ומספקת, אבל גם לא נפרדים לשלום ופותחים פרק ב'.
ממה שקראתי, החזרת לה כבר, בריבית דריבית דריבית, ולא שאני לא מבין ומקבל, אבל צריך גם לחשוב על העתיד, ושרה העלתה רעיון מעניין, אולי בעתיד אתה עלול לחטוף שוב את הבומרנג, כי אשתך תלמד היטב את השיעור שאתה מעביר לה, קרי שלא חייבים להפגין חמלה, כאשר בן/בת הזוג פגיע/ה וחלש/ה ואף אחד לא יודע צופן לו העתיד.

אני לא מתכוון לדיון עם שני הנואפים הנ"ל, פשוט לא עקבתי, אבל בקשר לסיפור שלך, נדמה לי שאי אפשר להושיב אדם על ספסל נאשמים כל חייו, ולהקדיש את החיים למטרה אחת והיא, לאמלל לה את החיים.
גם אדם שמרצה מאסר בכלא, מתי שהוא משתחרר והופך לאדם חופשי, אבל נראה שלך אין כוונה להרפות, ולהניח לה עד יום מותה, ובאמת עצוב לקרוא שבגלל שיקולי כסף ונוחות כלכלית, אתם "לא חיים ולא מתים", כמטאפורה כמובן, כלומר לא מממשים זוגיות טובה ומספקת, אבל גם לא נפרדים לשלום ופותחים פרק ב'.
ממה שקראתי, החזרת לה כבר, בריבית דריבית דריבית, ולא שאני לא מבין ומקבל, אבל צריך גם לחשוב על העתיד, ושרה העלתה רעיון מעניין, אולי בעתיד אתה עלול לחטוף שוב את הבומרנג, כי אשתך תלמד היטב את השיעור שאתה מעביר לה, קרי שלא חייבים להפגין חמלה, כאשר בן/בת הזוג פגיע/ה וחלש/ה ואף אחד לא יודע צופן לו העתיד.

סורי, חוץ מזה למען הסדר הטוב ,אני לא אייל שפתח שרשור למטה.

היי אייל
תראה. אני מבין על מה אתה מדבר אבל אני חושב שאתה לא יודע מה הולך אצלנו.
אתה וכל האחרים צריכים להבין. אני ואישתי מנהלים חיי שגרה די רגילים. לפעמים אנחנו אפילו יוצאים לשתות קפה ביחד. ביום יום אנחנו יושבים במרפסת ומדברים על מה שעבר עלינו במשך היום.אולי התמונה שהצטיירה לך בראש מכל מה שדובר כאן היא שאני מגיע הביתה. זורק מבט זועף עליה. לא אומר מילה. עולה להתקלח. הולך למטבח ויושב לאכול והיא? כאילו היא אויר.
אז זהו שזה ממש לא ככה. תתפלא אבל אנחנו שוכבים יחד ויוצאים לחופשות יחד רק מה בצרוף חברים.אני בא מהעבודה ואומר ערב טוב בחיוך. מפטפט עם הילדים .אם יש לי כוח אז משחק עם הגדול פינג-פונג.הולך מכות עם הקטן ואז יושב לשתות איתה קפה.
אתה פשוט לא יודע מה היה מקודם. היא היתה מקבלת כל יום שישי פרחים. פעם בכמה זמן הייתי נכנס לחנות הלבשה תחתונה והייתי קונה לה משהו נועז שנראה טוב עליה לדעתי. היינו נוסעים לצימרים הכי רומנטיים. היינו הולכם לבר ומתחרמנים כמו שני בני טיפש-עשרה. הייתי משתתף בכל מטלות הבית כולל הכל. היינו מטיילים המון יחד.הולכים מחובקים כמו זוג צעיר...
אולי אתה חושב שאני מצייר תמונה ורודה כשאני לא הייתי מודע שמתחת לפני השטח יש ריקבון. יכול להיות וכנראה אתה צודק. רק מה? היא אף פעם לא נתנה לי להרגיש שיש משהו רקוב ביחסים ביננו.שאני עושה משהו לא נכון. הפגיעה היא גדולה שבעתיים כי היא הצהירה שאני אהבת חייה והחבר הכי טוב שלה. אם היא היתה באה ואומרת או לפחות משדרת שמשהו לא בסדר מילא אבל אני לא אשכח שבוקר אחד לפני שהיא הלכה לעבודה הסתכלה עליי ואמרה" איזה כיף שיש לי אותך". ובסוף מה התברר? שהיא אמרה את המשפט הזה ויצאה מהבית אבל לא לעבודה. היא הלכה להזדיין עם הסרסור שלה. חצי שעה אחרי שהיא אמרה לי את זה היא כבר התפתלה תחתיו כמו זונה. חצי שעה !!!! לעזאזל. אתה מבין על מה אני מדבר? החזרתי לה די והותר? תחשוב טוב לפני שאתה עונה.
עכשיו ביום יום אני בסדר איתה. אבל כל השאר נעלם. היא כבר לא מצחיקה אותי עם הבדיחות שלה. היא כבר לא מושכת אותי. היא כבר לא חברה שלי. אז אני הפסקתי להתיחס אליה כאל אישה.אנחנו שוכבים והיא מרגישה שהמגע שלי כבר די מכני. היא אמרה לי את זה אז אמרתי לה שאת הלהט אני שומר לי שמגיע לה. כל הדברים הקטנים שהייתי עושה פשוט הופסקו. כל החופש שנתתי לה כבר איננו. זה לא שאני מונע ממנה ללכת לאן שהוא. היא פשוט לא מרגישה בנוח. אין לכבר חשק לעשות דבר למענה. פרחים ביום שיש? שתקטוף מהגינה.

עקבת אחריה? אם כן זה לא מסתדר עם התמונה הורודה.....

או שמא היא עשתה טעות ושכחה לטשטש ראיות...?

כן. עקבתי אחריה. אבל זה היה אחרי שקבלתי מידע מהחברה הכי טובה שלה. הרבה זמן הרגשתי שהיא שונה. זה באויר. היא עשתה הכל בצורה טיפ טיפה מוגזמת וזה עורר בי חשד שמשהו פה לא בסדר. אז למי פונים? כן... נכון. פונים ומתקרבים לחברה הכי טובה שלה. שם נמצא המידע הכי מהימן.לא תאמיני איזה מידע אפשר לקבל עם קצת חיוים וכמה כוסיות וודקה. נכון את צודקת זה לא מסתדר עם התמונה הורודה. בגלל זה זה כל כך כואב. באחד הימים הראשונים ניסיתי לתפוס איתה שיחה. ניסיתי לברר איפה טעיתי. מה לא היה בסדר. רציתי לשמוע טענות אליי. לשמוע שאני אשם בכל הסיפור. תאמיני לי או לא זה היה מקל עליי .אבל כלום. לא היתה לה טענה אחת אליי. אז שאלתי למה. לא היתה לה שום תשובה.תסלחי לי אבל אני קורא לזה קסם הזין. כנראה שגם כשהכל טוב זה משעמם. לעזאזל מה עושים. להיות זבל? אז הינה מיכל יקירתי. הפחתי להיות בן זונה מהשורה הקדמית. אני שוכב עם נשים נשואות על ימין ועל שמאל. ואת יודע מה הכי מוזר בכל הענין? זה לא מפריע לי בגרוש. שני ורואי אולי כועסים עליי אבל מה שהפריע לי בכל הסיפור זאת לא הבגידה שלהם אלא מה שאחרי. לזכותם ייאמר שהם היו הרבה יותר תרבותיים ממני וניסו להסביר את עצמם. אמרתי כבר. אני לא בא לתקן את העולם. רק הצטרפתי אליו. אם תקראי טוב את מה שכתבתי להם תראי שזאת לא הטפת מוסר. אני כבר איבדתי את הזכות להטיף מוסר.

חברה טובה... ממש

אני לא כועסת עליך אתה מספיק גדול ומסוגל לקבל החלטות איך כיצד ומדוע לחיות את החיים שלך...

תהנה מכל רגע
חיים רק פעם אחת

למה שתהיה נאמנה לק. ולא לחברתה?
אולי היה לה אינטרס סמוי?
זה לא אומר שלא היתה בגידה.
יחד עם זאת ק. מרבה "לייצג" פה את עמדת הבעל הנבגד והמקורנן והמסכן, אבל ממשיך לשכב עם נשים נשואות במלוא המרץ, ולעשות לגברים אחרים מה שעשו לו, ועוד להצהיר על עצמו כאדם כנה וישר שאומר את הכל בפנים ללא כחל וסרק.
בפורום הזה רמות הצביעות שוברות כל שיא, כנראה שכדי לבגוד צריך להיות כזה.

הקריז. אין לי הרבה זמן לכתוב היום. אגיב מחר על מה שכתבת. אבל רק תגיד לי משהו. מתי שמעת אותי אומר שאני אדם ישר וכנה? ועל הנשים הנשואות שאני בקשר איתן יש לי כל כך הרבה מה לכתוב לך. אבל אין לי זמן עכשיו. חזרתי מפגישה מפרכת ואין לי כוח לכתוב.
תמשיך להיות עצבני עליי. זה מוסיף פלפל.

אתה מכיר את הקטע שאתה נוסע בכביש ואז מגיע לצומת שבו אתה צריך לפנות ימינה ויש שם טור ארוך של מכוניות שרוצים לפנות ימינה? אז מה אתה עושה? נעמד בטור ומתקדם כדי לפנות ימינה נכון? הרי זה מה שאומר השכל הישר וההגינות. ואז באים כל הנדחפים למיניהם, רובם אנשי מכירות עם רכבים מסחריים כמו סיטרואן ברלינגו,נצמדים לימין בכוח ובלי הרבה חשבון נדחפים לפניך. ואז מה קורה? אתה צריך לעבור גם את הפקק שהיה שם מלכתחילה וגם את הזמן שהנדחפים גונבים ממך כדי להיות לפניך. אתה מתעצבן. מקלל. לא נותן להם להידחף. וזה לא עוזר. הם בסוף נדחפים לפניך. ואז אתה חושב לעצמך " כיבינימט למה שאני אוכל אותה?אני אעשה אותו דבר" וכך, חביבי, אתה הופך להיות אחד מה נדחפים מתוך ידיעה שבמקום כזה או שאתה נדפק או שאתה דופק. אותו דבר בזוגיות. אתה יכול להיות הגון כמה שאתה רוצה. תמיד יבוא הבן זונה ויזמר לאישתך שיירי הלל, ישכיב אותה על הגב והיא תצפצף על ההגינות שלך ועל העובדה שאתה "בעל מדהים, חבר טוב ואבא נהדר" . אמרתי לך. אני לא מאמין בנאמנות. אין דבר כזה. לכל אחת חסר רק האחד שיידע להגיד את המשפט הנכון בזמן הנכון. אף אחד ואחת לא מוגן/נת.
אתה קורא לי צבוע. זה בסדר מבחינתי אבל אתה טועה. אני לא הטפתי מוסר לאף אחד כאן. גם לא הסתרתי את העובדה אני הפכתי להיות אחד הנדחפים. אני פוגש בעבודה נשים שענינהן מקרינות תאוה. מבט מייחל לזיון חסר מעצורים ועכבות ואתה יודע שזה לא בגללך אלא בגלל שבא להן ואם זה לא אתה תהיה בטוח שזה יהיה עם מישהו אחר. אז חביבי אתה יכול להגיד עליי שאני נבלה אבל אני לא עוצר. אם כבר היא תעשה את זה בכל מקרה אז למה שאני לא אהנה מזה.מה אתה רוצה? שאני אתקן את העולם? הבעל ייבגד בכל מקרה. אז מה אתה רוצה? שאני אהיה הגון? לא חמודי. זה היה וזה עבור. עכשיו תגיד לי איפה הצביעות כאן. יש משהו שאני מסתיר? אמרתי פעם שאני הגון? הייתי חמוד. אבל לא עוד.
אבל מה שאני יכול להבטיח לך שלעולם לא שכנעתי אף אחת לבגוד.מעולם לא חיזרתי אחרי אף אחת ולא ניסיתי להשכיב מישהי דרך פיתוי. אם הועלתה שאלה בנושא תמדי,אבל תמיד, שכנעתי שלא לבגוד. אתה רוצה. תאמין. לא? אז לא. בכל מקרה אתה לא יודע מי אני. אז ככה שאין לי הרבה מה להסתיר כאן בפורום.
אני שוב חוזר ואומר. הויכוח שלי עם רואי ושני לא היה על עצם הבגידה שלהם. תקרא טוב ותבין. בכל מקרה למדתי מדבריהם להעריך אותם ,גם אם אני לא מסכים איתם.
ולגבי חברה של אישתי. ברור שהיא קינאה בזוגיות שלנו. כי אצלה בבית יש " שיממון" לדבריה. למה זה צריך לעבור אלינו? צריך לשאול אותה.
ותלמד חוק יקירי. החבר הכי טוב שלך הוא זה שהכי מסוכן עבורך. לעולם אל תגלה לו את כל הקלפים ואל תספר לו סודות. גם אם הוא חבר שלך מגיל אפס.אל תבטח יותר מדי.
על כך נאמר" אלוהים רק שמור אותי מאוהביי ומשונאיי אשמר בעצמי".
כמה שהמשפט הזה נכון

כאישה שחיה חיי זוג מופלאים עם חברך הטוב ביותר שלא בגדה ולא נבגדה מעולם, מה את עושה פה??? סתם קפצת כדי לראות מה "הרעים" עושים????

אתה מתוודה ובפה מלא וללא לחץ שאתה עושה את אותם דברים שאתה מטיף כל כך בלהט נגדם כך שאל לך לשפוט את שני "הנואפים". כל מה שאתה חושב או מרגיש כלפי אשתך או כלפי "הנואפים" חל עליך. הבט במראה הדבשת שאתה מייצר לעצמך אינה יפה יותר או נעימה יותר. אתה נוהג בצביעות ומונע מתוך ייצר נקמנות ילדותי שמביא אותך לאותם מקומות רעים שאתה כה חושש מהם ומאשים את אשתך שהביאה אותך לשם. קח קצת אחריות על עצמך ועל חייך, נראה שאת העניין הזה של האחריות תימצתת לטענה שאתה שם בשביל הילדים, אבל זוהי טענה דמגוגית שאין לה באמת אחיזה במציאות. אתה חי שם כדי לנקום באשתך ולמרר לה את החיים, על הדרך אתה גם דואג לילדים, כאילו שזה היה משתנה אם לא היית שם. אל תנסה לצייר את עצמך כמקריב קורבן כי היום אתה לא, אתה תפסת את מקומה של אשתך במשוואה ואת זאת אתה עושה ממקום הרבה יותר רע. אני מקווה שבת זוגך תבין את מיקומה במערכת שלכם, תתפוש אומץ וכמו שאמרת "תנפנף" אותך. לחילופין אולי יכנס לך מעט הגיון ותבין שאתה מתנהג בילדותיות וזאת באמת בלשון המעטה.

"שני נואפים"....... אהבתי

רואי, אני מסכימה איתך לחלוטין

ומר ק' יקירי אפשר לכתוב כעת השיחה עם שלושת הנואפים.....

הוא לא רואה ולא שומע, חי את עצמו ואת כאביו. לא צריך לשפוט אותו, רק מה, אדם כזה אינו עומד במקום של זכות המאפשר לו לשפוט אחר. אבל זוהי במה חופשית להחלפת דעות ומחשבות וטוב שכך ובדרך נתקלים גם באנשים מסוגו של ק. אני מעט מרחם עליו כי זה לא ממש נעים להיות הוא, אך קטונתי מלהתחיל ולחשוב על לנסות ולשנות את דעתו או את התנהלותו... שיהנה מהסבל, אולי יום אחד הוא יתפקח, אולי כשיגדל...

ההבדל ביני לבינך שאני לא מוכן לגנוב אישתו של אחר תוך כדי שאני מחרבן עליו, על ילדיו, על ביתו וגם על שלי.
אתה לא מבין כנראה את ההבדל. גם שני לא. שניכם לא הייתם פה אילו היחסים שלכם עם הפרטנרים שלכם הצליחו. אם המאהבת שלך לא היתה מקבלת רגליים קרות תאמין לי שלא היית מהסס לשניה לבנות בית על חורבות ביתו של בעלה וילדיה. גם שני עכשיו היתה נשואה באושר עם המאהב אם לא היו מתגלים חילוקי דעות מהותיים בינם. וזאת בלי לחשוב לשבריר שניה שבעלה בעצם הוא האיש שהיא רוצה להזדקן איתו. בל נישכח ,שני היקרה, שחילוקי דעות ביניכם התחילו כאשר דיברתם על כסף, חינוך הילדים וכו'. אלה שיחות של אחת שהחליטה בלב שלם לנפנף את בעלה כיבינימט ולקפוץ היישר לביתו של המאהב ולבנות איתו חיים חדשים.אז תודי, שני היקרה, שלא בחרת לחזור הביתה ולהזדקן עם בעלך. פשוט נאלצת לעשות את זה כדי לא לצאת קירחת מכאן ומכאן.
לזכותך רואי ייאמר שאתה לפחות לא צבוע. לעולם לא הצהרת שאחרי הפרידה גילית פתאום את אישתך מחדש.
אל תבין לא נכון. בגידות היו ותמיד יהיו.אני לא בא לתקן את העולם ובודאי לא אותך. מה שבאמת הרתיח אותי שאתה עוד יש לך טענות לבעלה של המאהבת. תתפלא אבל אני לא בטוח שיש לבעלה טענות כלשהם אליך. אתה לא בגדת בו. אולי לא איכפת לך ממנו אבל זה לא מעמיד אותך באותו מעמד כמו אישתו. יכול להיות שהוא האשים את עצמו בכל המצב והחליט להילחם על ביתו.
אני לא שר המוסר. אני מודה שאני עושה סקס עם נשים אחרות. האמת? הדעות שלך הרגיזו אותי יותר מהמעשים שלך. אני לא מכיר את המצב שלך והמאהבת שלך אז ככה שזה לא ממש לשיפוט.

בעיקר על דבר אחד, האמנתי באהבה ואני מאמין בה גם היום. איני מאמין ביחסים זוגיים המבוססים על טובת הנאה, זה אינו אוחז מים. אני גם מסכים אתך על העובדה שאילו לא הייתי מנופנף היינו היום במערכת זוגית. והמינוח כן לחרבן או לא לחרבן אינו במקומו. אלו החיים, אתה פוגש אישה מתאהב עושה ילדים בדרך זה מתקלקל לפעמים ללא אפשרות תיקון ואז אתה הולך, פישטתתי לך את התהליך וכמובן ברור לך שהתהליך הוא הרבה יותר מורכב ובעייתי אבל ככתורת זהו.העברתי ביקורת על התנהלותך אבל אני חייב לומר שגם לי לא הייתה הזכות לשפוט אותך אלא לחוות דעה ואני מצטער על כך שהדברים הגיעו לאן שהיגיעו ואתך הסליחה. בסיכומו של עניין אף אחד מאיתנו אינו ממש יודע את רזיו וצפונותיו של האחר ולעיתים אנו ממהרים לשפוט ולהעביר ביקרות לרוב שאינה במקומה, לרוב מכאבינו. למה? כי אנחנו יכולים....בסה"כ כל אחד מאיתנו נמצא פה עקב מצוקה ומשבר מאד גדול שחווינו בחיינו האישיים ואנו מחפשים סוג של נחמה, עיצה, מילה טובה. אהבתי מאד את הדינמיקה שנוצרה בין עדי והחלק מהכותבות בפורום, שם יכולת לראות את התמיכה והפירגון שכל כך חסרו בכתיבתי ובכתיבתך, אבל אצל הבנות יש את זה, אנחנו הבנים חזקים בלתת עיצות ולהעביר ביקרות. הלוואי ונוכל ללמוד ולהפנים את מעשי הנשים. אני באמת מאחל לך הרבה הצלחה ומקווה שתתגבר על הכעסים שלך, בעיקר בשביל עצמך. אני עושה את התהליךהזה בעצמי מתוך מודעות ומוצא ומגלה עולם חדש ומאחל לך באמת מכל הלב להגיע לשם ובעיקר להנות. כי העסק הזה שנקרא החיים קצר, באמת קצר.... ושיהיה לך בעיקר הרבה אהבה

ק יקירי
אני אחזור שוב על מה שכתבתי בעבר .... אתה לא מכיר את התמונה בשלמותה אז תעשה טובה ואל תשפוט או תטיף לי מוסר.......

אני לא אכחיש שהיו רגעים שרציתי לעזוב הכל וללכת , כן ללכת אל המאהב אבל שיקולים שונים חלקם אגואיסטים הניעו אותי מלעשות זאת (לידעיתך אחד השיקולים היה גם בעלי הרצון כן לנסות לשקם איתו את הקשר).

היינו בתקופה לא טובה והיו גם דיבורים על פרידה (עוד לפני שנכנס מאהב לתמונה).

אני מבינה שאתה מאד פגוע, אבל בשונה ממך אני לא עסוקה בנקמות וטוחנת את העבר. היה מה שהיה ומשם אני רוצה רק לצמוח. להגיד לך היום שהכל אידיאלי ביננו זה ממש לא נכון.היום (וכאן רואי לא יסכים איתי) בניגוד למה שחשבתי בעבר שקשר צריך להיות מבוסס קודם כל על אהבה - אחרי הניסיון עם המאהב הבנתי זה קיים רק בסרטים.

קשר מכל סוג (גם קשר בין בני זוג נשואים) מבוסס בעיקרון על אינטרס(לא במובן השלילי) ולא תמיד אהבה זה הדבר החשוב. אתה "יורד" עלי כל הזמן על כך.
אני לא רואה שום פסול בנסיבות שהובילו אותי לקבל את ההחלטה שלי- להישאר ולא ללכת.

שני

הדעות שלי לא השתנו. יכול להיות שאת אדם מקסים. אבל לא אוהב את הרעיון שאת מציגה את כל הענין כאילו שזה היה רעיון שלך. תודי בזה.מספיק עם כל הצדקנות הזו.ראית? רואי הודה בזה. ואני די מעריך אותו בגלל זה. אם את לא רוצה לספר לבעלך יבושם לך אבל לפחות אם את פונה לפורום זא תהיי קצת יותר כנה.גילית פתאום שמאהבים מדהימים הם לא תמיד בני זוג טובים.את גם דוגלת, כמו רוב האנשים שבגדו ונתפסו או שנגמרו היחסים עם הפרטנר, שלכל אחד מגיעה הזדמנות שניה. תשאלי את בעלך אם מגיעה לך הזדמנות שניה כי אני לא ממש בטוח שאת היית מעניקה לו הזדמנות שניה אם המצב היה הפוך. אני לא יורד עלייך אלא על דעותייך. אני מודה שאני אדם חסר טקט. אומר בפנים כל מה שאני חושב על בן אדם. זה כולל אותך וגם את רואי. עם רואי זה התחיל רק כשהוא קצת ירד על בעלה של המאהבת שלו בלי לשים לב שהבעל בעצם לא עשה לו דבר. תסכימי איתי שבכל מקרה הוא הקורבן.
תראי אולי הייתי צריך להיות קצת יותר מנומס אבל אני לא בטוח שהיית קולטת על מה אני מדבר. יכול להיות שאם לא היה עובר עליי מה שעבר אז הייתי קצת יותר תומך. אני נשמע לך מאד גס רוח אבל אני לא ממש כזה. אני פשוט שונא צביעות. זה בסדר אם את לא מאמינה לי. את לאמכירה אותי אבל לפני שנתיים הייתי אחד מעמודי התווך בפורום השכן. ירדתי על אנשים לא פחות אבל הם הבינו וקיבלו את מה שאמרתי להם. נכון שהיו ויכוחים סוערים אבל בסוף הכל התיישר.

אני מסכימה איתך שמאהבים מקסימים הם לא בהכרח בני זוג טובים ואין לי ספק שהזוגיות , כפי שהיא התנהלה עם המאהב לא היתה ממשיכה כך אם היינו מחליטים להתחתן . להודות במה?? אני מסכימה במיליון אחוז עם הכתוב לעיל. היתה אהבה אבל גם שם היו סדקים וכשהייתי צריכה לקבל החלטה לקום וללכת או לחתוך עם המאהב בסופו של דבר בחרתי באופציה השנייה כאשר ידעתי בוודאות שאושר לא יהיה לי עם הבעל.גם היום אני לא מאושרת - מאחר ובחרתי באופציה ב' אני משתדלת יותר ומקווה לטוב. להזכירך השיקולים שלי להישאר לא קשורים באהבה כי היא לא קיימת.

זה גם לא מדויק להגיד בחרתי ...בשלב שהוא עזב את הבית וכאילו חיכה לי לדעתי גם הוא הגיע לתובנה שזה לא זה (כשאני הבהרתי שזה צעד מאד קשה עבורי שקיים רק במחשבות ) והמחיר כבד מידי ואם ביננו יש סדקים ואי הסכמות אז כבר עדיף להישאר בבית ולא לפגוע בתא המשפחתי
( להמשיך לראות את הילדים כל בוקר לא לפגוע ברכוש שנצבר וכו). ולכן במריבה הראשונה שהיתה הכל התפוצץ ושם זה נגמר - כבר אמרתי לך שאחרי שבוע הוא חזר הביתה....

לשתף את בעלי...? למה ? למי זה מועיל? כואב לי שבחרתי בצעד לא "מוסרי"
אבל תאמין לי שגם אני עברתי תקופה מאד מאד לא קלה

ואכן אני אישה מקסימה (אפילו קצת יותר...):-))

"תראי. יש הרבה מקרים של מעידות חד פעמיות. גם לכאלה שנאמנים מטבעם.תני לו הזדמנות.אמרתי שיהיה קשה. לא אמרתי שזה בלתי אפשרי. את תבחני אותו בכל צעד. גם אם זה לא במודע. אחרי שיעבור זמן את תבחרי להאמין אם הוא טיפוס בוגד או שהוא מעד ונגרר".

אלו הן המילים שלך......שייעצת לי איך להמשיך הלאה....... עכשיו אני מייעצת לך אחרי שאני מוסיפה שהייתי בטיפול זוגי עם בעלי (הצבתי תנאי) , סיימתי את הטיפול.... והיום אנחנו מחוזקים ומאוהבים. כמובן, שאני עדיין נזכרת ושואלת אותו אבל, פחות.
כמו שאמרת זה קשה , ארוך, אני עדיין בוחנת...בכל צעד... ולאט לאט האמון נבנה מחדש.

שורה תחתונה.... לכל אדם מגיעה הזדמנות שנייה.....אולי אישתך לא מהבוגד...תמיד יבגוד... יכול להיות שהיתה זו מעידה חד פעמית,היא ראתה איזה בעל נפלא יש לה והיא עושה הכל כדי לשמר את זה.
כדאי לך,לדעתי, לראות את הדברים באור אחר, לתת לזה הזדמנות, לצאת מהמרירות, כעס ויצר הנקמנות ולהנות מהזוגיות. החיים שלנו קצרים מדי וצריך לנצלם בחוכמה.
זאת רק עצה..... תקבל אותה או שלא, בכל מקרה שולחת לך המון הצלחה .....

דפדפתי חזרה לראות את מה שכתבתי. אני אגיד לך מה. קודם כל כנראה שלא קראתי טוב. ממה שהבנתי עכשיו בעלך בגד בך במשך שנתיים ולא שהוא בגד בך לפני שנתיים. מצטער על הטעות אבל זאת לא מעידה. זאת בגידה מתמשכת. מעידה יכולה לקרות כאשר נוצרת סיטואציה שבה כל האוירה מובילה למפגש ,לרוב מיני, ובזה מסתיים הסיפור. אבל לבגוד במשך שנתיים ולקרוא לזה מעידה? זה... לא. בכל אופן אם תקראי את ההמשך של מה שכתבתי לך באותה תגובה תראי שאני לא ממש מאמין בנאמנות. אבל את כבר החלטת שאת רוצה לשקם את היחסים ביניכם. אז לא ראיתי שום צורך בלהסית אותך נגדו. אם כבר זה הכיוון שלך ניסית לתמוך ולעודד עד כמה שאפשר מבלי להיות צבוע. מבלי לחשוב דבר אחד להגיד לך ההיפך.
איך את מרגישה? איך הולך ביניכם?
שבת שלום.