ל rashel

תראה... ראשית כל אחד כותב מהיכן שכואב לו והתוצאות של הרומן הן כפי שאתה מציין נכונות, הכעסים קיימים ואך טבעי שהם יצוצו גם אם לכאורה אין על מה שיהיו שם. אבל שים לב, החיים אינם שחור לבן, כמו שנראה לי שאתה נוטה להתתייחס אליהם. מעבר לכך כאשר אתה מנסה לפרק את מה שאירע לרחל לגורמים, אתה כותב כאילו היית שם, הבנת, ראית, סופר לך ע"י מאהבה על רגשותיו או אי קיומם, מהיכן אתה חושב שאתה יודע, בן אדם אתה ממש הדוגמא ללמה נשים בוגדות בגברים שלהם, אתה מרוכז בעצמך בטוח בדעותיך, לא מתפשר לא מוכן להבין לשמוע לחוות, להרגיש ובטוח שאתה מתקן את העולם. וואו איך אשתך סובלת אותך. איך היא סבלה אותך עד היום? בטח בגלל הרכב והמנוי לקאונטרי קלאב, במבחן התוצאה היא נשארה אבל בלב היא זרקה אותך אנהי חושב שאני יודע למה, אתה חוטא בחטא היהירות וזה פוגע בך, למרות שאתה מרגיש חזק, גבר מזיין נשים על ימין ושמאל, תביט לאמצע תהיה מרוכז במה שקורה סביבך ותפסיק לספר את סיפורי הגבורה שלך, לא נראה לי שאתה צובר הערכה רבה יותר. אתה בסה"כ הצד המכוער השני של אותה מטבע שאתה כה מטיף נגד השימוש בו. אנחנו בגדנו, אהבנו, ציפינו, ננטשנו, ואנחנו כועסים כי זה חלק מתהליך, אנחנו כואבים כי זה התהליך, קיווינו כי אהבנו, היה לנו סקס טוב כי אהבנו, אהבנו כי אהבנו. ומה אתה? כועס ומזיין בחוץ, כועס ופוגע, כועס ומטיף מוסר, כמו פוליטיקאי טוב, מחוקק חוקים נגד גניבות וגונב בעצמו ובמקרה שלך אתה מנסה לגנוב את דעתם של אחרים, כועס ומצדיק את עצמך בטוענות שילדיך הקטנים לא היו משתמשים בהם, סובב לרגע את הראש לאחור אני בטוח שתראה את הדבשת הכי גדולה בסביבה

לא אני באתי בטענות היסטריות כלפי המאהבת שבחרה בבעלה ולא בך. לא אני השמצתי ואיימתי על בעלה שלא משנה מה שתגיד עליו , ששנינו יודעים, הוא הקורבן שלך ועובר גיהנום בגללך. לא אני איימתי לזרוק נעל על הפנים של שני. לא אני זעקתי בקולי קולות כמה שהמאהבת שלך מנוולת שהוליכה אותך שולל וברגע האמת בחרה בו ולא בך.
אז בבקשה אם אתה מחפש מישהו שמרוכז בעצמו תסתכל בראי. אתה מושיט יד מנחמת לכל נואפת שנתפסה על ידי בעלה או ננטשה עלידי המאהב. דעותיך בעיקר מרוכזות בכאלה שעברו את מה שאתה עברת. הרי לא ענין אותך כלום . לא הילדים שלך. לא הילדים שלה .לא בעלה ובודאי ובודאי לא אישתך. רק מה שאתה רצית.אם זאת לא אנוכיות אז אני לא יודע מה כן. וכשהגיע הרגע להחליט היא בחרה לחזור לבעלה. זוכר ששלחת אותי לאהוב את אישתי למען הילדים? להזכיר לך? הדבר החשוב ביותר שגבר יכול לעשות למען ילדיו הוא לאהוב את אמא שלהם. נזכר? אלו מילותיך. ומה אתה? למה לא אהבת את אמא של ילדיך למענם? לא למענך . לא למענה. אלא למענם.
אל תשחק לי את הרומנטיקן הפגוע. מילותיך אולי ירשימו כאן את כל נפגעי הבגידה שננטשו על ידי המאהבים/ות.אבל דעתי עליך לא השתנתה במאום. מדהים לראות כי היד שהיתה מושטת לקרב אגרופים וסטירות לחי וזריקות נעליים עכשיו מלטפת ברוך את האגו הפגוע של נשים במצבך. אתה יכול להזדהות עם האגואיסטים והאנוכיים שמופיעים כאן עם זעקות שבר על מר גורלם ועל רוע הלב שהפרטנרים שלהם שנטשו אותם ברגע האמת והותירו אותם מדממים בלב כשרגע לפני הגילוי צפצפו,בדיוק כמוך, בקולי קולות על כל אהוביהם ,ילדיהם וכל העולם למען זיון סוער שהידמה להם אהבה מזויפת שאתה ורחל חשתם. אתה חושב שהמאהבת שלך אהבה אותך? שלא היית סתם הרפתקה בשבילה? הצחקת אותי ואותו.
אני לא יודע אבל לפי השינוי בגישה שלך אני חושש שהפכת להיות דייג ואתה בעצם מחכה כאן עם חכה ופתיון ואולי יתמזל מזלך ותמצא לך עוד אחת כדי להרוס עוד משפחה בציון.
לא רציתי לכתוב את מה שכתבתי וגם לא ממש פניתי אליך אבל אם כבר הגבת אז מצאתי לנכון להעמיד כמה דברים על דיוקם. בהצלחה.

אני מושיט יש לעזרה למי שנזקק לעזרה. אתה מדבר עלי שאני לא רואה ולא ראיתי אף אחד ממטר.
זה נכון, ואיני מסתתר מאחורי מילים יפות. לתפישתי מערכת יחסים שאינה מושטתת על אמון ואהבה ולא כולנו יודעים לזהות את העניין בזמן אמת, דינה להיכחד ואין טעם לנסות ולשמרה כפי שאתה עושה תוך שאתה חי בכעס ושקרים. זה נכון שכאשר אתה מאוהב אתה לא רואה ימינה ושמאלה, זו טיבה של אהבה לטוב ולרע. נכון הוא שבכל מערכת יחסים יש אחד שהרגש הזה משפיע עליו יותר ואחד המושפע פחות ולכן נגרם שבר כאשר אחד מבני הזוג המאוהבים מחליט שאינו מספיק חזק כדי לשבור את הקיים וללכת אחר ליבו, זהו מהלך מאד קשה בחברה המקדשת לכאורה את הנישואין והנאמנות. כל זאת אינו אומר שלא היתה אהבה שלא היה נעים שלא היו כוונות, אבל מה לא כל אחד כריש במים האלו. הבנתי שנתת תמיכה לרחל ואני שמח שנרגעת קצת עם הביקורת המטורפת ושעורי המוסר. וכן אני נותן תמיכה כי אני יודע כמה קשה ורע להיות במקום הז.ה

אבל נדמה שאתה עושה סלקציה בהושטת יד לעזרה לאנשים. יש כאן מישהו שמזדהה תחת שם "גבר בבעיה". הוא מספר סיפור על שהוא נגרר לרומן עם מישהי והוא לא יודע איך לצאת מזה ומאיזה כיוון. אמנם בעיניי זו היתממות. לדעתי אפשר לאהוב רק אישה אחת בזמן נתון. לבוא ולספר שהוא אוהב את שתיהן ולא יודע מה לעשות זו קצת היתממות. אבל דווקא ממך הוא לא היה צריך לשמוע שהוא מזבל את השכל. מילא ממני. אבל ממך? אתה שתומך פה בנשים שבגדו ונתפסו? שמת לב שאף אחת מהן לא מצטערת לרגע שהיא בגדה? הדבר היחידי שהן מצטערות עליו זה שהן נתפסו או ננטשו. אני בהחלט מבין ובאמת באמת מעריך את זה שאתה מנסה לנחם ולתמוך( מה שאני לצערי לאממש מצליח לעשות) אבל....
הייתי שמח מאד אם היית מגלה קצת יותר הבנה כלפיו וכלפי אנשים דומים לו. היה נחמד אם היית מושיט לו יד לעזרה גם לכאלה שהם קצת בבעיה שונה משלך.
דבר שני. אתה קורא למה שכתבתי הטפת מוסר. חחח. הצחקת אותי. מה? אם אני לא מזדהה איתך זו הטפת מוסר? שמת לב מתי דבריך הכעיסו אותי? חוצמזה אם לא שמת לב כל מה שאמרתי היה בתגובה לאנשים שהביעו ביקורת ואולי גם תרעומת על התנהגותי בבית והייתי חייב להעמיד דברים על דיוקם.
האמת? הייתי מציע הפסקת אש אבל אינני יכול. אם תגיד משהו שירגיז אותי שוב סביר להניח שאענה לך. אמרתי לך .אני חסר טקט. וחוצמזה יהיה משעמם בפורום בלי המריבות הקטנות האלה.
אז אם בא לך לירות אז בזמנך החופשי...אש

לא ממש בא לי לי, כי אני באופן טבעי לא ממש תוקפני, גם הסיפור עם הנעל הי מטאפורי לחלוטין והתייחס להבעת עמדה רגשית, דבר שני הבחור באמת בלבל את המוח והיה נראה לא אמין לחלוטין בסיפורו, אם שמת לב תגובתה של אחת המטפלות ממנהלות הפורום בסה"כ היתה די דומה לתגובתי אך באה ממקום יותר טיפולי ומלומד. בנוגע למוסר, אני חושב בפירוש שאתה משתמש במוסר כפול אבל זה עניינך ואלו הם חייך. בנוגע לטקט שלך, זוהי החלטה כיצד לנהוג ולהגיב שו אינה תכונת אופי, כך שגם פה אין לי עניין להתנצח אתך. שוב אני אומר ידי מתוך המקום של הכאב ומכיוון שהייתי שם אני מבין שאין לי ממש את הזכות לשפוט אדם כלשהו על מעשיו כאשר הוא נמצא בכאבו. גם אותך לא ממש שפטתי בהתחלה, כי גם אני מאמין שגם אתה נמצא במקום כואב מאד וצר לי עליך, כמו שצר לי על בעלה של אהובתי לשעבר, אין זה אומר שאני מעריך אותו יותר או פחות אבל צר לי עליו ועל הכאב שנגרם לו, דרא"ג במצב כזה כל אחד תופס אחריות על הצד שלו כלומר היא אחראית על הפגיע בבעלה ואני אחראי על הפגיעה בלשעברית שלי. ואקנח בסיפור מצחיק. האקסית שלי מנהלת היום רומן סוער עם גבר נשוי למהדרין. איך שעולם מסתובב לו.... שיהיה לך שבת שלום ובאמת רק אהבה חבל על כל יום שעובר בלי....

רואי הי,
רק עכשיו דפדפתי בהיסטוריה של הפורום. מצאתי קווי דימיון רבים בין הסיפורים שלנו. מיכאלה למשל בקלות יכולה להיות אשתו של המאהב שלי לשעבר, על אף קויים מאוד שונים. אני מניחה שהיא מייצגת את מה שמרגישה אשתו של המאהב שהיה. מעט מאד אנשים, בוודאי לא כאילו שלא חוו חוויה כזו, יכולים להבין את מכלול הרגשות המלוות את הסיטואציה הבלתי אפשרית. כל כך הרבה כעס על מי שנאהב על ידינו ובחר להשאר עם המוכר והידוע תוך שימוש ב"עילת" הילדים, על פני אהבה ורצון ליחסים אמיתיים וטהורים. גם אני התאכזבתי שהוא בחר להישאר עם אשתו והילדים ובאמת ובתמים מאמינה שזו בחירה אשר תהיה בעוכרו לנצח. אני אישית לא יכולה לחזור לחיי נישואין קודמים כאשר יודעת היום שיש אופציה של אהבה אחרת. שעל אף הגיל, עדיין ניתן להתאהב ולאהוב באמת ובתמים. למדתי בעיקר שיעור חשוב ושהוא שעל אהבה אסור להתפשר. ילדים אשר גדלים בתוך משפחה שקיימת בה מרירות, ואין ספק שלאחר גילוי בגידה, מרירות תהיה מנת חלקם לנצח, לא יגדלו להיות ילדים בעלי יכולת אמיתית לנהל מערכת יחסים משלהם בבוא הימים. ההישארות בשביל הילדים תוך ויתור על אהבה הינה הקרבת קורבן שווא. לילדים לא תצמח שום תועלת מזה. גם אני מרגישה שהבגידה היתה סימפטום של מערכת יחסים גרועה ולא הסיבה לפירוק הקשר. ניסיונות לשקם אחרי בגידה? אני בספק שניתן. אשרי המאמין.

שאת מספיק כנה כדי להבין איזה נזק גורם גילוי הבגידה. מרירות היא לא רק מנת חלקם של הילדים. אבל ברוב המקרים ברגע האמת מתברר אם היתה שם אהבה אמיתית או שמא הבחירה הטבעית היא לחזור למשפחה המוכרת במקום להתחיל מערכת יחסים שמראש ידוע שלא מדובר בבן זוג מונוגמי. כזה שברגע שהוא מרגיש שרע לו קם ועוזב ולא מחפש פתרונות יצירתיים כמו לקפוץ למערכת יחסים מחוץ לנישואין. כשרע עוזבים. לא למען המאהב. אלא למען החיים עצמם. והם לא נמצאים בזרועות של מאהב.
אני מסכים איתך במאה אחוז שאהבה אמיתית קיימת במציאות אבל היא לעולם לא תוכל להיות מושטטת על שקר. ותסכימי איתי שמערכת יחסים מחוץ לנישואין היא שקר אחד גדול. אני מאמין שנוכחת לדעת זאת.
את תתגברי על המשבר עם הזמן ותצאי לעולם. האהבה האמיתית נמצאת אי שם ומחכה לך. תאמיני בזה ותראי. רק לעולם אל תתפתי להאמין לגבר נשוי כשהוא אומר לך שהוא אוהב אותך. לרוב אלה סתם מילים יפות כדי לקבל קצת תשומת לב וגם ...
תקראי בפורום ותראי שאין אף אחד מאושר מבגידה.

אני לא מאחלת לאף אחד להיות היכן שאני היום. ואם נראה לך שבעלי כה נחמד, אז טעות בידך. הגירושים הינם גירושים מכוערים על כל המשתמע. הטחת אשמות בפני הילדים, חלוקת רכוש לא שיוויונית וגרוע מכל, הפצת הסיפור בפני כל חברינו, משפחתינו וכיוצ"ב. עם כל זאת, הוא רואה טעם ללכת ליעוץ ולנסות לשקם. ואני? אני מרגישה שעליי לשלם את המחיר של מה שעשיתי. שאכן נהגתי שלא ביושר, שמערכת היחסים שלנו היתה מקולקלת עוד קודם, והישארות במערכת כזו תגזור סבל על כולם. אינני צדיקת הדור, אך מאמינה כי על טעויות צריך לשלם. ואני אכן משלמת. הטעות שלי היתה שלא עזבתי את הבית מבעוד מועד. זה היה צריך להיעשות מזמן. בזה טעיתי. מאוד קל לבקר התנהלות של אחרים במקום בו הם הכי פגיעים, ואתה עושה זאת בצורה מופלאה. מאד קשה לעשות את הדבר הנכון והראוי, ולראיה, המאהב, לכאורה, חזר לחיק אשתו. הוא להבדיל, תוך טוענה של טובת הילדים, מפנה עורף לרגשותיו , שעל אף דעתך כי הן תאוות בשרים וריגוש, אני כעובדה יודעת שהיה שם הרבה מעבר לזה. ריגוש ומשיכה פיזית עוברים מהר מאוד, בעיקר לאחר שהשגת אותם. אהבה, מחזיקה מעמד הרבה יותר זמן והתאמה בין אנשים, עוד יותר. אני עדיין מאמינה, על אף ההתנהלות שלו, שהמערכת יחסים אותה ניהלנו, היה בה הרבה יותר מזה. ואולי אני טועה?

אני לא מאחלת לאף אחד להיות היכן שאני היום. ואם נראה לך שבעלי כה נחמד, אז טעות בידך. הגירושים הינם גירושים מכוערים על כל המשתמע. הטחת אשמות בפני הילדים, חלוקת רכוש לא שיוויונית וגרוע מכל, הפצת הסיפור בפני כל חברינו, משפחתינו וכיוצ"ב. עם כל זאת, הוא רואה טעם ללכת ליעוץ ולנסות לשקם. ואני? אני מרגישה שעליי לשלם את המחיר של מה שעשיתי. שאכן נהגתי שלא ביושר, שמערכת היחסים שלנו היתה מקולקלת עוד קודם, והישארות במערכת כזו תגזור סבל על כולם. אינני צדיקת הדור, אך מאמינה כי על טעויות צריך לשלם. ואני אכן משלמת. הטעות שלי היתה שלא עזבתי את הבית מבעוד מועד. זה היה צריך להיעשות מזמן. בזה טעיתי. מאוד קל לבקר התנהלות של אחרים במקום בו הם הכי פגיעים, ואתה עושה זאת בצורה מופלאה. מאד קשה לעשות את הדבר הנכון והראוי, ולראיה, המאהב, לכאורה, חזר לחיק אשתו. הוא להבדיל, תוך טוענה של טובת הילדים, מפנה עורף לרגשותיו , שעל אף דעתך כי הן תאוות בשרים וריגוש, אני כעובדה יודעת שהיה שם הרבה מעבר לזה. ריגוש ומשיכה פיזית עוברים מהר מאוד, בעיקר לאחר שהשגת אותם. אהבה, מחזיקה מעמד הרבה יותר זמן והתאמה בין אנשים, עוד יותר. אני עדיין מאמינה, על אף ההתנהלות שלו, שהמערכת יחסים אותה ניהלנו, היה בה הרבה יותר מזה. ואולי אני טועה?

שנינו כתבנו בדיוק באותו זמן. חחח
תראי אני מצטער אם דבריי פגעו בך. אמרתי לך אני מאמין לך שבאמת ובתמים אהבת אותו. אני דברתי על הצד שלו. גם רואי אהב את המאהבת שלו ובזה אין לי כל ספק. אני רק מאד בספק אם הם אהבו אתכם. תקראי טוב ותראי שעל זה דיברתי.
חוצמז איפה קראת שהיללתי ושיבחתי את בעלך? אני מבין את מה שהוא עושה לך. מצטער אבל אני מבין את גודל הפגיעה שלו. אל תכעסי עליי בגלל זה. אני הייתי באותו מקום כמוהו. אז אל תכעסי עליי שאני קצת ביקורתי. לפעמים צריך גם לקבל ביקורת.
את כל השאר תקראי בתגובה שכתבתי לך לפני 5 דקות.
לילה טוב.

אני לא מאחלת לאף אחד להיות היכן שאני היום. ואם נראה לך שבעלי כה נחמד, אז טעות בידך. הגירושים הינם גירושים מכוערים על כל המשתמע. הטחת אשמות בפני הילדים, חלוקת רכוש לא שיוויונית וגרוע מכל, הפצת הסיפור בפני כל חברינו, משפחתינו וכיוצ"ב. עם כל זאת, הוא רואה טעם ללכת ליעוץ ולנסות לשקם. ואני? אני מרגישה שעליי לשלם את המחיר של מה שעשיתי. שאכן נהגתי שלא ביושר, שמערכת היחסים שלנו היתה מקולקלת עוד קודם, והישארות במערכת כזו תגזור סבל על כולם. אינני צדיקת הדור, אך מאמינה כי על טעויות צריך לשלם. ואני אכן משלמת. הטעות שלי היתה שלא עזבתי את הבית מבעוד מועד. זה היה צריך להיעשות מזמן. בזה טעיתי. מאוד קל לבקר התנהלות של אחרים במקום בו הם הכי פגיעים, ואתה עושה זאת בצורה מופלאה. מאד קשה לעשות את הדבר הנכון והראוי, ולראיה, המאהב, לכאורה, חזר לחיק אשתו. הוא להבדיל, תוך טוענה של טובת הילדים, מפנה עורף לרגשותיו , שעל אף דעתך כי הן תאוות בשרים וריגוש, אני כעובדה יודעת שהיה שם הרבה מעבר לזה. ריגוש ומשיכה פיזית עוברים מהר מאוד, בעיקר לאחר שהשגת אותם. אהבה, מחזיקה מעמד הרבה יותר זמן והתאמה בין אנשים, עוד יותר. אני עדיין מאמינה, על אף ההתנהלות שלו, שהמערכת יחסים אותה ניהלנו, היה בה הרבה יותר מזה. ואולי אני טועה?

אני לא מאחלת לאף אחד להיות היכן שאני היום. ואם נראה לך שבעלי כה נחמד, אז טעות בידך. הגירושים הינם גירושים מכוערים על כל המשתמע. הטחת אשמות בפני הילדים, חלוקת רכוש לא שיוויונית וגרוע מכל, הפצת הסיפור בפני כל חברינו, משפחתינו וכיוצ"ב. עם כל זאת, הוא רואה טעם ללכת ליעוץ ולנסות לשקם. ואני? אני מרגישה שעליי לשלם את המחיר של מה שעשיתי. שאכן נהגתי שלא ביושר, שמערכת היחסים שלנו היתה מקולקלת עוד קודם, והישארות במערכת כזו תגזור סבל על כולם. אינני צדיקת הדור, אך מאמינה כי על טעויות צריך לשלם. ואני אכן משלמת. הטעות שלי היתה שלא עזבתי את הבית מבעוד מועד. זה היה צריך להיעשות מזמן. בזה טעיתי. מאוד קל לבקר התנהלות של אחרים במקום בו הם הכי פגיעים, ואתה עושה זאת בצורה מופלאה. מאד קשה לעשות את הדבר הנכון והראוי, ולראיה, המאהב, לכאורה, חזר לחיק אשתו. הוא להבדיל, תוך טוענה של טובת הילדים, מפנה עורף לרגשותיו , שעל אף דעתך כי הן תאוות בשרים וריגוש, אני כעובדה יודעת שהיה שם הרבה מעבר לזה. ריגוש ומשיכה פיזית עוברים מהר מאוד, בעיקר לאחר שהשגת אותם. אהבה, מחזיקה מעמד הרבה יותר זמן והתאמה בין אנשים, עוד יותר. אני עדיין מאמינה, על אף ההתנהלות שלו, שהמערכת יחסים אותה ניהלנו, היה בה הרבה יותר מזה. ואולי אני טועה?

צר לי עם הכבדתי עליך. אחלה יום.

צר לי עם הכבדתי עליך. אחלה יום.

הכבדת עליי? אחרי יום מתיש שעברתי אתמול ,תאמיני לי, אין לך סיכוי להכביד עליי. (-:
לילה טוב וכו'.

לשם שינוי אני מסכימה איתך.......

כתבת למישהי תשובה שבסופו של דבר עם המאהב לא חווים אהבה אמיתית בסה"כ מתרגשים מהשינוי ושהמאהב לא יהיה הבעל האידיאלי....