הגבר שאני אוהבת, והגבר שרוצה לאהוב

בת כמה את?
הדעה שלי תהיה מושפעת במידה רבה מהגיל שלך.

אם היית בת 16-17 הייתי מבין אבל את כבר אישה בוגרת. למה את נותנת להורים שלך לאהוב מישהו במקומך? אני לא ממש מבין. את יוצאת עם מי שההורים אוהבים או עם מישהו שאת אוהבת? את כבר מספיק בוגרת כדי לדעת שאם בעתיד תבני זוגיות עם מישהו אז ההורים צריכים להיות מחוץ לתמונה. הם אולי יכולים ליעץ לך אבל לא יכולים להחליט במקומך.זה מוטל עלייך ועלייך בלבד.
מה שאת עושה, לא באשמתך, זה לא הוגן כלפי שני הבחורים.
אני לא מכיר את הבחורים. יכול להיות ששניהם נהדרים ויכול להיות שבכל זאת יש סיבה לזה שההורים לא אוהבים את הבחור שאת בעצם אוהבת. אני סומך עלייך שתדעי לבחור, בעין מפוקחת ובדעה צלולה, אם הבחור שאת אוהבת הוא באמת האחד.
מה שאני ליכול לייעץ לך בכל מקרה אם הברירה היא בין בחירת הלב לבחירת הנוחות לכי עם הלב. מעטים מאד חווים אהבת אמת. את זה לא תמצאי אצל הבחור שאת יוצאת איתו עכשיו. את פשוט לא אוהבת אותו. אחרת לא היית מתלבטת לשניה.

הסיפור עם הבחור שאני אוהבת מסובך יותר מזה..
אתה צריך להבין שלמרות שאני בת 22 ומבוגרת, אני סטודנטית עתודאית, ואני מתגייסת בעוד חצי שנה. אין לי כלום. אני תליה לחלוטין בהוריי. כל זמן שהייתי עם אהובי, לא דיברו איתי בבית, נידו לחלוטין מהמשפחה, ולבסוף איימו בלגרש אותי מהבית. האקס שלי הציע שאני אבוא לגור איתו, אבל אני לא יכולה לתת לו לתמוך בי. אני פשוט לא יכולה. לא הייתה לי ברירה. אני לא אפול עליו ועל המשפחה שלו. זה נכון שלא הרבה אנשים חווים אהבה כזאת. ואני די בטוחה שעוד נהיה יחד, אני והוא. אבל עכשיו זה לא הזמן. צריך לחכות כמה שנים, שאני אעמוד על הרגליים ואוכל לתמוך בעצמי ולצאת מהבית. ואז כמו שאתה אומר, אוכל לעשות את ההחלטה הזו ללא התחשבות בהורים שלי, ואני אהיה זו שאציב אולטימטומים. עכשיו זה פשוט לא הזמן, וצריך להמשיך הלאה. רק שזה קשה. לי ולו.
בתקופה אחרי הפרידה, הוא נורא כעס עליי (בצדק) ולא דיברנו המון זמן. אז התחלתי לצאת עם הבחור החדש. ועכשיו שניהם בסיפור. אני לא יודעת מה לעשות. חבל לי לוותר על החדש- הוא בדיוק מה שאני צריכה ומחפשת. והבחור השני כל כך טוב בשבילי, אבל זה פשוט לא מתאפשר כרגע...

ראשית את עדיין בחורה צעירה מאוד, ואני מניח שלא התנסית במערכות יחסים משמעותיות עדיין, פרט לזאת הבעייתית.
לכן הייתי מציע לך ,לתת לעצמך הזדמנות להעמיד את האהבה שלך במבחן המציאות.
תאפשרי לעצמך להתנסות בקשרים אחרים, קחי פסק זמן שממילא נכפה עליכם, ואם האהבה שלכם היא כל כך עזה, הוא יחכה לך ואת תחזרי אליו.
מהניסיון שלי בחיים למדתי, שלעתים ההורים רואים דברים שבלהט האהבה לא רואים, או לא רוצים לראות, ולעתים (קרובות) הם צודקים, אבל לא תמיד.
קחי את הזמן, אל תרקדי על שתי חתונות, תני הזדמנות לבחור החדש, את בעצמך רואה שללא קושי מצאת מישהו "שווה" אחר, ובעתיד הקרוב כשתהיי יותר עצמאית ויותר בוגרת תרתי משמע, תוכלי לעשות את הבחירות שלך ממקום יותר בשל ויותר מנוסה בחיים.

מיכלי יקרה,
את מתארת מערכת יחסים מאוד תלותית בהורייך וקשה לי לתת לך תשובה או עיצה מעשית מאחר ואני לא יודעת מהן הסיבות שאת כ"כ תלויה בהם ומהם הסיבות שהם כ"כ לא רוצים את בן הזוג שלך.
האם ניסית לדבר איתם ולהבין מדוע הם נגדו? האם ניהלת איתם שיחה בוגרת בעניין שבה נתת את דעתך והסברת עד כמה את אוהבת? יכול להיות שהורייך רואים משהו שאת אינך רואה כרגע ושיחה בינכם תבהיר לך כמה מדעותיהם.
בכל מקרה כרגע את עומדת מול לחציו לחזור אליו אבל לפני שאת עשה זאת תשאלי את עצמך אם יש בכך טעם לפני שאת מלבנת את העניין עם הורייך.

בהצלחה,
דליה שוורץ - יועצת אישית וזוגית
054-4220259

נובעות בעיקר מצרות אופקים לדעתי. גדלתי בבית מאוד מאוד קפדני ושמרני. משפחה אשכנזיה מלומדת ואמידה. הוא לעומת זאת, מגיע ממשפחה הרוסה, משכונת עוני/פשע, ואין לו את הנימוסים וההליכות וההתנהגות שמקובלת אצלנו במשפחה. אבל עדיין הבחור מסיים עכשיו תואר. אני רואה בו דברים שאף אחד אחר לא רואה....ואני אוהבת אותו כמו שלא אהבתי מעולם.
המשפחה שלי בגישה שמגיע לי הרבה יותר ממנו, ושהם יעשו הכל כדי למנוע מאיתנו להיות יחד, בטענה שאני הורסת לעצמי את החיים והם מצילים אותי מלעשות טעות
לבסוף כמובן שנפרדנו, אבל הפרידה הייתה ככ לא טבעית, כי שנינו רוצים אחד את השניה ושנינו אוהבים מאוד, והוא עדיין מתכנן שנהיה יחד, אבל מבין שעכשיו זה לא אפשרי, ומקווה שבעתיד הכל יסתדר...
ואין לי לב להגיד לו שאני עם מישהו אחר עכשיו, ואני מרגישה שאני פוגעת גם בבחור החדש כי הלב שלי כאילו שייך למישהו אחר...
אפשרי לאהוב שני אנשים במקביל בכלל?

כל עוד אתם צעירים וחברים, אתם לא רואים אף אחד ממטר, אבל אין שום עתיד לקשר בין שני אנשים שבאים ממנטליות ועולם תרבותי מנוגדים.
האדם הוא תבנית נוף ילדותו, ואם שניכם תנשאו, ההבדלים חיש מהר יצוצו, אבל את ילדה שחיה בטלנובלה, ברומן הרומנטי, לא מכירה את העולם האמיתי.
אני הייתי נוהג בדיוק כמו הורייך.

אני ראיתי את מלחמת המעמדות מול העיניים שלי . יש לאישתי חברה .בחורה מקסימה לדעת כולם. אנטלגנטית. חכמה. מצחיקה. טובת לב. הבעיה היחידה שלה היתה שהיא ממעמד יותר נמוך משל הורים של חברה לשעבר. הם העשירים בעלי דם כחול והיא ? סתם מרוקאית חסרת תואר בעיניהם. היתה מלחמה ובסוף הגזע העליון הצליח להפריד ביניהם. עכשיו היא נשואה באושר. עובדת בעבודה מדהימה ומרויחה יותר מעשרים אלף שקל בחודש. והוא? בסוף מרד בהורים והתחתן עם בחורה תימניה ונעלמו עקבותיו. בפעם האחרונה שראיתי אותו היה לבוש בגדי שיפוצניק ועבד כמו חמור
מה שאני מנסה להגיד שגם במשפחות הרוסות (כהגדרתך) ישנם אנשים בעלי לב רחב שיודעים לאהוב. לא צריך לפסול אותם על הסף.
אני לא יודע מי הבחור. אולי הוא סתם ברברי( סליחה) חסר נימוס שסובב לך את הראש ואולי הוא בחור נחמד ומקסים שלרוע מזלו נולד להורים לא מוצלחים.את יודעת יותר טוב.
הורייך אולי צודקים ואולי לא אבל משום מה יש לי הרגשה שהם קצת פראנואידים שחושבים שהוא איתך בשביל הכסף או מתוך אינטרס כלשהו. את יודעת.הפחד הזה בא עם הכסף.
אחחח.... מה שכסף מסוגל לעשות לאנשים