ילדי היקרים

שלום רב,
לפני כשנתיים התחלתי הליך גרושין לא פשוט.... יש לי שלושי ילדים שתי בנות בוגרות (24 ו-23) וילד בן 12 וחצי. בהסכם הגירושין סוכם שהמשמורת על הילד תהיה עלי. מכיוון שאני החלטתי לעזוב את הבית כי בעלי לא רצה לצאת ממנו וסוכם בהסכם שאני יוצא מהבית, הודעתי לילדי... עד שזה קרה לקח שלושה חודשים ובינתיים לא דיברנו על הנושא. הבת הגדולה החליטה לא לדבר איתי.... הבעל דאג להסיט את הילדים נגדי כי הוא מבחינתו לא רוצה להתגרש ולא רוצה לתת לי גט.... וכל הזמן דאג להצהיר שאני אצא מהבית בלי כלום ובלי הילדים. ביום שעזבתי את הבית, עברתי לדירה שכורה ללא כלום. הייתי צריכה לקחת הלוואה ע"מ לקנות ריהוט חלקי. לא לחצתי על הילד שיעבור איתי מיד כי העדפתי קודם לסדר לו חדר שיהיה ראוי עבורו וקיויתי שאחר כך הוא יעבור איתי. כל המהלך היה בתקופת החופש הגדול. אני בינתיים הכנתי לו את החדר, דאגתי לרשום אותו לחטיבה, דאגתי לתלבושת בית ספר וגם ספרים, כאשר בכל התקופה מיום שעברתי לדירה, הוא היה אצלי אולי 4 פעמים ללא לינה. עד היום הוא לא מוכן לבוא לגור איתי בטענה שהוא רוצה לגור בבית שלו. כמובן שהבית צריך להימכר. אבל אני לא רוצה ללחוץ עליו יותר מידי למרות שהוא הבטיח לי ששלושה ימים הוא יגור אצלי ושלושה ימים עם אבא שלו.... ספרי הלימוד שקניתי לו נמצאים אצלי, אמרתי לו שאם הוא רוצה אותם הוא צריך לבוא לישון אצלי. האם אני נוהגת נכון? מה עלי לעשות? אני מרגישה פגועה ממנו שמצד אחד דאגתי לו להכל והוא בוחר לגור עם אבא שלו. אשמח לקבל תשובה.