התאהבתי

ברוכה הבאה, אין הרבה עיצות לתת לך מלבד שעלייך לבחון היטב את יחסייך, רגשותייך. ברגע שהבנת שהקשר בחוץ נגמר עלייך לנסות ולרפא עצמך, להרים אצמך מתהומות הנשייה שהיית ולצמוח עם זה הלאה. כל כיוון שתבחרי הינו ראוי בהנחה שזה מה שאת רוצה. עלייך לדאוג לשינוי בעצמך. אין מה לדאוג לאהבה, תמיד היא תהיה שם...תלווה אותך ותציף אותך. השתמשי בה לחיזוק הבית, הנשמה...הגורל יכתיב לך את שעלייך לעשות...ומה שיהיה תלוי רק בך...מקווה שעזרתי...

אני יודעת שאהבה תמיד תהיה שם אני תמיד אזכור אותה. עזרתה לי מאוד.

תזכרי...תמיד תזכרי מה ואיפה, למה ואיך דברים קרו ואז אולי, אולי תצליחי לעשות סדר, לשים דברים במקום. הגבר הנ"ל, אין רבים כמוהו לדעתי ואני גבר בעצמי..לפחות כך אני חושב. תיראי איך את כן יכולה להציל את שניתן..

אתה צודק גבר שמבין. אין גברים כמו הגבר הזה. הוא היה וישאר האחד של חיי. אני כואבת אבל יודעת שככה זה היה צריך להיעשות.

משי יקרה, מקריאה בפעם המי יודע כמה של דברייך עולה תמונה שלכאורה בעיניי נראית ורודה. ז"א, העתיד. קיבלתם החלטה ביחד, בצורה מושכלת, לא הרסתם את המשפחות, את למדת מה זו אהבה, נשמע לי כאילו נדלק לך נר בחדר חשוך..משי יקרה, קחי את המתנה הזו, תאמצי אותה אל לוח ליבך, הזכרון יהווה חלק מחייך, השתמשי במתנה בתבונה. הכוח לשנות נמצא רק אצלנו, איפה שלא טוב, הולכים או מנסים לשפר, בכל מקרה, אנחנו אחראיים לגורלנו. תכאבי, זה בסדר גמור, הזמן ידאג שהכאב יקהה. לדעתי, תעשי RESET על כל מה שהיה ותסתכלי על מה שיהיה, יד עוד גברים טובים בחוץ במידה ותחליטי לסיים את הזוגיות, יש עוד גברים שיודעים כיצד לכבד אשה וכיצד לאהוב אשה. הגבר הזה אינו יחיד סגולה. לקראת שבת, אני נוהג לשלוח ברכות. אני שולח לך ברכת שבת שלום של אהבה, התחדשות והצלחה. ותזכרי...

היי רואי אני בדיכי לאחרונה

מנסה לשכנע את עצמי שהתגברתי אבל ...

בשבועות האחרונים אני מתה מגעגועים ולצערי הדמעות שוב זולגות מצד אני מנסה לשכנע את עצמי שטוב שזה נגמר וכו' וכו'....

איך יוצאים מזה? שנה ושלושה חודשים אחרי ואין יום שאני לא חושבת עליו
מנסה להבין מה עובר עליו אם הוא מתגעג או שאני כבר עבר עבורו

לאחרונה יצא לי לראות אותו ואנחנו מתעלמים אחד מהשני כאילו לא רואים..... אני מתה מזה
איך יכול להיות שאחרי כל מה שעברנו אני כאילו אוויר

קשה לי מאד ........

לא רשמת את דעתך בנידון

שני היקרה לא נעלמתי אלא חשתי שלא היה לי מה לתרום לדיונים שנערכו פה. מבין את כאבך מזדהה איתו, חש אותו בעצמי, לא עובר יום בו אני לא חושב נזכר וכואב את הפרידה. אבל אני נלחם בשד הנורא הזה סוגר אותו עמוק בפנים ולא נותן לעצמי להיכנס לזה, מציף את עצמי בכעס, לטוב ולרע זאת הדרך שלי להתמודד עם הכאב והאכזבה ומצפה ליום בו אוכל לנשום לרווחה ולומר "זהו אני אחרי"

כיוון שהינך מסתמן ככותב מדופלם, שאלתי אליך כדלקמן: מה דעתך על הנושא?

דעתי על מה? דעתי אינה חשובה. חשוב לנחם, להזדהות לתת ליטוף וירטואלי לכואבים. יותר מידי אנשים מביעים את דעתם כאילו שיש איזושהי חשיבות לעניין. לתפישתי אין לכך מקום בפורום הזה. יש הרבה מקומות שכן אבל אין אפשרות ואין רצון למנוע מאנשים להביע את דעתם. והדבר היחיד המעניין אותי תמיד הוא מה לאלו "הצדיקים בסדום" אשר אינם בוגדים ומתעבים ומזלזלים באלו "שסרחו" לחפש במקום הנורא הזה, אליו הם מתייחסים כאל ביב שופכין אנושי, אשר במקרה נקרא "פורום בגידות". פרט לכך אני מבין לליבם וליבן של הנזרקים/קות נעזבים ונעזבות נבגדים ונבגדות. בגדתי ונבגדתי, סוג של צדק פואטי.

את באמת אוהבת אותו. נכון?

אני די חדש פה, גבר כבר יחסית מבוגר. אתם התאהבתם במאהב/ת. גם אני. כבוד המשפחה, שלמותה, הרצון להשאיר את המסגרת לאחר כל כך הרבה שנים, כפו עלינו פרידה. הבנו, שנינו, כי זה המצב ואם רוצים להציל משהו זה הזמן. אני, כמוכם, די שבור מהנושא, לא מבין מה מתרחש סביבי אבל צלול לגבי המטרה. המשפחה באה קודם. אני לא מכיר כמובן את הסיפור האישי של כל אחד ואחת מכם, אבל מה עושים לא יודע. מה יש לכם לתרום?

מה היית רוצה לשמוע? את החלטתך כבר הוצאת אל הפועל ונפרדת מאהבתך. התשובות לשאלות נמצאות אצלך. אתה החלטת לסיים את מערכת היחסים שלך וסיבותיך ככל הנראה ברורות לך. אבל האם ברור לך למה נכנסת למערכת הזאת? והאם הבעיה במערכת יחסים שלך עם בת זוגך אשר הביאה אותך להחלטה או למצב בו אתה יכולת לתת את ליבך לאחרת נעלמה או נפתרה.
בעיניים שלי שלמות המשפחה ואו כל המינוחים הדומים והנלווים, אינם יכולים לפתור את הבעיה של חוסר סיפוק ואושר במערכת יחסים זוגית ובמידה ועל זה לא תיתן את הדעת ותמצא את הפיתרון, תמצא את עצמך שוב באותם מקומות. חבל עליך ועל האנשים הקרובים לך. פיתרון הבעיות בינך ובין אם ילדיך,יהיה אשר יהיה, יביאו לך בסופו של תהליך סיפוק רב יותר, לחיות במערכת יחסים שיקרית, יקצר לך את החיים. אנחנו חיים אותם פעם אחת ונראה לי שכדאי לחיות אותם טוב ככל האפשר

ראשית, תודה על התייחסותך. מה הביא אותי למערכת יחסים הזו, לא ברור כרגע. התרגשות ממשהו חדש ושונה, לא ברור. מה כן ברור? ברור שחייבים לשקם את המשפחתיות והזוגיות כולל להחיות את מה שנשכח, או קיבל אבק. לחיות במערכת יחסים כפולה לא אפשרי, זה גומר לי על הכוחות שממילא בגילי כבר לא מי יודע מה.

מה שנותר הוא לאחל לך הרבה הצלחה וכמו שכתוב בשיר של שלום חנוך...

שתהיה תמיד שמח
שלעולם תפסיק לשיר
שתמיד תמשיך לגדול
ושתמיד תישאר צעיר
שתמיד תלך קדימה
ושלא תאבד תקווה
שתדע שלום וטוב
ושתמצא את האהבה

שיהיה לך טוב
שתספיק לאהוב
עוד בגילגול הזה
כי זה לגמרי לא קל להיות פה בכלל.

אני שבורת לב היום . קשה לי לדבר במונחים של אהבה. השכל אומר שטוב שזה נגמר , הוא לא מתאים לי הוא יבגוד גם בך וכו' וכו' אבל לצערי הלב לא מפסיק להתגעגע אליו נוסיף את העובדה שמידי פעם אני רואה אותו וזה מאד מאד קשה. קשה לי הניתוק הזה קשה לי שאנחנו פתאם שני זרים למרות שזו הדרך היחידה להתאושש מהפרידה שיחות בטח לא יעזרו.... משתדלת לעבוד על עצמי אבל יש את הנפילות כל פעם וזה מאד מתסכל. אין בי חרטה על הבחירה במצב כיום לא היינו מסתדרים ..... ואז פתאם יש דיכי בגלל הבעל ושוב הכל מציף אותי מחדש אולי טעיתי , הוא היה מבין אותי, הוא לא היה מתנהג כך.

המצב מאד קשה עבורי. אני יודעת, שבטח לך, מאד קשה להבין אותי בגלל הנסיבות שלך
אבל בכנות אני חושבת שאני "סובלת" לא פחות ממך.

אני מאד מבין אותך. וכן אפשר לדבר במונחים של אהבה. זה שאת יודעת שלא הייתם מסתדרים בתור זוג זה לא אומר שאין לך רגשות אליו. זה טבעי. הוא הגיע פתאום משום מקום לתוך חייך ומילא לך את אותם המאגרים הרגשיים שהתרוקנו במשך השנים כתוצאה של שחיקה בשיגרת הנישואין. איתו חווית רגעים שלא תחווי עם בעלך( ולא בגלל שבעלך רע. הוא פשוט הפסיק לעשות לך את זה כמו שכל הבעלים בשלב כזה או אחר מפסיקים לרגש את האישה ולא משנה מי הם. טבע יקירתי.טבע). והוא תמיד יישאר לך בזיכרון כמציל. כאביר החלומות. גם אם בהמשך זה קצת דעך. הגעגועים לאותם רגעי אושר מציפים אותך בריקנות מסויימת כאילו זה לא זה בלעדיו.
מה להגיד לך שני יקירתי. יש כאן בעיה לא קלה. אם לא היית פוגשת אותו לעיתים קרובות והוא היה נעלם מחייך אז יכולת במשך הזמן לארגן את חייך מחדש והיית מוצאת את הכוחות לעבור הלאה וגם היית מוצאת את הטוב בבעלך( שאני די בטוח, גם אם תכחישי, שאת לא רואה את זה כרגע בגלל הרגשות שיש לך למאהב) ובחיי משפחה והוא היה נשאר כזיכרון מתוק ותו לא. אבל לצערי את רואה אותו כל יום(או משהו כזה). קשה מאד להתנתק מאדם יקר בצורה כזו. זה לא ייתן לך מנוח ואני מאמין שביום מן הימים תיפלי שוב בזרועותיו. לא כדי לבנות זוגיות אלא כדי להרגיש שוב נשית ונחשקת. רצויה ומרגשת.
כמו שאני רואה את זה את חייבת להחליט( אני יודע. החלטת כבר. אבל...).אם את רוצה להתנתק ממנו ולחזור לחיים תקינים את חייבת להתרחק ממנו. וזה אומר אפילו לעבור לעבודה אחרת אם יש צורך. אחרת זה פשוט לא ילך.

ק יקירי אני חייבת לציין שהפעם הפתעת אותי ..... תודה על התגובה הרגועה :-)

ועכשיו ברצינות, לצערי הרב הילדים לומדים באותו בית ספר כך שזה לא ריאלי להעביר אותם- הם בטח לא אשמים.......

אכן קשה, אך אני חייבת להתגבר עליו במסגרת האילוצים שיש.........

הוא בניגוד אלי עושה רושם שהמשיך הלאה אומר חצי שלום וממשיך הלאה כאילו אני עוד מכרה מבית הספר.

לחזור אליו לא נראה לי שזה יקרה.

בבעלי יש המון המון דברים טובים אבל כרגע אני חיה מתה לא מצליחה להרגיש אותם (מאד משתדלת לא תמיד מצליחה). אני לא רוצה לפגוע בו וגם לא בי לכן אני לא פוסלת לקבל עזרה מבחוץ חשבתי אולי לפנות לפסיכולוג אבלאז אני אומרת לעצמי שהוא יגיד כל מה שאני יודעת שצריך לעשות .....
כמו ששמת לב אני קצת מתוסבכת עם עצמי בקטע הזה כרגע רואה כמו רואי בכתיבה כאן סוג של נחמה(פסיכולוגים בחינם...).

מה קורה איתך? עדין נתק בבית?

אני לא בטוח שפסיכולוג לא יכול לעזור. יש לו את הכלים שלנו אין. לא מזיק לנסות אם יש לך את הכסף. זה סיפור לא זול אבל אם את רוצה לחזור ולחיות את חייבת לעשות משהו עם זה.
לא יודע למה אבל חשבתי שאתם נפגשים בעבודה. את צודקת. זה לא יהיה טוב לילדים להרחיק אותם לבית ספר אחר.
אצלי הכל אותו דבר. אמנם השגרה די חזרה לחיים שלנו אבל יש נתק רגשי. בעיקר מצדי. לא שאני רוצה בזה אבל אני פשוט לא מצליח להוציא את הענין הזה מהראש. כל פעם שהיא מתקרבת אליי אני מתכנס בתוכי. קופא. לא יכול לגעת בה באותו רגש שנגעתי בה פעם. כשהיא נוגעת בי זה מעביר בי תחושה של בחילה ואני עושה מאמצים לא להראות את זה. הכל מכני כל כך.הכל כל כך כואב. רק לפעמים כשאני מסתגר עם מישהי בחדר אני מצליח לשכוח לכמה שעות את הכאב.
מה להגיד לך שני. זה לא קל.אבל אין ברירה. אני חייב להמשיך.האושר האמיתי נמצא בבית.הילדים. אני יודע שלא אוכל לחיות יום אחד בלעדיהם.
יום מקסים לך יקירתי.

משי שלום,
אני מבינה מדברייך שלא מספיק טוב לך בנישואים שלך ואת מבררת כיום עם עצמך מדוע התחתנת עם הגבר הזה. מצאת לך פתרון למצב בכך שנכנסת לתוך מערכת יחסים עם גבר נשוי וכך את עונה על כל העולמות, מצד אחד את מקבלת את האהבה שאת רוצה ומצד שני לא מפרקת את המשפחה שלך. את צריכה לשאול את עצמך האם את רוצה את הזוגיות עם בעלך או לא בלי שום קשר לגבר נשוי אחר. במקום לקבל החלטה ולעשות מה שטוב לך את מחפשת לקבל כח ממישהו אחר וכשזה לא נמצא שם עבורך את נעשית אובדת עיצות. נצלי את ההזדמנות של הפרידה הזו וקבלי עם עצמך החלטה, האם את מעוניינת להשאר עם בעלך או לא. אם התשובה היא לא אז עשי זאת וכך תעשי טוב יותר לכולם. אם התשובה היא כן אז תני לו הזדמנות. דברי איתו על הדברים שחסרים לך ועל הריגושים שהיית רוצה שיהיו בחיי הנישואים שלכם. תגשו לאימון זוגי או תפני לאימון אישי כדי שיכולו לעזור לכם למקד את הדרך בחזרה לזוגיות שיש בה אהבה וכבוד הדדי ובעיקר רצון להיות ביחד.


אשמח לסייע יותר,
דליה שוורץ - מאמנת זוגית ואישית
054-4220259

משי או שני אך שתקראי לעצמך
בניגוד אליך אנחנו המשכנו ואפילו לא הפסקנו כי האהבה שלנו היא אהבה אלוהית ברמות על, יש לנו זוגיות מדהימה שאין אצל רבים כמוה ולכן אנחנו גם נתגבר על הריגוש המטופש שקרה בינכם שזו דרך הגב גם דעתו של אישי. אומנם כתבת שהאישה רק חשדה ולא יודעת אכן מה היה, אז יש לי חדשות עבורך אני יודעת הכל מהכל. אישי ישב וסיפר לי בפרוטרוט וגם ראיתי במו עיני את מה שנכתב בינכם אחד לאחד. שלא יהיו לך אשליות זוגיות ארוכת שנים שהיא תוצר של אהבה ולא התאהבות אפלטונית מטופשת או אך שתקראי לזה כמו שאת מרגישה קשה לפרק, זוגיות וחברות והלך חיים מאד מורכב שעברנו יחד גם קשה לפרק. את חמודה שלי יצאת מתוך הבועה הזאת ואין לך דרך כניסה יותר. אנא התרחקי מהתא הזה ותטפלי בבית שלך, ילדייך ובעליך, העבר, ההווה והעתיד שלך ותעזבי אותנו בבקשה בשקט. אני לא מאיימת אבל תסיקי מסקנות מהשיחות.

סדר בדברים יש משי ויש שני
אני שני ובטח אנחנו לא מכירות...
(ואם כן שיהיה בהצלחה מחר בלשכת גיוס עם הבן :-)))

בלי קשר אני מאד גאה בך שבחרת לשקם את הנישואים שלך למרות המעידה של בעלך
אני חושבת כמוך שהתא המשפחתי עומד מעל לכל
שיהיה בהצלחה....

לא ברור אם את טיפשה או עיוורת. אהבה אלוהית?? אני מקווה שלא שניהם כי אז זה באמת כואב. וואו מעניין איפה היה אלוהים כשאישך היקר תינה אהבה אלוהית עם המאהבת שלו, (משי או שני מה זה חשוב השמות כי בטח היו עוד כמה אלוהיות אחרות) אולי אלוהים ישן שנ"צ או יצא לדיי יוז.
בבקשה אל תגמרי פה חשבונות, את זה תעשי בבית עם הבנ"ז (בן זוג או מה שתרצי) האלוהי שלך או בטלפון עם המתחרה שלך, תביני פשוט קצת נמאס לו מימך אז הוא גיוון ובדרך שבר למישהי את הלב.

לאשה הנבגדת שלום, לא ברור לי למה את סבורה שאנו מכירות, לפי מה שאת כותבת אני מבינה שאת פגועה ומקווה שתוכלי באמת להמשיך בחייך. מאחלת לך הצלחה. לכול שאר הכותבים, תודה על התגובות, שני אני מבינה אותך נראה לי שאת ואני נמצאות באותו המצב, כואבות ויודעת שמה שעשינו היה מעשה נכון, גם לי יש ימים קשים, בעבר לא ידעתי מה נכון ומה לא נכון ואילו היום אני נמצאת במצב של פרשת דרכים אם לפרק את הזוגיות או להמשיך איתה הלאה, אני יודעת שהדבר הכי חשוב שצריך לעשות זה לשמור על המשפחה ועל הילדים, והדברים האלו מתנגשים התנגשות חזיתית בין הרצונות שלי כך שזה כואב