זקוק לעזרה מה לעשות...

לקח לה כמה שבועות להתקשר אלי ולבכות לי בטלפון ועוד כמה שבועות לשכוח ואז להתנתק ביום של הטיסה היא כבר לא ממש רצתה לפגוש אותי. היא טסה לנקות את הראש עם חברה טובה שלה.
כמה ימים אחרי שהיא טסה התחלתי לרשום לה מכתבים שבהם אני מסביר כמה טעיתי ושהיתי טיפש ושתסלח לי. בהתחלה היתה עונה ואומרת לי שאני אחזור לארץ ואז נראה. אחר כך כבר הפסיקה לענות.
יום אחד אחרי המון דמעות הצלחתי לשכנע את אמא שלה לקשר בנינו ואז אמרה "אמרתי לך כבר שאנחנו לא נחזור"(דבר שלא אמרה לעולם).כל ה3 חודשים האלה היו לי קשים מאד..ישבתי בכיתי חצי יום התאבלתי על מה שעשיתי ועל מה שהרסתי בידיים שלי.
כשחזרה רדפתי אחריה כמו משוגע גם היא היתה מתקשרת לפעמים לשאול מה איתי...
נפגשנו פה ושם אחרי המון רדיפות שלי וכל פעם השיחה היתה מסתימת בזה שהיא לא יכולה להיות איתי ושהיא לא יודעת מה צריך לקרות כדי שנחזור אולי היא צריכה להיות עם גבר אחר אולי להיות לבד היא לא יודעת.
אני היתי בוכה לה שעות ומתחנן היא אמרה שעד כמה שהיא רואה שקשה לי לא יכולה לסלוח לי כי הייתי הכל בשבילה הייתי יותר חשוב לה מהחיים שלה. וכשנפרדתי ממנה השמים נפלו עליה.
הסברתי לה שכשאוהבים נותנים סיכוי שאנחנו רק צריכים לנסות ושזה בטוח יצליח כי אנחנו כל כך מבינים אחד את השני וכל כך אוהבים...ועכשיו זה יהיה כל כך יפה משני הצדדים.
והיא אפילו לא מוכנה לתת סיכוי. יום אחד אמרה לי "הלואי והיתי יכולה אבל אני לא יכולה" היא הודתה שנמשכת אלי וכנראה גם אוהבת אבל לא יכולה כרגע להיות איתי ושעמוק בלב היא מאמינה שמתישהו נהיה ביחד אבל כרגע אני צריך לעזוב אותה כי אני לא עושה לה טוב. ואני כל כך זקוק לה
וזאת סתירה שאי אפשר לפטור.
מאז שנפרדנו עברו 5 חודשים שבהם ירדתי המון במשקל אני בקושי ישן בלילות והיא כבר לא מתקשרת לשאול כמעט לשלומי כי מאמינה שככה עדיף שנתרחק...
אני לא מבין איך היא השתנתה כל כך...ואיך אפשר להחזיר אותה?
חברים אומרים לי שאם זה זה אנחנו נהיה ביחד (קראתי גם על המון סיפורים שחוזרים אחרי שנה וחצי ואחרי שנתים) אבל בנתים כל כך קשה לי בלעדיה. והיא אומרת שטוב לה בלעדי. יום אחד אפילו אמרה "לא האמנתי שאתה כל כך תרצה אותי ואני אסרב לך"...
ידידה שלי היא לא רוצה להיות ולעזור לי גם לא. מצפה מאנשים אחרים שיעזרו לי אבל אני אחד כזה שכשאני יודע שמשהו צריך להיות אני לא מתיאש ודברים אחרים לא מצליחים באמת להעסיק אותי אני פשוט כל היום חושב על מה שעשיתי ואיך אני מתקן...סוג של גהנום והיא המתוקה הקטנה שלי שתמיד היה אכפת לה לא פחות ממני פתאום לא אכפת והיא בסך הכל רוצה להיות לבד. ל-ב-ד היא חזרה על זה כמה פעמים ואני כמעט נחנק מדמעות אבל היא לא יכוטלה לעזור לי כי לעזור לי זה אומר לחזור אלי והיא מאד עקשנית ולא עושה שום דבר נגד הרצונות שלה אפילו לא רוצה לנסות...
אז אם את אוהבת למה לא תנסי?!

נ.ב 1-כל החברות שלה שונאות אותי בגלל מה שקרה
2-היתי הראשון שלה
סליחה על האורך...

היא כרגע מצליחה כמעט לנהל אורך חיים נורמלי..היא עובדת יוצאת ונהנת בדיוק כמו שאני ניסיתי לעשות בהתחלה אחרי שנפרדנו השאלה אם היא כמוני תראה שכל זה לא שווה את החיים שהיו לנו ביחד...או שחלילה בגלל שהיא הצד הנפגע לא תבין זאת לעולם ותחשוב שטוב לה בלעדי בחיים האלה.
אני בכלל לא מבין איך טוב לה ואיך היא מצליחה להנות. אם אהבה אותי כל כך למה לא מנסה לתקן למה לא רוצה לפטור...למה לא רוצה לשמוע.
אולי תמיד אהבתי אותה יותר ממנה? אבל זה לא הגיונו. אולי היא עדין פגועה ולא מצליחה לחשוב
רציונלי קדימה. אם כן כמה זמן אני צריך לחכות ובכלל לא להציק לה?
בבקשה תנסו לעזור לי...

בועז שלום,
אני יכולה להציע לך דבר אחד: במקום להסתכל לאחור תסתכל קדימה. במקום לחשוב מה עשית ומה חשבת לעצמך , תתחיל לחשוב מה אתה יכול לעשות כדי לשפר את המצב שלך. עליך לזכור שאי אפשר לתקן את העבר אבל אפשר בהחלט להחליט איך רוצים שהעתיד יראה. שים לעצמך מטרה ותתחיל לצעוד לעברה במקום לשקוע בעבר.
אימון אישי בהחלט יכול לעוזר לך למקד את הדרך שלך למטרה.

אשמח לסייע יותר,
דליה שוורץ - מאמנת זוגית ואישית
054-4220259

המטרה שלי היא להחזיר אותה אני פשוט יודע מרגיש ומאמין שלא אמצא מישהו שתאהב אותי ככה..
ואותה רק צריך להחזיר והיא תאהב בדיוק כמו שאהבה.
איך עושים את זה? איך מחכים בשקט ומרגיעים את עצמך בנתים?

שנינו זוכרים הכל והיא שואלת למה עשיתי ואיך העזתי ושהיתי כל עולמה
ואני לא מבין למה עשיתי את זה.
אני חושב שאם כשחזרה לארץ היתה חוזרת אלי ישר לא היתי נכנס לעבר ורק מסתכל קדימה
אבל כאן אני נזכר בעבר מסתכל אחורה בשביל לדעת מה לעשות כדי לתקן בעתיד.