פחד מהאחרי

למה התגרשת?

עדיין לא התגרשתי אבל כנראה שלשם מועדות פנינו......

הי,
אני עוד לא גרוש רשמית אבל בדרך לשם. גם לי אין ילדים והרכוש המשותף עם אשתי הוא די דל. אפשר לומר שמבחינה מסוימת אני חוזר מעט אחורה בזמן לתקופה של לפני הקשר בינינו.
אבל יש לי עבודה, ומאז שהיא עזבה ההוצאות ירדו קצת (אין לי תאבון אז אני לא אוכל הרבה אז אני לא עושה קניות...).
אם יש בעיה של שכ"ד, אפשר לעבור לדירה קטנה יותר שמתאימה לאחד - אשתי למשל עברה ליחידת דיור.

בקיצור, שיקולים כלכליים במקרה כזה אינם רלבנטיים לעניין הפרידה, אם כבר נפלה ההחלטה הרגשית.

הגדרת נכון -לחזור אחורה בזמן, גם אני חיה בדירה שכורה עם בן זוגי ואין הרבה רכוש משותף וגם אני אצטרך להתחיל הכל מההתחלה,ראה תגובתי מטה ותבין פחות או יותר

לפי רוח הפנייה, אני מנחש שאת אשה שבתקופת נישואיה לא עבדה, והסתמכה על משכורת הבעל.
תלוי מאוד גם כמה שנים היית נשואה, ומה גילך, ככל שהיית מחוץ למעגל העבודה יותר שנים, כך הקושי יהיה גדול יותר, אבל כאשה ללא ילדים מצבך ההתחלתי עדיף, את יכולה לעבוד יותר שעות, ויש פחות מחויביות.
מאחר ואת לא הראשונה ולא האחרונה שמתגרשת, וכולם מסתדרים בסוף, אז אל פחד.
נשיא מריקני בשם רוזוולט אמר פעם "אין לנו ממה לפחד, אלא מפני הפחד עצמו", אז תאספי את עצמך, מהר מאוד תצחקי על כל החששות.
בהצלחה.

אני ברוך השם עובדת ויחסית בחורה עצמאית אבל אם אני אגיד שזה לא משחק משחק אני אשקר-בעיקר לעצמי אף לא גרתי לבד ולפני הנישואים גרתי בעיר אחרת וכשהתחנתי עברתי למקום מגורי של בן זוגי וזה לא היה קל לעזוב חיים ולבנות אחרים כולל עבודה חברים וכו' אז עד שפחות או יותר הסתדרתי ובניתי לעצמי חיים -יחסית מאד קשה לחשוב על לעבור זאת שוב....

אושר שלום,
האם לפני שהתחתנת היית עצמאית? האם לפני שהתחתנת הסתדרת כלכלית לבד?
אם כן איך עשית זאת?
את פוחדת מהכתיבה בפעם הראשונה בפורום ואת פוחדת שאולי לא הבינו מה כתבת, את פוחדת להיות עצמאית ולהסתדר בלי בעל את פוחדת לצאת לחיים עצמאיים, אני בהחלט חושבת שהפחד הוא זה שמוביל את החיים שלך ואת נותנת לפחד להשתלט ולהכתיב לך מה לעשות.
אני מציעה שבמקום להשקיע מאמצים בלפחד פשוט תעזי לעשות וכך תשתקי את הפחד.

במקביל נסי לפנות לאימון אישי כדי שתוכלי לקבל שיטות למיגור הפחד.

בהצלחה,
דליה שוורץ - מאמנת אישית וזוגית
054-4220259