לא נמשכת לבעלי

קחי קצת את הזמן לעצמך
לפעמים לומדים להעריך מישהו רק כשהוא לא נמצא שם....

תנסי לברר עם עצמך מה הסיבות שאת פתאם לא נמשכת אליו מינית - זו לא בושה לפנות לטיפול( האם את נמשכת לגברים אחרים....?)

בכל מקרה חבל להרוס כל כך מהר משפחה במיוחד כשיש ילדים בתמונה


אחרי שנים של נישואים נשארים בסוף עם אותם הדברים שציינת כי קיימים בבעלך
המשיכה דועכת עם הזמן...

בהצלחה

מה קורה יקירתי. האמת?רציתי לכתוב לך אבל לא יכולתי ואחרי זה את נעלמת מהאופק.
מה איתך? מה חדש?
תאמיני או לא אבל ישנם המון סדקים בחומת הכעסים שלי והיא די מתפוררת. לא יודע למה אבל די נמאס לי . כעסתי. שנאתי. נקמתי. התעללתי. ובסוף אני רואה שזה לא ממש עוזר. אמנם זה הכהה קצת את תחושת ההשפלה אבל בסוף אני מרגיש שזה שאב ממני יותר מדי אנרגיות. הרגשתי די על פרשת דרכים והבנתי שאני חייב להחליט או ככה או ככה. או לזרוק הכל או לנסות ולתקן. אני מנסה להתרומם מחדש. תאמיני או לא ברגע שאת מחליטה לראות בבן הזוג שלך מאהב הוא הופך לכזה.
אני מנסה להסתכל על אשתי לא כנואפת אלא כאישה . תנסי את זה על בעלך. הרי הרגשת אליו משהו מיני כשהתחתנתם.לא?תני לו הזדמנות להיות לך למאהב. אם תגידי לעצמך כל הזמן שהוא לא יקח אותך למעמקי תשוקה זה בחיים לא יקרה. תנסי להתחיל מכאן. אולי הוא לא ממש יודע איך להגיע אלייך. תנסי את. תשתמשי בנשיות שלך. זה הכלי החזק ביותר בזוגיות.

סוף סוף משהי מעריכה את בעלה
ונראה לי שאת צריכה לעבוד על עצמך והכל יהיה טוב

תראי. מה שאת עוברת עוברים המון אנשים. נשים וגברים כאחד.אמרת שהיתה בינכם אהבה גדולה. היתה? ומה עכשיו? את עוד אוהבת אותו או שהוא לכל היותר ידיד טוב?
שאלה נוספת ותסלחי לי שהיא קצת חודרנית. לא בא לך סקס בכלל או שפשוט לא בא לך על בעלך? יש לך פנטזיות על גברים אחרים או שפשוט סקס לא מעניין אותך?
התשובות לשאלות האלה יקבעו איפה את עומדת. את חייבת לענות בכנות . חוסר חשק מיני תוקף הרבה אנשים נשואים והסיבות לכך מגוונות. אבל מענין אותי מה בדיוק את מרגישה בחיי הנישואין שלך.
תראי. יכול להיות שבעלך אדם נפלא אבל לא ממש רומנטי. אולי הוא ידיד מדהים אבל לא מאהב שיענה על הצרכים המיניים שלך.
כך או כך את חייבת להחליט. זה לא יכול להימשך ככה. אני לא מכיר אותו אבל אני לא חושב שזה מגיע לו. סביר להניח שאם תיפרדו את תפסידי ידיד טוב אבל אל תשכחי שגם לך וגם לו מגיע להנות לא רק מזוגיות טובה אלא גם מחיי מין מספקים.
תעני על השאלות ואני מאמין שהרבה אנשים ינסו לעזור לך עד כמה שאפשר. תשמעי דעות ותחליטי מה נכון לגבייך.
דרך אגב אמרת שאתם יחד מהתיכון. בני כמה אתם? היו לך חברים קודמים או שבעלך הוא הראשון?

היי ק

אצלי הכל כרגיל.. ממשיכים לחיות ואין ספק כי הזמן יעשה/עושה את שלו.

ממשיכים בשגרת הילדים, עבודה בילויים, טיולים, הכל תקין.
אבל, חסר לי , כואב לי, עדין קשה לי

מתה לדעת מה עובר עליו, להבין איך הכל נגמר כאילו כלום לא היה. מעסיקה את עצמי בכל השאלות האילו כמעט על בסיס יום יומי. מקווה לטוב, משתדלת..
יחד עם זאת אני יודעת שהוא לא יגרום לי לאושר שאני מחפשת

אני מאד מאד שמחה שהחלטת לשנות את הגישה. מקווה בשבילך שתוכל למצוא את האושר עם אשתך ולהבין שלכל אחת/ד צריך לתת הזדמנות שנייה (עם על הקושי שבדבר..).

היי, שאלת בני כמה אנחנו, אני בת 28 ובעלי בן 27, וכמו שציינתי קודם אנחנו יחד מהתיכון, לא היו לי ממש חברים לפנין כנ"ל לגביו, לפעמים אנחנו מרגישים תחושת פספוס שלא התנסינו מספיק לא נהנינו צללנו יחד לחיי נישואים ולמרות שלא תכננו להיות הורים כל כך מהר, רצינו לטייל, לבלות ולהנות אחד מהשני, אבל התוכניות השתנו,
אני לא נמשכת לבעלי, ומוצאת את עצמי נמשכת לגברים אחרים, מה שמאוד מפחיד אותי, קשה לי, קשה לי כל כך, לאחרונה גם אין לנו כל כך על מה לדבר בגלל המתח שנוצר סביב כל עניין הסקס איבדנו גם את החברות שהייתה בינינו, הסיבה שביקשתי להפרד כי בשלב מסויים הפכנו להיות שותפים לדירה ולא יותר, אני באמת מנסה, מנסה להרגיש משהו אליו, אבל ככל שאני חופרת עמוק יותר אני מוצאת חלל ענק ומגלה שאין בי אהבה לתת לו,כל יום שעובר אני משתכנעת יותר ויותר שאנחנו לא מתאימים, יחד עם כל ההערכה שיש לי אליו אני חושבת שהוא לו יודע לגשת אלי ולתת לי את מה שאני צריכה, אוהבת או לא אוהבת???? תודה

למה הוא צריך לגשת ולתת(אקטיבי) ואת תישארי לעמוד במקום- במקום שזה יהיה הדדי?
אם באמת היית רוצה היית את מנסה לשנות ולעשות משהו ולא מחכה שזה יבוא ממנו כי יכול להיות שזה מה שהוא אומר לעצמו-אין בושה בלהיות הראשון שעושה את הצעד בונה האמון.
אני חושב שאת כבר החלטת מה את רוצה פשוט מאוד את מפחדת מהלא נודע-מפחדת לעשות את הצעד-את בעצמך אמרת שאין לך כבר מה לתת לו-
חמודה עם כל הרצון הטוב את חייבת לשבת עם עצמך, להתנתק ולתת למח לפעול-בלי עצות של אחרים ורק אז אולי תגיעי למסקנה המושכלת האם יש עתיד למה שיש לכם ביד או לא.
אגב אני לא מנסה לעקוץ ולפגוע אני פשוט חושב שכיום,זוגות לא מוכנים להתפשר ולבוא אחד אל השני אלא יוצאים מהנחה ש-"אם הוא רוצה שהוא יעשה"(אגב כנ"ל לגבי בעלך)
בכל אופן מקווה שיסתדרו הדברים ושניכם צאו מאושרים ומחוזקים מהסיפור.
והכי חשוב צריך לזכור שהכל בראש-אם נמשכת אליו פעם אין שום סיבה שזה לא יקרה שוב.

בי שלום,
את מתארת מצב של חוסר משיכה שגורם לך לבלבול בין האהבה שלך אליו כחבר לבין החיים בזוגיות.
אני לא יודעת באיזה טיפול אתם נמצאים אבל יכול להיות שזה לא הטיפול המתאים. עליכם לשקול לפנות לסקסולוג/ית שמשלבים גם תהליך של ייעוץ זוגי וגם ייעוץ סקסולוגי.
קשה מדברייך להבין יותר איפה הבעיה כי את מתארת את האדם שהוא ולא סיטואציות מחיי הזוגיות, לא סיפרת האם את מרגישה משיכה לגברים אחרים (בעבודה למשל). אני חושבת ושייעוץ מתאים יוכל מאוד לעזור.

בהצלחה,
דליה שוורץ - יועצת זוגית ואישית
054-4220259