גיליתי שוב שבעלי בוגד בי-אבודה!

פעם בוגד/ת תמיד בוגד/ת.
אינני מייעץ לך מה לעשות. קטונתי מלומר לאמא ל-3 ילדים אם "לשבור את הכלים" או להמשיך ולספוג בשקט. ק, הישן היה בוודאי מייעץ לך ללכת ולבגוד בו בעצמך.
אני עם זאת רוצה לשים דגש על ההכחשתיות שבשאלתך: "זה אמיתי"?
לצערי זה אמיתי. וככל שתפנימי את העובדה הזו מוקדם יותר, כך ההתמודדות שלך בהמשך תהיה קלה יותר. גם לי לקח זמן רב להבין שזה אכן קרה, שהאדם הזה שחשבתי שהכרתי הוא בכלל מישהו אחר. חשבתי שזה חלום רע, סיוט, בגיחה גרועה. ובכן, זה לא. זה החיים והם כואבים ונבזיים. ואין שום דבר שניתן לעשות בקשר לזה. מה שהיה היה.
אחרי שתעברי את הנקודה הזו תוכלי להתחיל לחשוב על מה שיהיה. אני מאחל לך התמודדות מוצלחת.

(בכוונה איני אומר התמודדות "קלה", מכיוון שברור שקל זה לא יהיה)

שלום לך ותודה.
אני כבר לא מדברת על עוצמת הפגיעה וההרגשה הפנימית.אלא על מה באמת עושים הלאה.
יש חיי זוגיות שלכאורה טובים.קשר טוב.ילדים מקסימים.בית נהדר ואני יודעת שהוא ממשיך בשלו מהצד,אולי בקטנה.אבל זה לא משנה.עצם העובדה שהוא יכול להגיד למישהי שהוא מתגעגע אליה ושהוא רוצה להיות איתה זה כבר אומר הכל.אז מה אני בעצם?וברור שעוברת מחשבה בראש שאין למה להמשיך...אני לא יודעת מה לעשות.לבוא ולהגיד שאני יודעת?להתאזר בסבלנות ולעשות איזה צעד?
אבודה.פשוט אבודה.

את יכולה לקבל את זה ואת יכולה שלא. אבל אני חושב שזה לא קשור אלייך. אני לא מכיר אותך. אולי את אחלה אישה ואולי לא אבל ממה שאת מקרינה בכתיבה שלך נדמה לי שזה פשוט באופי שלו. הוא חייב לכבוש. חייב לגרום לליבה של אישה לסעור ואני חושב שהוא לא יכול לעשות לך את זה. אני לא חושב שזה קשור לאהבה. סביר להניח שהוא אוהב אותך מאד אבל הוא זקוק באופן נואש למבט הזה בעיני אישה אחרת ולדעת שהוא גרם לה להביט בו בערגה. זה אפילו לא קשור אליה. היא יכולה להיות כל אחת. היא לאמישהי ספציפית. היא פשוט נמצאת שם כשהוא מחפש.
תראי. רובנו ,אם לא כולנו, זקוקים להיות שוב "גברים". להרגיש,לדעת ולהוכיח לעמצנו שעדיין יש לנו את זה. שהנישם מביטות בנו במבט לא תמים. אני מודה. זה מחדד את החושים. זה מחמיא לנו בדיוק כמו שזה מחמיא לכן כשגבר מתעניין בכן. מה עושים עם זה זה כבר תלוי באישיות של האדם.גבר או אישה. זה ממש לא משנה.
אז מה שנשאר לך זה להבין שמה שהוא עושה לא קשור אלייך וגם לא אליה. זה הוא. זה האדם. לטוב ולרע. יכול להיות שחוץ מזה הוא אדם מדהים. אני לא יודע. אבל כמו שאמרתי לא פעם"בכל תפוח יש תולעת".יש גברים טובים. יש גברים רעים. יש גברים אלימים. יש גברים עצלנים. יש גברים מגעילים. יש גברים שגרתיים. יש גברים חננות. יש גברים גברים. ויש גברים בוגדניים. ותאמיני לי כולם נשואים. במה זה שונה מנשים אני באמת באמת לא יודע. כמו שאני רואה את זה כל מה שיש בנו הגברים יש בכן הנשים.
עכשיו מה שנשאר לך זה להחליט לאיזו קבוצה שייך בעלך ואם את מוכנה לקבל אותו כמו שהוא או לא כי, יקרתי, הוא לא ישתנה. אולי יתאפק. אולי יחזיק את עצמו תקופה אבל בסופו של דבר הוא יחזור לסורו וכמו שאמרתי זה לא בגללך.
הוא אומר לה שהוא מתגעגע אליה? יש לי חדשות בשבילך. הוא לא מתגעגע אליה לשניה. הוא מתגעגע למבטים שלה. להרגשה שהוא מרטיט את ליבה (ועוד כמה איברים). הוא מרמה אותה הרבה יותר משהוא מרמה אותך.
אני יודע שמה שאני כותב לא כל כך קל לעיכול אבל תנסי לחשוב לרגע לא מתוך תחושת כעס. לא מתוך הרגשה של מושפלת. אלא כאישה שעומדת ורואה את הדברים מהצד. זה קשה אני יודע.עברתי מה שאת עוברת עכשיו. היה קשה מוות. טעם החיים נעלם לי .אבל אני עכשיו מצליח לראות את הדברים באור שונה. בקרוב אצלך.

תחזיקי מעמד יקרה. יהיה בסדר.

דבריך מאוד נכונים.ואני אכן מנסה להסתכל מנקודת המבט שלך וזו הסיבה שאני כן מבינה למה זה קורה ושזה לא מכוון כדי לפגוע בי.אולי משהו שאי אפשר לעצור.אולי זה משהו שאין לו שליטה עליו.כי זה מושך מאוד ואני יכולה להבין.יצא לדבר כמה פעמים עם אנשים שהיו ברומן אסור ובגדו ואני מבינה מה קורה בתוך המשחק הזה.
אבל מה הלאה.הריי יש לי בעל טוב,אוהב ומפנק.אבא נהדר לילדיו.ומה?אני בעצם לא מספקת לו את כל הריגושים במלואם.אני לא מצליחה להדליק אותו כמו שאחת אחרת מהרחוב יכולה לעשות.אז מה?לשבת בצד ולעקוב ולאכול את עצמי מבפנים?לשחק את המשחק שבאמת הכל בסדר ביננו?או ש........?

את צריכה להשלים עם מה שהוא. או שלא.ההחלטה בידייך. הוא לא ישתנה. זה לא פשוט. אני יודע.
"או ש... ?". או שמה?

או שלפוצץ את הכל כי אף פעם הוא לא יהה שלי במאת האחוזים...
להתאזר בסבלנות ולחבות שיהיה לי את הבינגו המושלם ואז לראות מה יש לו להגיד?
או שפשוט להמשיך הלאה כאילו שאני לא יודעת?
לפרק את החבילה?
או לא לפרק?
מצד אחד טוב לי עם בעל אוהב(באמת,אוהב?)
ומצד שני...

תשמעי. זאת דילמה לא פשוטה. יש המון שיקולים לפני צעד כזה. האם הילדים ייפעו. האם תוכלי לעמוד על רגלייך מבחינה כלכלית. האם את עצמך לא תיפגעי מצעד שכזה( כן כן. את עצמך). מנגד האם את מסוגלת לספוג את הכל למען שאר השיקולים. זה ממש לא פשוט.
תראי. במקרה ותחליטי להתגרש את צריכה להיות מודעת לכך שאת תהיי גרושה עם שלושה ילדים. למצוא אהבה במצב כזה, תודי, שזה לא פשוט. יש לי ידידה שהיא גרושה עם שלושה ילדים. אני כבר הפסקתי לספור את מספר הפעמים שהיא חזרה מדייט כשהיא בוכה וזועמת. גברים הרעיפו עליה מילות אהבה ובסופו של דבר התברר שבסך הכל רצו להשכיב אותה. אני לא יודע מה איתך אבל היא יפיפיה וחתיכה שלא מהעולם הזה. ככה שתהיי מוכנה להיפגע די הרבה בדרכך למצוא אהבה אמיתית.
אני באמת מצטער שאני מצייר לך תמונה עגומה אבל זה המצב. היום יש כל כך הרבה נשים רווקות וצעירות שמחפשות לבנות חיים וכל כך הרבה גברים שאין להם שום ענין בזוגיות קבועה שפשוט לא ייאמן. אז על אחת כמה וכמה כשאת גרושה עם שלושה ילדים.
דבריי אולי פוגעים ומעליבים אבל עדיף לך להיעלב מאדם אנונימי כמוני מאשר להתחרט אחר כך.כי את תיפגעי.את מוכנה להיפגע? יש לך את הכוחות הנפשיים לזה?
אמרתי לך .אני יודע מה את עוברת. עברתי את זה בדיוק. זה קשה מאד. סבלתי שנתיים וחצי עד שקיבלתי אותה כמו שהיא והפכתי להיות בדיוק כמוה.
אני יודע. יש הרגשה של נטישה. את מרגישה פגועה ומושפלת. את מדמיינת אותו איתה ולא מבינה למה. הלב כואב. הבטן מתהפכת מעצבים. אבל הייתי מציע לך למרות כל הקושי לחשוב מהראש ולא מהלב.
בכל אופן אל תביני לא נכון. האהבה קיימת. יש דבר כזה אהבת אמת. אני מאמין שאת תמצאי אותה בסופו של דבר. אבל המחיר על הדרך די גבוה.

לדעתי, לא לפחד.
עדיף לא למצוא אהבה חדשה, אבל להיות שלימה עם עצמך, ולא פגועה, נבגדת, מושפלת.

שירלי שלום,
ראשית אני רוצה להמליץ לך לא לבחור להיות אבודה, כי אם תחליטי שאת לא אבודה תוכלי לשלוט במה שקורה ולנהל את המשבר הזה. אם את בוחרת להיות אבודה אז מראש את יוצאת מפסידה....

את מספרת על מצב בו את חושדת שבעלך בוגד אך הוא לא ידוע שאת יודעת. איזה יתרון יש לך בזה שהוא לא יודע מכך? האם את מרוויחה משהו מכך שהוא לא מודע לידע שלך בעניין? אולי כדאי לפתוח את הנושא ולנסות להבין מדוע הוא לא נותן לקשר הזדמנות ולמרות ההבטחות שלו כן מקיים מערכת יחסים מחוץ למסגרת הנישואים? זה שאת שומרת את האינפורממיה הזו לעצמך משאיר אותך מתסכלת בלי תשובות ובעיקר אבודה. גשי אליו תעמידי אותו מול העובדות ואולי מצא חן בעיניו פתאום שיש לו אישה שעומדת על שלה...
יכול להיות שאימון אישי יעזור לך להעצים את עצמך, אני ממליצה לפנות לתהליך אישי עבורך או זוגי עבור שניכם.

בהצלחה,
דליה שוורץ - יועצת זוגית ואישית
054-4220259

תודה על תגובתך.
אני מרגישה אבודה אבל הרבה יותר חזקה מלפני שנה ששם גיליתי בפעם הראשונה את העובדה שבעלי בגד בי ולא עם אשה אחת.
אני לא פותחת את זה כרגע כי אולי אני צריכה להוכיח לעצמי משהו?לצפות מהצד בזה?לחזק את זה שאני יודעת?ואז להאמין שבעצם הוא מנסה להחיות איתי מחדש את החיים שלנו וטוב לנו ביחד אבל אני מעולם לא אצליח להיות המשהו המושלם בשבילו.?אולי אני מחכה כי עלתה לי מחשבה בראש להיפגש עם האישה הזאת ולשמוע ממנה?כי ממנו אני יודעת שאני לא אשמע את הכל וזה יהיה יותר מסובך?דרך אגב.עם שתיים מקודמותיו זה הצליח.הן סיפרו לי הכל וכך היתה בידי את כל האינפורמציה.
הבלבול הוא עצום.מה בעצם קורה פה?
הוא משחק איתי?
אוהב אבל לא מספיק?
אוהב אבל לא יכול לשלוט בזה?
כשדיברנו בעבר הוא מצידו אמר שזאת היתה תקופה שהיתה וחלפה והוא עושה הכל כדי לשקם ביננו,האמנם?
אולי בינתיים אני לא רוצה שאדע שאני יודעת כי אז הוא יחתוך את זה ויהיה יותר זהיר ואותי מעניין לדעת מה יהיה איתם הלאה...
כדי שאני אוכל לקבל את התשובות לעצמי?

לי, בכל פעם שאמרתי שאני עדיין אוהב את אשתי למרות הכל אמרו כולם: מגיעה לך מישהי שתאהב אותך באמת. כלומר, אחרי מעשה של בגידה, אין שום סיכוי לחזרה.
לא האמנתי להם.
אבל היום אני יודע שמה שהציל ועדיין מציל אותי זו העובדה הפשוטה שהיא לא רוצה לחזור. אם הייתה רוצה, אז אני הייתי בבעיה רצינית. משום שמצד אחד אני שונא את המצב הנוכחי שלי, ומצד שני אני יודע שלא באמת הייתי יכול להיות איתה. אז בעצם השאלה שאני שואל אותך היא: מה את עושה איתו?
האם אלו החיים שאת רוצה לעצמך? האם את חושבת שיבוא יום שבו תוכלי להסתכל עליו ולא לחשוש ממה שעובר לו בראש?
לדעתי, עד כמה שזה קשה, את צריכה להתסכל על עצמך ולהבין מה את רוצה, מה יעשה אותך מאושרת ומה הכי טוב לילדייך. רק אחרי שתשקלי את כל ההיבטים של המצב תוכלי לקבל החלטה: להישאר או לעזוב.

טל היקר.
אני רוצה שתבין שמאוד מאוד טוב לנו יחד.מכל הבחינות וזה מה שהכי מאכזב אותי.זה מה שהכי שובר אותי.הכל מושלם כביכול,אז למה?ואיך?
וכן.אני מוצאת את עצמי שואלת את עצמי מה עובר לו בראש?מה הוא חושב עכשיו?הוא מתגעגע למישהי שנותנת לו משהו שאני לא מסוגלת לתת לו וזה לא משנה כמה שאני אתאמץ?
ת'אמת?בא לי להטיח לו את כל הדברים בפרצוף ואולי אני מחכה שיהיה לי את כל "החומר" כי כרגע אני נמצאת בעיצומה של עבודת האיסוף שלי.אבל אני שואלת את עצמי ומה הלאה??
זה מה שמשגע אותי.אני לא יודעת מה הלאה.
זה ברור לי שאם אני אגיד שאני חותכת הוא ישתגע,יתחרפן.אני יודעת שהוא אוהב,מעריך.אבל אולי לא מתרגש.אולי חלק מהדברים הם משחק שלו איתי?\
מעצבן אותי לחשוב שהוא חושב שאני בעצם לא יודעת כלום.הוא שהוא יודע שאני לא מטומטמת אבל פשוט שותקת כדי לא לפוצץ את זה.
אז מה בכל זאת?

אמנם לא לגמרי אותו הדבר, משום שאצלי לא היה מצב שאשתי ואני המשכנו לחיות יחד אחרי הבגידה, אבל כן היו שיחות ופגישות בינינו. בשיחות האלו לא גיליתי לה שאני יודע את מלוא היקף הבגידה שלה. חשבתי שבאיזהשהו מקום זה נותן לי מידה מסוימת של שליטה על הסיטואציה, כשלמעשה לא הייתה לי שליטה כלל.
השאלה היא, מה זה משנה? מה שחשוב זה מה את מגדירה כבגידה ומה את מגדירה כמעשה שאת לא יכולה לסלוח עליו ואיזו התנהגות היא התנהגות שאינך יכולה לחיות עמה.
אם את חושבת שישנו סיכוי שתוכלי להחזיר את האושר שלך (האם את מאושרת עכשיו?) אז יכול להיות שאין מה לפתוח את הנושא לדיון, למעט אם זה משרת את ההתקרבות והגברת הפתיחות ביניכם.
אם אינך מאמינה שישנו סיכוי, אז מה הטעם? זה שהוא ידע בדיוק מה את יודעת, לא ישנה את התנהגותו. אם הוא בוגד, ימשיך לבגוד. אם אינו בוגד, זה לא יוביל אותו לבגידה.
מה שאני מנסה לומר ואני מקווה שאני מצליח זה שהדאגה שלך צריכה להיות בראש ובראשונה לעצמך. נסי להבין מה יעשה *לך* טוב. נסי לפעול על פי התובנה הזו.

שירלי,
ההחלטה עם לדבר איתו או לא תיהיה בסופו של דבר החלטה שלך אבל אני מציעה לך לעצור לרגע ולבחון האם ההתנהלות שלך קידמה אותך לעבר המטרה שלך. התשובה היא כנראה לא, מאחר ואת נמצאת היום בדיוק באותו מקום שהייתו בו בעבר. בבחירה שלך לא להגיד לו שאת יודעת ולדבר עם אותן נשים את בעצם נותנת לפחד שלך לנהל אותך. את עושה הכל כדי שהוא לא ידע מתוך חשש. במקום שאת תנהלי את מה שקורה ותעמיד את הדברים במקומם את נותנת לחששות שלך לעשות זאת במקומך וכך את חוזרת לאותה סיטואציה שהיית בה כבר בעבר.
אני אומרת שוב, זאת החלטה שלך מה את עושה עם זה אך אל תשכחי לבדוק עם הדרך הזאת מקדמת אותך או לא.

בהצלחה,
דליה שוורץ - יועצת זוגית ואישית
054-4220259

היי.דליה.תודה רבה על תשובתך הזריזה.עזרת לי מאוד.
לעניינו.מה את בכל זאת מציעה לעשות?להגיד שאני יודעת?ואז הוא יפסיק עד לפעם הבאה?
אני שוב מציינת שהכל נפלא ביננו אזי זה עוד יותר מאכזב לדעת שדווקא שהכל נפלא יש בכל זאת מישהי ברקע.
אני לא יודעת מה לעשות.
בכלל יש מקום להישאר יחד?
אני פתאום חושבת שאולי הוא טיפוס שכזה ובעצם שוב דבר לא יעזור.
אולי הוא ירתע לאיזה תקופה אבל זה שוב יופיע.
אז לדבר?
להגיד שאני יודעת?
להעמיד עובדות בשטח?
ומה הלאה??????

קראתי את כל השרשור, ויש שני מוטיבים שעוברים כחוט השני בכל הפוסטים שלך.
א."מאוד טוב לנו יחד...טוב לי עם בעל אוהב ומפנק...אבא נהדר..." וכו' וכו'.
ב. אני אבודה, לא יודעת מה לעשות? מה היה? מה עושים? לספר לו? לא לספר לו? מה יהיה?
זה פשוט מפוצץ את המוח.
יש לך בעל שהוא בוגד סדרתי לכל עניין ודבר, שקרן פתולוגי, אדם ללא מלה, שלא חושב על פגיעתו הרעה ביקרים לו, אגואיסט מוחלט, כזה שלא סופר אותך בעצם, ממטר, ואת, לעומת זאת מתארת אותו בסופרלטיבים ,שמעט מאוד נשים, שבעליהן נאמנים להן, היו משתמשות בהן.
העניין הזה, + חוסר ההחלטיות שלך ,וחוסר האסרטיביות שלך בעצם הכניסו אותך ללופ שאינך יכולה לצאת ממנו.
לעניות דעתי, העובדה שאת מוכנה להסתפק בפירורים ,ולא גובה ממנו את המחיר המלא על מעשיו, גורמת לכולכם לדרוך במקום.
הוא יודע שאת שפוטה שלו, שאת חוששת לזרוק אותו לכל הרוחות, אז למה לו להשתנות?
רק ברגע שהוא יפנים, שהוא עומד לאבד אותך ואת הילדים, יש מצב שאולי, אולי הוא יתעשת.
האמת? גם זה לא בטוח, כי זה נראה כמו "טוטאל לוסט" לגמרי, בוגד סדרתי, שהתמכר לעולם הריגושים והכיבושים, אבל אם סלחת לו (מהר מדי?) בפעם הראשונה, ואת מתלבטת אם להתעמת איתו, כי את בעצמך, חוששת , אז לצערי הרב, את צפויה לעוד הרבה כאב.

איל צודק, לדעתי. היחידה שתוכל לשבור את הלופ שבו שניכם נמצאים היא את. זה קשה, כואב מנשוא אבל הכרחי. חיים כמו שאת מתארת הם לא חיים! לא בעיני, לפחות.
תעשי את מה שאת צריכה כדי שהמחשבות שלך יצטללו, בין אם זה התנתקות לכמה ימים (גם מהילדים) ובין אם זה שיחות נפש או כתיבה כאן בפורום, אבל את חייבת לקבל החלטה כלשהי.

למה אתה מתכוון בזה שאתה אומר לגבות ממנו את המחיר המלא על מעשיו?
מה אני יכולה לעשות כדי שלא יהיו אלה פירורים?
איך אני יכולה לדעת שבאמת הוא יהיה שלי במאת האחוזים?
אתה חושב שזה שאני אראה שאני יודעת ולא פרייארית ישנה את התמונה?

תראי, דבר אחד ברור לגמרי ,מה שעשית עד היום, לא הביא לשינוי המיוחל.
את חייבת לעשות סויץ בראש, ולשנות במאה ושמונים מעלות את הגישה שלך, לדעתי כמובן, את לא חייבת להסכים.
קודם כל, להעמיד בפני בעלך באופן הכי חד, ברור, נחרץ וחד משמעי "או אני, או אחרות" , איך אומרת ג. יפית? נקודה!!! ,ולא סתם להגיד אלא ללוות את זה במעשים, למשל לפתוח תיק גירושים, למשל לעזוב את הבית, למשל להתייעץ עם עו"ד ,לזעזע אותו שהוא בדרך להשאר לבד, אגב, אל תדאגי, התהליכים נמשכים זמן רב, וניתן להפסיק באמצע, אבל הוא חייב להבין שאת עכשיו, בעמדה של מקבלת החלטות, את אקטיבית, לא פסיבית ומחכה שהכל יסתדר מעצמו, כי זה לא יקרה.
כל זה במידה ואת עדיין רוצה בו, לא שאני מצליח להבין, אבל זאת זכותך.
את יודעת מה עושים למי שקיבל התקף לב? נותנים לו מכות חשמל, שכל הגוף שלו עף באויר, כדי להציל אותו. זה מה שאת צריכה לעשות, משהו דרסטי, משהו דרמטי, משהו שיגרום לו להפנים, אני במשחק זה לא משתתפת, ככה אני לא מוכנה לחיות, אני לא מוכנה שתכנס למיטתי, אחרי שחגגת עם אחרת.
את שואלת, איך תדעי שהוא שלך? לא תדעי.
את לא יכולה להיות כל החיים בלשית פרטית וחוקרת, מי בכלל יכול לחיות כך?
השינוי חייב לבוא מתוכו, רק כשהוא יבין שיש לבחירות שהוא עושה, מחירים גבוהים.
היום הוא לא מבין את זה.

אייל.
קראתי כמה פעמים את ההודעה שכתבת לי.כמה שאתה צודק.כל כך נכון כל מילה שכתבת.אני הולכת לחשוב על זה ולחשוב על הרבה.אני חייבת לעשות צעד משמעותי שהוא יבין שאני לא עוד האישה הקטנה והמובנית מאליו שלו.
רק אני צריכה לחשוה איך לעשות את זה?
ולמה בעצם אני לא מוכנה לוותר עליו?
התחלתי לחשוב מהראש ואני חושבת שהוא מאוד אוהב אותי אבל לא מסוגל לעמוד בפני הריגושים מסביב כנראה????

שירלי,
אני לא אגיד לך מה נכון או לא נכון לעשות מאחר ומה שנכון לאחד לא בהכרח נכון לאחר.
מה שאני אחזור ואגיד הוא שאת צריכה להחליט מה את רוצה שיקרה ואז לבחון האם הדרך שאת הולכת בה מביאה אותך למטרה שהגדרת לעצמך. אם התשובה היא לא, עלייך למצוא דרך אחרת שכן תקדם אותך לעבר הזוגיות נטולת הבגידות שאותה את רוצה. קימות אפשרויות רבות שבהן אפשר להתנהל אך עלייך לבחור את זאת שתיהיה הדרך למטרה שלך.

בהצלחה,
דליה שוורץ - מאמנת אישית וזוגית
054-4220259

אני מקווה שיהיו לך רגשות אשמה.

ההודעה הקודמת שלי היא בתגובה לדיון אחר, פורסמה כאן בטעות

תודה רבה על התגובות שקיבלתי,זה בהחלט עזר לי.
אני פחות אבודה מאושר ההרגשה של ההתחלה,אבל מאוד מאוד מבולבלת.כי מה באמת עושים?מפוצצים את הכל?מטיחים בפנים?
אפילו חשבתי לעצמי שנגיד ואני מגזימה והוא לא בגד בי.אז מה כל השקרים שתפסתי אותו?זה שהוא משקר לי זה כבר אומר משהו.ומה זה כל ההתכתבויות עם המחמאות ביניהם?סימן שאני לא סתם חושדת.
אני לא יודעת מה לעשות.
יש בי את הצד החזק של לקום וללכת והצד השני הוא הצד של ההגיון שאני שואלת את עצמי מה באמת יהיה?אני הילדים?
מה הלאה?מה?
ואני יודעת שהוא אוהב.מעריך.מכבד.
אז איפה כל זה?

בעלך, לא אוהב , לא מכבד, ולא מעריך, כי אחרת לא היה מנהל רומנים על ימין ועל שמאל.
כל אלו לא עושים אנשים שאוהבים!!!
לגבי אם להטיח הכל בפרצוף, בהחלט כן ויפה שעה אחת קודם, נוח לו עוד יותר שאת יודעת על הרומנים שלו, זה גורם לו פחות לבזבז אנרגיות על שקרים והסתרות כי הרי הוא יודע שאת תמיד תשארי שם.
תתעוררי, ותתעמתי איתו. ולגבי איך תדעי אם יהיה רק שלך, זה לעולם לא תדעי, אם את באמת מתכוונת להמשיך איתו , החוסר אמון הזה תמיד ילווה אותך, האם את מסוגלת להמשיך ולחיות אם אדם אינך סומכת עליו, הרי אפשר להשתגע, בכל פעם שיצא מהבית, הראש שלך יתחיל לעבוד שעות נוספות ובצדק.
מעבר לכך לא נראה לי כל כך שבעלך מתחרט על מעשיו או מתכוון להשתנות, הוא אומר שהוא מתחרט רק לאחר שהוא נתפס. ואת קונה את זה כל פעם מחדש.
הייתי אומרת לך קומי ותתגרשי החיים לא נגמרים אחרי גירושים, אך את מסרבת לראות את האמת ואת עוד מנסה להבין לליבו של בעלך, שהוא בוגד סדרתי חסר מעצורים ועכבות.
צר לי שאין לי מילים מנחמות בשבילך,אך אם בכל זאת את מתכוונת לשקם את נישואייך אז עשי צעד נועז , תטלטלי את הספינה, ותפתחי בהליך גירושים כפי שאייל הציע, תראי לו שאת לא האישה הקטנה שתשב ותספוג ממנו, כי אחרת זה ימשיך ותישארי באותו המצב.

שירלי שלום,
כנראה סרבת לקרוא את הכתובת על הקיר. בהחלט קשה מאוד כשאוהבים ויש שלושה ילדים ברקע להתגרש או ליצור משבר אבל יחד עם זאת עלייך לראות היטב את המציאות ולהוביל את היחסים למשבר ע"מ להביא אותו לכדי בחירה. כמו כן חשוב שאת המשבר תעברו בליווי של מטפל זוגי שיוכל לאבחן האם יש סיכוי לקשר ומה מוביל את בעלך להחזיק בו זמנית בנישואין וברומן.כנראה רצית ורוצה מאוד את הקשר גם בשבילו ובמקרה זה הוא צריך לבחור כי הוא מחזיק במקל בשתי קצותיו והופך אותו לחרב פיפיות הרסני ליחסים שלכם.
בהצלחה
תמי אורן