סוף סוף הוא הסכים לייעוץ זוגי

כל הכבוד לך על כך שאת מגלה את האחריות כלפי ילדך/ילדתך. אני ממש מתרגש כשאני שומע על אנשים כמוך שלא מוותרים, לא נכנעים.
אמא שלך אומרת שאנשים בגיל של בן-זוגך לא משתנים. אולי היא צודקת. גם גיסתי (בקרוב לשעבר) אמרה את זה לאשתי עלי, ולכן היא החליטה שהיא אפילו לא מנסה.

אבל את יודעת מה? אני כן השתניתי וממשיך להשתנות. אז בהחלט יש תקווה!

מאחל לך הצלחה

תודה לך על נטיעת התקווה,קצת חששתי מתגובות בסגנון "עדיף לך לבד" וכזה

מאחלת לך כל טוב

ותזכרי! טיפול זוגי, כמו גם טיפול אישי תלויים בשני דברים:
1. הרצון להשתנות (ובטיפול זוגי, רצון של שני הצדדים)
2. זמן, והרבה

אנחנו הגענו לטיפול זוגי מזויף, כבר כתבתי את זה בעבר. אבל אפילו אם היה אמיתי, הוא היה נכשל משום שלא נתנו לזה מספיק זמן (באמת חשבנו שאחרי 2 פגישות "נרפאנו"...) ובנוסף, לא היה רצון להשתנות. כל מה שדיברנו עליו היה כמה אני לא בסדר, כמה אני לא עונה על הציפיות שלה.
מעולם לא דיברנו עליה,

אז תהיי חזקה, סבלנית וסובלנית וקחי בחשבון שגם לך יש חלק בעניין. טיפול זוגי אינו דרך קסומה שבה תוכלי "לייצר ולעצב" לך את בן זוג חלומותייך. מדובר על כלי תרגום שיסייע לך להבין את בעלך ולו אותך. ותוך כדי ההבנות האלו, תיווצר ההזדמנות לשיתוף פעולה.

אבל גם יכול להיות שהטיפול יסייע לשניכם להבין שאינכם מתאימים עוד זה לזו, ופרידה היא הדרך הנכונה. כולי תקווה שזה לא מה שיקרה, אך עלייך להיות מוכנה גם לכך.

בהצלחה!

תדע לך שאני ממש לא כזו,להיפך אני כל הזמן עם היד על הדופק,הוא אף פעם לא אמר לי אם משהו שאני עושה מעצבן אותו (חוץ מזה שאני לא סוגרת דלת בPP) חחחח

זה נראה קצת כמו לפתוח תיבת פנדורה-אבל אני מוכנה באמת לעשות מה שנדרש,ובהנחה כמובן שזו עבודה משותפת של שנינו.

תאמיני לי, בתור הצד השני, לפעמים אנחנו מסתירים מה מפריע לנו בכדי להימנע מוויכוחים. אז אל תצאי מנקודת הנחה שאין בך שום דבר שמפריע לו. זה טוב שאת עם היד על הדופק, אבל אף פעם לא נוכל לדעת בדיוק מה חושב הצד השני.
הטיפול הזוגי, לדעתי, הוא תרופה מצוינת למצב הזה של חוסר תקשורת הנובע מחשש: המטפל/ת מסייע/ת לבני הזוג להבין זה את זו באמצעות "תרגום" של הדברים הנאמרים. אני למשל הגעתי לטיפול לאחר שחשבתי שאיבחנתי בהצלחה את הקשיים של אשתי. בפועל (וללא קשר למה שגילית אחר כך) הסתבר לי שלא הייתי בכיוון בכלל.
אם היינו ממשיכים בטיפול, יכול מאוד להיות שגם אני הייתי חושף סוף סוף את הדברים שהפריעו לי אצלה ותמיד פחדתי לומר לה, מפחד שהקשר לא מספיק חזק כדי לעמוד בזה. אולי, היינו בכלל מגיעים למסקנה שעדיף להיפרד, אבל לפחות היינו מגיעים אליה ביחד...

אני מסכימה איתך לחלוטין.

אבל תסכים איתי שאם הוא לא מדבר על מה שמפריע לו,אני לא אוכל לדעת.

אני לא נביאה ולא קוראת מחשבות.


אין לי מחשבות שרק הוא לא בסדר,אבל אני לא יודעת מצידי מה לסדר,ומכל זה...זה כבר לא רלוונטי כי הוא התקפל מההתחייבות שלו לבוא איתי לטיפול

שלום לך אורה,
נשמע שאת ובן זוגך זקוקים לייעוץ והכוונה מיקצועיים.ישנם נושאים רבים במערכת היחסים שלכם שיש לבררם לעומק כגון: תקשורת פתוחה, לקיחת אחריות, התמודדות עם מחויבות, התמודדות עם קונפליקטים, הבנה הדדית, גבולות ועוד ועוד.
אני שמחה שאת מבינה שאהבה לבדה אכן אינה מספיקה כדי לחיות ביחד ולהקים מישפחה.
אשמח לסייע לכם לשקם את מערכת היחסים.הקליניקה שלי נמצאת בנווה מונוסון-יהוד (איזור המרכז).
לפרטים נוספים:מיכל פאטל-יועצת זוגית ומשפחתית.
נייד:050-5475155.

שלום לך אורה,
בעמוד הפותח של פורום זה תוכלי למצוא את הפרטים של שלושת מנהלות הפורום כולל קישור לאתר של כל אחת בו תוכלי למצוא את הפרטים הרלוונטיים.
את מוזמנת להכנס לאתרים שלנו ולבחור.

בהצלחה,
דליה שוורץ - מאמנת זוגית ואישית
054-4220259

אבל לא הייתה תשובה מספר פעמים.

אחר כך פניתי למרכז בת"א ברחוב בר כוכבא ששכחתי את שמו.

למזלי לא יצא לי לפדח את עצמי אצל אחת מכן,כי הוא קיבל רגליים קרות.

פשוט מיואשת...

ראשית כדאי לך מאוד להתחיל תהליך של יעוץ אישי, כדי שתביני למה בכלל את נמצאת בזוגיות שלא מתאימה לך, ולמה את נשארת בה, גם כדאי שלא תתיחסי לטיפול בעצמך כסוג של "פדיחה", אלא כעזרה רפואית לכל דבר ועניין.