התמודדות עם פרידה ממאהב

"הלכנו על הנאה, אבל חייב להכנס רגש" ,חייב?
אצלך אולי, לא אצלו.
זאת קלישאה ידועה, נשים משתמשות בסקס כדי לקבל אהבה(מזוייפת) ,וגברים משתמשים באהבה(מזוייפת) כדי לקבל סקס.
את מספרת על פגישה שתלויה בו, של פעם בחודש, את כותבת שאינך מסוגלת אפילו לשתף אותו רגשית, במה שעובר עלייך, ושאינך יכולה אפילו לצפות לכלום, כי ברור לכם, בעצם ברור לך, שהוא לא מחוייב לכלום.
אז איך את מגדירה את עצמך? מה את בשבילו?
פחות מזונה, כי היא לפחות מקבלת תשלום, את גם את זה לא, כלום, כלום.
פגישה חודשית לצורך התפרקות מינית (שלו), ללא שום ערך מוסף, ואת עדיין לא מצליחה למצוא את הדרך להתנתק, ממי שמנצל אותך ללא בושה.
יקירתי, מי שלא שומר על כבודו כאדם, שלא יצפה שאחרים יכבדו ויעריכו אותו.

עברתי על לא מעט דברים שכתבת
ומענין אותי אם אתה בפורום הזה כתומך רגשי או כשומר מוסר
הרי הפורום הזה מעצם יסודו אינו שמור לשומרי המוסר.

אבל לעניניו, הדברים שלך בוטים ככל שהם, אכן אמיתים ונכונים הם.
וכמה שקשים הם למי שנמצא בתוך כל זה הם מאירים ומעירים.

הפורום לא מתחלק לאנשי מוסר, וחסרי מוסר.
אבל, לפעמים כשאנשים כותבים פוסט, והמסקנה שלי כקורא, שהם מנותקים ניתוק מוחלט מהמציאות, על גבול המסוממים, אז אני מוצא את עצמי, חייב להעיף סטירת לחי מצלצלת, וירטואלית כמובן לאותם אנשים, ולא לדבר בשפה רכה, עדינה, לא לרמוז רמזים, ולא להלך סביב סביב.
נכון, שאני מתנגד נחרצות לבגידה, ואיני מוצא שום הצדקה לעולם לעניין הזה.
מי שרע לו בנישואים, והוא אינו מוצא בה את מה שהוא מחפש, שיתכבד יודיע לבן/בת זוגו שרע לו, והולא לא יכול להמשיך, ויתקן את הטעון תיקון, או שיפרד ויפתח בפרק ב', אין לי סימפטיה, למי ש"רוצה ויכול גם לשמור על המציאות וגם על הפנטזיה", כפי שכתבת.
בחיים צריך לפעמים לבחור, ואי אפשר לבלוע את כל העולם, ולרקוד על כל החתונות.
אבל יש מקרים, שרומן אסור הוא אפילו לא רומן, (וגם רומן שיש בו אהבה הדדית הוא פסול בעיניי)אלא סתם ניצול ניצי של רגשות אהבה כנים לצורך סיפוק מיני נטו, כמו במקרה שאת תיארת, והתגובה שלי היא מתוך כאב וצער, כפי שהייתי מדבר אל אחותי או חברה, ולא ממקום של הטפת מוסר, וחלוקת ציונים, אני מאוד מקווה שתביני, שאני נמצא פה, מתוך מקום שאני חושב שאני עוזר לאנשים להתבונן אל המציאות בעיניים פקוחות, ולא כדי לדקור אותם בנקודות רגישות.
אלא שלא תמיד ניתן לעזור במתק שפתיים, וליטופים על הראש.

אכן יפה כתבת "מי שרע לו בנישואים...", אני לא יכולה להגיד שרע לי
יש לי בן זוג מדהים וילדים משגעים, אבל אני ערה לעובדה שמשהו חסר
ולא מסוגלת להצביע על זה, או על מה הוביל אותי בכלל להכנס להרפתקאה בזוייה זו.

אך יחד עם זאת, קל לעמוד מן הצד להיות בסטאטוס זה או אחר ולהציג עמדה,
אין לי מושג מה גילך או עברך, אך תסכים איתי שאם זה היה כלכך קל כמו שאתה מציג את זה
לא היו כלכך הרבה בגידות...ולצערי, כן גם לצערי, יש והרבה. אני רואה את זה סביבי וגם שומעת.

הייתי שמחה לשנות או לשפר את מצבי עם בעלי, אך הוא לא מוכן לשמוע על יעוץ גם אם זה יגרור פרידה, ואין לי כל כוונה לספר לו על הבגידה. ההתמודדות שלי איתה קשה גם ככה.

בכל אופן, אני שמחה שהגעתי לפורום הזה, כי התשובות שלך הן לענין ובהחלט מכניסות קצת הגיון
לראש המבולבל שלי.
אז תודה

באמת אני, היה ממש קשה לקרוא את ההבהרה שלך, שיש לך בן זוג מדהים וילדים משגעים, ושסיכנת את מה שיש לך, ויש לא מעט, בשביל זה???
והכל בגלל איזה חסך שאת בעצמך לא מסוגלת להגדיר.
באמת כואב הלב.
את כותבת שאם היה קל, לא היו כל כך הרבה בגידות. את צודקת לגמרי, אלא שאני לא אמרתי שזה קל, זה קשה לבחור בין שתי חלופות גורליות בחיים, לבחור חולצה בחנות זה יותר קל.
גם מה שהבוגדים עושים זה קל, הם לא משלמים את המחירים של הבחירות שלהם בחיים.
אגב מבחינת גיל אני באיזור החמישים, ועברתי כמה משברים וטלטלות בנישואים שלי, אני מבין בדיוק על מה את כותבת.
אם נחזור לענייננו, לדעתי מה שחסר לך, זה בערך מה שחסר לכולנו אחרי שנים של זוגיות ארוכה, התחושה שאנו חשובים למישהו, שיש מישהו שלא מקבל אותנו כמובן מאליו ,שיש מישהו שמוכן להשקיע, לחזר ,לפרגן באמת, להיות בשבילנו ורק בשבילנו.
השאלה מה עושים עם המצב הזה? יש כמה וכמה אפשרויות, בגידה היא רק אופציה אחת, ולא הכי מוצלחת, לדעתי, ובוודאי לא בגידה שהיא ריקה מתוכן, והיא סוג של אשליה.
אני מאחל לך, שתצליחי למצוא את מה שחסר לך, בדרכים אחרות.

אני מרגישה צורך לשתף אותך בשיחת הפרידה מהמאהב
בה הבנתי מעבר לכל ספק את מה שאמרת וזה כואב, אלוהים - כמה שזה כואב

לא הפרידה אלא התחושה שבאמת הייתי "פחות מזונה" כפי שכתבת.

הוא אמר שמנסיונו הרב מהעבר אין לו כוונה להכניס רגשות לתוך מערכת שכזו זה מסוכן מדי.
עוד בתחילת הקשר הוא אמר שהיו לו שתי מערכות של כחצי שנה והרבה כאלה של פעם פה או שם.
איך אפשר בכלל, להכנס למיטה לאורך זמן עם משהיא שאתה לא מרגיש אליה כלום.
טוב מה שבטוח הקשר הזה נגמר ואני עכשיו אתמודד עם התוצאות של ההרפתקאה הנוראית הזו.

וכמה כוח צריך בשביל זה שזה הכי מעצבן, כוח ועוד למי? לזה שאני אומרת לו מה אני מרגישה
והוא עוד שואל אותי אם זה בסדר שהוא יתקשר אלי?! איזה מן טיפוס הוא. לחשוב מה עוברת או תעבור המשפחה שלו. אני מרגישה צורך כלכך חזק לעמוד מולו ולהלחם, אוף ממש ילדה בת 16
לתת לו סטירה ולהעיר אותו, ומצד שני למה? מיותר כלכך.

כל כך קשה לי עכשיו, והוא לא שווה את זה!!!

שמחתי לשמוע, תודה על השיתוף.
קבלי חיבוק וירטואלי.
מתנצל על המילים החדות כתער.
הכי חשוב, שהעניין נסגר והסתיים, תחשבי שזה יכול היה להיות בעוד כמה שנים, תחשבי שזה היה יכול להתגלות, ואיזה כאב היה נגרם לקרובים אלייך, בקיצור, תמיד לראות את חצי הכוס המלאה.
עוד משהו חשוב, את חייבת לסלוח לעצמך, כן, כן.
את היית במצב פגיע, היית חלשה והוא זיהה אותך כצייד מיומן, זיהה את המצוקה שלך, הצורך שלך לאינטימיות רגשית והוא זה שצריך להתבייש, כי זה נבזי לנצל חולשה של אנשים, זה כמו להגיע לזירת תאונה שיש בה פצוע או הרוג, ואז לכייס אותו ולהסתלק.
אני מאוד מקווה שתצאי מהעניין הזה עם תובנות חדשות לגבי עצמך, כי מה שחסר לך, ומה שדחף אותך החוצה, לא נעלם וצריך להתייחס אליו ולמצוא לו מענה כזה או אחר.
בהצלחה, אחותי.

שלום לך אני,
קראתי את התכתובת שלך עם אייל ונהנתי מהתהליך הקצר שעברת באמצעות הכתיבה בפורום.
ועכשיו לענין, את כותבת שמשהו חסר אך את אינך יודעת מהו, נסי להבין מה נותן לך אותו מאהב, מה הריגוש הזה שהוא עושה לך או אולי מה בו כ"כ מושך אותך. יכול להיות שבעזרת איתור מה כן תוכלי להבין מה אין עם בן הזוג שלך. אולי יהיה זה משהו שניתן לעורר ואולי לא. אולי חסרה איזה תכונה מסויימת שאין אותה לבן הזוג שלך ואז תוכלי לנסות למצוא פיצוי ע"י תכונות אחרות שיש בו.
אני מסכימה איתך שתהליך הפרידה הוא קשה אך ויש אף שמדמים אותו לתקופה של אבל, אך עלייך לזכור שאם זה מה שנכון לך לטווח ארוך אז הקושי לאט לאט יפחת ותוכלי לתת את כולך לשיקום היחסים שלך עם בעלך.
בהצלחה,
דליה שוורץ, מאמנת אישית וזוגית
054-4220259