נדמה לי שק' עזב את הפורום...

ק' חזרת!

מה נשמע?

הי מותק. מה קורה?
אני בסדר. אני יודע שנעלמתי קצת. פשוט אין לי הרבה זמן לכתוב. יש לחץ אדיר בעבודה ובבית הפרחחים שולטים ללא עוררין על המחשבים וקצת בעייתי לכתוב אבל לא שכחתי אותך.
אני עדיין שייך לכאן. הייתי נבגד. עכשיו אני בצד השני. (-:
תכתבי לי.אני קורא הכל רק לא תמיד יכול לכתוב.
נשיקות. לילה טוב. (-:

היי ק'
הכל בסדר אצלי,אין בעיות עם הבעל ;-)
ד"א...אם זה משנה לך...אז לא הצגתי את עצמי ואני אשמח לעשות זאת.
אז אני מוריה אני בחורה דתייה ואני עומדת לסיים את השירות לאומי שלי.
אתה בטח שואל את עצמך,מה היא עושה כאן לעזאזל?
מקווה שהגיל שלי לא מפריע כדי להתכתב.

אז אתה עדיין בוגד?נו שיהיה...

אני באמת שמח שטוב לך בבית. זה כל כך נדיר.
אני מבין שאת עכשיו בת 20. הגיל לא משנה בכלל. חשוב שיש לך דעה מגובשת. ובכל מקרה הפורום הוא אנונימי אז ככה שכל אחד יכול להיכנס ולהגיד כל מה שהוא רוצה.
שאלת אם אני בוגד אז כן יקירתי אני בוגד. אבל לא בכוח. לא מחפש את זה. אבל בעבודה שלי אני פוגש המון נשים וחלקן מחפשות סטוץ חסר משמעות ואם זה לא אני אז זה יהיה מישהו אחר. פעם התאפקתי. היום לא.
אגב מה את עושה ערה בשעה כזו?
יום טוב יקירתי.

היא גם החליטה שמי שכותב ומגיב פה, הוא רק כזה שהוא בוגד או נבגד, ואם הוא לא כותב, סימן שהכל דבש אצלו.
איזה היגיון מרתק, איזו מחשבה עמוקה...

אני למשל התחלתי לכתוב כאן כנבגד. אבל היום, אני מצוי בשלב מעניין מאוד שבו מתגלים ניצני מערכת יחסים חדשה. אני בעצמי לא מאמין. בכל מקרה, אני באמת מרגיש הרבה יותר טוב ולכן אני כותב פחות.
אני גם קורא פחות, מכיוון שזה לא עושה לי טוב לשמוע את העומדים לבגוד שכותבים כאן בציפייה לקבל אישור לעשות מעשה.
כל כך נמאס לי מההתעסקות בזה. זה הפך מהדבר היחיד בחיי למעין עיסה מאוסה ובאושה שאני לא יכול לסבול לעסוק בה יותר. אפשר אפילו לומר שזה משעמם אותי לחזור ולחשוב על זה, או לספר על זה. זה נראה פתאום כל כך סתמי ולא חשוב.
אולי זה קשור למע' היחסים החדשה, אולי זה רק הזמן שעבר. ואני מאוד מקווה שלטיפולים הרבים שעברתי היה גם כן חלק בכך (שאלמלא כן, סתן זרקתי אלפי שקלים....)
העיקר שאני מרגיש טוב יותר.

אני יכולה לענות רק על עצמי.

לא רק שהוא התקפל מהעניין של הטיפול הזוגי,שבוע שעבר תפסתי אצלו טלפון "סודי" עם מספר שלא ידעתי על קיומו ועם SMSים לבחורות ומבחורות.

הכי קורע אותי שההודעות היו מהזמן שהייתי אצל אמא ,כי הוא לא קיבל את ההריון שלי.

ואני חושבת לעצמי...בזמן שאני הייתי מדוכאת ומפוחדת ומה לא-הוא חיפש זיונים.

ואני עדיין כאן.

למה אני לא קמה והולכת????? למה אני מענישה את עצמי? לא חסרים לי תהיות ושאלות.


תשמעו,אני יכולה להגיד לנשים שחושבות/חושדות בבעלים שלהן-אל תתביישו לחקור ולהגיע לאמת.
אינטואיציה נשית לא הולכת ברגל.יש לנו סיבות טובות לחשוד ולא רק מונעות ע"י פחדים.

אני לא בגדתי ולא נבגדתי ובכל זאת אני כותבת כאן.

אז זה היה ממש בצחוק.חוש ההומור שלך לא מפותח במיוחד.