חברה חדשה לאבא - דחוף

אני שואל לא כדי לתקוף אלא מהתעניינות:

האם את באמת חושבת שיש לך הזכות להחליט לגבי מה קורה בחייו של גרושך? וודאי שישנה השפעה על ילדייך. אולם חברתו החדשה של גרושך היא חלק מחייו כפי שחבר חדש שלך יהיה חלק מחייך שלך. כיוון שהסכמתם ביניכם שילדיכם יהיו מעורבים בחיי שניכם (ואני מניח שכך הסכמתם, עם הסדרי ראייה וכו') עלייך לקבל את העובדה שישנם דברים שהם מחוץ לשליטתך.
עם זאת, במידה והיחסים בינך לבין גרושך הם תקינים ויש לכם היכולת לשוחח מבלי להפוך כל עניין לוויכוח, את יכולה פשוט לפנות ולשאול לדעתו. הסבירי לו שאין לך התנגדות לקשר החדש שלו (ולמען האמת גם לו הייתה לך, אין לך מילה בעניין) אולם כפי שאת היית מכירה לילדייך חבר חדש בזהירות וטיפין טיפין, את מבקשת שגם הוא ינהג כך. הסבירי לו שמדובר פה בהתנהגות של אחריות משותפת של שניכם, לשמור על האווירה הרגשית התומכת עבור הילדים.
שימי לב לניסוח דברייך ולאווירה, כך שלא ייווצר הרושם שאת מנסה לחבל ביחסיו של גרושך עם חברתו, על מנת שלא ליצור אנטגוניזם כלפייך, או מצידך כלפי החברה החדשה. את בוודאי לא אמורה להפוך אותה לחברתך הטובה ביותר אולם ישנו סיכוי טוב שהיא תהיה חלק ניכר מחייהם של ילדייך בעתיד וחבל יהיה לזרוע את זרעי הפורענות של העתיד כבר היום, בצורה של יצירת מצב בו ילדייך מבינים שעליהם לבחור בינך לבינה (שהרי זה לב העניין בעצם, גם אם אינך חושבת כך - ייתכן שזה המסר שילדייך יקלטו).
בהצלחה!

ברור שאין לי זכות להתערב לו בחיים או לקבוע משהו, ואנחנו ביחסים טובים ויכולים לדבר בלי לריב. הבהרתי את דעתי בצורה הכי יפה ונעימה, אני דבקה בדעה שיש צורך לעשות את זה לאט למען הילדים ואני מסתכלת מכיוונם, אני לא מקנאה ביחסים החדשים שלו, זה ממש לא זה אבל אני חושבת שלספר להם היום ובעוד שבועיים כשהם אצלו אז היא ישר גרה שם זה לא לעניין, מה גם שיש גורמים וצדדים נוספים לסיפור, שלא אפרט.
אני יודעת שזה המצב וזה שהוא לא מסכים איתי, אין מה לעשות עם זה רק שאני דואגת לילדים ולא רוצה שייפגעו, גם ככה זה לא פשוט

הם לא גרים עם האב, אלא "רואים אותו" פה ושם.
לדעתי הם לא יפגעו, והם מספיק גדולים להבין שלאבא יש כרגע חברה, ואולי תהיה אחרת.
מה שחשוב להם, לדעתי לפחות, זה מי יבוא לגור ולחיות איתם, כלומר בן הזוג שלך, אם וכאשר יהיה.
לכן את תצטרכי להיות זהירה, בנוגע למי את רוצה להציג לפני הילדים, כי מי שאת מכניסה לחייך היום, יכול מחר לחיות איתם, ומחרתיים להתחתן איתך, זה סיפור שונה, מהקשר עם האב על כל המשתמע.

סימי שלום,
אני מסכימה איתך שהדברים נעשים בקצב מהיר שאינו תואם את הצורך של הילדים. היה נכון יותר לעשות הכנה , היכרות לפרקי זמן קצרים אבל מאחר וחלק מהקושי בגירושים שאין שליטה על המציאות בחיי ילדייך כשהם אצל האב, עלייך לראות כרגע את טובת הילדים ובבסיס לקבל את המציאות באופן שלא יעורר אצלם התנגדות מתוך הזדהות איתך. חשוב שתעודדי אותם להיכרות החדשה למגורים המשותפים תלמדי להכיל את קשייהם אם יתעוררו ואנא שימי לב שמא בשל הזדהות איתך .יתנגדו ללכת לאביהם כדי לא להשאירך לבד או לחילופין יספרו סיפורים קשים כדרך להתמודד עם קונפליקט הנאמנות. ילדים מסתגלים היטב אם ההורים מקבלים את המציאות גם אם אינה מתיישבת עם אמות המידה שלהם וגם אם לא בשליטתם.
מאחלת לך הצלחה
תמי אורן