מה עושים?

נפגשנו פעמיים למשך זמן קצרצר..חיבוקים נשיקות בלבד !! הוא פשוט מקסים..דיברנו על הזוגיות אחד של השניה הוא אמר שהשגרה משעממת אותו (בסה"כ שנה וחצי שהוא נשוי..)הוא אמר שהוא יוצא לחופש של כמה ימים ולא יגיע וכמובן שהוא מאוד יתגעגע...(אני לא מפסיקה לחשוב עליו אפילו חולמת..ובעיקר כועסת על עצמי שזה קורה)
ואני כבר כמה ימים לא רואה אותו ועושה חשבון נפש עם עצמי האם כל המשחק הזה שווה? האם כדי לסכן הכל בשביל איזה ריגוש??
האמת שאני מאוד מנסה במקביל לשפר את הדברים בבית לגרום לבעלי לרצות "לחיות" גם אחרי העבודה זה מאוד קשה לו ..הוא מגיע הביתה מהעבודה ובשבילו הכל נגמר עד למחרת!!!

חסויה,
נראה שמערכת היחסים שלך בנויה על מה שבעלך רוצה ועל הדרך שהוא לוחץ ודורש שהדברים יהיו, מצד אחד את נכנעת ללחצים שלו אך מצד שני את לא מרוצה מזה שהדברים נעשים באופן שונה ממה שהיית רוצה ולכן את מחפשת את הריגושים במקום אחר.
יש אפשרות נוספת, לנסות ליצור את הריגושים עם בן הזוג שלך, להסביר לו כמה חשוב לך לצאת לבלות, להסביר שאת מעדיפה לעבוד במקום אחר ולא להיות יחד 24 שעות ביממה, להסביר כל דבר שגורם לך לאי נחת במקום לרוץ ולחפש את הריגושים שלך עם אחרים.

יכול להיות שתתקלי במצב שבו תסבירי לבעלך ותנסי ליייצר את הריגושים ותגלי שהוא לא קשוב או לא מעוניין. זה יהיה הזמן שלך להחליט מה את עושה ואיך את ממשיכה את הדרך.
בכל מקרה נשמע לי שייעוץ זוגי יכול מאוד להועיל כדי שתמצאו את הדרך שלכם.

אשמח לעזור יותר,
דליה שוורץ - 054-4220259

תודה על תשובתך..האמת שהעבודה איתו לא מפריעה לי מה שכן זה השיגרה בית עבודה -עבודה בית !! פה זה נגמר הוא מאוד עייף הוא עובד קשה אבל יש ילדים שצריך להקשיב להם (מידי פעם אפילו שהם גדולים 16,12 ).
ניסיתי תוך כדי עבודה לדבר על כל מיני דברים בחיינו הילדים תשומת הלב הדרושה להם ,לי, לו,ואז הוא אמר "אני אוהב אותך את החיים שלי" אז אמרתי יפה אך החיים לא מתחילים בעבודה ונגמרים בבית יש חיים מעבר לכך מידי פעם צריך "אוויר" כן גם אתה !!!שהשיגרה לא תשעמם ,החלטנו שבימי חמישי נתחיל לזרום - מקווה שנצליח..........ולגבי הבחור הוא ממשיך להגיע ולהקסים אותי והאמת אני דיי פוחדת להסחף בזרם הפרפרים בבטן מובילים אותי לשם..........

לדעתי את עושה טעות ואפילו אם בעלך קצת לא בעניין הבילויים ובראש שלך אסור לך לבגוד בו כי בשביל ריגוש קטן את יכולה להרוס לעצמך תחיים

בהצלחה

תודה על תגובתך..
אני באמת לא רוצה להרוס את מה שבניתי במשך 17 שנים!!!
אני ובעלי נראים הרבה יותר צעירים מגילנו (אין אחד שלא אומר לנו) והוא קנאי לי בטרוף עד כדי כך שזה מעיק ,אנו עובדים יחד עם הרבה אנשים בעיקר גברים וכל הזמן אני מקבלת תגובות הצעות והוא מתחרפן.
אני באמת לא מתייחסת למה שאומרים- אך כנראה דיי נמאסה עלי השיגרה וחיפשתי קצת רגש...אותו בחור היה שם באותו הרגע חתיך הורס (צעיר ממני ב10 שנים )וידע "לקרוא"את מחשבותי ..נפגשנו פעמים לדקות ספורות (כי אין לי זמן אני על "סתופר") דיברנו ונפרדנו בנשיקה אחרי זה המצפון הציק לי..אבל הוא במחשבותי .. לפעמים השיגרה גורמת לך לברוח, ויותר מזה כשיש מישהו שעומד בצד וגורם לך להרגיש טוב אז אתה נסחף.
אני לא אומרת שכך צריך לנהוג צריך להגיע להבנה הדדית ואני כרגע מנסה בכל הכוח והרצון למרות ש....אני מקווה שאהיה יותר חזקה מהפיתוי .
בנתיים אני שומרת על ריחוק ללא דיבורים מיותרים ללא פגישות מנסה לשקם את ביתי שלי ....