הצילוווווו

לכל אדם (כן, גם לי) יש אדם אחר שהוא הקריפטונייט שלו.
אותו אדם אחר, שהוא רע לנו או לכל הפחות לא טוב בשבילנו, אבל אנחנו נמשכים אליו בצורה לא ברורה. אולי זה פרומונים, אולי זה התאמה סמויה בתת-המודע, אין לי מושג. אבל זה קיים ולא ניתן להתעלם מזה.
מה שכן, כמו שהקריפטונייט הורס את סופרמן, כך הוא הורס אותנו. לכן הפיתרון הוא לעשות מה שסופרמן עושה: להתרחק!

אז כמו שהבנת כבר זה בערך הדבר הכי קשה שיש ...
לא יודעת למה באמת שלא .
אולי ההסבר שלך הוא באמת נכון, ובאמת יש בנאדם אחד בעולם שלא משנה מה לא משנה מתי לא משנה איפה תמיד יהיה אצלי בראש.
ולא משנה כמה זמן יעבור או כמה מים יזרמו בנהר תמיד תהיה לי פינה בשבילו.
השאלה האמיתית היא למה בעצם אני מוצאת בזה אישהו סוג של הנאה? איך יכול להיות שאחרי כל מה שעברתי, כל מה שהוא העביר אותי אני עדיין מחפשת אותו? אני עדיין רוצה את זה?
אם אפשר להעיד עלי משהו אחד זה באמת שאני לא מסוג הבחורות האלה שנהנות לסבול.
שאני האחרונה שתיפול לתוך המשחקים האידיוטים האלה ותיתן להם במה אבל איתו זה משהו אחר.
לא משנה כמה אני "בשליטה" עם כל באנדם אחר, איתו אני פשוט כמו ילדה בת 15...
אני לא יודעת אם אי פעם זה באמת יעבוד ביננו, אני לא יודעת אם אי פעם הוא ישים לב סוף כל סוף לאותה ילדה בת 15 שמעריצה את האדמה שהוא דורך עליה משום מה.
אבל אני יודעת שגם עכשיו כשהדבר האחרון בעולם שאני רוצה זה להיכנס לעוד מערכת יחסים אני רוצה אותו ליידי. אני צריכה אותו לידי.
לא בתור חבר שלי לא בתור האהבה הכי גדולה של החיים שלי.
רק שיהיה ליידי ואני אוכל להניח עליו את הראש שלי ולחייך כשהוא מלטף אותי ועטף אותי בריח שלו....
הלוואי והייתה דרך לגרום לו להיסתכל קצת מעבר למה שמונח לפניו ולשבור את הסטטיסטיקה שייצרנו במשך 11 שנים.

כתבת "הלוואי והייתה דרך לגרום לו להסתכל...."

את מדברת על "לגרום" ומתכוונת ל"לשכנע". זה לא יילך. אי אפשר לשכנע מישהו בעניינים של הלב. ענייני הלב הם רגשיים בעוד שפעולת השכנוע היא שכלתנית. זו הסיבה שאנשים המונעים על ידי רגשות, פועלים פעולות שלעתים הן סותרות את ההיגיון הבריא. אין שום קשר בין אהבה והיגיון, בין מה שמתאים רגשית למה שנכון תועלתנית.

אני יודע את זה ממקור ראשון. חשבתי שאשתי תשתכנע לחזור אלי אחרי שתבין ש"קר שם בחוץ". אבל זו לא סיבה מספיק טובה לרצות להיות עם מישהו. וגם הבחור שמצאה לעצמה, שהוא לחלוטין "לא נכון" בשבילה, מוכיח את התזה הזו. אז כן, הוא יכול להיות אבא שלה, וכן, הוא נשוי וכן יש לו ילדים משלו וכנראה שלא ייתן לה עוד ילדים, גם אם יעזוב את אשתו בשבילה (מה שכנראה לא יקרה). ונכון שהם יהיו תלושים מבחינה חברתית ונכון שהוא פרימיטיבי שמצפה שהיא תשרת אותו על ימין ועל שמאל.
אבל היא עדיין אוהבת אותו.

אז אם את מחפשת דרך, דעי לך שאין כזו. עכשיו, אם את כבר מבינה שהוא לא טוב בשבילך, ורוצה לבחור בשכל, אז תתרחקי ממנו. ואם את מעדיפה ללכת עם הרגש, אז תתקרבי אליו, ותשלמי את המחיר.

אני רוצה אני רוצה להמין שאני אהיה מסוגלת להתרחק ממנו אבל אני מכירה את עצמי ואת החולשות שהוא גורם לי להרגיש בכל הגוף ואני יודעת שזה לא יצליח.
אני לא באמת יודעת אם אני כ"כ רוצה שזה יצליח כי באיזשהו מקום (בטוח חולני) אני עדיין מקווה לטוב עדיין מקווה שהוא יתעורר יום אחד ויבין הכל.. באיזה שהו מקום אחרי כל מה שעברתי בחיים ולא רק בתחום הזוגיות והיחסים אני בוחרת להישאר נאיבית ואופטימית איתו (או אידיוטית זו גם אופצייה).
בנוגע למה שכתבת על אישתך אני מקווה באמת שהבנת שאלו לא הסיבות הנכונות והכידאיות לגרום למישהו להישאר או לחלופין לחזור.
בנאדם צריך להיות איתך לצידך מרצון ומבחירה ולא מחוסר ברירה.
עם בעלי אני עוברת עכשיו את התהליך הזה.
אני יכולה להגיד מנקודת המבט שלי בכל העניין שזה באמת מפחיד ובאמת קר שם בחוץ אבל אני מעדיפה שיהיה לי קריר לבד מאשר קור כלבים איתו.
זה לא הוגן כלפי ובטח שלא הוגן כלפיו.
לעניות דעתי לא מגיע לאף אדם לחיות עם מישהו שלא אוהב אותו ולא נמשך אילו זה מצב שיכול להרוס בנאדם ולשגע אותו מרוב מחשבות על המצב ולמה אני לא מספיק טוב/ה בשבילו/ה.
אני מקווה שיהיו לי סיפורים עם סוף טוב לספר לך וגם אם לא רציתי להגיד תודה מכל הלב שנתת לי מפלט מכל הבלגאן הזה...

ויותר מזה, שתחזרי לספר על כך.
ואם עזרתי לך, אז אני שמח - כי לעזור לך זה לעזור גם לעצמי. בזכות התובנות שאני מפזר כאן, אני לומד עוד דברים בקשר לעצמי.

בהצלחה!