מבקשת תשובה

זה כואב, לחוות פרידה זה כואב, ולא תמיד כדאי למצוא בזה את ההגיון, הרי עד שלא יעבור המבול שבתוכך לא ממש תוכלי לראות את האופק.
תבכי אותו, תבכי אותי בלי לעצור ובלי רגשות אשמה, תבכי החוצה את כל מערכת היחסים שלכם עד שתרגישי שהיא נחלת הכלל.
אל תתאמצי להרגיש בסדר עם זה, ואל תרגישי דפוקה עם זה שאת אוחזת, תקבלי את זה שכרגע את אוחזת כי לא ברור לך איך אחרת.
תאמיני לי שזה יעבור, הצלקת תכהה, את תלמדי לחיות איתה ויותר מזה תביני שזה לא משהו אישי נגדך.
הרי זה היה יכול גם להיות הפוך, גם את היית יכולה להתעורר לבוקר שבו את מחליטה שזה הסוף מבחינתך, ולא יהיהבזה כלום מלבד התחושה והדחף שזה מה שאת רוצה לעשות.
תתבונני במה שעברת כחוויה שתעביר אותך לבסוף לקשר נכון יותר, גם אם זה יהיה הוא שיחזור את חייבת להבין את המקום שלך בקשר הבא. מי את רוצה להיות ומה את מצפה לקבל.
נשיקות,
מירב

אוקי אבל המבול לא עובר... זה לא כל כך עוזר לי הבכי ..אם זה היה עוזר לא היתי מבקשת עצות ..
אני לא מרגישה שזה מקדם אותי לאנשהו .. אני נשארת תקועה במקום ואני יכולה לחכות עוד ועוד אבל אני לא מרגישה שזה ממש עוזר ... אני לא רוצה להיות תקועה עוד שנה ו"לחכות " עד שיעבור כי בינתיים אני לא מצליחה ליצור קשרים וזה מפריע לי ...
זו גישה פסיבית לדעתי ... שעד עכשיו ישבתי עליה .. אבל אני רוצה לשנות משהו כי היא לא עוזרת לי

אוקי אבל המבול לא עובר... זה לא כל כך עוזר לי הבכי ..אם זה היה עוזר לא היתי מבקשת עצות ..
אני לא מרגישה שזה מקדם אותי לאנשהו .. אני נשארת תקועה במקום ואני יכולה לחכות עוד ועוד אבל אני לא מרגישה שזה ממש עוזר ... אני לא רוצה להיות תקועה עוד שנה ו"לחכות " עד שיעבור כי בינתיים אני לא מצליחה ליצור קשרים וזה מפריע לי ...
זו גישה פסיבית לדעתי ... שעד עכשיו ישבתי עליה .. אבל אני רוצה לשנות משהו כי היא לא עוזרת לי

איילה שלום,

אנשים רואים וקולטים את מה שאת רוצה שיראו ויקלטו.
אם את כל הזמן טרודה מכך שאת לא מצליחה להתנתק ולא יכולה להתמודד עם התמונות אז זה בדיוק מה שהסביבה רואה וכך גם את מגיעה לדייטים. נכון זה לא פשוט להתמודד עם פרידה מאדם שאוהבים אך בהחלט ניתן לעשות זאת.
אני מציעה שתרפי מהצורך הגדול שלך למצוא מישהו, אבל תרפי באמת לא רק במילים ותני לעצמך לעבור את תקופת האבל שלאחר הפרדה כי אם דילגת על השלב הזה אז אכן קשה להתנתק מאותו בחור שעזב. תני לעצמך לבכות, אין רע בזה, תני לעצמך להבין שכרגע את לבד, אם תתני לעצמך את הזמן הזה הצער ילך ויקטן וכך גם תוכלי להתפנות רגשית להכיר בחור חדש.

בהצלחה,
דליה שוורץ - יועצת אישית וזוגית
054-4220259

בכיתי במשך חצי שנה ... ועכשיו אני מנסה ליצור קשרים חדשים אבל זה כאילו משהו מונע ממני. אני כאילו אנטי כל בחור שאני פוגשת , אלא אם כן זה בחור שאני יודעת שאין לי איתו סיכוי .
אני מכירה בחור , וכאילו מלחתחילה מציבה לו תנאים משלי ... אני יודעת שיש דברים לאנכונים שאני עושה שכן בעבר היה לי הרבה יותר קל ליצור קשרים והכל לא היה מסובך כל כך ... וקשה אפילו עד ללפתח פגישה שניה ..

השאלה היא לא כל כך מה עושים כמו, מה לא עושים.
למשל, לא מסתכלים בתמונות של האקס והחברה החדשה שלו. מה זה נותן? למה זה טוב?
החיים המשותפים שלכם הסתיימו. אין לך יותר מקום בחיים שלו ולו אין מקום יותר בחיים שלך.
המלצתי לך היא להיות חזקה ולוותר על התענוג המפוקפק של להכאיב לעצמך.

לגבי מה כן עושים, כאן כאמור התשובה פחות ברורה. אמנם הזמן מרפא הכל, אך זמן המוקדש לאבל ועינוי עצמי אינו מרפא דבר. זה כמו עקיצת יתוש (אני לא מזלזל בכאב). ברור שהיא תירפא במשך הזמן ותפסיק להציק ולגרד. אבל אם כן נגרד אותה וכן נתייחס אליה (וזה מאוד קשה שלא לעשות כן) אז היא תתפתח לפצע כרוני. הדרך היעילה ביותר להתעלם מעקיצה מגרדת היא להסיח את דעתנו ממנה, וזה מה שעלייך לעשות. מצאי לך תחביבים, פעילויות שגורמות לך הנאה. צאי עם בנים אחרים, גם אם את לא מרגישה אליהם שום דבר כרגע. וזה בסדר שאת לא מרגישה - כי את לא פנויה רגשית לכך. אבל כהסחת דעת, זה מעולה.