מפורקת לרסיסים

קראתי המון הודעות בפורום ואנשים חווים תקופות איומות בעקבות בגידות וגירושין.
קודם כל, תקראי הרבה הודעות בפורום זה עוזר, במיוחד את ההודעות של טל הוא עבר מצב לא פשוט בכלל ושיתף את כולנו בכאב שלו ובהתמודדות.
דבר שני, לכי לטיפול, זה מאד עוזר לפגוש מישהו שטיפל בעשרות כמוך ויכול לעזור לך למצוא את הדרך הטובה בשבילך.
דבר שלישי תשקלי טיפול תרופתי.
יכולה מאד להשתתף בצערך ואני בטוחה שאת עוברת טראומה לא פשוטה.
את צריכה לשאול את עצמך הרבה שאלות בנוגע למה את מוכנה לספוג בשביל הקשר שלכם.

להרגיש יותר מגעיל עם עצמך... אל תכנסי לזה. הדבר האחרון שאת רוצה זה לבחוש בגועל ובצדדים הרעים של המצב שלך. את צריכה להתמקד באיך לצאת מזה בצורה הטובה ביותר, לכאן או לכאן ולא להתבוסס בגועל. ראיתי את חברתי מתגרשת אחרי שבגד בה והם עם 3 ילדים והיא תוך 3 חודשים של טיפול נפשי ותרופתי חזרה לתפקד באופן סביר, אמנם היום, שנה אחרי כן היא עדיין חווה קושי אבל היא במקום אחר לגמרה כי היא החליטה מיידית לחתוך ולא הסתכלה לאחור.
אני לעומת זאת סחבתי פרידה בנסיבות הרבה יותר פשוטות מהרב כאן בפורום אבל עצם זה שלא הצלחתי לחתוך ולא להסתכל לאחור סתם פגע בי יותר ופצע אותי יותר וגרר אותי על הרצפה יותר זמן.
נשמע שבעלך לא רק בוגד אלא גם חסר אתיקה מקצועית ועושה זאת בחדר הטיפולים. את אמנם חיה איתו כבר הרבה שנים אז לא אופתע לשמוע אם היו מקרים נוספים בהם חוסר הרגישות וחוסר הערכים שלו בלטו.
תשאלי את עצמך כמה את מוכנה לספוג ולהמשיך לספוג.

הוא צריך טיפול, לא את.
מה הוא חושב לעצמו, אם כל כך חשובים לו את והמשפחה שפשוט יתגבר על ההפרעה שלו.

נוי שלום,
מאחר והסיפור חוזר על עצמו ולדברייך את בתחושה של קושי להכיל שוב ושוב את מקרי הבגידה בוודאי שיש מקום לפנות לטיפול זוגי ע"מ לבחון את הדפוס החוזר על עצמו . כמו כן לא ברור באיזה מקצוע טיפולי מדובר אבל בכל מקרה נראה על פניו שיש הפרה של כללי אתיקה ביחסי מטפל מטופלת וגם אם זה מהווה שיקול שמונע ממך לפוצץ את העניין עלייך בנוסף להתנות את המשך הקשר בטיפול פרטני של בעלך.
בהצלחה
תמי אורן

נוי שלום,
ראיתי שלא נקלטה תוספת חשובה והיא ברמה האישית שלך רצוי שתבחני בצד העייפות הפחד הרצון לסלוח מה מניע אותך לחזור גם על אותו דפוס ממה את נמנעת ו/או מונעת.
בהצלחה
תמי

תמי שלום
תודה על תשובתך.הכן התנאי שעמד כרגע על הפרק הוא טיפול זוגי (על אף שאני לא בטוחה שיעזור משום שהוא ייילך מתוך כפייה ולא מרצונו)כמו כןביקש והתחנן להזדמנות אחרונה וזאת בנימוק שיש לי חומר "מפוצץ ביד" ובמידה "וימעד"שוב אני יכולה להשתמש בזה נגדו ולהרוס אותו מקצועית.
אולם הדבר שהכי מפריע לי זה שאני פשוט חסרת חוט שידרהומוכנה לסלוח ולהבליג להתנהג כאילו כלום לא קרה העיקר שהילדים לא ירגישו בכלום העיקר לא להישאר לבד (הורי גרושים )מפחיד אותי להישאר לבד מפחיד אותי להתחיל פרק שני (שלא בטוח שיהיה מוצלח מהראשון )מפחיד אותי הלא נודע .האם הכאב נעלם באיזה שהוא שלב?.................

שבעלך מזהה את הפחד שלך להיפרד, שהוא אגב פחד חסר בסיס והוא נובע מהרקע האישי שלך. בעלך ימשיך להיות מחוייב כלכלית ונפשית לילדיו, ולמה את בטוחה שפרק ב' יהיה כמו א'?
אם את פוחדת מפרידה, ובעלך הולך רק כדי להשקיט אותך, והוא יודע שלא תעזבי, אז מה הטעם בטיפול?
רק אם בעלך יבין, שיש מצב שהוא יפסיד את משפחתו, והוא עלול להשאר לבד, ואל תחשבי שלו זה יותר קל ופשוט, גם הוא פוחד למרות שהוא לא מפגין זאת, רק אם הוא יפנים את חומרת העניין יש מצב שהוא יעשה שינוי, גם זה לא בטוח, אבל בנתונים האלה, לא מציע לך לבנות על זה.