מיואשת

ליאת שלום,
במקום להיות מיואשת קחי אחריות ותסתכלי על הדרך בה את מתכננת את הזוגיות שלך. את הודעת לו שאם אתם מתחתנים הוא הוא לא יוכל לצאת לבלות עם חברים שלו פעם בשבוע, ואת רוצה שיודיע לך לאן הוא הולך ומה התוכניות שלו, את מנהלת את הזוגיות שלך תחת משקפת של בלש. אם את רוצה זוגיות נעימה, תני לבן הזוג שלך מרחב מחייה. בכל זוגיות שתיהיי בה את תצטרכי להבין שזוג מורכב משני אנשים שונים ואחרי החתונה אלה נשארים שני אנשים שונים. חתונה לא הופכת את בני הזוג לאדם אחד. את התאהבת בו בגלל מי שהוא ועכשיו את רוצה שהוא ישתנה כדי שיתאים לדרישות שלך ולחששות שלך. זה לא ממש עובד כך וכמו שאת רואה הוא לא מוכן לקבל את זה ולכן עלייך לעצור רגע ולחשוב האם את יכולה לנהל את הזוגיות הזו או כל זוגיות אחרת בצורה שונה כי הדרך הזאת כמו שאת חווה ממש ברגעים אלה, לא ממש מצליחה לשמר זוגיות.

אני ממליצה לך לפנות לתהליך של אימון אישי ( קאוצ'ינג) זה יוכל לעזור לך להגדיר איך את רואה את חיי הזוגיות שלך ואיך ליישם את זה בפועל.

אשמח לסייע יותר,

הי קראתי את התגובה שלך ואני חייבת להתייחס. ברור שבזוגיות כל אחד צריך לקחת אחריות על עצמו ולדעת לכבד את מרחב המחייה של הפרטנר שלו. אני בעד כבוד הדדי ובעד לכבד את הפרטיות של הבז זוג שלך כפי שהיית רוצה גם אתה לקבל. אבל, אני חושבת שאיבדת כאן באיזשהו מקום את הזעקה האמיתית של הכותבת. אני חושבת שהבעיה האמיתית של ליאת, וגם היא לא מצביעה על כך בבירור, היא לא באמת שהבן זוג שלה יוצא ומבלה, אלא שהוא אינו מכבד אותה ומשתף אותה בעולם שלו והתחושה שלה היא שהוא עושה ככל שעולה על רוחו מבלי להתחשב ברגשות שלה. אני מאמינה בלב שלם שלו היה נותן לה להרגיש שיש לה מקום חשוב ומכובד בחייו היא לא הייתה מתנהגת כפי שהיא מתנהגת כרגע ולא הייתה מציבה בפניו הגבלות. ה"איסורים" שהיא מציבה בפניו הם למעשה מעין מבחן, בדיקת גבולות, עד כמה הוא מוכן ל"הקריב" בשבילה, כלומר למען האהבה. כלומר האישו כאן איננו באמת היציאות שלו, אלא המקום שלה בחייו. לפי התרשמותי מכתיבתה היא מרגישה חסרת ביטחון איתו וההתעלמות שלו מרגשותיה רק מגבירים זאת והם אלה שגורמים לה "לאיים" ולהציב אולטימטום. לכן הייתי מציעה לך במקום ל"בקר" את התנהגותה. להסביר לה שעליה לזהות ולגדיר מהו באמת הדבר שמציק לה במערכת זו ומשם לבדוק כיצד תוכל לשפר ולתרום להצלחת המערכת הזוגית אם היא באמת מעוניינת בכך. אינני מאמינה לרגע אחד שאם תתן לבן זוגה את החופש הנכסף זה מה שיוביל לפיתרון. היא מסבירה לך במילים מפורשות שבן זוגה אטום לרצונות ולצרכים שלה ואני בטוחה שזה בא לידי ביטוי גם בדברים אחרים, אלא שהיא נתפסה לדוגמא המסויימת הזו שהביאה בפנייך. כפי שהצעת העצמה אישית זהו דבר נהדר שלדעתי כל אחד ואחת מאיתנו זקוקים לו. אבל בשביל טנגו צריך שניים. שניהם צריכים להבין את הצרכים אחד של השני וזאת ניתן לעשות רק ע"י הידברות וממקום של הבנה הדדית שלכל אחד מאיתנו יש מה לשפר ומה לתרום למערכת. עבודה שלה לבד איננה מספיקה. רק אם נשים בצד את הפגיעות שלנו ובאמת נקשיב ובאמת נקשיב ולא רק נשמע לצד השני נוכל להגיע להבנות. יכול להיות שזה יוביל לזוגיות ויכול להיות שלא. אין זוג לא מוצלח יש זוג לא מודרך. בהצלחה.
מקווה שהצלחתי להעביר את המסר

מיטל שלום,
הצעתי לך היא לא לנחש מה אנשים רוצים להגיד ולא לנסות להכנס לתוך המחשבות שלהם. כשאת עושה זאת את בעצם אומרת את מה שאת חושבת ומרגישה ומעבירה את המסר שלך ולא את מה שבחר להגיד האדם שאותו את מפרשת.
אדם בוחר להגיד את דבריו בדרך מסויימת ולכך צריך להתייחס.
אשמח לקרוא ולעזור בכל פניה שבה תבחרי לשתף את הקוראים בפורום.